עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמהר"ש חלק א

מהר"ש חלק א קכט

Maharash responsa part 1 129 · מהר"ש חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

שוא"ת שוה לקו"ע אבל מצוה שאין בביטולו כרת שוא"ת קיל כדמצינו בש"ס ברכות ד"כ לענין כבוד הבריות שדוחה בשוא"ת ובפרט דבמקום סכנה אף בקו"ע שרי ועי' שו"ת הרי"ם סי' ל"ו. אך באמת בנ"ד שניטל האם שלה ולפי אמירת הרופאים אם ישמש עמה יבא לידי חולי גדול היינו שיפסיד ג"א ויגיע לידי חולאת ר"ל א"כ אין מחויב להכניס א"ע בס' סכנה בשביל חשש סכנה דידה כמ"ש בתוס' בכמ"ק דאף במקום פק"נ אם אומרים הנח לזרוק עצמך על תינוק א"צ למסור נפשו דאמרינן להיפך מאי חזית וה"ה בנ"ד א"צ להכניס א"ע בס' סכנה בשביל חשש סכנה שלה ונודע מ"ש כמ"פ דבצמקה דדיה אין לה דין מניקת לפי שסכנה לה לינק ואינה חייבת להכניס א"ע בס' סכנה בשביל חשש סכנת הולד ואי דעכ"פ יש לו ברירה שלא יזדקק לה כלל מ"מ אי לא ישמש כלל בודאי יבא לידי חולאת אם לא יהי' לו אשה וגם אי ישב בלי אשה יבא לידי הרהורים בפועל א"כ פשיטא דבכה"ג ודאי אין לו לישב בלי אשה ולעמוד בהרהורי תמידי בשביל טובתה ע"כ הדבר פשוט דבכה"ג שפיר עדיף מהא דשהה י"ש דשם ג"כ מתירין לדעת כמ"פ מכ"ש בנ"ד בודאי מותר לישא אשה על אשתו. אך עכ"פ כיון שדעת המהרמ"פ דלעולם אין מתירין במ"מ רק גט בע"כ אבל ב' נשים לא ולדעת השב"י בשהה י"ש גרע מהא דעע"ד ואוסרין אף במ"מ ועכ"פ כיון שחוששין לדעת הר"י מינץ דאף במ"מ גזר ר"ג ורק דיש להתיר ע"י ק"ר כמ"ש הח"ס דקיר יכולין להתיר אף שלא במ"מ ורק היכי שרואין שהדבר נחוץ מתירין. אך מ"מ כ' הב"ח בסי' קי"ט דבהיתר דק"ר א' מתנאי ההיתר שיתן גט ביד שליח להולכה שיהי' מוכן בידו לכשתתפתה תקבל הגט מיד השליח א"כ גם בשהה י"ש בעי למסור הגט ליד השליח שיהי' מוכן לכשתתרצה לקבל הגט ואדרבה הכא דודאי בעי שיהי' הגט מוכן דעיקר הטעם דמתירין בשהה י"ש היכי שהאשה אינה רוצה לקבל הגט א"כ ע"כ צריך הוא לעבור או לגרשה בע"כ או לישא ב' נשים ושוב עדיף לישא אשה דב' נשים קיל לדעת כמ"פ אבל היכי שרוצה לקבל גט א"כ לא יצמח עי"ז ביטול פ"ו ושוב אסור לישא אשה אחרת כמ"ש בשו"ת ד"ח ח"א סי' נ' ה"ה באינה רוצה לקבל גט כעת ומתירין לו לישא אבל עכ"פ קיי"ל דאף בנשא בהיתר מ"מ אי נתחדש אח"כ סיבה שיש לו ב' נשים צריך לגרשה א"כ שוב בשעה שתרצה לקבל הגט ואם לא יגרשה יעבור באיסור דב' נשים א"כ צריך שיהי' הגט מוכן שבעת שתרצה לקבל גט יוכל לגרשה ועיי"ש בבי"ש סי' ע"ז שכ' כן. ואף דבאמת משמע בש"ע דיוכל לישא אחרת י"ל דהש"ע קאי בדעת הסוברים דר"ג ל"ג כלל במ"מ וא"צ ק"ר א"כ י"ל דמותר לישא אחרת אבל באם נחמיר כהפוסקים דר"ג גזר אף במ"מ ורק שעכ"פ ק"ר יוכלו להתיר א"כ לשיטת הב"ח והב"ש א' מתנאי ההיתר שיהי' הגט מוכן לגרשה בעת שתהי' ראויה לקבל גט וה"ה בשהה י"ש בשעה שתרצה לקבל גט ובאמת אף דבב"ח סי' א' לא נזכר השלשת הגט י"ל דרק בנשתטית לפי שאפ"ל דל"מ כלל השלשת הגט דכבר פקפקו ע"ז המפורשים משום חשש כ"מ דלמ"ע גם מכח שיטת הר"מ דאם נכתב בשעה שא"ר לגירושין חשיב כשל"ש גם חשש הפ"י משום דבעי שיהי' בשעת כתיבה ראוי לנתינה והגם שבחו"י השבתי כ"ז בטוטו"ד ובאמת אף דבח"ס סי' י"א מוכח דהבעל בעצמו יוכל לגרש בהגט והשליח נמי יוכל לגרשה אח"כ אם יהי' לו אשה אחרת מטעם זכי' אך הנוב"י כ' שצריך לגרשה בגט אחר ועי' שו"ת רח"כ סי' ג' שכ' ג"כ דכמ"פ הקילו בלי השלשת הגט וכ' שם דאם היא בגדר א"י לשמור גיטה א"צ להשליש גט רק שמס' צריך להשליש שמא היא בגדר יודעת אבל עכ"פ מותר לישא ע"י השלשת הגט ממ"נ א"כ י"ל דכ"ז בנשתטית אבל בנ"ד דראויה היא לקבל גט א"כ נהי דלע"ע אינה רוצה אבל מ"מ אם תרצה לקבל הגט אח"כ יועיל גט זה דחשיב מילתא דמ"ע ואף דבבי"ש שם הביא שיטת הר"י מינץ דל"מ בגט שנכתב בעת שלא רצתה אך באמת הבי"ש דחה ד"ז ועי' שו"ת פר"מ סי' מ"ו שכ' בסתירת דברי הב"ח דבסי' א' מתיר בלי השלשת הגט ובסי' קי"ט מצריך השלשת הגט וכ' דבסי' קי"ט מיירי בעתים חלומה דאז באמת בת גירושין היא מה"ת ואיסור גרירה ל"ש היכי דלא מגרשה עכשיו מש"ה בעי השלשת הגט אבל בסי' א' מיירי בא"י לשמור גיטה אז ל"מ הגט כלל מה"ח מש"ה ל"צ השלשת הגט א"כ בנ"ד דודאי בת גירושין היא שפיר י"ל דלכ"ע בעי השלשת הגט

