מהר"ש חלק א רלד

ובאמת גבי בב"ח הקשו בתוס' דלא יועיל ביטול דהוי היתר בהיתר ורק דתירצו דדרך בישול אסרה תורה וטעם אם יש ס' ל"ח דרך בישול אבל אי הי' כבוש ג"כ אסור בבב"ח שוב אף משהו הי' אוסר ושוב גם במעל"ע הי' נאסר בב"ח עי' בדבריהם בב"ט ובישי"ע א"כ נשמע דעכ"פ אחר מעל"ע בלע משהו א"כ שפיר יש נ"מ בין הס' דאי נכבש בפחות ממעליע לא בלע כלל ואף אם יהי' עוד הפעם כבוש פחות ממעל"ע לא יתסור כמ"ש הפוסקים דכבוש לסירוגין אינו נאסור וכמפורש בסי' קל"ה שיטת הש"ך דכבוש לסירוגין בכל פעם פחות ממעל"ע אינו מפליט מכלי אף אם בצירוף יש ג' מעל"ע. אבל אם כבר נכבש מעל"ע אף א"נ דבעי ג' ימים אפ"ה בלע משהו. וא"כ אם בצירוף יהי' כבוש ג' מעל"ע בכל פעם מעל"ע שלם יותסר דאמרינן חוזר וניעור א"כ שוב יש נ"מ להיתר זה בין הס' ושוב חשיב ס"ס וע"כ דזה הס' שמא בעי ג' ימים ל"ח להצטרף לס"ס. אך כ"ז לשי' החוו"ד אך לשי' הכו"פ דגם בתוך המעל"ע בלע משהו א"כ שוב י"ל דל"ח נ"מ בין הס' דגם בפחות ממעל"ע בלע משהו ושוב י"ל דזה הס' שמא בעי ג' ימים מצטרף לס' באיסור דרבנן עכ"פ

נחזור להנ"ל דשיטת המהרלב"ח דבאיסור דרבנן אף בודאי נכבש מעל"ע מקילין דהוי ס' דרבנן. וא"כ שוב י"ל דהכא יש ס"ס להחמיר שמא בשעה שנתמעט השיעור עדין לא הי' כבוש מעל"ע ושוב מפליט אח"כ ואת"ל דכבר הי' נכבש מעל"ע מ"מ שמא כשיטת הסוברים דכבוש אינו בפחות מג' ימים וא"כ משעת בישול השומן עד שעה שנתמעט השיעור לא הי' עוד ג' ימים וא"כ בכלות הג' ימים דאז הי' הזמן פליטה כבר נתמעט השיעור וא"כ נהי דזה הס' שמא עכבר פוגם מתיר לגמרי אבל עכ"פ הס' השני שמא כבר הי' נכבש מעל"ע בשעה שנתמעט השיעור בזה הצד יש שני ס' לאיסור א' שמא לא הי' אז בשעה שנתמעט עוד כבוש מעל"ע ובודאי מפליט ושמא הדין דכבוש בעי ג' ימים ושוב בודאי מפליט אח"כ ושוב כיון דבס' א' יש שני דדים לאיסור לא מצטרף לס"ס וכמ"ש התוס' כתובות ד"ט ע"ב ד"ה אי דהך ס' שמא באונס ל"ח ס' דשמא קודם שנתארסה נאנסה וכ' הפנ"י שם דיש בזה ס"ס לאיסור ולא מצטרף לס"ס. ועי' שו"ת בית שלמה או"ח מה שפלפל לענין אי שכח לספור לילה אחת ונזכר ביה"ש וספר בלא ברכה אי יוכל לספור שאר הלילות בברכה עיי"ש מה שפלפל עפ"י דברי התוס' ועי' שו"ת מהרא"י הלוי סי' קנ"ה מ"ש בזה דבר נחמד ובתשו' להל"פ הארכתי בזה הרבה. עכ"פ אף אם הי' הדבר ברור דאחר שנכבש יום שלם שוב אינו מפליט אח"כ אפ"ה הכא שיש ס' שמא בשעה שנתמעט השיעור לא הי' עוד כבוש מעל"ע דהא כפי הנראה קודם שעירו מקצת השומן הי' הקדירה מגולה ונמצא שיש בזה מקום לאסור

