מהר"ש חלק א רמה

אך עכ"פ מחויבת לקב"ח שלא עשתה רמאות בזה ושבאמת קנתה עבור בעלה ושלא ידעה אז מהקונה שישלם ביוקר ואם באמת לא ידעה אז משום קונה שישלם ביוקר רק באמת קנתה עבור בעלה ורק אח"כ נזדמן להם קונה ביוקר א"כ בכה"ג א"א להוציא מחזקתה והרבה יש לדבר בזה ואכמ"ל כנלע"ד בס"ד לדינא

בעה"ח ב' שלח תרס"ג לפ"ק ראדימושלא. והנני ידידו"ש הק' שמואל ענגעל חופ"ק הנ"ל סימן צג לכבוד הרב הגדול חו"ב וכו' מוה' נתן נטע נ"י מוצד"ק קרשאנוב יע"א

בדבר שאלתו איש א' שנשא אשה ולא קיים עדין פ"ו ולא נודע לו מעיקרא משום מום והיתה בחזקת בריאה וערך שני חדשים אחר הנישואין פתאום הגיע לה חולי ח"נ ר"ל והבעל לא הרגיש שהיא חולי הנ"ל וחקר אצל השכנים ואמרו לו שהוא חולי הנ"ל ובקשו ממנו שלא יפרסם הדבר ותסע לצדיקים ובפעם ג' כשאירע לה החולי הנ"ל פירש ממנה ורצונו לגרשה ולהחזיר לה נדוניא וגם הכתובה והיא אין רצונה לקבל הגט ויש עוד עדים שהי' לה זה החולי ר"ל מקודם הנשואין זה תורף השאלה בקצרה

והנה כת"ה הביא הדין המפורש בש"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף י"א דבנכפית מותר לגרשה בע"כ ואין בזה משום חדר"ג ובח"מ שם כ' דלא ברירא לי' להרא"ש שיהי' מותר לגרשה בע"כ רק למנוע ממנה שכ"ו והב"ש החליט דכ"ש דמותר לגרשה בע"כ ובנוב"י מה"ת סי' ק"ד החליט דלא כדברי הב"ש רק שיוכל לכופה בשוטים והנה בשו"ת הרדב"ז שהובא בדברי כת"ה מפורש כשי' הב"ש עי' בשו"ת בית שלמה סי' ע"ח בהג"ה שהביא דברי הרדב"ז הנ"ל דמפורש כשי' הב"ש גם הביא כת"ה מ"ש בשו"ת בשמים ראש סי' קס"ח וכבר הביא דבריו בשו"ת שו"מ מה"ק סי' קע"ז וגם בשו"ת טור האבן דחה דברי הנוב"י הנ"ל ועי' בשו"ת דברי חיים מה"ק סי' נ' וסי' נ"א שהאריך דאם הב"ד מזהירין אותה שתקבל ג"פ והיא אינה מתרצת בודאי מותר לגרשה בע"כ עכ"פ בחולי נכפית ועי' בשו"ת מהרש"ם סי' כ"ה שהביא ג"כ דבריו. והגם דבשו"ת שו"מ סי' קע"ט מפלפל בזה אבל עכ"פ כ' שם בסי' קע"ז דנראין דברי הב"ש דאף דנימא דהרא"ש מסופק בדבר מ"מ לשיטת הנוב"י חדר"ג לא הוי רק דברי קבלה וס' לקולא. ובאמת בזה יש הרבה לדבר אך באמת מפורש הדבר בב"ש סי' א' ס"ק כ"א דבס' פלוגתא בחדר"ג אזלינן לקולא. ובפרט לפמ"ש השו"מ עוד שם דעכ"פ אם יגרשה בע"כ בודאי יועילו הגירושין אף דמפורש במהר"ם מרוטינבורג דהתקנה הי' שלא יועיל הגירושין אף בדיעבד דשייך הסברא דמה הועילו בתקנתם ועי' ב"ש סי' קי"ט ס"ק י"א וכמו דקיי"ל בנאבדה הריאה דאסור אף בדיעבד וכ"ז היכי דבאמת רצון חז"ל שידור עמה א"כ עשו התקנה גם על דיעבד אבל בהיא חולה נכפית דבאמת רצון חכמים שתקבל ג"פ ממנו והראי' דעכ"פ אף להחולקים על המזרחי הובא בח"מ סי' ע"ז מ"מ הכא יוכל למנוע ממנה שכ"ו וגם לכופה בשוטים לשיטת הנוב"י ורק דאפ"ל דעכ"פ אסור לגרשה בע"כ דלא פליג ר"ג בתקנתו אבל עכ"פי ל"ש בזה א"כ מה הועיל ר"ג בתקנתו ושפיר יועילו הגירושין בדיעבד ושוב לענין לכתחילה סמכינן אשיטת הב"ש דמתיר אף לגרשה בע"כ לכתחילה וכמ"ש הר"ן פ' הכותב דהיכי דבדיעבד יהי' לו זכות עפ"י דין מהני סברא קלה להגבותו לכתחילה

