מהר"ש חלק א קנה

דשט"ח דידי' חשיב סמיכת דעת ורק בשט"ח דאחרים לא ס"ד מחשש מחילה אבל עכ"פ מוכח דבשטר יש ג"כ ס"ד ויש כמה סברות להקל ועי' בשו"ת הרי"ם סי' כ"ד ובשו"ת ד"ח ובשו"מ ח"ב סי' קס"ה. ובפרט שיפה כ' בשו"ת שו"מ דאף אם החרם הוא ד"ת מ"מ פרטי החרם הם דרבנן וכבר קדמו בזה בח"ס אה"ע ח"ב סי' צ"ט עיי"ש

ע"כ לדעתי אם כבר השליש עיקר דמי כתובתה ולפי ראות עיני הבד"צ הוועקסלין הם בטוחים. ובפרט שאפשר לצרף תעודות הרופאים הגם שעל להבא קשה לסמוך אדיבור הרופא ובפרט על גוף ישראל כמ"ש הח"ס בחי' ע"ז ל"א מ"מ עכ"פ היכי שיש רגלים לדבר כ' הרדב"ז דנאמן הרופא ומה שכ' במהר"מ שיק דבתקנה צריכין לחוש אף למיעוט ד"ז נובע מדברי הרמב"ן אך עכ"פ בזה שוב נוכל לסמוך אשטר. ע"כ הדבר פשוט דמותר לישא אף בלי השלשת מזומנים על דמי הנדוניא ומזונות

אך בענין השלשת הג"פ אף שרבו בזה המפקפקים מ"מ בתשו' כבר השבתי הכל בטוב טעם ואחרי שעשה ככל המפורש בנוב"י קמא סי' ג' ובח"ס סי' י"א וקיבל עליו בחיוב שאם תשתפה ותרצה לקבל גט יתן לה גט אחר דעל גט זה יש פקפוק מכח דלא הי' ראוי לגירושין א"כ יתן לה גט אחר ורק יפה דיקדק כת"ה במכתבים אם יהי' העיכוב מצדו דבאמת כ' בשו"ת רע"א ז"ל דאחר שתשתפה ולא תרצה לקבל ג"פ יוכל לגרשה בע"כ דבכה"ג דהוא באיסור שתי נשים ונשא בהיתר ל"ש החרם דגט בע"כ. ובאמת דחו דבריו דהא יש שיטת כמה פוסקים דבנשא בהיתר אין עליו איסור דב' נשים ורק דמסקנת הנוב"י דאפ"ה יש איסור ביש לו ב' נשים אבל עכ"פ אסור לגרשה בע"כ שמא בכה"ג ליכא איסור דב' נשים ושוב יש איסור לגרשה בע"כ. אך באמת מפורש בר"ן פ"ג משבועות דבנשבע שיתן לפלוני אם אינו רוצה לקבל אינו עובר אשבועה ה"ה הכא אם קיבל מסתמא חיוב כונתו ג"כ שלא יהי' עיכוב מצדו ע"כ לפע"ד הדבר פשוט וברור דמותר לו להאיש הנ"ל לישא אשה על אשתו ובאופן הנ"ל ואנחנו שליחותייהו דקמאי עבדינן והש"י יהי' בעוזרנו שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו

בעה"ח חור יום ועש"ק וישלח תרס"ב לפ"ק פה ראדימושלא. הק' שמואל ענגעל אבד"ק הנ"ל והגליל סימן נה לכבוד יד"נ ה"ה הרב המאה"ג חו"ב בוצ"ק חו"פ המפורסם בנש"ק כו' כקש"ת מוה' ארי' ליבש ה"ש נ"י אבד"ק דוקלא יע"א

בדבר שאלתו באיש א' מכפר הסמוך לקהלתו אשר זה כמה שנים שהוא במדינת אמעריקא ולפי הגב"ע שגבו שם נראה שנהרג שמה ר"ל ויש לעיין אם יש עדות מספיק להתיר האשה. והנה אשה אחת העידה בתו"ע בזה"ל שעמדה אצל החלון וראתה כי המלמד מאיר וואלף פאס מזאוודקא רצה לעלות על הבאהן ותיכף נפל לאחוריו וקרע את חצי פניו ר"ל. אח"ז הלכה לחוץ ומצאה אותו כבר מת גם העיד א' שמו רי"א דאסס ווען דער מאיר וואלף פאס נהרג הודיעו לו ע"י הטעליפאן ותיכף הלך לשם והכרתי בגופו ובגדיו ובמצחו ומזקנו והי' ברור אצלו כי הנהרג הוא מאיר זאב מכפר זאוודקא. ושוב העיד ר' צבי מאיר בזה"ל בעת שקברתי אותו והנחתיו בארון הכרתיו במצחו וברור לי כי הוא מאיר זאב מזאוודקא הסמוך לדוקלא. שוב אמר אחי המת כי אחר שנודע לו מהריגתו הלך שמה והכיר את מלבושיו גם את הזייגער שהי' נרשם עליו שמו גם נמצא אצלו מכתבים שכתבו לו ב"ב. גם הכיר אותו בגופו שוב העיד הב' דוד כי הכיר את כל מלבושיו. גם הכירו ע"י הקרחה שהי' בראשו. גם כי מכר לו לפני ב' ימים מלבוש א' ועתה מצאו בגד זה על המת. זה תורף שאלתו

והנה לכאורה עדות האשה הוא טוב כיון שראתה אותו עוד בחייו שרצה לעלות על הבאהן ונפל ונהרג. אך י"ל יען כי לא הזכירה רק שמו וכינויו וי"ל דשם כינוי ל"ח כשם אביו ובפרט דלשיטת כמ"פ בעי שם עירו ג"כ ונהי שאמרה שהוא מזאוודקא מ"מ הא הוחזק כמה כפרים בשם זה ול"א שהוא מזאוודקא הסמוך לדוקלא. ועל עדות הרי"א יש לפקפק דהא לא הי' פ"פ שלם ומתני' שלימה הוא בש"ס יבמות דקי"ט דאין מעידין אלא בפ"פ ופדחת וחוטם קיים ואף שהכיר אותו בבגדיו מ"מ אף אם הי' לו טב"ע בבגדיו מ"מ בבגדים יש חשש שאלה גם על עדות אחי המת יש לפקפק כיון דפ"פ לא הי' שלם. אך עיקר היכר שלו הי' ע"י בגדים וכתבים ובכל אלו יש חשש שאלה ובפרט שמא השאיל הבגד וכתבים הללו היו מונחים שמה ושכח ליטלם מהבגד. גם בעדות הב' דוד שהעיד על קרחה ראשו זה שכיח מאד ול"ח אף בגדר סי' אמצעי ובכ"ז יש לדבר הרבה

והנה באמת בעדות האשה כיון שהזכירה שמו וכינויו יש לסמוך אשיטת הפוסקים דס"ל דשם אשכנזי חשיב כשם אביו וכמ"ש בשו"ת מהרשד"ם הובא בב"ש ס"ק נ"ח לענין שם אברהם פארח ועי' בקו"ע אות ק"ב שכ' דכ"ה שיטת כמ"פ ועי' בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' קי"ח ובשו"ת נוב"י קמא סי' מ"ב לענין שם מאיר וועלי ועי' שו"ת בי"ש סי' מ"ז ובשו"ת בי"צ סי' קמ"ח ובשו"ת מהרש"ם סי' ו' ואי די"ל דבעי שם עירו ג"כ מ"מ כיון שהזכירה שם מלאכתו ג"כ א"כ הא כ' בשו"ת גאוני בתראי סי' כ"ה דשם מלאכתו אף בהוחזק שמה אחר במלאכה כזו מ"מ כיון שלא הוחזק איש ששמו ושם מלאכתו שוה חשיב שם מלאכתו כשם אביו וה"ה דיש לצרף שם מלאכתו לשם אביו דיועיל כמו שם עירו ובפרט כיון דידעינן עכ"פ בבירור שמאיר זאב פאס מזאוודקא הסמוך לדוקלא הי' בעיר הלז שנמצא שמה ההרוג ועל איש אחר ששמו כן יש ס' שמא לא הי' כלל במקום הזה א"כ דמי לעובדא דמכליף בן מליל שכ' הרא"ש להתיר וכ' בחמ"ח ס"ק ל"ח דכיון שידענו בבירור דבעלה של זו הלך ע"ד לילך לפאס ונהרג סמוך לפאס מש"ה סגי בשמו ושם אביו דאין לחוש שגם אחר הי' במקום הזה ובשלמא אי ליכא בירור באיזה מקום הי' האיש שדנין עליו רק שבאו עדים ואמרו שאיש ששמו ושם אביו כך מת יש לחוש שמא נזדמן א' מסוף העולם שמת אבל אם הי' בבירור במקום הזה אין לחוש שגם אחר הי' שמה ועי' שו"ת פר"מ סי' כ"ו שכ' דאף להחולקים על הרא"ש בעובדא דמכליף בן מלל לפי דשם נהי דידעינן דהלך ע"ד לילך לפאס מ"מ שמא לא בא לשם ובפרט שהנהרג הי' סמוך לפאס אבל אם ידענו ששמו ושם אביו כך והאיש מונח בבית החולים ואח"כ נתברר שמת בבית החולים איש ששמו ושם אביו כך פשיטא דאין לחוש שגם אחר ששמו ושם אביו כך בא לבית החולים ג"כ ומת ונ"ד דמי להא דכ' הפר"מ. א"כ לפי שידעינן דמאיר זאב מכפר הסמוך לדוקלא הי' שמה בעיר הזאת אין לחוש שאיש ששמו ושם אביו ושם כפר שלו שוה הי' נמי בעיר הזאת. ובפרט דשיטת המבי"ט דאם נאבד איש בדרך זה ונמצא הרוג בדרך זה דתולין דהיינו שאבד היינו שנמצא רק שהפוסקים חולקים דהא קיי"ל כרבי בלא ביטל דל"א היינו שאבד היינו שנמצא עי' ש"ס פסחים ד"י ובפרט במקום ששיירות מצויות יותר יש לתלות דהוא א' מרובא דעלמא וסברא זו עדיף מהיינו שאבד היינו שנמצא אבל בנתברר שכן הי' שמו של הנפטר ושם אביו ושם כפר שלו כן א"כ נהי די"ל לשני יב"ש מ"מ עכ"פ ל"ש שיהי' כמה אנשים ששמם ושמות אביהם ושם כפר שלהם שוים א"כ שוב יש יותר לתלות שזה האיש שהי' בודאי בעיר הזאת. ובפרט דבמקום שיש אומדנות המוכיחות מפורש בש"ע דלכ"ע סגי