מהר"ש חלק א יז

גמרו איתרע הרוב ואף בניסת לכהן תצא כן הוא שיטת הה"מ בפי' הרמב"ם ז"ל וכן הוא שיטת הריב"ש ועי' בב"ש ובס' בי"מ שהחליטו כשיטה זו א"כ לפימ"ש דהכרת עיבר הוא רק רוב דאין נוכר בפחות ורק הא דמועיל היתר דהכרת עיבר אף דלענין חליצה חוששין למיעוט משום דכאן יש ב' רובא. א) דרוב וולדות בן קיימא לט' וגם רוב אין ניכר עיבור פחות מג' ולמיעוט דמיעוט ל"ח א"כ כ"ז היכי דנגמרו סימנין דאז יש רוב לט' יולדין מצטרף הרוב דאין עיבורן ניכר בפחות מג' אבל בליכא סימנים איתרע הרוב דיולדת לט' דאדרבה הנולד לט' יש לו גמר סימנין א"כ אסברא זו לחוד מכח הכרת עיבר לא סמכינן בחליצה דיש מיעוט דעיבורן ניכר בפחות מג' ולכך כתבו הפוסקים דהא דמתירין בכלו לו חדשיו אף בלי גמרו סימנין א"א רק בבעל ופירש אבל בנ"ד דגמרו סימנין א"כ יש רוב דיולדת לט' בודאי א"כ מצטרף שפיר הך רובא דאין עיברה ניכר פחות מג' וב' רובא מועיל בעגונה ומכ"ש לענין חשש יבמה בודאי דמועיל ב' רובא

ולע"ד ז"ב ונכון בס"ד בישוב קושית הג' הנ"ל. עוד הקשה הג' הרי"ם ז"ל דאי ליכא מיום הכרה רק ה' חדשים ומשהו א"כ ליכא ראי' דשמא בן ח' הוא היינו שנולד לח' ועיברה ניכר לשליש מח' ולפלא שלא זכר מהמהרש"א נדה ד"ט דכ' דגם ביולדת לז' אין ניכר הכרת עיבר פחות משלשה חדשים גמורים דכן ס"ל לסומכוס עיי"ש שמביא דברי הב"י והרא"מ כ' להיפך דיולדת לז' אף לסומכוס עיברה ניכר לשליש ימי' וכדמצינו בש"ס בסנהדרין ר"פ בן סורר דמשו"ה בן סורר נהרג כל ג' משום דאזלינן בתר הרוב דיולדת לט' ואין ניכר בפחות מבן ג' ומשמע משם דביולדת לז' עיברה ניכר לשליש ימיו ובבי"א הביא דברי המהרש"א והב"ח סי' קס"ג והרא"ם ודברי הב"ח ז"ל תמוהים מאוד

