מהר"ש חלק א קצה

הריב"ש דמסל"ת חידוש הוא ול"מ רק במעיד בעצמו ושמא ע"י שאלה ל"ח מסל"ת אף בשאל מעכו"ם א"כ הכא דאנו רואין הכתב מעכו"ם הראשון ובודאי אם הי' בא בלי שום שאלה הי' מועיל אף לשי' הריב"ש א"כ עיקר החשש הואיל שהי' ע"י שאלת עכו"ם ובזה כבר הכריע הרמ"א כשיטת הת"ה דע"י שאלת עכו"ם אכתי חשיב מסל"ת וא"כ שפיר יש לסמוך אטאטען שיין. ואף אם נימא דנחוש לשי' הר"ן דע"י שאלת עכו"ם ל"ח מסל"ת מ"מ להרבה שיטות ערכאות בכתב מהני אף בלי מסל"ת כמ"ש בשו"ת כנסת יחזקאל באריכות והסברא כמ"ש הרמב"ם ז"ל דמש"ה ל"צ דו"ח בעדות אשה דעכ"פ כל הקולות שהקילו בד"מ הקילו בעדות אשה א"כ ערכאות ל"מ לשי' רש"י ז"ל והרבינו יקיר דהיכי דליכא חשש משקר כשר בד"ת אף מה"ת א"כ פשיטא דכיון דמועיל בד"מ ומחליטים דודאי אינם משקרים מכ"ש בעדות אשה דהקילו והכשירו אף קרובים משום דל"צ רק בירור הדברים כמ"ש הח"ס סי' מ"ה דגם נכרי מסל"ת נאמן מה"ת ומש"ה מהני בנכרי שהעיד במשאל"ס לענין שאם ניסת ל"ת דלא כשיטת הפמ"א והבר"א א"כ פשיטא דערכאות מהימני בעדות אשה ואף לשי' הר"ן דרק מדרבנן מהני בד"מ מ"מ משמע דבאמת ס"ל דסברא זו מהני מה"ת דודאי לא משקרי רק דבד"מ דגזה"כ דקרובים פסולים א"כ גזה"כ דעכו"ם אף באינו משקר אפ"ה פסול אבל בעדות אשה דל"צ רק בירור הדברים פשיטא דנאמן ואף אם נימא דהכא ג"כ בעי מה"ת תורת עדות אפ"ה כבר הבאתי דברי מהרא"ש דהיכי דליכא חשש משקר רק דגזה"כ דבעי תורת עדות בזה שוב יוכלו להקל משום עגונה

א"כ פשיטא דערכאות מהני וכמ"ש המהרי"ק הובא בט"ז סי' שט"ז דמביא ראי' מהא דהכשירו ערכאות בד"מ ה"ה דמהני בעדות אשה אף באינו מסל"ת היכי דיש רגל"ד דאינו משקר ואע"פ דמהרי"ק מיירי שהודה בפני השופט שהרגו עכ"פ מביא ראי' מסוגי' דגיטין מהא דהימני ערכאות בד"מ ה"ה דמהני בעדות אשה. ובאמת בשו"ת פרשת מרדכי סי' כ"ה כ' דלשיטת רבינו יקיר דמהימן בממון מה"ת היכי דלא משקר פשיטא דמהני גם בעדות אשה אך גם להפוסקים דרק מדרבנן מהני מ"מ הכא דגם קרוב נאמן פשיטא דנאמן אף מה"ת. וע"כ דסברתו כמ"ש בשו"ת הרי"מ דאף לשי' הר"ן אפ"ה מודים דסברא דלא מרעי נפשייהו הוי כבירור דאינו משקר רק אפ"ה בד"מ ל"מ ערכאות רק מדרבנן דמה"ת ל"מ דגזה"כ דאע"פ דאינו משקר פסול כמו קרוב אבל הכא דקרוב כשר וה"ט כסברת הרמב"ם ז"ל דל"צ תורת עדות א"כ פשיטא דערכאות מהימני ועיי"ש בשו"ת הרי"מ סי' ד' שהאריך בסברא זו דגם התוס' והר"ן