מהר"ש חלק א קמד

מצאו. ואשת הר"י קלוגער אמרה כי הי' לבעלה צלקת בצוארו מחמת שהי' לו מכה בצוארו קודם שנצמח לו הזקן וכאשר הגביהו ראשו למעלה הרבה הי' נראה הצלקת וכאן אמרו העדים כי לא מצאו שום סי' גם יש חשש כי שמעו כי הרבה מהעדים הם מחללי שבתות זה תורף שאלתו

והנה אם הי' בירור גמור שהר"י קלוגער מווישנוצא הי' שמה במיקלאש שהי' נקרא אצלם בשם לייפער ורק הי' ס' על האיש שנמצא אם הוא האיש שהכירו אותו בחיי' בשם זה א"כ הי' אפ"ל כיון שהכירו אותו בט"ע בפניו כי הי' פ"פ שלם עם פדחת וחוטם אך מקום הס' כיון דהאנשים שראו אותו בחיי' בק' מיקלאש לא הכירו אותו ששמו כן הוא רק מה שהוא בעצמו א"ל ששמו כן א"כ י"ל דא"נ ע"ש שמא הוא איש אחר ושינה שמו לשם יעקב קלוגער וכמו דבגט ל"מ הכרת שמו עפ"י עצמו כמפורש בש"ע סי' ק"כ ה"ה די"ל דל"מ הכרת שמו עפ"י עצמו ועוד כיון דלשי' כמ"פ בעי שמו ושם אביו ושם עירו וכאן ל"א שם אביו ושם כינוי י"ל דגרע משם אביו כמ"ש הנוב"י. וחוץ לזה כיון שהכירו אותו בט"ע רק ביום ב' ש"פ וכפי שמצאו אותו בע"פ והי' קרוש מאוד ע"כ שכבר הי' מת עכ"פ יום א' וא"כ ביום ב' ש"פ כבר הי' אחר ג' ימים. וגם אותו האיש שראהו תיכף בע"פ עכ"פ שמא הוא אחר וכבר מת יותר מג"י ונשתנה ואף דהוא בס' שמא הוא תוך ג"י מ"מ כמ"פ מחמירין גם בס' ג"ו. ובפרט שהעד שראהו בע"פ לא ידע ששמו יעקב קלוגער רק קלוגער לבד והי' נקרא אצלם בשם ליופער וא"כ שם הכינוי לבד בצירוף שם עירו בודאי י"ל דל"מ א' די"ל דשם הכינוי גרע משמו וחוץ לזה שמו ושם עירו ג"כ ל"מ לשי' כמ"פ והעד שהעיד ע"ש ג"כ שוב ראה לאחר ג"י. וחוץ לזה י"ל כיון שחפשו העדים ולא מצאו שום סי' והאשה אמרה שהי' לו צלקת בצוארו א"כ נראה שאחר הוא. גם יש חשש על העדים שמא הם מחללי שבתות והפסול בעבירה ד"ת פסול לעדות אשה זה תורף החששות שי"ל בזה

