מהר"ש חלק א קסא

י"ל הערת כת"ה על מ"ש בשו"ת נוב"י מהד"ת סי' ע"א. די"ל דהנוב"י סומך אשיטת ר"ת דגם חותם א' מהני בעכו"ם משום סברת מירתת. ונהי דלפ"ז לא נשמע דיש חילוק בין מפקיד לשולח. אבל מ"מ מצד הסברא היכי דמכיר החותם באמת אז דמי לחבת"ח וכיון דלשיטת ר"ת י"ל דעיקר החומרא במטהר יינו אינו רק בחותם א' א"כ שוב במכיר חותמו י"ל דמהני

ונשמע דאף א"נ דלא כמ"ש הח"ס ורק דגם במכיר חותמו ל"מ במטהר יינו אבל עכ"פ היכי דסגי חבת"ח אז בודאי מהני הכרת החותם אף בחותם א' דזה מועיל מצד הסברא כמו חבת"ח. נחזור להנ"ל דלר"ת היכי דיש מירתת כמו בעכו"ם אז די בחותם א' אף לענין חשש חיבת ניסוך ועכ"פ גם בישראל חשוד נהי דל"ש מירתת מ"מ מהני חבת"ח. ונשמע דל"צ לצרף הסברא דמירתת בחבת"ח א"כ ה"ה במטהר יינו כיון דבאמת מסוגיות הש"ס אין ראי' להחמיר בחבת"ח די"ל דכיון דלדידן מהני חותם א' יש חומרא במטהר יינו לענין חותם א' רק די"ל דלר"א אין חילוק בין חותם א' לב' חתימות דבצירוף סברת מירתת מהני אף בחותם א' ובלי מירתת אף חבת"ח ל"מ ואף דבישראל חשוד מהני חבת"ח אף דל"ש מירתת מ"מ י"ל דרק בישראל חשוד דל"ש החשש דחיבת ניסוך אז לענין חשש איחלופי מהני חבת"ח אף בלי מירתת אבל הכא דיש חשש חיבת ניסוך דמש"ה ל"מ חותם א' לשיטת כמ"פ אף בצירוף סברת מירתת ה"ה דחבת"ח בלי מירתת ל"מ. מ"מ נשמע דהיכי דל"ש חשש חיבת ניסוך מהני חבת"ח אף בלי מירתת א"כ לענין חב"ת בזה בודאי מהני חבת"ח אף היכי דל"ש מירתת וכמו בישראל חשוד

נחזור לנ"ד דשיטת כמ"פ דבמטהר יינו נמי מהני חבת"ח. ואף א"נ דבעכו"ם תמיד בעי חב"ח וא"כ במטהר יינו ל"מ חבת"ח ובפרט די"ל דגם לר"א עכ"פ אין חילוק בין חותם א' לב' חתימות דתמיד בעי מירתת מ"מ חזינן דבישראל חשוד כיון דל"ש החשש דחיבת ניסוך אף דל"ש מירתת מ"מ מהני חבת"ח. א"כ אף א"נ דבעכו"ם גרע כיון דשייך הסברא דחיבת ניסוך ואז אף בחבת"ח צריך צירוף הסברא דמירתת ובמטהר יינו ל"ש מירתת א"כ גם חבת"ח ל"מ אבל לענין בשר דל"ש חשש רק משום איחלופי בודאי מהני חבת"ח אף כשהבשר שלו ובפרט דהש"ך ז"ל מסיק דגם במטהר יינו מהני חבת"ח בדיעבד וכאן הוי כדיעבד דשעה"ד כדיעבד דמי. ובפרט באם באמת ילך השו"ב להכיר חותמו דאז לשיטת הח"ס עדיף מחבת"ח ואף למ"ש הג' רמ"ב עכ"פ הוכחתי דהיכי דמכיר החותם אז ל"ש כ"כ החשש שמא זייף דל"ש שיזייף כ"כ עד שיוכלו הבעלים לטעות ודמי לחבת"ח ורק בחותם א' י"ל דאף במכיר החותם ל"מ במטהר יינו כיון דגם חבת"ח ל"מ אבל בצירוף שניהם היינו חבת"ח וגם יכיר החותם בודאי החשש זיוף הוי בגדר מיעוט דמיעוטא דל"ש אף נגד ח"א. ונודע דתרי רובא מהני אף בעגונה ובפרט דמסתמא עכ"פ השו"ב נוטל הכרכשתא כנהוג וא"כ מיקרי כבר הוציא הוצאות על ההכשר וקיל ע"כ אם אפ"ל שיהי' מי משגיח בביה"ש בשעה שעושין החב"ת וילך אח"כ לראות החתימה ויראה ויכירנו בטב"ע אז כשר בלי שום חשש ואם אאפ"ל מ"מ אין חשש בשעה"ד. כנלענ"ד בס"ד לדינא

בעה"ח ועש"ק וארא תרס"א לפ"ק פה"ק ראדימושלא. הק' שמואל ענגעל אבד"ק הנ"י סימן נט להרב החריף ובקי הגביר המפורסם כו' מוה' נפתלי חיים כ"ץ האלענדער נ"י מק' ליזענסק יע"א