מודים דהכא יש בירור דלא משקרי ורק אפ"ה בד"מ הוא רק מדרבנן דשם קרוב ג"כ פסול ובזה אזדא נמי מה שחושש בשו"ת עטרת חכמים סי' ח' דשם רק משום שלים מלכות דמקפידין אם יופסלו שטרות שלהם. ולפ"ז ניחא בשלמא שם דגם קרוב פסול ע"כ גזה"כ שיהי' על העד שם עדות לכך מוכרחין לומר דהוא רק מתק"ח משום שלום מלכות אבל הכא דקרוב מהני ונכרי מסל"ת מועיל ולשיטת הח"ס סי' מ"ה גם מה"ת נאמן דל"צ בזה תורת עדות א"כ פשיטא דהכא אם ידעינן דלא משקרי מהימני. ואף לשיטת הג"א דהטעם משום שלום מלכות מ"מ ביאר יפה בח"ס סי' מ"ג דע"כ צ"ל משום דידעינן דלא משקרי כמפורש בש"ס שם דאי לאו דיהיב זוזי קמייהו לא הוי מרעי נפשייהו רק כונת הג"א דהוקשה לו קושית הראשונים כיון דאף קרוב פסול אף דלא משקר א"כ מאי מעליותא דלא משקרי הא עכ"פ התורה פסלה לעדות נכרי ע"ז תירץ כיון דעכ"פ ידעינן דלא משקרי א"כ ליכא חשש הוצאות ממון שלא כדין רק דגזה"כ דבעי עפ"י שנים יקום דבר זה הוא דבר מבחוץ ע"ז יכלו לתקן משום שלום מלכות ודמי להא שהבאתי דברי מהרח"ש בהא דמהני ע"א בעדות אשה כיון דידעינן דלא משקר יוכלו להקל משום עגונה וה"ה הכא ועכ"פ כיון דהוא סברא בהורה דלא משקר א"כ הכא דקרוב נאמן לשיטת הרבה פוסקים אף מה"ת א"כ שוב ערכאות מהימני. ובשו"ת בית שלמה סי' מ"ז רצה השואל לומר דא"נ דערכאות מהימני בד"מ מה"ת ה"ה בעגונה אבל אי רק מדרבנן י"ל דרק משום נעילת דלת ול"מ בעגונה והבי"ש דחה דא"א לומר מטעם נעילת דלת דא"כ אמאי מועיל בשטרי מכר ובאמת הח"ס סי' מ"ג וצ"ד מביא הטעם דנעילת דלת. ובאמת כסברת השואל מפורש בשו"ת הרי"מ סי' ד' בשו"ת הג' בעל נוב"ש וכבר קדמו בשו"ת פרשת מרדכי דלשיטת רבינו יקיר ורש"י ז"ל פשיטא דמהימן ורק לשיטת התוס' אפ"ה י"ל דהכא כיון דקרוב כשר ה"ה ערכאות מהימני אך יש לחוש לשי' הע"נ דהיכי דליכא מסל"ת לא הכשירו ואוקמה אד"ת דבעי תורת עדות אך זה תלוי א"נ דגם בזה בעי תורת עדות מה"ת ורק דחז"ל הכשירו פסולי מחמת קורבה ומסל"ת א"כ י"ל דבלי מסל"ת דלא הכשירו אוקמה אד"ת

אך באמת מדמוכח בש"ס דגם בנכרי שהעיד במשאל"ס אפ"ה ל"ת נשמע לכאורה דגם נכרי מסל"ת נאמן מה"ת כמ"ש הח"ס סי' מ"ה וא"כ ע"כ כסברת הרמב"ם ז"ל דהכא אף מה"ת ל"צ תורת עדות וא"כ מסל"ת וערכאות שוין. ומה שכ' בבי"ש דאף לשי' ר' יקיר י"ל רק בדינין שנכרי שייך בדינין אבל הכא אין הנכרי שייך בגיטין דעריות שלהם אין שוה לעריות שלנו פסול מה"ת באמת כבר