מהר"ש חלק א קכו

ל"ת ובמהרי"ט כ' דאף לכתחלה תנשא אך באמת יש לצדד ולהתיר. א) שי"ל דאשה בעצמה נאמנת באומרת נתגרשתי בב"ד פלוני אף באין בידה שום מעשה ב"ד די"ל דהוי כמדע"ל ב) מצד דעכ"פ הוחזקה לגרושה זה כמה שנים וי"ל דח"א כבר איתרע ושוב נאמן הרב דהוי כלא אתחזק וי"ל דנאמן ע"א אף בדש"ב

והנה מצד די"ל דהאשה נאמנת משום דהוי מדע"ל הנה אף שבשו"ת ספ"י ובפת"ש העירו בזה. הנה הבאתי מ"ש המהרח"ש דמצד מדע"ל לחוד לא הי' מועיל בעגונה א' די"ל דנהי דיש בירור שאינו משקר מ"מ גזה"כ דבעי תו"ע. אך בזה יוכלו להקל משום עגונה או כמ"ש הרשב"א והריטב"א דעכ"פ מדרבנן היינו מחמירין אף במדע"ל לולא הטעם דעגונה וא"כ בגט דל"ש בזה קולא מצד עגונה כמ"ש בתוס' גיטין ד"ג דהא כל ענין גט הוא בשנים א"כ עכ"פ מדרבנן לא הי' מהני. אך עכ"פ כיון דמה"ת מועיל הסברא דמדע"ל ושוב לענין חשש דרבנן שוב ע"א נאמן אף נגד ח"א ושוב הי' אפ"ל דיבור האשה שאמרה נתגרשתי בב"ד פלוני עם עדותו של הרב שנתקיים חת"י. ואף דבאמת בש"ס יבמות דצ"ד משמע שנסתפקו די"ל בלי הסברא דדייקא ל"מ ולשיטת כמ"פ אף מה"ת ל"מ בלי סברת דייקא וא"כ בגירושין דלא דייקא דהא יכולה להכחישו א"כ שוב י"ל דא"נ אף מה"ת. אך באמת חוץ לזה איפשוט האבעי' מהא דדילגת ונשמע דטעמא דעד"ל הוא עיקר ובפרט דשם ל"ח עד"ל לגמרי דסברה שלא יתגלה רק ע"י דיוק דידה חושש שיתגלה שקרו אבל הכא דודאי חשיב מדע"ל עכ"פ נאמנת מה"ת ושוב נהי די"ל כסברת הריטב"א דעכ"פ חז"ל היו מחמירין בעגונה ורק משום עגונה הקילו אבל עכ"פ נהי דהכא ל"ש דייקא וליכא בזה קולת עגונה אבל עכ"פ לענין חשש דרבנן יש לצרף נאמנות הע"א. אך באמת י"ל למ"ש בשו"ת נוב"י קמא סי' כ"ז דיש ראי' דנוגע ל"מ אף במדע"ל וראי' מגר דל"מ אף באומר נתגיירתי בב"ד פלוני וע"כ דנוגע והיכי דהוי נגד ח"א ל"מ אף במדע"ל ועי' שו"ת השיב משה מ"ש בזה אך באמת י"ל דנכרי משקר אף במדע"ל ושוב ל"מ שנתגייר א"כ נכרי הוא וחזינן דנכרי א"נ בלי מסל"ת אף בעדות אשה ואף דקאמר בש"ס דעדות אשה חשיב מדע"ל וכ"מ בר"מ פי"ג מגירושין אף דהכא בודאי יתגלה שקרו מ"מ אין הנכרי חושש לזה ועי' בש"ש ש"ז פ"ו שכ' כן.וראי' לזה דא"נ דהטעם רק משום דהוי נגד ח"א א"כ תיקשו דהא בש"ס יבמות דפ"ח קאמר דמש"ה באומר ששאל על ההקדש נאמן משום דבידו לאתשולי והקשה הרשב"א נימא מי יימר דמזדקקי לי' ג' כדקאמר בקידושין דס"ב גבי גר. ותי' הרשב"א בתי' א' דדוקא בדבר שלא נעשה ונימא כאלו נעשה משום דהוי בידו ע"ז אמרי' דל"ח בידו דמי יימר אבל באומר שכבר נעשה חשיב בידו אעפ"י דבעי ג'. ולפ"ז נצמח דגר שאומר כבר נתגיירתי שפיר חשיב דבר שבידו דאף דבעי ב"ד ושוב בידו משוי כליכא ח"א ושוב צ"ל נאמן וע"כ משום דעכו"ם אין לו נאמנות כלל אף בלא אתחזק ושוב י"ל דאף נוגע נאמן במדע"ל