עתה נדבר מהגדת עדים שהכירו את העובר וזה שהעיד על כ' טבת בזה יש לדון אי מועיל דז"פ דאי ידעינן דלא נתעברה רק ביום ה' פ' נח היינו כ"ט תשרי א"כ הי' רק בן ח' דהא כל חודש בעי ל' יום כמפורש בש"ע א"כ מן כ"ט תשרי עד ב' תמוז לפי חשבון הימים הוא לד' שבועות וב"י ס"ה ר"מ ימים א"כ ליכא ח' גמורים וא"כ אי נתעברה בכ"ט תשרי הי' בן ח' והי' יכול להיות הכרת עיבר לפ' יום שליש מח' חדשים א"כ ב' וארא כ' טבת כבר הי' פ"ב יום מן ה' נח א"כ יש לחוש שמא לא נתעברה רק כ"ט תשרי וליכא אף יום א' בחודש הט' ואפ"ה בכ' טבת הי' אפשר להיות הוכר עוברה שכבר הי' שליש ימים מח' חדשים אך א"נ כשיטת המהרש"א דגם ביולדת לח' ליכא הכרת עובר בפחות מג' אם כן שפיר הי' מועיל עדותו כיון דהי' הוכר עיברה בכ' טבת ע"כ דנתעברה עכ"פ בכ"ט תשרי ושפיר מועיל עכ"פ הדבר הי' ס' והי' אפ"ל דכיון דעכ"פ ליכא חשש ד"ת בזה משום דהוא ס' בן ט' וגמרו א"כ בדרבנן אף ספק פלוגתא אזלינן לקולא אך קשה לסמוך די"ל דהוי ספק ספיקא להחמיר שמא כשיטת הרא"מ ושמא עיבר ניכר בפחות מג' דיש מיעוט דניכר מקודם ואף דנגד ס' כזה יש רוב מ"מ כ' התוס' נדה ד"ט דלגבי ס"ס אף מיעוט מצטרף ואף דיש בזה לפלפל מדברי הריב"ש ומתוס' כתובות ד"ט ובסד"ט סי' קפ"ז ע"ז קשה לסמוך אך מצד עד הב' שאמר שהי' ניכר העובר בש"ק פ' שמות י"ח טבת א"כ הוי הוכחה שנתעברה עוד קודם כ"ט תשרי וא"כ רמ"א יום חוץ יום הלידה בודאי א"כ לדעת התשב"ץ חשיב בן ט' דא"נ דלא נתעברה רק ביום ה' נח א"כ לא הי' בש"ק שמות רק ע"ט יום מיום שנתעברה א"כ לא הי' אף שליש ימים מח' חדשים דהא מן כ"ט תשרי עד ב' תמוז הי' ר"מ יום ובעי עכ"פ פ' יום להכרת העובר אף לשיטת הרא"מ וא"כ מדהי' הכרת עובר בש"ק פ' שמות י"ח טבת ע"כ דנתעברה קודם כ"ט תשרי וא"כ הוא בר ט'. ואם כן מצד העד הזה הי' מקום להתיר אך יש מקום לדון עוד גם מצד העד הזה דהא מפורש בש"ס דהנהו חדשים מעובר בעי חוץ ימי הקליטה ולכך כ' בת"ש סי' ט"ו דנולדת לט' בעי רע"ג יום דשמא לא נקלט הזרע עד יום ג'

ונודע מ"ש הג' בס' בת עיני ובשו"ת בי"א כ' ג"כ דהכרת עיבר הוא אחר ג' חדשים מיום הביאה אף דלא נקלט הזרע עד יום ג' מ"מ יש הכרת העובר אחר צ' יום מיום הביאה א"כ יש לחוש. שמא נתעברה בג' נח כ"ז תשרי ורק לא נקלט הזרע עד יום ה' א"כ אינו רק בן ח' דמן כ"ט תשרי עד ב' תמוז ליכא רק ר"מ יום ואפ"ה הי' אפשר להיות הכרת עובר בח"י טבת הואיל מיום ג' נח כבר הי' פ"א ימים וא"כ הוי כבר שליש ימים מח' חדשים ובעיקר הדבר שכ' הג' הנ"ל דהך צ' להכרת עיבר הוא עם ומי הקליטה אף שכן נמצא בס' עץ החיים הק' ועי' בחת"ס אה"ע סי' ו'