אך עתה נדבר בגוף הדין אם ידענו בבירור שהי' כבוש מעל"ע קודם שנתמעט השיעור א"נ דכבר פלט כל מה דאפשר ושוב אינו מפליט אח"כ אי נימא דאחר מעל"ע פולט כל שעה ועכ"פ אם עמד פעם שנית מעל"ע. הנה באמת מפורש בפמ"ג או"ח סי' תמ"ז ס"ק י"ג דאם עמד מעל"ע קודם הלילה תיפלט בכל עת ומשמע דל"ח בכלל רותח ונצטנן דאל"ה אף משהו לא הי' פולט דהא הפמ"ג קאי שם בשיטת הסוברים דצונן אינו אוסר בפסח ועי' בפמ"ג יו"ד סי' צ"י סק"ט שכ' בפירוש דאף אם עמד בכלי מעל"ע קודם חימוצו והי' אב"י ואחר שנתחמץ עמד שיעור כבישה כדי שירתיח דנאסר דעכשיו מקבל טעם חדש לשבח. ובאמת לכאורה תמי' א"נ דאחר מעל"ע פולט בכל עת א"כ תיכף שנעשה חריף מקבל טעם כיון שכבר נכבש מקודם מעל"ע וטעם שמקבל עכשיו הוא לשבח וא"נ דס"ל דאחר המעל"ע צריך שנית שיעור כבישה היינו דבכלות המעל"ע מפליט ואח"כ שוב נעשה צונן וצריך שיעור כבישה מחדש ע"ז תיקשו דא"כ אף בעמד שיעור כבישה בציר הא הפמ"ג דעתו כשיטת הש"ך והט"ז דשיעור כבישה אינו מפליט מכלי דלא כשי' המ"א. וחוץ לזה בפמ"ג סי' תמ"ז ס"ק י"ג משמע דאחר המעל"ע פולט בכל עת. הגם די"ל דהפמ"ג ס"ל דבתוך המעל"ע לא בלע כלום אבל אחר המעל"ע בכל רגע עכ"פ פולט משהו ורק בגמר המעל"ע הב' פולט פליטה מרובה א"כ שם לענין חמץ נהי דס"ל דאינו אוסר בצונן מ"מ אחר המעל"ע עכ"פ משהו פולט ואוסר בפסח אבל בשאר איסורין בעי שיעור כבישה שנית. ועכ"פ י"ל דבכה"ג עכ"פ בשיעור כבישה מפליט אף מכלי כיון דכבר הי' כבוש מעל"ע מקודם כן אפשר לתרץ דברי הפמ"ג. ובחוו"ד שם סי' צ"ו סק"ד כ ג"כ דאם עומד אח"כ שיעור כבישה מפליט מכלי וכ' ג"כ דבכל יום מקבל טעם חדש. אבל עכ"פ משמע דאם עומד אח"כ מעל"ע אף מכלי מפליט ומכ"ש מאוכל לאוכל דנוח להפליט כמו שהבאתי לעיל דמכלי לשי' הט"ז והש"ך אינו מפליט בפחות ממעל"ע אף בכבוש בציר

