מהר"ש חלק א קצא

מעדים ותרי כמאה וכ' המפורשים דבאמת א"א לומר דהחזקה חשיב בירור רק דעכ"פ א"א לשנות מס' מכפי שהוחלטנו עד עכשיו אבל עכ"פ כיון דהחזקה ל"ח בירור שוב אזלינן בתר חזקה דהשתא. וא"כ י"ל דהא דמשני הש"ס הכא איכא תרי חזקה לקולא אין הכונה משום דאיכא תרי חזקה דבאמת גבי תרי ותרי היכי דיש חזקה דהשתא שוב לא מהני חזקה דמעיקרא רק הכונה דיש חזקת טהרה של נוגע וזו החזקה לא איתרע ושוב מהני אף לענין תרי ותרי. וא"כ א"ש דכ"ז ברה"ר דס' טהור לכך מהני עכ"פ חזקת טהרה של נוגע אבל ברה"י נהי דשני חזקות מהני מ"מ י"ל דהא דקתני בתוספתא דברה"י טמא מיירי רק בס' דתרי ותרי וא"כ חזקת חי אתרע ול"מ בתרי ותרי ולא נשאר רק חדא חזקה ול"מ בס' ברה"י אבל י"ל דאם לא יהי' ס' דתרי ותרי אז יועיל אף ברה"י דתרי חזקות עדיף מרובא. ולפ"ז ניחא דעירב בס' ניתקנו אי בס' נתקן מבעוד יום הוי תרי חזקות גמורים ואזלינן לחומרא אף בס' עירוב אך בהא דקאמר עירב בתרומה ס' טהורה ס' טמאה דאזלינן לחומרא וה"ט דליכא חזקה לקולא ושוב יש חזקת תחום ביתו לחומרא ובזה משמע דגם בס' עירוב היכי דהוי חזקה לחומרא מחמירינן ובאמת יש להעיר דבס' עירוב הואיל דהלכה כדברי המיקל בעירוב אף חזקה לחומרא אינו מועיל ובאמת בתוס' ג"כ משמע דבס' עירוב אף למ"ד תחומין דרבנן מ"מ מחמירין בס' נגד חזקה דהוקשו בתוס' בהא דפריך דר"מ אדר"מ מהא דנגע באחד בלילה והוקשו בתוס' שמא הכא משום דיש חזקת תחום ביתו ותירצו בתוס' דהשתא רוצה הש"ס לומר דאף אי ר"מ יסבור תחומין דרבנן אפ"ה ניחא משום דהכא ליכא חזקת התרומה דבתרי ותרי ל"ח חזקה ועכצ"ל דהוי לחומרא משום חזקת תחום ביתו וחזינן דגם בעירוב במקום חזקה הוי לחומרא

