מהר"ש חלק א רג

ערכאות אם אינו מסל"ת וע' ג"כ בשו"ת ד"ח שמביא בשם חותנו הג' ז"ל שלא רצה לסמוך א"ע על עדות ערכאות עכ"פ הי' עמוד גדול לסמוך עליו והי' אפשר לצרפו לשאר היתרים שיש בזה

ובאמת עפ"ז י"ל במ"ש הריב"ש בהא דפריך הש"ס ודילמא צרה ולמה לא מקשה שמא נכרי וע"כ דל"צ ק"ד וכ' הט"ז דעכו"ם אינו מכוין להכשילה והב"ש כ' דשפיר מקשה הריב"ש ועכ"פ אף אם אינו מכוין להכשילה מ"מ אין לו נאמנות. ועפ"ז י"ל דבשלמא באם באמת רואין שמעיד עכו"ם שפיר אמרינן דנהי שאינו מכוין להכשילה מ"מ כיון דעכ"פ ל"ח בירור שוב לא נתנו לו חז"ל תורת נאמנות ומה"ת אין עליו שם עדות אבל לחוש דילמא הוא נכרי הא באמת אף בנכרי כיון דאינו מכוין להכשילה יש קצת רגל"ד שאומר אמת ונהי דכיון דעכ"פ ל"ח בירור ל"מ בדש"ב אבל עכ"פ חשיב כעין ס"ס שמא הוא ישראל ושמא גם נכרי לא משקר אבל בצרה דמתכונת לקלקלה הוי כודאי משקרת אך באמת בהטאטען שיין לא נכתב רק מאקס גאלדשטיין מאייראפא מת א"כ אין כאן רק שמו לבד ואף שנכתב כמה היה מספר שנותיו מ"מ זה ל"ח אף כשם אביו. ואף דאין לחוש על השינוי משם שטיינהויז לשם גאלדשטיין דהא נתברר עפ"י עדותו של משה ששינה שמו לשם גאלדשטיין גם העד השני כתב שמאקס גאלדשטיין אשר הי' נקרא בביתו שטיינהויז א"כ נתברר ששם הי' שמו מרדכי גאלדשטיין א"כ הוי כשמו ושם משפחתו די"ל דחשיב כמו שם אביו כמ"ש הב"ש ס"ק נ"ח ובקונטרס התשובה מהרב מזרחי דכינוי אברהם פארח חשיב כשם אביו ואף דלא הזכיר שם עירו מ"מ כ' הב"ש בס"ק ס' דיש להקל בשמו ושם אביו לחוד ובפרט שיש אומדנא המוכחת בלא"ה כ' הרמ"א בסעיף י"ח דבודאי יש להקל בשמו ושם אביו לחוד וא"כ עכ"פ ע"י עדות אחותו נהי שאין לה נאמנות מ"מ עכ"פ קצת אומדנא יש ועכ"פ ח"ל לשמו ושם אביו וה"ה. שם כינוי שלו. אך באמת ד"ז אי שינה שמו לשם גאלדשטיין ג"כ אין ידוע לנו ורק עפ"י עדות השני שחתם על התעודה וכתב כותי שאינו מקוים בודאי חוששין לזיופא וא"כ כיון שאין לסמוך על עדות זה א"כ הוי כלא הזכירו בטאטען שיין רק שם מרדכי לחוד ואדרבה גרע עוד דשם כינוי הוא כינוי אחרת דנהי דאפשר לתלות זה בשינוי כמש"ל בשם שו"ת הר"ן כ"ז אי הי' שמו ושם אביו ועירו אז אף שהי' שינוי בשם הכינוי הי' תולין דשינה שמו מחמת איזה סיבה. אבל הכא דליכא רק שמו לחוד רק דנרצה לצרף דשם כינוי הוי כשם אביו א"כ הכא דנכתב בשינו עכ"פ ל"ח רק שמו לחוד. אך הי' מקום לומר דעכ"פ מקבלין עדות של אחיו משה דשינה