מהר"ש חלק א רמז

נשים עדיף כבר הארכתי די"ל שתי נשים חמיר לפי שגם אשה השני' עוברת והאיסור חל בעצם עלי' ובכה"ג א"א להבעל לישא דנהי דגבי דידי' י"ל עשה דפ"ו ידחה מ"מ האשה אין לה לעבור

אך באמת א"נ דר"ג לא גזר במקום מצוה א"כ חשיב הותרה ול"ח בכלל חטא כדי שיזכה חבירך ול"ש גם סברת הר"ן דעובר בכל ביצה וביאה דזה אינו מטעם דחוי'. ולפ"ז באמת הוכיחו רוב האחרונים כשיטת השב יעקב דהיכי דלא פשעה שתי נשים עדיף ועי' נוב"י מה"ק סי' א' ובח"ס סי' ג' ובשו"ת ד"ח בכמה תשו' דלענין גט בע"כ במקום מצוה י"ל דל"ב ק"ר ושתי נשים ע"י ק"ר ל"צ מקום מצוה רק היכי דרואין שא"א לדור עמה כמ"ש הב"ח סי' א' א"כ בכה"ג בודאי דיותר נכון לישא אשה אחרת עפ"י ק' רבנים. ומה שהעיר די"ל דנכפית חשיב לעתים חלים ועתים שוטה וא"א לגרשה והאריך בזה דל"ש כל מילתא דלא מצי עביד כיון דעיקר החשש שמא תשתטה אח"כ אבל חם לא תשתטה עוד הוי למפרע גט כשר. והביא דברי הנוב"י לענין פרישה סמוך לוסתה דהוי מה"ת דאינו מועיל חזקה על להבא. לפלא שהבין כת"ה דהי' לנו לומר מכח חזקה דוסת שלא תראה עד זמן וסתה ממש

באמת נודע מ"ש הרשב"א בתה"א דאף למ"ד וסת ד"ת מ"מ אינו חזקה שלא תראה עד זמן וסת דעיקר החזקה שתראה בזמן וסתה עי' בח"ד סי' קפ"ו ובס"ט סי' קפ"ז מ"ש בישוב מהר"י סג"ל רק הנוב"י מחדש דאף די"ל דחזקת טהרה מגלה שלא תראה גם בזמן וסתה ע"ז כ' דעכ"פ שמא ימות חיישינן. ובאמת הא דחוששין בסמוך לוסתה הוא כמ"ש הח"ס די"ל דהתשמיש תקדים ראיית הדם עכ"פ בשעה שכבר רפו גידי המקור והוא סמוך לוסתה אבל מה ענינו לכאן שהוחזקה דעכ"פ תחזור לשטותה ואדרבה זה הוי כמו שמא תמות דחיששין דאח"כ יתהווה השתנות וממילא יש חשש גרירה ונודע מדברי הר"ן ז"ל דמקוה שהוחזק להיות מימיו מתמעטין ל"ח חזקה דהוי חזקה העשוי' להשתנות. ומ"ש דעכ"פ אם לא תשתטה אח"כ אגלאי מילתא דהי' ראוי לגרש

באמת י"ל דעכ"פ למפרע אסור לגרש מס' רק די"ל כסברת הצל"ח דמש"ה בנעשה עגל בן ח' ביו"ט דמותר לשוחטו ובמהרש"א ביצה ד"ו כ' דהוי מוקצה ונודע מה שהעירו דהוי מוקצה מחמת יום שעבר ועי' בפמ"ג בפתיחה להל' יו"ט. אך הצל"ח כ' דאם נעשה בן ח' אמ"ל דהי' בן קיימא אף די"ל דעכ"פ הי' אסור לשוחטו מחשש נפל מ"מ כיון דהוא מחמת חסרון ידיעה אמרינן דהי' למפרע מוקצה בטעות א"כ ה"נ י"ל כן דאמ"ל שלא הי' בזה חשש גרירה ועי' שו"ת הרא"ש דבאם גירשה ע"מ שלא תינשא לפלוני דל"מ לגרשה שנית ושיטת המהרי"ט דמהני גט שני אף דקיי"ל דבנכתב הגט בשעה שאינה ראוי' ל"ח לשמה כנודע משי' הר"מ ז"ל ומקורו מש"ס יבמות דנ"ב מ"מ הכא אם תינשא לאותו פלוני יתבטל הגט הראשון למפרע והועיל הגט השני ונמצא שהי' חשיב לשמה ובתשו' למדינת פולין הארכתי בזה: אך בעיקר הדבר לפלא על כת"ה הלא אף דנימא דזה חשיב בכלל עתים שוטה מ"מ ליכא בזה רק חשש גרירה והיכי דליכא בזה רק איסור דרבנן ל"ש בזה הכלל דלא מצו עביד כמ"ש המ"ל בפ"ב מביאת מקדש ועיקר הא דחששו חכמי ליסא היכי דהיא בכלל א"י לשמור את גיטה דאז מה"ת אינה בת גירושין ובאמת יפה כ' בזה בשו"ת רח"כ ז"ל דאם היא בכלל אינה יודעת לשמור את גיטה ל"צ כלל השלשת הגט. ובתשו' אמרתי כיון דעכ"פ היא בכלל ס' יודעת לשמור גיטה א"כ אם יגרשה עכשיו תהי' ס' מגורשת ולדברי הכ"מ היכי דבידו לעשות מס' ל"ח דשלב"ל ומכ"ש דל"ש בזה כללא דלמ"ע וראיתי בשו"ת מהרי"א הלוי שדחה זה דהכא לא יהי' אף ס' גירושין דיש חא"א