ועוי"ל דלפמ"ש עוד הפר"מ שם בתירוץ הא' דבאין לו שום ולד אז יש מ"ע דלא תוהו ול"ג ר"ג ול"צ כלל השלשת הגט א"כ י"ל דבנ"ד ג"כ ל"צ השלשת הגט. אך העיקר כתירוץ הב' שם דהיכי שמה"ת בת גירושין אז בעי השלשת הגט ושוב גם בנ"ד בעי השלשת הגט א"כ אם יתייחד עמה אחר השלשת הגט יהי' חשש על הגט מטעם גט ישן ונהי דאפשר דבדיעבד מועיל הגט וגם בגט עי"ש חוץ מזה דעכ"פ בניסת ל"ת וגם באמת ל"ש החשש שמא יבא עלי' כיון שיודע ממסירת הגט ליד האשה מ"מ עכ"פ לכתחלה אסור לעשות פעולה שיצטרך לסמוך על גט שאינו כשר רק בדיעבד ובשלמא בנשתטית כיון דא"א בע"א דהא באמת הוא מוסר גט כשר רק החסרון מצד דל"מ הגירושין עכשיו מטעם דעכ"פ הוי בגדר א"י לשמור א"ע ושייך טעם דגרירה מ"מ כיון דבדיעבד לדעת כמ"פ מגורשת היכי דליכא איסור מטעם גרירה א"כ ל"ש כ"מ דלמ"ע וכשר הגט לגרש בו לכתחלה דגדולה מזו כ' המל"מ בפ"ב מביאת מקדש דהיכי דרק מדרבנן למ"ע ל"ש הך כללא דלמ"ע והתם אף בשעת עשיית השליח הדבר מ"מ המשלח למ"ע אז דהא כ"ג א"ע באנינות מ"מ משוי שליח מכ"ש הכא דבשעת נתינת הגט אף המשלח יוכל לגרשה נהי דבעי שיהי' בר עשיה בעת מינוי השליחות מ"מ כיון דעכ"פ מה"ת יועיל הגט עכשיו הוי בר עשיית השליחות ויועיל הגט לכתחלה וגם שייך שם סברת המרכבת דמועיל אח"כ מטעם זכי' ובאמת כמ"פ מחמירין דמס' בעי גט חדש דשמא היתה בגדר א"י אבל עכ"פ א"א בע"א אבל הכא דאם לא יתייחד עמה יהי' הגט כשר לגרש בו לכתחלה ורק ע"י שמתירין לו להתייחד עי"ז נעשה גט ישן ואינו כשר לגרש בו לכתחלה א"כ י"ל דבכה"ג שהגט אינו כשר לגרש בו לכתחלה אינו מקיים התקנה דהשלשת הגט ובפרט דאף לענין סד"ר מצינו דאסור לגרום סד"ר בידים ונודע דעת הרז"ה דאסור למול בשבת היכי דידעינן שיצטרך לחלל שבת אח"כ משום פק"נ וכ' בשו"ת עט"ח סי' ד' דא"נ דשבת אצל פק"נ דחוי' אסור לגרום דיחוי ונודע מ"ש המפורשים בטעם דאין מבטלין איסור לכתחלה דביטול הוי רק דיחוי ואסור לגרום דיחוי לכתחלה א"כ ה"נ גט שאינו כשר רק בדיעבד אסור לעשות פעולה בידים שנצטרך אח"כ לסמוך אדיעבד ובפרט דשם בנשתטית אם היא בגדר א"י ל"צ כלל השלשת הגט אבל הכא דראוי לקבל גט א"כ מתנאי ההיתר שיהי' הגט מוכן והוא גורם פסול בגט לכתחלה א"כ י"ל דאינו מקיים תנאי ההשלשה