ובאמת יש להעיר דכיון דהקילו בעירוב י"ל דגם במקום חזקה ניזל לקולא. ועפ"י הסברא שכ' לעיל דא"נ הטעם דלא גזרו על הס' א"כ גם במקום ח"א אזלינן לקולא ומש"ה י"ל בעירוב לפמ"ש התוס' עירובין מ"ה ב' דמש"ה מקילין בעירוב בס' אף דהוי דשיל"מ דבעירוב הקילו והכונה עפמ"ש בחי' דא"נ דטעם דס' דרבנן לקולא משום דחז"ל לא גזרו על הס' א"כ אף בדשיל"מ צריך להיות לקולא דל"ש הסברא דעד שתאכל בס' איסור דהא בס' הוי היתר גמור. וביארתי שם ליישב קושית הג' רש"ק ז"ל בהא דפריך הש"ס ביצה ד"ג אהא דס' אסורה דהא הוי ס' דרבנן והקשה דהא קודם שפירש מן הגידין הוי עלה איסור משום אמ"ה ושוב סד"ר נגד ח"א אזלינן לחומרא ולפ"ז ניחא דבס"ד ס"ל להש"ס דהא דס' דרבנן לקולא משום דלא גזרו על הס' ולכך ס"ל דאף בדשיל"מ אזלינן לקולא דל"ח כלל בגדר ס' איסור וממילא אף במקום חזקה אזלינן לקולא כיון דהס' הוי היתר גמור וחידש הש"ס דבדשיל"מ ס' דרבנן לחומרא היינו דעיקר הטעם דסד"ר להקל משום דתולין להקל במידי דרבנן ושוב חשיב בגדר ס' איסור ושייך הסברא דעד שתאכלנו וממילא להלכה דקיי"ל סד"ר בדשיל"מ לחומרא ע"כ דהטעם משום דתולין להקל ושוב נגד ח"א אזלינן לחומרא ומיושב קושית הג' רש"ק ז"ל ובחי' הארכתי בזה. עכ"פ לענין עירוב דכ' התוס' דאף בדשיל"מ אפ"ה מקילין בדרבנן ע"כ דבזה לא גזרו כלל על הס' ול"ש לומר עד שתאכלנו בס' איסור דהס' הוי היתר גמור וא"כ שוב צריך לילך לקולא אף נגד ח"א דחזקה ל"ח בירור וכמ"ש הח"ד דבתרי דרבנן אף נגד ח"א ויש להאריך בזה הרבה בהא דמשמע בש"ס דלמ"ד דס"ל י"ב בדרבנן אמרינן ברירה לענין עירוב והא נודע שיטת הר"ן דהא דקיי"ל בדרבנן י"ב הוא מטעם סד"ר להקל. ובאמת דעת היש"ש דבשיל"מ אף בדרבנן א"ב ועכצ"ל דבעירוב אמרינן סד"ר להקל אף דהוי דשיל"מ ומש"ה אמרינן ברירה לענין עירוב למ"ד דס"ל בדרבנן יש ברירה ובחי' הארכתי בזה הרבה ואכ"מ

ובאמת מהא דמשני רבה ור"י דמיירי בשתי כיתי עדים ומש"ה הוי לחומרא דבתרי ותרי ל"מ חזקה

ולנכאורה משמע דס"ל דבתרי ותרי סד"ת ואך לפ"ז תיקשי מאי משני רבא התם גבי נגע באחד בלילה הוי תרי חזקה לקולא וקשה נהי דנימא כשיטת הריב"ש דתרי חזקות עדיף מרוב מ"מ לפמ"ש המפורשים דהטעם דמ"ד בתרי ותרי ל"מ חזקה משום דחזקה אינו מועיל רק במקום שאפשר לומר דמברר הס' ובתרי ותרי ל"ח בירור דחזקה לא עדיף מעדים ותרי כמאה א"כ גם כשיש שני חזקות ג"כ ל"מ דלא עדיף מאם יש ג' כיתי עדים נגד כת אחת דג"כ ל"מ ועכצ"ל דבאמת גם גבי תרי ותרי מהני חזקה יורק הא דאזלינן כאן לחומרא כיון דבאמת חזקת טהרה איתרע ונהי דתמיד אזלינן בתר חזקה דמעיקרא זה דוקא היכי דאפ"ל דמועיל מטעם בירור אבל בתרי ותרי דאאפ"ל דמועיל מטעם בירור שוב אזלינן בתר חזקה דהשתא וממילא שפיר קאמר הש"ס דכ"ז נגד חזקת חי דאיתרע שוב ל"מ חזקה דמעיקרא בתרי ותרי אבל חזקת טהרה של הנוגע לא איתרע ושוב מהני אף נגד תרי ותרי וא"כ אדרבה נשמע מסוגיא זו דגם בתרי ותרי מהני חזקה וז"ב