בדבר שאלתו בבכור שחלק במקצת נכסים בשוה ואח"ז רוצה לתבוע חלק בכורה וטענו אחיו יען שחלק במקצת נכסים בשוה א"כ ויתר חלק בכורתו והשיב הבכור כי צעק תיכף כי יהי' לו ד"ת על חלק בכורתו וגם בשעת חלוקה אמר לאחיו שאף שחלק עתה בשוה מ"מ יהי' לו ד"ת על חלק בכורתו והאחים טענו כי אף שמתחלה אמר כי יהי' לו ד"ת על חלק בכורה מ"מ בשעת החלוקה לא דיבר כלום זה תורף שאלתו

והנה קודם שנבוא לעיקר הדין אציע דברי הש"ס ב"ב דקכ"ו א"ר אסי בכור שנטל חלק כפשוט ויתר. רב פפא משמי' דרבא אמר ויתר באותו שדה רב פפי משמי' דרבא אמר ויתר בכל הנכסים ופליגי דר"פ ס"ל אין לו לבכור קודם חלוקה ורב פפי משמי' דרבא אמר יש לבכור קודם חלוקה והנה יש גירסא בדברי רב פפא מה דאתי לידי' אחיל אידך לא אחיל. ומשמע לכאורה מלשון זה דבאמת אם הי' רוצה למחול כל חלק בכורתו הי' מועיל ורק בסתמא אין כאן ג"ד שרוצה למחול המותר כיון דאכתי לא זכה בהו ובאמת כ"מ ממ"ש בסמ"ע סי' רע"ח שאם לא הי' לבכור קודם חלוקה לא הי' ג"ד שרוצה למחול הכל

והנה כן כ' בשטמ"ק בשם הרשב"א דהפלוגתא הוא רק בסתם אבל במפרש שמוותר הכל אף למ"ד אין לבכור קודם חלוקה מ"מ מהני. ולכאורה צ"ל הסברא דהא קיי"ל בש"ע סי' ר"ט דכמו דאאמדשלב"ל ה"ה דא"י למחול דשלב"ל וא"כ הכא למ"ד דאין לבכור קודם חלוקה כ' רש"י ותוס' דא"י למכור חלקו קודם חלוקה ושוב הו"ל דשלב"ל ול"מ מחילתו. ולכאורה הי' אפ"ל עפמ"ש המפורשים דמקנה דשלב"ל עם דשב"ל ביחד מהני והוכחתי כן מסוגיות הש"ס קידושין דס"ב בבעיא דר"א בב' פרוטות דדעת הר"מ דהוי קידושי ודאי והוכחתי דהוא מטעם זה. ועפ"ז י"ל דבאמת אי אמר קודם חלוקה כלל אני מוותר חלק בכורתו י"ל דבודאי ל"מ למ"ד אין לו לבכור קודם חלוקה דהוי דשלב"ל ורק בשעת חלוקה בקרקע אחת דאז עכ"פ מהני מחילתו באותו קרקע שוב אם אמר בפי' שמוותר הכל הי' מהני מחילתו מטעם מיגו ורק בסתמא אמרי' דלא הי' דעתו רק במה שכבר זכה

ולכאורה יש ראי' לזה דא"נ דאף במחל בפירוש ל"מ אף בשעת חלוקת שדה א' א"כ מאי אשמועינן רב אסי לענין אותו קרקע פשיטא דמועיל מחילתו ולענין שאר דברים הוי מצי למיתני רבותא דאף מחילה בפי' ל"מ ועוד ליתני פלוגתייהו באמר קודם חלוקה דמוותר חלק בכורה אי מועיל ולפ"ז א"ש דבאמת קודם חלוקת שום קרקע פשיטא דל"מ מחילה למ"ד אין לבכור קודם חלוקה ורק בשעת חלוקת שדה א' דאז שייך סברת מגו והי' הו"א דיועיל המחילה לכל הנכסים קמ"ל דנהי דמחילה בפירוש מהני מ"מ בסתמא אמרינן דלא הי' דעתו רק במה שזכה כבר. ויש עוד ראי' לזה דבאמת כ' המפורשים הטעם דל"מ במקנה ביחד משום דטעם דל"מ קנין בדשלב"ל משום דלא ס"ד וא"כ מאי מהני הא דמקנה ביחד כיון דהחסרון מצד ס"ד. ולפ"ז י"ל באמת הא דל"מ קנין בדשלב"ל יש עוד טעם משום דאין על מה לחול הקנין ולטעם זה מהני במקנה ביחד א"כ כ"ז לענין קנין דיש טעם דלא ס"ד אבל במחילה דל"ש הטעם דלא ס"ד ורק עיקר הטעם משום דאין על מה לחול הקנין ושוב במוחל ביחד מהני ועי' בירושלמי פ' א"נ שנסתפק אי מהני מחילה בקנס די"ל דל"מ משום דהוי דשלב"ל וכ' דהואיל דמהני לענין בושת ופגם מהני ג"כ לענין קנס וכמ"פ כ' דבמפותה לא התחיל כלל החיוב דהוי כקרע כסותו והפטר ועי' בקצה"ח סי' תכ"ד והנ"מ בתחלתו