שמו לשם גאלדשטיין א"כ שוב הוי כשמו ושם כינוי די"ל דמועיל. ואף שי"ל דהא משה הוא אחיו של מרדכי וקיי"ל דזכרים הדומים לאלו א"נ כמ"ש הב"ש בס"ק י"ד מ"מ דעת הב"ש דביש להם בנים נאמן היבם ובפרט הכא אמר זאת במסל"ת וא"כ במסל"ת יש להקל גם בד' נשים כמ"ש בזה כת"ה דא"נ דמסל"ת צריך ק"ד דין זה אינו מוכרח. וא"כ בזכרים דעדיפי מה' נשים כמ"ש הב"ש א"כ י"ל דודאי מהימן במסל"ת א"כ הוי כנתברר ששינה שמו לשם גאלדשטיין א"כ שוב ע"י הטאטען שיין הוי כשמו ושם כינוי דחשיב כשם אביו ובשמו ושם אביו מיקל הב"ש ובפרט שי"ל דאף א"נ דאף ביש לה בנים א"נ וה"ה דהיבם ג"כ ל"מ הטעם כמ"ש המל"מ שם דמסקא אדעתא שמא ימותו הבנים אבל הכא שכבר גירשה עכ"פ בע"כ נהי דעל הגט אין לסמוך כלל א' דמפורש בשו"ת מהר"מ מרוטנבורק ובג"פ דגט בע"כ אינו גט אף בדיעבד ובפרט שלא קראו ב"ד את הגט לא קודם נתינה ולא לאחר הנתינה ועי' בתוס' גיטין די"ט ע"ב ועיי"ש ברא"ש ובש"ע אבל עכ"פ אם ימותו הבנים מ"מ לא תוכל להתייבם דלחומרא נחוש לגט והוי גרושת אחיו וכיון שכן ל"ש הסברא שמא ימותו הבנים ובודאי נאמן וגם הסברא דל"פ ל"ש בזה דהכא הס' שמא אינו יבם שלה כלל ובכה"ג י"ל דעכ"פ במסל"ת בודאי מהימן. ובפרט דהי' מקום לצרף עכ"פ לשאר אומדנות דהייני עפ"י עדות אחותו דעכ"פ אף להסוברים דהנהו נשים אף במסל"ת ל"מ מ"מ שי' הראב"ד ז"ל דעכ"פ עדותן משוי לס' ועי' במל"מ פי"ב מגירושין א"כ כיון דעכ"פ נולד ס' עפ"י עדות אחותו ואיתרע חא"א בודאי סגי אם יעיד אח"כ עד על שמו ושם אביו א"כ שפיר הי' צד גדול לסמוך עליו

אך באמת כבר הבאתי שהפר"מ לא רצה לסמוך על עדות ערכאות וגם בשו"ת ד"ח אינו סומך א"ע על היתר ע"י ערכאות דיש חשש שמקבלי שוחדא. ובפרט דגם הערכאות אינם מעידים על שמו ושם אביו רק צריכין לצרף עדות אחיו משה ועי"ז יהי' כשמו ושם כינוי א"כ י"ל דכולי האי לא מקילין דהוי כעין ס"ס להחמיר שמא בלי שם עירו ל"מ ושמא ערכאות לא מהימני ואף שי"ל בפשיטות דכיון דצריכין לצרף עדותו של משה א"כ הוי חצי דבר ותלוי בפלוגתת הראשונים בהא דכל כת אומרת שנה א'. אך כבר נודע דבעדות אשה לא איכפת לן בח"ד כיון שאינו בתו"ע רק בתורת בירור עי' בשו"ת ב"ע סי' ד' ושו"ת נט"ש סי' ע"ג. אך עדין יש לחוש דגם ערכאות לא מהימני והנה אם הי' ברור דערכאות מהימני ורק דנימא דבעי שם עירו ג"כ וכתבתי דנצרף עדות אחותו בזה בודאי לא הי' חשש מכח ח"ד דאף א"נ דל"מ שמו ושם אביו מ"מ בודאי הוא