א"כ פשיטא דגם אם נחמיר בס' חדר"ג ונחוש דחדר"ג הוי ד"ת כשיטת היש"ש או דנחוש לשיטת הסוברים דדברי קבלה אזלינן בס' לחומרא עי' בר"ן ריש מגילה לענין עיירות המסופקין ובב"ח שם ועיין שו"ת תורת חסר סי' י"א ובב"א חו"מ סי' ח' שהאריך בזה מ"מ הכא דלכ"ע יוכל למנוע ממנה שכ"ו ולשיטת הנוב"י יוכל לכופה בשוטים א"כ ל"ש בזה הסברא דמה הועילו בתקנתם ושוב יועילו הגירושין בדיעבד ושוב יש לסמוך על הרדב"ז והב"ש והבשמים ראש וגם הרבה מאחרונים פסקו כן עיי"ש בשו"ת ד"ח סי' כ"א שהביא כן בשם הרבה פוסקים ומה שהביא ראי' מש"ס דפסחים לענין ד' כוסות הרגיש בעצמו בסתירת דבריו דשם עיקר התקנה הוא ענין סכנה אבל כאן פשיטא דמשום סכנה אין צריך לדור עמה אבל עכ"פ אסור לגרשה בע"כ ובזה ליכא אכתי ענין סכנה דהא יש עצה לכופה בשוטים או עכ"פ שלא לשמש עמה ועיי"ש בשו"מ סי' קע"ז וסי' קע"ט שהאריך בזה דכאן שהוא ענין סכנה אף אם ירצה לשמש עמה אנן לא שבקינן לי' רק דעכ"פ אין לגרשה בע"כ אך באמת ופה כ' כת"ה דעכ"פ אם לא נתיר לו לגרשה בע"כ לא יוכל לעמוד בלא אשה וע"כ ישמש עמה ויבוא לידי סכנה ושוב בודאי דלא גזר ר"ג בכה"ג היכי שיוכל לצמוח ענין סכנה ומה שהעיר מהא דכ' הפר"ח דושלחה מביתו משמע אף בע"כ א"כ היאך יוכל ר"ג לאסור דבר המפורש בתורה להיתר והביא דברי הט"ז בכ"מ באמת כבר העירו מדברי התוס' ב"מ ס"ד ע"ב ודברי התוס' ב"מ ד"ע וכבר הרגיש בזה השעה"מ מ בהל' עכו"ם ובתשו' חות יאיר סי' ק"ב ועי' שו"ת מהר"י אשכנזי סי' ל"ט ובשו"ת תורת חסד סי' י"א ועי' בח"ס יו"ד סי' ק"ז ולדבריו ל"ק דגם כאן גזר ר"ג רק משום חשש קטטה ובאמת השאיר מקום שיהי' מותר לגרשה בע"כ היינו עכ"פ בעע"ד א"כ בכה"ג ל"ח עקירת דבר מה"ת ובפרט דבאמת יש לחלק דאיסור שגזרו חז"ל ולשיטת כמ"פ חל שם איסור על החפץ גם באיסורי דרבנן א"כ בדבר המפורש בתורה התירו א"א להטיל על הדבר שם איסור אבל תקנת ר"ג הוא רק כמו ענין נדר שאדם מקבל ע"ע שלא לאכול בשר המותר וכי נאמר דזה הוי נגד התורה דהתורה התירה בשר והוא אוסר על נפשו דבר המותר באמת התורה בעצמו נתנה לו כח לאסור ע"ע דבר המותר וה"ה דיש כח ביד חכמי הדור לגזור חרם על הדור היכי דרואין שהוא למיגדר מילתא וכמו שמצינו בהחרם שעשה יהושע וכמו כל תקנת שבש"ס ה"ה דר"ג וחכמי דורו תיקנו לטובת הדור והוי כמו שאנו בעצמינו קבלנו עלינו החרם

ובאמת דעת הנוב"י דמי שמקבל עליו בעצמו החרם הוי איסור ד"ת ועל דורות הבאין אינו רק דרבנן עכ"פ אין מזה קושיא על הט"ז. ומה שכ' כת"ה דלמיגדר מילתא מהני אף נגד התורה באמת מהא דהקשה החו"י דרבית נכרי משמע דלא כדברי' דגם שם הוא למיגדר מילתא שלא ילמוד ממעשי' אך האמת יורה דרכו דר"ג וסייעתי' ראו לטובת הדור שלא ירגיל קטטה ותיקנו בחרם הוי כאוסר על עצמו דבר המותר וז"ב אך עכ"פ יפה כ' כת"ה דבמקום סכנה לא הוי למיגדר מילתא. ובאמת דיש עוד להסביר הדברים דבאמת העירו המפורשים דבמקום מצוה היכי אפשר לומר דר"ג גזר בזה הא לא עדיף מקיבל ע"ע בשבועה ולא חל לבטל את המצוה אך באמת הרבה מפורשים כתבו דחרם הוי כמו נדר יחל אף בביטול מצוה ועי' ש"ס נדרים ד"ב דחרמים חשיב איסור חפצא או די"ל דחל בכולל נשים שאינם ראוים לפ"ו. וכ"ז אם עכ"פ יש לו אשה שראוי לישב עמה ולא יבוא לידי סכנה היינו בשהה י' שנים ולא ילדה שפיר י"ל דנהי דלא יקיים פ"ו מ"מ חל בכולל אבל הכא שאינו ראוי לדור עמה כלל א"כ לישב בלא אשה כלל הוא דבר שא"א ובפרט שיבוא לידי איסור תמידי בפועל בודאי לא חל נדר ורק די"ל דישמש עמה א"כ יבוא