מהר"ש חלק א רט

צו דרעהען אין וואסער איזט הר"פ אריין געשפרינגען אין וואסער אריין דאס וואסער איזט איהם געוועזין ביז אין דיא העלפט און דאס וואסער האט איהם ארונטער געריסען דיא פוס האט ער אן געהויבען צו שווימען אויף דעם בויך מיט דעם פנים אראפ און ער האט 3 מאל געשריגען ראטיוועט מיך און איזט אריין געפאללען אין וואסער אריין און מען האט אים שאן מעהר ניכט געזעהען. און נאך דעם האב איך גנימען דעם וואגען און בן ארויס גיפארין אויס דעם וואסער און נאך דעם בין איך גישטאנען אחצי שעה און געקיקט און האב אים ניכט געזעהן עכ"ל. שוב אתא לקדמנא ר' נטע בן ר' נחום ז"ל והעיד לפנינו בזה"נ וויא מען איז געקוממען נעכטין צו לויפען זאגען דאס מען האט געפינען הר"פ הנ"ל בין איך תיכף ארויס גילאפען האב איהם גיעראפען לוגען אהנע דעם איבערציער דעם קאפף אויסער דעם וואסער אין דער גוף אין וואסער און מיט דעם פנים אראפ און מיר האבען איהם ארויס גענימען אויס דעם וואסער און געלייגט איהם מיט דעם פנים ארויף און האב גיוואלט דערקענען איהם דאס פנים האב איך נישט גיקאנט דערקאנען ווייל עס איז גיוועזין גישוואלן און דיא שטיפלען פין זיין פנים האב איך ג"כ ניכט גיקאנט דערקענען זיין ציראצטע בארד האב איך דערקענט און האב דאס ג"כ דערקענט דאס זיין אויבערשטע ליפף איז גיוועזין גרעביר אין מיטען אשפעלטיל זא האב איהם גע קאנט פון אייביג און האב ארויס גענימען פון דעם וועסטיל זוינע כתבים מיט דעם טאנסטער און האב אלדינג גיגעבין צו ר' אלטיר בראנד עכ"ל. שוב אתא לקדמנא ר' אלטיר בראנד הנ"ל ואמר כי כל דברי הר"נ בן הר"נ ז"ל הם אמת. ושוב אתא לקדמנא ר' סענדיר בן ר' משה והעיד לפנינו בתו"א ליו"ע דאס ער דערקענט דאס קווטעל פון זייגעריל וואס מען האט גופינען בהנטבע הר"פ ב"ר משה דאס ער האט איהם געגעבין צו פארעכטין און האט געוויזען אויף וועלכען ארט ער האט פאראכטען און ער האט גיזאגט דעם סימן איידער ער האט נאך גיזעהן דאס קייטעל עכ"ל. גם העיד לפנינו ר"ח דוד ב"ר יעקב דאס ער דערקענט 2 וועקסלון פין דיא וועקסלון וואס מען האט גפינען בהנטבע הר"פ דען דיא וועקסלין האט גיגעבין הר"פ ב"ר משה וואס ער האט זיך גיליגען בייא איהם מעות כסכום שנכתב בהוועקסלין און הר"פ האט איהם דאס געלד אב גיגעבין און ער האט איהם דיא וועקסלין צוריק גיגעבין און ער דענקט דיא חתימה פון הר"פ בר"מ און החתימה של חותנו של ר"פ וואס ער האט מיט איהם מיטגעשרובען גם ער האט געוויזען אין זיין נאטיץ ביכעל איז געשטאנען דער דאטע פון דיא צווייא וועקסלין ובצדו של הוועקסלין נכתב הדאטע הנ"ל. וגם אמר לנו סכום המעות קודם שראה הוועקסלין והוועקסלון הם שלימים וניכרים היטב גם הוכר הטיינסטעריל בטב"ע שהוא של הר"פ בר"מ. גם העיד לפנינו ר' ישעי' ב"ר אליעזר חותנו של הר"פ דאס ער דערקענע דאס קנעפיל פון טיינסטעריל אז דאס איז פין חתנו פנחס אין דערקען זיין חתימה מיט מיין חתימה אויף דיא ב' וועקעלין און דער קען זיין כתב פין דען נאטיץ ביכעל און אנדערע וועקסלין אז דאס איז של חתנו הר"פ גם העיד לפנינו רח"צ בר"ח דאס איך דערקען אין דיא לופ פון דען נטבע דען ער האט גיהאט אשפעלטיל אין דיא אייבערשטע לופף. גם ר"י בן ר"א סג"ל העיד כן. גם העיד לפנינו ר"י זושא בר"ש דאס איך בין גיוועזין בייא דיא קבורה פון דען מת וואס ער איז נטבע בק"ק זעקליטשין האב איך גיזעהן דאס ער האט גיהאט אשפעלטיל אין דיא לופ. גם אמרה אשת הר"פ שמכירה כל הנ"ל הקייטיל והזייגעריל והנאטין ביכעל וגם מכנסים שלו וד' כנפות שלו ומנעלות שלו וגם שהי' לו פלעק על ראשו כמו חצי צ"ל וגם שהלך בב' העמדיר מיט מיינקעטין אונד גאצעס גם אמרו הח"ק שבשעת קבורה הלך בשני העמדור מוט מוונקעטין גם העידו שהי' לו קרחה בראשו בצדו גדול כמו חצי צ"ל גם שהיו השערות מהזקן יותר אדומים משערות הראש וכן מצאו בהנמצא והכל כמו שאמרה ז' של ר"פ גם אמרו איזה אנשים הסימנים כמו שאמרה האשה אשת ר"פ בר"מ. זה תורף הגב"ע בקיצור וע"כ תורף שאלתו ומד' אבקש עזר שלא אכשל ח"ו בדבר הלכה וזה החלי בס"ד