ומ"ש כת"ה דהכא שא"ר להוליד ל"ש החשש דגיטה קודם לבנה ואף די"ל דאסור משום ל"פ הביא מ"ש הט"ז דאם חילוק בין אדם לאדם ל"א ל"פ. ולכאורה מוכח בתוס' נדה ד"ג לענין שוטה דמודה שמאי בשוטה אע"פ שכ' התוס' דאף בלא ארגשה מ"מ ל"ג טומאת מעל"ע מ"מ בשוטה מחלוקת משאר נשים ל"א ל"פ והוא כעין סברת הט"ז אך באמת כ' הר"ש הזקן דמותר בגרושה מניקת ודעת הר"ת לאסור וכ' הריב"ש דבאמת מודה הר"ת דבגרושה דלא משתעבדא להניק אין עליה שם מניקת ורק דאסור מטעם ל"פ וחזינן דאף דבגרושה ל"ש כלל האיסור מ"מ אסרינן מטעם ל"פ ומדברי התוס' נדה אין ראי' דשם הוי הל"פ לקולא שפיר אמרי' דבשוטה הואיל דל"ש טעם דהרגשה גזרו בה טומאת מעל"ע אבל היכי דהל"פ הוי לחומרא א"ח א"כ י"ל דגם באשה שא"ר לילד מ"מ פסלו גט ישן ואך