מהר"ש חלק א קמה

מקרא א' נפקי מעפ"י שנים עדים יקום דבר וא"כ הכא דקיימנין לשיטת הסוברים דס' ג"י מעידין ע"כ דס"ל דגם בודאי ג"י רק מדרבנן אין מעידין וא"כ מה"ת מועיל עדות העד שידע ששמו יעקב אף שראה אותו אחר ג"י רק מדרבנן צריך לצירוף העדות שראה אותו בע"פ א"כ ל"ח ח"ד. ואף א"נ דשי' המקילין בס' ג"י באמת מודים דאח ג"י גם מה"ת ל"מ רק בס' ג"י מקילין משום חזקת חי כקושית הב"ש והט"ז ביו"ד סי' שצ"ז וא"כ שוב י"ל דכ"א מהעדים בפ"ע ל"מ אף מה"ת עדות שראה אותו ביום ב' ש"פ כבר הוא אחר ג"י ועד שראה אותו בע"פ לא ידע משמו וא"כ כ"א בעי לצירוף והו"ל ח"ד אך העיקר דבעדות אשה מצרפין לעדות דעכ"פ חשיב דבר ברור שבעלה של זו מת ובפרט שע"י הפאס דהוי עכ"פ כלים דל"מ ולשי' הנוב"י לכ"ע ליכא חשש שאלה מה"ת א"כ מה"ת מהני עדות שראה אותו בע"פ ע"י הכרת הפאס והיכי דמהני מה"ת ל"ח ח"ד. אך עדין י"ל לשי' הסוברים דבס' ג"י יש לאסור ול"מ חזקת חי וכמ"ש כמ"פ כ"א לפי דרכו

אך באמת הכא כיון שפ"פ הי' שלם ולא נחבל כ' בב"ש ס"ק פ"ד דמצרפין שי' ר"ת ומתירין עכ"פ בס' ג"י דהוי כס"ס שמא הוא בתוך ג' ושמא באינו חבול בפניו מהני הכרה אף לאחר ג"י ובפרט דיפה הביא רו"מ דברי הב"ש ס"ק ע"ח בשם הראב"ן ומ"ב דבימי הקור אינו משתנה אף לאחר כמה ימים. ומ"ש רו"מ דהוי ס"ס נגד ח"א וכ' דלשי' הר"מ בטעם הס"ס א"כ במקום ח"א הוי לחומרא דסד"ר נגד ח"א הוי לחומרא אבל לשי' הרשב"א אף במקום ח"א מהני ס"ס דרובא עדיף ולפ"ז הכא עיקר המחמיר בס' ג"י הוא הרשב"א ולשי' ס"ס נגד ח"א מועיל. עכ"ד: הנה באמת זה טעות א' דלשי' הר"מ בלא"ה ל"מ ס"ס נגד ח"א דכיון דתיכף כשאנו דנין על ס' הראשון הוי מה"ת לחומרא דהא כ' בשו"ת מהרי"ט ח"ג סי' א' דבס' דאיקבע מודה הר"מ ז"ל דמה"ת לחומרא ומכ"ש בס' נגד ח"א ואף לפמ"ש בשו"ת דברי"א קונטרס ד"ס סי' ב' להוכיח מהא דנקט הר"מ כיצד ס"ט ברה"ר טהור כגון שהי' שרץ ונבילה לפניו ונגע בא' מהן וא"י באיזה בס' כזה טהור ברה"ר והרי הר"מ בפ"ט מט"מ כ' טעם דס"ט ברה"ר דטהור משום דכל הס' מדבריהם ונשמע דגם בס' דאיקבע אזלינן לקולא ועיין בריט"א מ"ש בזה ועכ"פ הוכיח בשו"ת דברי"א דבס' כרת ואיקבע בזה לכ"ע ס' מה"ת לחומרא א"כ באא"א בודאי ס' מה"ת לחומרא וא"א כלל לבוא לידי סד"ר וא"כ אף לשי' הפר"ח דסד"ר אף נגד ח"א הוי לקולא אפ"ה ל"מ ס"ס בד"ת נגד ח"א. ורק כ' בתשובה דהיכי דס' א' הוי שלא כנגד חזקה ולשי' הסוברים דל"ב ס"ס המתהפך אז אפשר דנין מתחילה בצד הס' שאינו נגד חזקה והוי מה"ת לקולא ושוב הוי רק סד"ר נגד ח"א ותלוי בפלוגתת ר"מ ור"י עירובין דל"ה או סד"ר נגד ח"א הוי לחומרא. ובזה י"ל קושית הפנ"י בכתובות ד"ט גבי פ"פ דפריך הש"ס ואמאי ס"ס הוא והקשו דהוי ס"ס נגד ח"א דהס' שמא אין תחתיו הוא נגד חזה"ג