מקודם נבוא לחקור בזה אי יש בזה חשש איסור ד"ת אי רק איסור דרבנן והנה מקור הדברים הוא בש"ס דיבמות קכ"א במתני' שם ובגמ' דלרבנן רק במשאל"ס אשתו אסורה ומסיק שם בש"ס דבין צורבא מרבנן בין אינש דעלמא לכתחלה אסור ובדיעבד מותר וכ' בתוס' דאף בצורבא מרבנן דשייך אי סליק קלא אית לי' והוי כמו תרי רובא ונודע שיטת הבית יעקב דתרי רובא עדיף מ"מ מפני חומר א"א ל"מ לכתחלה אף תרי רובא אך יש להסתפק אי מיירי דוקא בשהה עד שתצא נפשו דאז ליכא רק חשש דרבנן ושפיר הדין דבדיעבד לא תצא דזה פשיטא דאי הי' בזה חשש ד"ת אז הי' הדין דאף ניסת תצא והא בתוס' בכורות ד"כ הקשו דאמאי במשאל"ס אם ניסת ל"ת נימא סמוך מיעוטא לחזקה והא כל ענין סמוך מיעוט לחזקה לדידן הוא רק דרבנן כמ"ש התוס' בכורות שם ובמהרש"א חולין י"א וחזינן דאף היכי דליכא רק חשש דרבנן אפ"ה היכי דהוי חשש גמור אף בדיעבד תצא ורק כיון דהוי רק חשש מיעוטא דמיעוטא ל"ת בדיעבד

עכ"פ י"ל דכ"ז היכי דשהה עד שתצא נפשו אז הוי רק בגדר מיעוטא דמיעוטא ול"ת אבל בלא שהה אז י"ל דל"ח כלל בגדר רובא למיתה ושוב הו"ל סד"ת ואף א"נ דגם בלא שהה ג"כ חשיב בגדר רוב נטבעים למיתה אבל עכ"פ י"ל דחשיב בגדר מיעוט המצוי ונודע שיטת הדג"מ דחשש ז' ימים בבהמה הוא מה"ת וסברתו דמיעוט המצוי בהדי חזקה חוששין מה"ת ולפ"ז י"ל דבשהה עד שתצא נפשו הוי בגדר מיעוטא דמיעוטא דלא חייש לה אף ר"מ וכמ"ש התוס' גיטין ד"ב ושוב ל"א סמוך אף מדרבנן ונהי דלכתחלה חוששין משום חומר א"א אבל בדיעבד ל"ת אבל בלא שהה עכ"פ חשיב בגדר מיעוט השכיח וי"ל לשי' הנוב"י דהוי חשש ד"ת ועכ"פ הוי חשש גמור מדרבנן ואף בדיעבד תצא

והנה באמת נודע דלכאורה דברי התוס' סותרין דביבמות דל"ו משמע דרק מיעוט נשים שכיח אבל מיעוט דמשאל"ס רק משום ערוה החמירו והראי' דבמשאל"ס אם ניסת ל"ת ובבהמה דנשחט בתוך ח' אסור אף בדיעבד דלא כשי' הג' רח"כ ז"ל והגם דבמת הולד תוך ל' ונתקדשה לכהן אינה חולצת וחזינן דבדיעבד ל"ת שם מיירי בנפל מן הגג וגם דבאדם ל"ח נגד ח"א דאדרבה תיכף שנתעברה היתה בחזקת היתר לשוק אבל בבהמה דיש ח"א חוששין מה"ת וע"כ דבמשאל"ס הוי רק מיעוט דל"ש ובע"ז ד"מ ע"ב משמע דגם במשאל"ס הטעם משום מיעוט המצוי וכ' בשו"ת ח"ס סי' ס"ה דתוס' בע"ז מיירי בלא שהה עד שתצא נפשו ומוכח דבלא שהה יש בזה חשש ד"ת כסברת הנוב"י דמיעוט המצוי בהדי ח"א חוששין מה"ת ול"מ לשיטת הסוברים דחשש נפל בבהמה הוא מה"ת מכ"ש דבמשאל"ס ולא שהה הוא חשש ד"ת ואף לשי' הט"א דהחשש הוא רק מדרבנן והא דפריך בר"ה ד"ו מי מצי אכיל הטעם דבכיר בע"מ מה"ת א"צ לאוכלו תוך שנתו וכשיטת הירושלמי שם אך זה דוקא לענין חשש נפל דעכ"פ אין במעשה המתיר וכמ"ש הרשב"א ז"ל יבמות ל"א אבל נגד ח"א א"א י"ל דמיעוט המצוי בהדי חזקה חוששין מה"ת. נשמע דבלא שהה עד שתצא נפשו אף א"נ דגם בזה שייך רובן למיתה כמו דמשמע מדברי התוס' ע"ז ד"מ דכ' דהוא מיעוט המצוי כמו בנפל וע"כ דמיירי בלא שהה דבשהה חשיב מיעוט דלא שכיח כמ"ש הח"ס וא"כ נשמע דעכ"פ אף בלא שהה חשיב עכ"פ כמו רוב למיתה ורק הטעם דמחמירין אף בדיעבד או משום דהוי מיעוט המצוי ובצירוף חזקה חוששין מה"ת או משום דחשיב שני חזקות וכסברת הריב"ש אבל עכ"פ נשמע דאף בלא שהה עכ"פ כבר איתרע חא"א ול"ח רק ס' א"א: