מהר"ש חלק א קמ

בעלים ורק מכח חא"א ושפיר פריך הש"ס ומשני גופו דארוך וגוץ כליו דחוששין לשאלה היינו שמתרץ דחשש שאלה הוי חשש קרוב ואף שלא כנגד ח"א חוששין ומש"ה ל"מ סי' דכליו ונשאר רק חד סי' נגד ח"א ול"מ. ופריך הש"ס שפיר מהא דחמור בסי' אוכף וכ' הנוב"י דקושית הש"ס תלוי חד בדחברי' דמדקשה בחמור בסי' אוכף נחוש לשאלה ונשמע דל"ח לשאלה ושוב מוכח ממתני' דסוד"ר ונשמע כשיטת המהר"ל מפראג

ולפע"ד באמת גם למ"ד סיד"ר עכצ"ל מטעם דחוששין לשאלה דבלא"ה שוב יש ב' סי' רק הכי מתפרש קושית הש"ס ס דלמ"ד סיד"ר ל"ח לשאלה רק היכי דהוי נגד ח"א וא"כ ל"ק מעדי אוכף אבל למ"ד סי' ד"ת ע"כ נשמע דחוששין לשאלה אף שלא כנגד חזקה כמש"ל ושוב יוקשה מסי' אוכף. ומתרץ כליו לא מושלי וי"ל דחידוש הש"ס דאף למ"ד סי' ד"ת נהי דנשמע דחייש לשאלה אף שלא כנגד חזקה מ"מ בכלים דלא מושלי ל"ח היכי דליכא ח"א. וזה כונת האבע"א דהא דצריכות לומר דלמ"ד סי' ד"ת חוששין לשאלה בכלים דלא מושלי אף שלא כנגד החזקה מזה חזר הש"ס וס"ל דחשש שאלה ל"ג מחשש אתרמי וכי היכי דמועיל סי' שלא כנגד החזקה ה"ה דל"ח לשאלה שלא כנגד חזקה וא"כ אי הי' סי' אמצעי הי' מצטרף בהדי פ"פ. אבל באמת בלי סי' פ"פ בודאי חוששין לשאלה בין למ"ד סי' ד"ת בין למ"ד סיד"ר דנגד החזקה בודאי עכ"פ חוששין בכלים דמושלי. ושפיר פריך הש"ס ממצאו קשור דניחוש לשאלה ונהי שכבר חידש הש"ס דל"ח לשאלה זה רק היכי דליכא ח"א אבל בצירוף ח"א בודאי חוששין דלעיל הי' פשיטא להש"ס דע"י ח"א בודאי חוששין ומשני לא מושלי אינשי וס"ל דאף נגד חזקה ל"ח והטעם דלמ"ד דסי' מהני מה"ת עכ"פ שלא כנגד החזקה וה"ה דל"ח לשאלה אף בכלים דמושלי היכי דלא הוי נגד חזקה ושוב בכלים דלא מושלי אף בצירוף חזקה ל"ח. ולפ"ז אדרבה פריך בתר הכי דאם יפרוך מקודם יהי' משמע דבתירוץ דחיורי וסומקי אף נגד ח"א ל"ח ובאמת בכלים דמושלי בודאי חיישינן נגד ח"א ולכך מתרץ מקודם מתני' ואח"ז מסיק דבכלים דל"מ אף בצירוף חזקה ל"ח וכ"ז בסוגי' דהכא דמשמע דנגד ח"א ל"מ סי' וס"ל דבאבידה ל"ש חזקה א"כ ע"כ עיקר קושית הש"ס מכח ב' סי' וס"ל דבלי ח"א ל"ח לשאלה וחידש דאף ביש חזקה ל"ח. ולכן שפיר פריך הש"ס אח"כ ממצאו קשור. אבל ביבמות דקאמר הש"ס דאי סי' ד"ת מעידין על השומא וס"ל דאין לחלק בין איסור לממון ואף נגד חזקה יועיל סי' וא"כ פריך הש"ס ממתני' בפשיטות מסי' כליו לחוד וס"ד דלא ניחוש לשאלה וחידש הש"ס בתירוץ בתרא דל"ח לשאלה ומשמע דאף בסי' כליו לחוד מועיל סי' אמצעי לחוך ושוב לא יוקשה ממצאו קשור ולכך לא פריך רק מקודם

ונשמע דלפי סוגי' דב"מ משמע דלמ"ד סי' ד"ת ל"ח לשאלה אף בכלים דמושלי רק בצירוף החזקה ותלוי בב' התירוצים ובכלים דל"מ ל"ח אף כנגד החזקה וכ"ז למ"ד סי' ד"ת א"כ ל"ח בכלים דל"מ אף נגד החזקה אבל למ"ד סיד"ר ס"ל להב"י דאף בכלים דל"מ חוששין כנגד החזקה דלדידי' דחוששין לאתרמי ה"ה דחוששין בכלים דל"מ עכ"פ היכי דהוי נגד ח"א ול"ק מחמור בסי' אוכף דבאמת שם דלא הוי נגד ח"א שוב מועיל עידי אוכף ול"ח לשאלה. ונשמע דלמ"ד סיד"ר חוששין אף בכלים דל"מ היכי דהוי נגד ח"א ובאבידה ל"ח ומיושב קושית הפוסקים על הב"י. ונשמע באמת דלמ"ד סיד"ר חוששין לשאלה אף בכלים דל"מ עכ"פ היכי דהוי נגד ח"א וא"כ בצירוף סי' נהי דאזדא ממ"נ של המהר"ל מפראג מ"מ עכ"פ י"ל דלפימ"ש דעכ"פ ע"י הסי' חשיב כרוב ואיתרע חא"א שוב מהני ט"ע דכלים עכ"פ בכלים דל"מ ואף בלתי הסי' י"ל דעכ"פ ע"י סברת היינו שאבד איתרע ח"א ושוב ל"ח לשאלה. נשמע דלדעת מהר"ל מפראג בודאי שרי ולשיטת הב"ש עכ"פ א"נ דחשיב כלים דל"מ היינו ע"י כל הבגדים ופאס וכתב מליצה ומנעלים וא"כ אף לשיטת הב"י עיקר החשש משום דהוי נגד ח"א ושוב מהני ע"י סי' או ע"י סברת היינו שאבד. וגם לשיטת הנוב"י בשיטת הב"י החשש שאלה הוא רק מדרבנן שוב סמכינן אסברת היינו שאבד ובפרט בצירוף סי' בודאי מהני. וגם יש לצרף סברת הח"צ דהוי שאלה דיחיד ובפרט בכלים דל"מ הוי שאלה ל"ש כמו נפילה ול"ח לשאלה דיחיד. ובפרט דבאמת הקשו על הב"י מחמור בעידי אוכף וע"כ צ"ל כמ"ש בשו"ת השיב משה דלמ"ד סיד"ר מיירי שיש לו סי' אמצעי בחמור ג"כ ורק למ"ד סי' ד"ת ע"כ דאין לו סי' בחמור וא"כ פריך דניחוש לשאלה ומשני דל"ח בכלים דל"מ אבל למ"ד סיד"ר מיירי שיש לו סי' אמצעי בחמור ועכ"פ נשמע דבכלים דל"מ בצירוף סי' אמצעי ל"ח לשאלה וא"כ אי נחשוב לכלים דל"מ א"כ בודאי שרי לכל השיטות ובפרט שכ' בשו"ת הב"ח דבזמן מועט ל"ח לשאלת כל הבגדים

ובזה י"ל שיטת הר"מ ז"ל דנקט חמור בסי' מרדעת וי"ל דכ"ז לדידן דס"ל סיד"ר אז בודאי בכלים דמושלי חוששין אף שלא כנגד חזקה ורק בכלים דל"מ ל"ח היכי דהוי שלא כנגד חזקה אבל למ"ד סי' ד"ת לפי תירוץ הש"ס דחיורי וסומקי ס"ל דאף בכלים דמושלי ל"ח היכי דלא הוי כנגד חזקה וא"כ ממילא בסי' כליו בהדי סי' אחר מועיל א"כ הר"מ ז"ל דפסק סי' ד"ת עכ"פ בכודנייתא ובאבידה א"כ נהי דנגד חזקה ל"מ סי' וה"ה דחוששין לשאלה אבל באבידה דלא הוי כנגד החזקה שפיר ל"ח לשאלה אף בכלים דמושלי. אך באמת קשה לומר שהכירו כל הבגדים בט"ע ובפרט שהאשה כי לפי הגב"ע לא ראתה ז' הבעקשיס כי נקברו. ומה שאמר האיש מדאברא שראה אותו מלובש בשני בעקשיס הלא הוא לא ראה אותם אחר מיתתו. אך עכ"ז יש לצדד דעכ"פ הכתונת י"ל דחשיב כלים דל"מ ואף שהנוב"י מחלק בין כבר עבר שבת דשמא קנה חלוק מ"מ הכא בזמן מועט והי' בדרך ול"ש לקנות א"כ בודאי ל"ש להשאיל ורק דנימא שמא החליף ע"ז שוב אמרי' מוקמינן בחמ"ק וכמ"ש השטמ"ק דא"א מחליף כליו ובפרט דיש לצרף הפאס וכתב מליצה די"ל דחשיב ככלים דל"מ ויש הרבה דעות דעת הש"ך דל"ח לשאלה ודעת מהר"ל מפראג להתיר מכח ממ"נ או מטעם דהוי שאלה דיחיד ודעת הב"ש דעכ"פ בכלים דל"מ ל"ח ובפרט בצירוף סי' בודאי דמועיל בכה"ג וכמ"ש דבכה"ג כ"ע מודים. היתר ג' כ' הא"מ בהיתר ט"ע דכלים דל"מ עם סי' בגוף דכיון דעכ"פ למ"ד סי' ד"ת ל"ח לשאלה בכלים כאילו א"כ עכ"פ חשיב כסי' אמצעי ושוב בהדי סי' הגוף הוי ב' סי' ומצטרפי. אך באמת עדין אין ההיתר ברור דהא באמת לפי"מ דס"ד דלמ"ד סיד"ר מיירי מתני' בסי' אמצעי ונשמע דאף בצירוף פ"פ ל"מ אף דחשיב כמו ב' סי' ושם עדיף דהוי ב' סי' בגוף. ואף שלכאורה י"ל דכ"ז לפי"מ דס"ל באמת סיד"ר י"ל דגם ב' סי' ל"מ אבל לפי"מ דמספקא לן וחזינן בכודנייתא דמועיל ונשמע דעכ"פ ב' סי' מועיל שוב מצרפין פ"פ בהדי סי' וה"ה ב' סי' א' דגוף ואחד בכלי ובפרט א"נ דהטעם בכודנייתא משום דליכא ח"א וכיון שנפשט דכשלא נגד חזקה מהני סי' א' א"כ עכ"פ ל"ח לשאלה דעכ"פ עיקר החשש שאלה מכח חא"א והכא אזדא חא"א ושוב מועיל סי' דגוף ואף א"נ דכנגד חזקה אף ב' סי' ל"מ מ"מ הכא ע"י החזקה דהיינו שאבד איתרע חא"א ושוב מועיל ב' סי'. ועוד באמת יפה כ' המהר"ל מפראג דלמ"ד סיד"ר לא נשמע ממתני' דחוששין לשאלה ורק מצד הסברא והנה עכ"פ בכלים דל"מ מצד הסברא א"צ לחוש ורק י"ל הוכחת הב"י דמשמע לי' ממתני' דאף בצירוף ל"מ וקשה גם למ"ד סיד"ר וע"כ צ"ל משום דחוששין לשאלה ומשמע לי' מדנקט סתם כלים ומשמע דאף בכלים דל"מ חוששין

והנה באמת יפה דייק מהר"ל מדלא נקט ט"ע מכלל דל"ח עכ"פ בכלים דל"מ ולדעת הב"י צ"ל דבאמת באפי נפשי' אף ט"ע ל"מ ובצירוף סי' דגוף רק סי' ל"מ דע"י חשש שאלה מגרע כח סי' אמצעי ולא חזי לצירוף אבל ט"ע עכ"פ אף דיש חשש שאלה מ"מ עכ"פ חשיב כמו