ולפ"ז י"ל דבאמת מתחילין לדון בהס' שמא באונס והוי מה"ת לקולא ושוב נהי דס' הב' הוי נגד חזקה מ"מ לשי' הסוברים דהא דסד"ר לקולא משום דחז"ל לא עשו רק על הודאי א"כ א"נ דחזקה ל"ח בירור א"כ סד"ר נגד חזקה ג"כ הוי לקולא אך א"נ דחזקה חשיב בירור א"כ סד"ר נגד ח"א הוי לחומרא ונודע מ"ש כמ"פ בהא דפליגי בש"ס לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה דא"נ דחזקה חשיב בירור מועיל מא' לחבירו ולפ"ז א"ש הכא דהוא מימרת ר"א ולשי' דס"ל בתה ל"ל ח"כ ול"מ חזקת אם לבת ע"כ דס"ל דחזקה ל"ח בירור וא"כ סד"ר נגד ח"א הוי לקולא א"כ שפיר פריך הש"ס ואמאי ס"ס הוא דדנין תחילה בהס' שאינו כנגד חזקה והוי מה"ת לקולא וסד"ר נגד ח"א הוי לר"א לקולא וא"ש הכל ע"נ. עכ"פ הכא דכל ס' הוי נגד ח"א בפשיטות אאפ"ל כלל לסד"ר. ומ"ש רו"מ דלשי' הרשב"א ס"ס נגד חזקה מהני א"כ עיקר החומרא הוא לשי' הרשב"א דמחמיר בס' ג"י ולדידי' מהני ס"ס נגד ח"א. באמת ז"א דגם לשי' הרשב"א עכ"פ באא"א אף רוב להיתר ל"מ דחוששין למיעוט באא"א כמו במשאל"ס ואף דלשי' התוס ע"ז ד"מ התם יש מיעוט המצוי אך לשי' הריב"ש בשהה עד שת"נ הוי רק בגדר מיעוטא דמיעוטא ואפ"ה חוששין באא"א ועיין תוס' קידושין ד"נ ע"ב א"כ גם ס"ס ל"מ באא"א היכי דהוי נגד ח"א דעכ"פ מדרבנן אמרי' סמל"ח ועיין בט"ז וש"ך יו"ד סי' ק"י דבח"א אמ"ה אף הרשב"א ז"ל מודה דס"ס ל"מ ועיין בט"ז סי' א' שכ' דמש"ה מחמירין בנמצא סכין פגום כר"ה בלא שיבר בה עצמות דס"ס נגד ח"א ל"מ. ועיין שו"ת ח"ס סי' ס"ה שכ' דכונת התוס' בע"ז הוא רק בלא שהה אבל בשהה הוי רק מיעוט דל"ש כמ"ש ביבמות דל"ו ובכורות ד"כ

אך לכאו' הכא יש ג' ס' להתיר שמא הוא בתוך ג' ושמא בימי הקור מהני אף לאחר ג"י ושמא כשי' הר"ת דבאינו חבול בפניו מהני תמיד ט"ע אף לאחר ג"י ולשי' הש"ך תמיד מהני ג' ס' נגד ח"א ואף לשי' הט"ז מ"מ כ' בשו"ת נוב"י מה"ת אה"ע סי' קנ"ו דדוקא בס' בשחיטה דהוי ח"א בתולדה אז י"ל דגם ס' ג' ל"מ אבל בס' נגד חא"א דעכ"פ מתחילתו היתה פנויה א"כ פשיטא דמהני ג' ס' נגד חא"א. אך באמת נהי דלפי דברי העדים עכו"ם מצאוהו שהי' נקרש ודבוק בקרקע מ"מ י"ל דבשעה שראה אותו הישראל כבר לא הי' קרוש ושוב י"ל דכמו במים אם לא חזיהו בשעתו ל"מ א"כ הכ"נ נהי דהצינה מחזיק הצורה שלא ישתנה מ"מ אחר שנתחמם מעט בהתיבה שהי' מונח שוב נשתנה ונהי דבמים אם לא חזיהו בשעתו פסקינן דאף במת תוך ג"י אין מעידין כמפורש ברמ"א ודלא כשי' הריב"ש ועיין שו"ת נוב"י מה"ת סי' מ"ו שם הטעם דמים מקלקל הצורה ורק בעודו במים מעמיד הצורה ואחר שיצא שוב משתנה ביותר אבל הכא בתוך ג' אינו משתנה אבל עכ"פ אם הוא לאחר ג' ורק דקרוש מועיל להעמיד הצורה א"כ י"ל דבשעה שהובא להכפר כבר הי' נפשר וא"כ אם הוא לאחר ג' שוב א"א להכירו. וצ"ל זאת אם בשעה שראה אותו הישראל בע"פ עוד הי' נקרש. אך עכ"פ מפורש הדבר בב"ש דבס' ג"י ואינו חבול בפניו דמתירין מטעם ס"ס שמא הוא בתוך ג' ושמא כשי' הר"ת דבאינו חבול בפניו מתירין אף אחר ג' ואף די"ל דהוי ס"ס נגד ח"א מ"מ לפמ"ש בנקה"כ דבאמת בס' ג"י יש לאוקמה בח"ח ורק משום דיש ח"א כנגדו וא"כ עכ"פ הוי חזקה נגד חזקה ושוב מהני ס"ס ובפרט שי"ל דגם חזקה דדייקא מרע לחא"א כמ"ש בשו"ת נוב"י מה"ק סי' כ"ט די"ל דנהי דמחמירין בס' ג"י משום דהוי ס' ד"ת מ"מ כיון דדייקא מרע לחא"א שוב ס' מותר מה"ת ומועיל סי' ומה שדחה הנוב"י דשם עכ"פ רק מרע לחזקה דהא יש א"ת באמת לתי' א' בתוס' כתובות דכ"ב באמת אינו רק באיסור א"ת דל"ח איקבע ועיין שו"ת בי"צ שהעיר בזה וא"כ הוי איתרע חא"א ומועיל ס"ס. אך באמת י"ל מ"ש דמש"ה מועיל הס"ס מכח הדייקא דמרע לחא"א א"כ שוב יש לחוש דיען דעל הכרה בע"פ ליכא רק ע"א וצ"ל דנאמן מטעם דייקא והיכי דגם לפי"ד עדין צריכין לצירוף חזקה דדייקא דבלא"ה לא הי' מועיל הס"ס א"כ י"ל דחזקה דדייקא א"י לעשות ב' פעולות רק באמת בעי בש"ס בע"א במלחמה די"ל דנאמן אף בלתי הטעם דדייקא ולשי' הרי"ף והר"מ הטעם משום חשש משקר ולשי' כ' הפוסקים דאיפשטא מהא דדיגלת דמועיל נאמנות העד אף היכי דל"ש דייקא וא"כ שוב ל"צ החזקה דדייקא רק לאלים לגרוע החא"א שיועיל הס"ס א"כ שפיר מועיל החזקה דדייקא ומועיל הס"ס ואף א"נ דהבעי' בהא דע"א במלחמה משום חשש בדדמי וא"כ לא איפשט מהא דדיגלת דשם מיירי בלא ראה הטביעה כשי' הרז"ה וא"כ שוב י"ל דעיקר נאמנות העד משום דייקא וא"כ שוב א"י לעשות ב' פעולות ומשום ח"ח ג"כ יש לדון לפמ"ש הב"ש דל"ש בזה ח"ח דאדרבה אנו אומרים שבעלה של זו חי ואי דאחר ג"כ יש לו ח"ח כ"כ בשו"ת נוב"י מה"ק סי' ל"א