ובאמת לפמ"ש הרשב"א ז"ל יבמות ל"א דבס' במעשה האוסר ל"ח ס' בשחיטה דהי' לה חזקה שאם תשחט כהוגן יהי' מותר ועי' ש"ך סי' נ' ובש"ש פרק א' לענין בועל דל"ח חזקת היתר ותלוי בפלוגתת אביי ורבה יבמות ל"א א"כ ה"נ הי' להאשה חזקה דאם תתגרש תהי' מותרת לשוק רק הס' שמא נתחדש אח"כ מקרה שלא יועיל בה מעשה הגירושין ובזה אדרבה שייך סברת הש"ס אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ועי' ח"ד סי' ק"י. ובתשו' פלפלתי בזה הרבה עכ"פ בכה"ג דל"ח רק עתים שוטה דליכא רק חשש גרירה בודאי בדרבנן ל"ש הך כללא דלא מצי עביד. ובפרט דהכא ל"ח כלל בכלל עתים שוטה כמ"ש כת"ה והעיקר שבעת שנכפית אז יש סכנה לשמש עמה ובודאי לא יזנו עמה כמ"ש הג"פ ע"כ הדבר פשוט דמותר להשליש גט ועפמ"ש בנוב"י קמא סי' ג'. וגם שייך סברא השני' שכ' כת"ה די"ל דהוי מקח טעות דאף דבבעיל אמרי' דאחולי אחיל וכת"ה כתב כיון דרק מס' אמרינן אחיל א"כ לענין חדר"ג הוי ס' דרבנן ולקולא

באמת כיון דלידת הס' לענין גט והוי ס' ד"ת שוב גם לענין דרבנן מחמירין ותלוי בפלוגתא הישנה אי נולד הס' לענין ד"ת ובדרבנן ביחד אי מחמירין גם לענין דרבנן. אך באמת י"ל דכיון דהוא רק מטעם אאעבב"ז א"כ הכא עושה איסור בביאתו שמכניס א"ע לס' סכנה וחמירא סכנתא מאיסורא א"כ נודע דברי הרדב"ז הובא במ"ל פ"י מגירושין דהיכי דעושה איסור בביאתו ל"א הך חזקה ואף לדברי הרשב"א החולק עי' בא"מ סי' ל"ד שהאריך בזה דאמרי' דאף דעובר באיסור אחד מ"מ לא ירצה לעבור שני איסורין אך כ"ז בעכ"פ יודע שהוא איסור אבל כאן אמדינן דעתי' דלא אסיק אדעתי' שיש בזה חשש נכפה דודאי דלא רצה להכניס א"ע לס' סכנה ובשלמא בשאר מומין דעכ"פ לא יעבור איסור בביאתו מחל אבל בזה אמרינן דודאי לא מחל וי"ל דהוי מקח טעות. ואף שנודע לו אחר פעם השני' מ"מ לשיטת הב"ש שם בסי' קי"ז וגם הח"מ הביא כן בשם שו"ת הרא"ש דל"א בנכפה ידע ומחל דשום אדם לא ירצה להכניס א"ע לס' סכנה וחשיב אומדנא גדולה דודאי לא הי' רוצה לכנוס לבית הספק ועיי"ש בשו"ת ד"ח סי' נ"ח שהוא הביא שיטת כ"פ דל"א בזה ידע ומחל ועי' שו"ת מהרש"ם סי' ע"ז ושם בהמפתחות הביא דברי המהרי"ק שורש ק"ז ובשם שו"ת תומת ישרים דבנכפת גם בידע יוכל לגרשה בע"כ ועי' שו"ת בית שלמה סי' ע"ז שהביא דברי המהרי"ק הנ"ל שהחמיר דבידע א"א לגרשה בע"כ ודלא כשו"ת גבעת שאול אך עכ"פ מסיק שם דלישא אשה אחרת מותר אף בידע ודר עמה ובפרט דהכא נראין הדברים דלא מחל רק הא דשתק לפי שסבר שיופסק החולי א"כ עכ"פ מכל הני טעמים נלע"ד פשוט וברור דיש מקים להתיר אשה על אשתו עפ"י ק' רבנים כדת ועפ"י המבואר בנוב"י קמא סי' ג' הנ"ל ובח"ס סי' י"א ויש להאריך בזה ואכ"מ

בעה"ח יום ג' חיי תרס"ד לפ"ק ראדימושלא. והנני ידידוש"ת הק' שמואל ענגעל אבד"ק הנ"ל סמן צד להרב החו"ב המפורסים וכו' כש"ת מוהר"ח נ"י מוצד"ק לאנצק יע"א

בדבר שאלתו באיש א' מקהלתו שזה כמה שנים שנסע למדינת אמעריקא ונסע לעיר ווארטערבערג והניח בביתו אשה ובשנת תרנ"ח בא לאשתו אגרת מאחיו שדר בנאוירק שיצא קול שבעלה הי' מאבד עצמו לדעת ר"ל היינו שהפיל א"ע מהגג ונהרג והשתדלו להשיג גב"ע משם ובא גב"ע משם אשר ב' אנשים העידו לפני השו"ב דשם שאיש