וא"כ כיון שכ' הפמ"ג והחוו"ד דגם אחר מעל"ע אם עומד מעל"ע שנית שוב מפליט ומוכח עוד דגם בשיעור כבישה בדבר חריף מפליט שנית מהכלי ומכ"ש הכא שכבר עמד אח"כ אחר שנתמעט מהשיעור יותר ממעל"ע בודאי נראה דמפליט שנית. ויפה הביא כת"ה מ"ש בטו"ט דאחר מעל"ע אינו מפליט רק אם שוהה מעל"ע שנית. ומה שהביא כת"ה דברי הרא"ש בפ' א"מ שמביא ראי' מעירוי הא שם בעי ג' מעל"ע. ולפע"ד בפשיטות דהרא"ש ס"ל דעכ"פ בעי שכל מים יעמוד מעל"ע שלם ולא בסירוגין כמ"ש הש"ך ז"ל שם בסי' קל"ה א"כ זה כונת הרא"ש דבתוך המעל"ע לא בלע כלום ואך החידוש בב"ח הוא רק במעל"ע ובפחות ממעל"ע לא בלע כלום דא"נ דבלע משהו א"כ בב"ח יש חידוש אף בפחות ממעל"ע דהא אם כבוש יותסר בב"ח א"כ לא יהי' שייך ביטול דהוי היתר בהיתר כמו שכ' לעיל וע"כ דבפחות ממעל"ע לא מפליט ומבליע כלום ומש"ה בעי שכל מים יעמוד מעל"ע שלם דבלא"ה אינו מפליט כלום. אבל באמת י"ל דאחר מעל"ע ג"כ מפליט שנית אם שוהה עוד פעם מעל"ע והא דבעירוי בעי בכל המעל"ע מים חדשים י"ל דשם להפליט מכלי קשה הפליטה דהא אינו מפליט בפחות ממעל"ע אף בכבוש בציר מש"ה אינו מפליט אחר שעשה פעולתו אבל באוכל י"ל דמפליט שנית אבל באמת כבר הבאתי שיטת החוו"י והפמ"ג והחוו"ד דגם בכלי מפליט בכל יום ועכצ"ל דיש חילוק כמו שמצינו בפוסקים לענין כלי שבלע ע"י אור דאינו מועיל הגעלה להכשירה אף לחמין ול"א כל מה שעתיד לפלוט פולט בהגעלה ראשונה רק דפולט מעט מעט וכל הבליעה אינו יוצא רק ע"י האור ועי' תוס' חולין ד"ח א"כ ה"נ קים להו לחז"ל דאחר מעל"ע הוקלש מעט כח המים ולכך להפליט מן הכלי בעי שכל מעל"ע מהני מעל"ע יתחלפו המים אבל באמת אם שוהה המים בהכלי יותר ממעל"ע בכלות המעל"ע הב' פולט ג"כ מעט מהנבלע בקדירה

ומ"ש כת"ה לחלק דהיכי דנכבשו ביחד שוב אינו מפליט אח"כ אבל אם בא לשם דבר חדש מקבל עוד הפעם הנה אם אמנם מצינו חילוק כזה בפמ"ג יו"ד סי' קה לענין בישול אחר בישול בב"ח דאם נתבשל כ"א לבדו ואח"כ נתבשלו שנית יחד אמרינן יש בישול אחר בישול אבל אם כבר נתבשלו יחד שוב אינו בישול שנית ועי' בב"ט מה שפלפל בנידון הש"א בשומן המטוגן בחמאה או יותר להדליק בו נ"ח ולפלא שלא ראה שסברא זו מפורש בפמ"ג סי' ק"ה אך כ"ז לענין בישול אחר בישול שפיר יש לחלק כן אבל לענין פליטת טעם אין מקום לחלק בזה

ובאמת בשו"ת מהרי"א הלוי סי' י"ג הביא שאלה זו ויצא להקל אף אם שוהה שנית מעל"ע והביא ראי' מהא דגבי מילוי ועירוי בעי בכל מעל"ע מים חדשים ועכ"ז סיים שם דצ"ע למעשה. וכבר הארכתי דמשם אין ראי' כלל וכמעט כל הפוסקים סוברים דאם שוהה מעל"ע שנית נאסר. ואם אמנם דבעכבר שי"ל שפוגם בשומן א"כ שוב הי' אפשר לצרף גם סברא זו דשוב אחר מעל"ע אינו