והנה במה שלא הכירו אותו העדים רק עפ"י עצמו חוץ מזה דמפורש בשו"ת הב"ח החדשות דבמק"ע אף בגט מהני אף עפ"י עצמו דהוי כשעת הסכנה דכותבין אעפ"י שאין מכירין ועיין בקצה"ח סי' מ"ט שכ' דמש"ה מהני הכרה אף עפ"י אשה וכמ"פ כ' משום דהוי מדע"ל אך באמת שי' כמ"פ דבממון ל"מ ע"א אף במדע"ל וע"כ דמה"ת לא חשדינן שמא משקר בשמו ורק חומרא דרבנן הוא מש"ה סומכין אף על אשה. וחוץ לזה הדבר מוסכם מכל הפוסקים דלענין עגונה מהני אף בא"י שמו רק עפ"י עצמו כמ"ש בשו"ת הרא"ש ובשו"ת מהרי"ק ובשו"ת מהרמ"ל סי' קכ"ט וראייתם מסוף יבמות דבהא דאמר יישר כחך אר"י א"ל יפה כונת ואח"כ מת והתירו את אשתו. והנה באמת בטעם הדבר דנאמן כ' כמ"פ דהואיל דאמר קודם המעשה הוי רק ג"מ וכהא דיבמות דל"ט אשתמודענהו דאחוה דמיתנא הוא ועיי"ש בריב"ש. אך שי' מהריב"ל דמועיל מטעם קולת עגונה ומטעם דייקא. והנה באמת י"ל הכא נ"מ בין הטעמים דהנה באמת א"נ דהטעם משום קולת עגונה ומשום חזקה דדייקא א"כ כ"ז אם העידו ב' עדים על מיתתו היינו שהכירו אותו שאותו שהי' אצלם בשם יעקב קלוגער מת אז שפיר הי' אפ"ל דכיון דעכ"פ נתברר שהאיש שאמר ששמו יעקב קלוגער מת רק עיקר הריעותא שמא שינה שמו ע"ז מהני קולת עגונה משום דדייקא ובודאי לא משקר אבל כיון דע"ש ליכא רק ע"א דשאר העדים לא ידעו רק משם קלוגער ורק ע"א העיד בבירור על שמו א"כ באמת ע"א בדש"ב בודאי לא מהימן ועיקר הטעם משום חזקה דדייקא ולכמ"פ נאמן מה"ת דכיון דחזקה דדייקא מרע לח"א א"כ הוי דש"ב בלא אתחזק ונאמן לשי' כמ"פ מה"ת כנודע א"כ הכא כיון דכל עיקר נאמנות העד הוא רק משום חזקה דדייקא א"כ הכא כיון דגם אי נאמין להעד אפ"ה יש חשש כיון דלא החזיק רק עפ"י עצמו א"כ בגט א"נ רק הכא משום דייקא מועיל וא"כ החזקה דדייקא ומינסבא צריך לעשות ב' פעולות לאלים נאמנות העד וגם לאלים נאמנות הבעל בעצמו שוב הוי כעין ס"ס לאיסור א' שמא שיקר הבעל בשמו ושמא העד משקר וחזקה א"י לעשות ב' פעולות כמ"ש בתוס' כתובות דע"ו. ובפרט שי"ל עוד דאף א"נ דטעם דע"א נאמן משום מדע"ל מ"מ י"ל דבאם העיד שפלוני מת ולא הכירו רק עפ"י עצמו א"כ י"ל דל"ח עד"ל דאם יתברר שבעלה של זו חי יוכל להתנצל דאחר שינה שמו בשם הבעל דהא באמת עיקר הנאמנות מפי הבעל בעצמו משום קולת עגונה אבל העד יוכל להתנצל דאחר שינה שמו בשם הבעל וא"כ שוב הע"א ל"מ

וכעין זו מפורש בשו"ת בר"א דע"א המעיד במשאל"ס אף אם ניסת תצא דל"ח מדע"ל שיוכל להתנצל דעלה מהמים ורק דמסיק שם דאפ"ה חשיב עד"ל דאם יבא בעלה יותפס בשקרן דהא באמת חשש שמא עלה מהמים חשש רחוק ורק דחוששין משום חומר א"א אבל באמת נחזיקו במשקר א"כ י"ל הכא כיון דמה"ת גם בגט מהני החזקת שמו עפ"י עצמו א"כ שפיר יהי' מוחזק בשקרן. אבל לפימ"ש הפוסקים דהבעל נאמן מדין עדות גמור הואיל דל"א בשעת מעשה וא"כ אם יבא בעלה של זו יהי' נתפס בשקרן שוב ע"א מהימן וגם שייך חזקה דדייקא דא"צ רק לסייע לענין נאמנות של עד א"כ פשיטא דהכא אף דעל שאר העדים שלא הזכירו שמו אין לסמוך ולא נשאר רק ע"א שהעיד בבירור ע"ש ושם כינויו ועירו ואותו העד ידע רק מפי עצמו של המת אפ"ה מהימן וז"ב

