מהר"ש חלק א קלד

א"ח מדד"ג א"כ בשלמא באלמנה דיש להיתום קנין בגוף השדים א"כ כשבא עלי' וגורם לעכור חלבה מיקרי בדחברו' קעביד מעשה אבל בגרושה דעכ"פ אין לו קנין בהשדים נהי דסתמא מניקתו וי"ל דחשיב מערופיא והוי מזיק שיעבודו מ"מ היכי דבדידי' קעביד מעשה ל"ח גרמי וז"ב. אבל עכ"פ גם זונה מותרת

והנה באמת המרדכי כ' עוד טעם להתיר דאף אי לא תינשא מ"מ מי יכוף אותה להניק הולד. אך כבר דחה הרא"ש טעם זה דעכ"פ אי לא תינשא מסתמא מרחמת ותניקנו וגם יפה כ' המרדכי שהב"ד יכופה ועוד כמה טעמים המבואר בפוסקים דהוי מילתא דל"ש או משום דלא יועיל התקנה דאף אם נאסור אותה תתעבר בזנות. ואף דבשו"ת צה"ב שבסו"ס בי"מ דחה דאם הוא הוחזק כל ישראל מי הוחזקו ולטעם זה בזינתה מנכרי עדיף דנכרי שכיח לה ובזה ל"ש ל"פ דבשלמא בגרושה עכ"פ יהי' בזה תקנת הולד ונהי שי"ל דעל גרושה לחוד לא הי' יכולין לגזור איסור דאינה משועבדת אבל כיון שכבר גזרו על אלמנה שוב לא חילקו אבל במקום דלא נהי' תקנת הולד א"כ הולד בעצמו מסכים שתינשא והוי כאומר א"א בתק"ח שומעין לו וכמ"ש המח"א הלכות קנין מעות סי' א' בהא דהתנו שיקנה בכסף מהני דהוי כאומר א"א בתק"ח. אך באמת כמ"פ כ' דעיקר היתרו של הר"ש הוא רק משום שיש לו אב ובודאי יפרנסנו ואף דאשה בושה דהא אסור לו לתבוע בעצמו רק עי"ש מ"מ י"ל דתתן את הולד להאב כמ"ש הבי"מ אבל בזונה ל"ש זה דאף אם הבעל מודה מ"מ בושה לה לתבוע את המזנה ובפרט בזינתה מנכרי גרע דאין לה ממי לתבוע והנוב"י כ' דבמעוברת מנכרי בודאי מותרת ולפ"ז אדרבה גרע דאין לה ממי לתבוע ואין מרחם עליו רוץ מאמו וכן כ' הח"ס בכמ"ק. ועי' שו"ת רעק"א סי' צ"ה שלא הקיל משום זה אך במק"א פסק כהנוב"י. ובאמת כ' עוד צד היתר במזנה משום דהוי מילתא דל"ש והבי"מ כ' דבפק"נ חוששין אף במילתא דל"ש ובאמת הי' אפ"ל טעם השני דבאמת בזונה אינו נוגע לסכ"נ דבלא"ה תתעבר בזנות ותעכר חלבה רק די"ל דעכ"פ י"ל ל"פ וענ"פ ל"ח ענין סכנה ושוב י"ל דל"ז במילתא דל"ש אך באמת דחו דגם במילתא דל"ש לא הוציאו מכלל התקנה הואיל שכבר תקנו במידי דשכיח ע"כ גם אצד היתר דזונה קשה לסמוך ולומר דזה חשיב מופקרת זה קשה לצרף כמ"ש הבי"מ דבעי או שכבר זינתה עם ג' בני אדם מישראל או שישבה בבתי זונות ומכשלת הרבים והכא ל"ש זה. אך מצד שהפחידה כי תמיר דתה בזה שייך סברת הח"ס דמוטב לו להתינוק בעצמו לכנוס בס' סכ"נ מלהמיר ד"ת ח"ו ובפרט דבתינוק זה בלא"ה אין נוגע לסכנה דבלא"ה תתעבר בזנות ורק משום שאר תינוקות דאם נקיל בתינוק זה יקילו בשאר תינוקת ויגיע להם סכנה אבל בכה"ג שיגיע ח"ו המרת ד"ת להתינוק זה שפיר אמרי' אאלא"ח בנפש כדי שיזכה חבירך בממון דבזה אמרינן להיפך מאי חזית דדמא דחברי' סומק טפי וכמ"ש בתוס' בכמ"ד דאם אומרים הנח לזרוק עצמך על תינוק דא"צ למסור נפשו עי' בתוס' יומא דפ"ב ויבמות דנ"ג ובפסחים דכ"ו ע"ב

א"כ עכ"פ מכל הנ"ל נראה דכמ"פ מקילין בגרושה ובפרט באינו מכירה ובפרט דלא התחילה להניק ונתנה למניקת אף דבמניקת נכרית בודאי שייך החשש שמא הדרו מ"מ לדעת כמ"פ זונה עדיף מגרושה ובפרט בזינתה מנכרי כ' בשו"ת נוב"י תנינא סי' ל"ח להקל ובפרט דיש חשש המרת ד"ת ובפרט אחר שכבר נישאת והבעל הוא ע"ה וא"י מחומר האיסור ואפשר שלא ידע שהיא מעוברת והוי שוגג ובפרט שאפשר לעשות עם המניקת כתב אצל הנאטאר שלא תוכל לחזור א"כ לענ"ד יש להתיר שלא יצטרך לגרשה ובפרט אחר ג"ח מיום שילדה דאז עכ"פ פסק חלבה נהי דל"מ פסק חלבה אחר מיתה משום דכבר חל עלה שם מניקת אבל בכה"ג דלא נשתעבדא בודאי עכ"פ אחר שפסק חלבה מותרת כנלענ"ד בס"ד להלכה ולא למעשה עד שיסכימו בזה גדולי הדור כי ענין זה חמיר מאד כמפורש בס' תפל"מ ובס' בני אהובה וז"ב