ובאמת י"ל דבזה נחלקו רבה ור"י עם רבא דרבא משני התם איכא תרי חזקות לקולא ופירש"י ז"ל דבהא דנגע אף דס' תרי ותרי מקילין וקשה למה נדחק רבא לפרש שם הטעם משום תרי חזקה מדוע לא ניחא לי' כתירוץ רבה ור' יוסף דהכא בעירוב מיירי בס' תרי ותרי ושם בנגע באחד בלילה מיירי בסתם ס'. ועפ"ז ניחא דבאמת רבה י"ל דס"ל תרי ותרי ס' ד"ת היינו דל"מ חזקה אף מה"ת משום דחזקה אינו מועיל רק היכי שאפ"ל דהוי בירור וא"כ בתרי ותרי אאפ"ל דחשיב בירור משום דתרי כמאה. ולפ"ז ע"כ צריכין לדחוק דשם בנגע באחד בלילה מיירי בסתם ס' דאי בתרי ותרי לא הי' מועיל אף ביש ב' חזקות דהא עכ"פ לא עדיף מג' כיתי עדים נגד כת אחת ושוב אמרינן תרי כמאה ורבא לא ניחא לו' לאוקמי בסתם ס' דבזה שוב כיון דיש ב' הזקות שוב הי' צריך להיות טהור אף ברה"י דלשיטת הריב"ש ב' חזקות עדיף מרובא ומועיל אף ברה"י וע"כ דמיירי בס' דתרי ותרי דשוב חזקת חי ל"ח חזקה ולא נשאר רק חזקת טהרה ואינו מועיל ברה"י אבל עכ"פ דמועיל ברה"ר מוכח דעכ"פ חזקה דלא אתרע מהני אף נגד תרי ותרי וא"כ באמת י"ל דרבה ורבא פליגי בזה דרבה ס"ל דבתרי ותרי מה"ת ל"מ חזקה ושוב אין חילוק בין חד חזקה לתרי וע"כ דהא דנגע באחד בלילה מיירי בסתם ס' ונשמע דגם ב' חזקות ל"מ בס' טומאה ברה"י. אבל רבא ס"ל דב' חזקות גמורות מהני ברה"י ורק הכא מיירי בס' דתרי ותרי ול"מ חזקת חי דחזקה דאתרע ל"מ בס' דתרי ותרי אבל חזקת טהרה לא איתרע ומהני אף נגד תרי ותרי וא"ש הכל בס"ד

וראיתי בשו"ת בית יצחק חאה"ע שרצה לומר שמוכח דעת רבנן דמחמירין בלא ראה חי מבערב מוכח דגם בב' חזקות מחמירין וע"כ דלא ס"ל כשיטת הריב"ש. הנה באמת לפי כונת רש"י ז"ל י"ל דשם מיירי ביש הכחשה בין העדים אי הי' מת באותו שעה וא"כ נגד תרי ותרי ל"מ חזקת חי ולא נשאר רק חזקת טהרה ובמקום חד חזקה ס"ל לרבנן דמחמירין בקדשים לילך בתר שעת מציאתן וגם כמ"ש הנוב"י בסי' ל"א. אך באמת יפה כ' דרבה ור"י דמתרצי דהכא משום דמיירי בהכחשה דתרי ותרי ואזדא החזקה ורק בהא דלא ראה חי מבערב מיירי בסתם ספק אבל ס"ל דבס' דתרי ותרי אף ב' חזקות לא הי' מועיל משום דחזקה לא עדיף מעדים ותרי כמאה וכיון דמיירי בסתם ס' תיקשי דלר"מ יועיל אף ברה"י וע"כ דס"ל ב' חזקות ג"כ אינו מועיל ברה"י אך רבא לא ניחא לי' לאוקמי בסתם ס' דא"כ יש שני חזקות וגם ברה"י הי' טהור ועכצ"ל דמיירי בהכחשה דתרי ותרי וס"ל תרי ותרי מהני חזקה ורק דאזלינן בתר חזקה דהשתא וא"כ איתרע החזקת חי אבל חזקת טהרה לא אתרע ומש"ה ברה"ר טהור אבל ברה"י טמא דלא נשאר רק חדא חזקה ול"מ בס' טומאה ברה"י וא"ש הכל בס"ד. אך מדמוכח דגם בעירוב מחמירין