נסמוך על עדותו של העד בגב"ע ה"ח א"כ הוי עכ"פ כשמו ושם כינויו ועירו א"כ לשי' הסוברים דשמו ושם אביו סגי ה"ה דשמו ושם עירו סגי ובפרט דאמר ג"כ שם כינוי ושי' המרשד"ם דכינוי משפחה הוי כשם אביו א"כ הוי דבר ברור ועיין בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' קי"ח ובשו"ת נוב"י מה"ק סי' מ"ב ובשו"ת בי"ש סי' מ"ז ובשו"ת גאו"ב סי' כ"ה. ובפרט שיש אומדנות והוכחת שזהו והיינו שאמרו שדרכו הי' לרוץ ממל"מ והוי כאומדנות והוכחת דמהני לכ"ע בשמו ושם אביו וה"ה דסגי בשמו ושם עירו. אך עדין י"ל הואיל דהאנשים שראו אותו ביום ב' ש"פ לפי הנשמע כבר עבר יותר מג"י וא"כ ל"מ הכרה בפ"פ ואף דשי' ר"ת דאם פ"פ שלם מעידין אף לאחר ג"י אך כל הפוסקים חולקים. אך באמת ע"א ראה אותו בע"פ א"כ י"ל דהוא תוך ג"י ושפיר מהני הכרה לשי' המתירין בס' ג"י. אך לכאו' י"ל דעדין לא סגי בזה כיון דעפ"י העד שראה אותו בע"פ אין להתיר כיון שהוא לא ידע ששמו יעקב רק קלוגער לחוד מווישניצא ובזה בודאי אין לסמוך ורק עיקר הסמיכה ע"י עד המפורש בגב"ע ח' שיודע ששמו יעקב ועל עדותו לבד אין לסמוך דהוא רא אותו רק רק לאחר ג"י היינו ביום ב' ש"פ רק דאפ"ל דעכ"פ ע"י ע"א נתברר דאותו האיש שהי' נקרא אצלם בשם קלוגער שמו העיקר הוא יעקב א"כ שוב מועיל עדות הנאמר בגב"ע הא' שראה אותו בע"פ א"כ שוב י"ל דהוי כ"א מעיד על ח"ד היינו דע"י א' נתברר דהאיש שנאבד הי' שמו יעקב וע"י עד הב' נתברר שהאיש שנאבד בתענית אסתר מת וי"ל דל"מ

אך באמת נודע מ"ש בשו"ת בת עיני בשם כמ"פ עיי"ש בסי' ד' דבעדות אשה אף ח"ד מועיל כיון דאינו בתו"ע רק בתורת בירור הדברים כמ"ש הר"מ א"כ לא מזיק בזה ח"ד. ועיין בשו"ת תומי"ש סי' ע"א ובשו"ת נט"ש סי' ע"ג. חוץ לזה י"ל לשי' המקילין בס' ג"י הוא כמ"ש הרשב"א דא"נ דהא דאחר ג"י אין מעידין מה"ת א"כ גם בס' יש להחמיר דהוי ס' ד"ת אך בשי' המקילין כ' די"ל דהא דאין מעידין אחר ג"י הוא רק חשש דרבנן שמא נתפח ובס' מקילין א"כ לפמ"ש בתוס' גיטין ד"י ע"ב דהיכי דמה"ת מהני כ"א מהעדים שוה אף דמדרבנן עיקר העדות נגמר רק עפ"י ע"א ל"ח נכי ריבעא דממונא עיי"ש. א"כ ה"נ לענין ח"ד היכי דמה"ת ע"א לחוד מועיל רק דמדרבנן בעי צירוף ל"ח בכלל ח"ד דב' הדרשות דח"ד ונכי ריבעא דממונא