בעה"ח ו' עש"ק ויחי תרנ"ה לפ"ק פה"ק ראדימושלא, והנני ידידו דו"ש הק' שמואל ענגעל אבד"ק הנ"ל סימן מט להרב המאה"ג חו"ב חו"פ המפורסים בנש"ק וכו' כקש"ת מוה' מרדכי דוד נ"י אבד"ק זמיגרוד יע"א

בדבר שאלתו באיש א' מק' סטראפקיב ושמו יצחק יוסף אשר מכמה שנים הי' דר בעיר אשיק הסמוך לקהלתו ואחר חג הפסח תרמ"ז נסע מביתו למדינת הגר לקבץ מעות עבור צרכי נישואין בתו אשר היא כעת אצל אחיו בגארליץ והי' בדרך הוליכו בשבת הא' בגארליץ ומשם נסע לסטראפקוב ליטול פאס ומשם הי' בדעתו ליסע לדרכו ונשמע אח"כ שביום ג' אמור נהרג ר"ל בדרך אצל היער והוא הדרך שבין עיר וואראנאוו לבין עיר מיהאליוויטץ ובנו מגארליץ אמר כי אביו הי' אצלו ש"ק ונטל כתב מליצה מהרב דשם ואמר שיסע לסטראפקוב ליקח פאס ומשם יסע לדרכו ותמיד הי' דרכו נוסע לק' מיהאלוויטץ כי סמוך לשם הי' דר בנו א' ובתו היתה משרתת בק' הנ"ל ונמצא ההרוג בדרך אצל יער שבין עיר וואראנאוו ובין עיר מיהאליווימץ אשתו אומרת שקודם שהלך מביתו אמר שיסע לסטראפקיב ליקח פאם וכששמעה מהסיבה ר"ל הלרה לשם להתוודע המעשה ואמרה שראתה איש א' מדאברא ואמר לה שהלך עם בעלה רי"י ביום ב' אמור לעת ערב סמוך לק' דאברא והוא הלך לביתו והוא הלך להדרך שבין עיירות הנ"ל ונתוודע לה שלן בקרעטשמי ובבוקר הלך משם ולערך חצי פרסה משם נהרג ונסעו דרך שם ד' יהודים וראו איש הרוג שוכב על הדרך וא"י להכירו כי הי' פצוע בכל פניו והוליכו אותו לק' וואראנאוו והזעקיל אשר הי' מונח אצלו פתחו וראו הפאס שמו יוזקאס ואמרו בודאי הוא רי"ו וא"י להכירו בטוב ומצאו מונח במנעלים וזאקין וצילקיס וב' בעקשיס א משי למטה וצייגוני למעלה כן אמרו האנשים שמצאו אותו ואמרה האשה שכן הלך מלובש בביתו והאיש מדאברי אמר כי ג"כ ראה אותו מלובש בשני זיפיציס ביום ב' הנ"ל לעת ערב. עוד העיד איש א' מסטראפקוב כי הי' שם בש"ק פ' אחרי וביום א' לקח פאס חדש שמו יוזקאס. גם יש גב"ע מהבד"צ דק' וואראנאוו מהאנשים שהי' אצלו בעת קבורתו ואמרו כי נמצא כתב מליצה מהרב מגארליץ ונכתב רק שמו יצחק יוסף ולא שם עירו ויש לו בת ראוי' לנישואין אשר היא כעת אצל אחיו בק' גארלוץ ונכתב הכתב ביום כ"ד למב"י גם נמצא אצלו רייזע פאס אשר לקח מסטראפקיב גם נמצא אצלו סידור קטן וטלית וב' זוגות תפילין ופרשיות מתפילין ישנים גם שטריימיל ובגדיו אשר הי' לבוש בהם נתנו לתוך קברו כי הי' מלאים דם ושאר חפצים הנ"ל הם אצל שרי המשפט ושאלו על סימני גופו ואמרו כי ראשו נגד פניו הי' קרח מבלי שערות רק לצד הקדקוד מאחריו הי' מעט שערות גם הי' לו על רגל השמאלי לצד מטה אחר הארכובה איזה פלעקין אדומים שנשארו לו מאיזה כאב גם הי' לו שבור לצד השמאלי והאשה אמרה מקודם כל הסי' מהסידור ושאר החפצים שהי' לבעלה ואמרה כי מכרת כל החפצים בט"ע גם טאביק ביקסיל מכרת בט"ע והאשה אמרה שהגידה מאודם כל הסי' היינו מרושם ברגל השמאלי למטה מארכובה וגם משבר גם מקרחה בראשו גם הכירה בט"ע כל הבגדים. אך אין מבורר אי מצאו הפאס