רק מדרבנן כמ"ש בתוס' ב"מ ד"כ דחשש שני יב"ש הוא רק מדרבנן וכיון שכן דעכ"פ מה"ת מהני עדות ערכאות לחוד תו ל"ח ח"ד כמ"ש בתוס' גיטין די"א דהיכי דמה"ת הכותי מהימן ל"ח נכי ריבעא וחזינן עכ"פ היכי דמועיל מה"ת דחשיב כאלו כ"א מעיד על חצי וה"ה לענין ח"ד דנלמוד מקרא א' ג"כ אזלינן בתר ד"ת. אך כיון דעפ"י ערכאות לחוד ליכא אף שם אביו וצריכין לצרף עדותו של משה א"כ שפיר חשיב ח"ד אך כבר כתבתי דבעדות נשים אין חשש מכח ח"ד. אך בעיקר נאמנות ערכאות יש לפקפק

עתה נדבר מצד העדאת העדים. הנה העד הראשון אף שלא העיד רק על שם מרדכי לחוד מ"מ כבר כתבתי דעכ"פ ע"י עדותו של משה נתברר דשם כינה שמו גאלדשטיין א"כ הוי כשמו ושם כינוי דחשיב כשם אביו ואף דכתב אינו מקוים ויש לחוש לזיופא מ"מ דעת כמ"פ דבעדות אשה ל"ח לזיוף דאוקמה אד"ת דאף דא"נ דע"א ל"מ מה"ת מ"מ חשש זיוף הוא רק מדרבנן כמ"ש המהרי"ט והנוב"י. ובאמת הי' עוד מקום לומר דאף א"נ דגם בעדות אשה חוששין לזיוף מ"מ הוא רק מדרבנן כמ"ש הח"ס דגם בסתם כתב ואינו חתום בו שום אדם אפ"ה ל"ח לזיוף מה"ת ובפרט הכא שחתום בי אנשים א"כ הוי חשש זיוף רק מדרבנן וא"כ היכי דכבר יצאה מח"א ד"ת בלתי נאמנות הה' נשים שוב י"ל דגם הה' נשים מהימני כמ"ש המל"מ שם והמל"מ החליט דעכ"פ במסל"ת בודאי מהימני א"כ שוב הי' מקום להקל ואף דהבי"מ כ' דגם לענין דרבנן אין נאמנות לה' נשים מ"מ עכ"פ חשיב כמה ס' להתיר שמא בעדות אשה ל"ח לזיוף ושמא עכ"פ היכי דכבר יצאה מח"א ד"ת בלתי דיבורה שוב נאמנת עכ"פ במסל"ת ובפרט שמפורש במתני' מה בין גט למיתה לפי שהכתב מוכיח ופירש"י ז"ל לפי שעיקר אכתבא סמכינן וחזינן דאף דצריך בפ"נ מחשש זיוף מ"מ כיון דחשש זיוף הוא רק מדרבנן שוב מהימנא וה"ה הכא כיון שיש עדות המועיל עכ"פ מה"ת דל"מ העד הראשון שכותב בלה"ק בודאי דמועיל מה"ת ואף העד השני שכ' בלשון ענגליש ונהי דבכתב כותי חוששין יותר לזיוף אבל עכ"פ הוא רק מדרבנן ושוב נאמנות הה' נשים ג"כ. וא"כ לפ"ז גם בלתי עדותו של משה ג"כ י"ל דמועיל דעכ"פ עד שני מעיד דמרדכי שהי' שמו בביתו שטיינהויז מת א"כ עדותו לבד הוי שמו ושם כינוי דהוי כשם אביו ונהי דאינו מקוים מ"מ עכ"פ חשש זיוף הוא רק מדרבנן ושוב גם הה' נשים מהימני ובפרט במסל"ת. ובפרט דעכ"פ חשיב ככתב מוכיח ובודאי גם הה' נשים מהימני אך עדין י"ל דבשלמא אי סי' העד מעיד על שם עירו ג"כ א"כ עכ"פ ע"י השטר הוי דבר ברור שבעלה אז שפיר הי' מקום לומר