אך מדברי התוס' בכ"מ מוכח להיפך א' מהא דהוקשו דלבעי לענין הבחנה צ"ג יום כמ"ש הנוב"י מה"ת ותוס' יבמות דמ"ב ד"ה ותמתין משהו משמע דצ' יום להכרת העובר בעי חוץ מימי הקליטה ועי' בשו"ת ב"ש חאה"ע סי' ו' וגם כבר כ' הפוסקים דרוב פעמים נקלטות ביום ראשון וא"כ ממ"נ אי נתעברה בכ"ז תשרי א"כ קליטת הזרע הי' ביום ההוא א"כ יש יותר מח' חדשים ואי לא נתעברה רק בכ"ט תשרי א"כ בח"י טבת לא הי' עוד אף שליש מן ח' חדשים וע"כ דנתעברה מקודם ואף שי"ל דכיון דעכ"פ מיעוט ניכר העובר אף בפחות לשליש ימים א"כ יש ב' מיעוטא א' שמא לא נקלט הזרע רק ביום ג' היינו ה' נח כ"ט תשרי א"כ הוא בן ח' ובח"י טבת הי' מיום הביאה יותר מפ' יום ועוד שמא זאת הוא מהמיעוט דניכר אף בפחות משליש ימים ונודע שיטת הר"ן דשני מיעוטא הוי כפלגא אך באמת כבר כ' המפורשים דבעי שהב' מיעוטא יהי' מע"א וחוץ לזה כתבו הרבה פוסקים דצ' דהכרת עיבר הוא חוץ מימי קליטה א"כ אי לא נתעברה עד כ"ט תשרי היינו שעכ"פ לא נקלט הזרע מקודם א"כ לא הי' הכרת עובר בח"י טבת וע"כ דנתעברה מקודם וא"כ הוא בן ט' ויצא דעדות זו שהעיד על הכרת העובר בח"י טבת י"ל דמועיל אפי' לשיטת הרא"ם ומכ"ש לשיטת המהרש"א בודאי דמועיל עדותו ואך אי לא הי' רק עד זה אכתי הי' מקום לחשוש למ"ש הרא"ש הובא בש"ע דאשה אינה נאמנת לומר דכלו לו חדשיו והאשה עצמה ודאי דא"נ

אך דעת הרא"ש דגם אשה אחרת א"נ והב"י כ' דמוכח מזה דדעת הרא"ש כדעת הראב"ד דניתן לה בן ע"א א"נ וכונת הב"י דס"ל דכ"מ שע"א נאמן אשה ג"כ נאמנת ומשו"ה כ' דדעת הרמב"ם דע"א נאמן דניתן לה בן ה"ה דנאמן בכלו לו חדשיו וה"ה אשה ג"כ נאמנת והוקשו כולם דהא הרא"ש פוסק דע"א ביבמה א"נ א"כ ה"ה דא"נ בניתן לה בן ולמה לן למידק מהא דכ' בכלו לו חדשיו דא"נ. והב"ש כ' דהי' מקום לומר בניתן לה בן יהי' נאמן משום דמסייע לה הרוב ואך מזה דכ' בכלו לו חדשיו א"נ ע"כ דגם במסייע הרוב דא"נ וה"ה בניתן לה בן דא"נ. ועוד כ' דהא דנסתפק הב"י אי ס"ל כשיטת הראב"ד היינו דשמא שם בניתן לה בן י"ל דחשיב קצת עבידא דלגלויי וא"כ לדעת הרמב"ם דע"א נאמן במת יבמה ה"ה דנאמן בניתן לה בן

ולע"ד נ"ל הא דנסתפק הב"י אי ס"ל כשיטת הראב"ד די"ל דבניתן לה בן נאמן רק דהא דכ' דא"נ לומר דכלו לו חדשיו י"ל דאשה גרועה מע"א ובאמת קיי"ל דע"א נאמן באיסורין היכי דאין נגד ח"א ובאשה כ' התוס' עירובין דבאיסורי ד"ת אשה א"נ אף היכי דלא הוי נגד חזקת איסור ושיטת רוב הפוסקים דכ"מ שע"א נאמן ה"ה אשה ג"כ נאמנת ועי' בשו"ת דברי"א סי' א'. והא דמקשה התוס' גיטין למ"ד דע"א נאמן נגד ח"א א"כ למ"ל וספרה והכונה דאי נאמן נגד ח"א ומכ"ש בלא אתחזק וא"נ דיש חילוק בין ע"א לאשה א"כ צריך וספרה לאשמועינן דגם