הרגיש בזה בח"ס סי' צ"ד ונסתפק אי נימא כיון דמצווה על בעילת בעל או בעי שיהי' דוקא דומי' דידן. ומצינו כזאת בקידושין דמ"א דס"ד דמידי דאיתא בנפשי' יש שליחות לעכו"ם ועיין במהרש"א גיטין ס"ד דבמופלא הסמוך לאיש א"נ דמהני תרומתו ה"ה דיש שליחות לזה הקטן ודברי המהרש"א הללו נעלמו לפי שעה מהקצה"ח סי' קפ"ח דפשיטא לי' שמה דלמ"ד מופלא סמוך לאיש ד"ת ותרומתו תרומה אפ"ה ל"מ שליחות עכ"פ חזינן דבמידי דשייך בגווה עדיף עכ"פ לשיטת הכנסי"ח ערכאות מהימני בעדות אשה ועפ"י דברי מהרי"ק הנ"ל והרבה פוסקים מסכימים לדבריו ובפרט דיש עוד מקום לומר דכבר הבאתי שיטת הרמ"א דפוסק כשיטת הת"ה דע"י שאלת עכו"ם לעכו"ם אכתי חשיב מסל"ת ורק שהבאתי דהר"ן מחמיר בזה עפ"י שיטת הב"ש סק"מ דמש"ה מחמיר הר"ן במסל"ת מפי מסל"ת משום דס"ל דע"י שאלת עכו"ם ל"ח מסל"ת וקשה לכאורה אמאי מביא הרמ"א שימת הר"ן דחולק דל"מ מסל"ת מפי מסל"ת הא כבר הכריע הרמ"א כשיטת הת"ה דע"י שאלת עכו"ם אכתי חשיב מסל"ת רק די"ל כמ"ש בשו"ת הרי"מ דבאמת י"ל עוד טעם דל"מ מסל"ת מפי מסל"ת משום דשמא לא הגיד הראשון בקישור דברים ואף דהכריע הב"ש לעיל דל"צ ק"ד מ"מ הוי כעין ב' חששות לאיסור שמא ע"י שאלת עכו"ם ל"ח מסל"ת ושמא בעי ק"ד ולפ"ז י"ל דבאמת הביא הריב"ש ראי' מסוגי' דגיטין דכ"ח דפריך גבי שמע מקומנטריסין והא קיי"ל דמסל"ת נאמן נשמע דל"צ ק"ד ורק לשיטת הר"ן כ' בשו"ת כנסי"ח דכונת קושית הש"ס מטעם דערכאות מהימני מכ"ש דמסל"ת דהשתא בממון דל"מ מסל"ת אפ"ה מועיל ערכאות מכ"ש בעדות אשה דודאי מועיל ערכאות ומה שהקשה בשו"ת בי"א דמאי ענין ערכאות למסל"ת יפה כ' המפורשים דעיקר הראי' דכיון דמהני מסל"ת ע"כ דל"צ תורת עדות

ונשמע לכאורה דהא בהא תלי' דא"נ דמסל"ת ל"ב ק"ד י"ל דקושית הש"ס כפשוטו מטעם מסל"ת א"כ לא נשמע דערכאות מהימני די"ל כסברת הע"נ והובא בפר"מ שם אבל א"נ דבעי ק"ד שוב נשמע דהכא הפי' מטעם ערכאות א"כ ממ"נ הכא שבא הטאטען שיין משרי הספינה רק ע"י שאלת נכרי א"כ באמת בזה כבר הכריע הרמ"א כשיטת הת"ה דע"י שאלת נכרי אכתי חשיב מסל"ת ואי דבכתב עכו"ם ל"מ עיקר הטעם דחוששין שמא בעי ק"ד ועפ"י כתב א"א לידע שהי' קישור דברים אבל הכא ממ"נ מותר דא"נ דל"צ ק"ד א"כ שוב הכא חשיב מסל"ת וא"נ דבעי ק"ד א"כ שוב נשמע מסוגי' דגיטין דערכאות מהימני אף בלי מסל"ת וא"כ הכא ממ"נ מהני דבא מערכאות בלי שאלת ישראל משרי הספינה ואי נחוש שמא כתב הקונזאל