וא"כ יש להצדיק שי' המתירין באשה שאומרת נתגרשתי בב"ד פלוני. ואף אם נחוש למ"ש הנוב"י דנגד ח"א האשה א"נ דנוגע א"נ אף במדע"ל ועיין שו"ת בי"צ אה"ע סי' י"ב שהאריך בזה ובשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' קצ"ד מה שדחה דבריו. אך עכ"פ יפה הביא כת"ה מ"ש בשו"ת הרדב"ז דהיכי דהוחזקה בגרושה כמה שנים שוב ליכא ח"א ונאמנת האשה לומר נתגרשתי דכיון דעכ"פ איתרע ח"א שוב גם נוגע נאמן עכ"פ במדע"ל ובפרט אם ליכא ח"א ע"א נאמן לשי' כמ"פ אף בדש"ב ובפרט די"ל להתיר ל"ש דש"ב כמ"ש. ובס' ט"ג כ' דהש"ס פריך ממ"נ א"נ דע"א נאמן אף נגד ח"א א"כ שוב נשמע מהא דוספרה דאף להתיר ל"מ ע"א בדש"ב ופריך הש"ס ממ"נ אבל בכה"ג דאיתרע החא"א שוב י"ל דע"א נאמן אף א"נ דבדש"ב לחוד ג"כ ל"מ מ"מ להתיר ל"ש דש"ב וא"כ שוב מהני עדותו של הרב שהעיד בכתב שנתגרשה כד"ת ונתקיים חת"י

אך לפלא שלא העיר כת"ה ממ"ש בשו"ת ח"ס ח"ו סי' ס"ט דדוקא אם הוחזקה עפ"י אנשים אחרים ורק שלא העיד בב"ד אז עכ"פ חשיב חזקה ומועיל אף באיסור כרת כמ"ש לדחות דברי מהרי"ק וכפי שנראה מרש"י חולין דקנ"ד דבאיסור כרת ל"מ חזקה ועיין בפמ"ג בפתיחה לטריפות אבל בהוחזקה רק עפ"י עצמה אם דיבור שלה ל"מ א"כ החזקה ג"כ ל"מ ועיין בשו"ת בי"ש סי' קל"א וסי' קל"ב. והנה גם מצד קול שיצא קול שנתגרשה י"ל ג"כ דל"מ דקול ל"מ להתיר ובפרט נגד חזקה כמ"ש ברש"י כתובות דכ"ו דבתו"ת מוקמינן אחזקה וקול לאו עוררין הוא. אך נודע מ"ש בשו"ת נוב"י מה"ק אה"ע סי' ל"א דעפ"י קול עכ"פ איתרע חא"א ומקילין בס' גי'. א"כ הכ"נ י"ל דעכ"פ ע"י הקול איתרע ח"א וגם משמע שם בשו"ת בי"ש סי' קל"א דאף ע"י האשה בעצמה אם נמשך איזה זמן עכ"פ איתרע חזקתה דאף דאין סומכין על עצמם בהכרת השמות מ"מ בעבר יותר מל' יום מהני ונשמע דבמדע"ל עכ"פ בעבר זמן רב הוי כנתברר שכ"ה א"כ הכ"נ עכ"פ ע"י הקול נהי שכ' דקול לחוד ל"מ לענין עגונה ועיין שו"ת פר"מ סי' י"ט אבל עכ"פ ע"י הקול ונמשך החזקה כמה שנים עכ"פ איתרע חא"א ושוב נאמנת האשה עכ"פ באומרת נתגרשתי בב"ד פלוני דבמדע"ל וליכא ח"א לכ"ע אף נוגע מהימן וחוץ לזה כיון דעכ"פ חשיב כנסתלק חא"א שוב ע"א נאמן דבדש"ב בלי ח"א נאמן לשי' כמ"פ ובפרט שי"ל דלהתיר ל"ש דש"ב וא"כ שוב מהני עדותו של הרב

וחוץ לזה כ' בשו"ת ח"ס סי' ס"ט דבאמת בזמן הש"ס האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת ואף דשלב"פ בעלה ל"מ מ"מ באומרת ויודעת שיגיע לאזני בעלה שפיר י"ל דנאמנת. ואף דבאמת נודע מ"ש הריב"ש הובא בש"ע סי' י"ז דאם כבר אמרה שלב"פ יכולה להעיז אף בפניו ושי' הרשב"א ז"ל אינו כן וראייתו מש"ס דכתובות דכ"ב דפריך ומי חציפא והא אשה שאמרה גירשתני נאמנת והא שם כבר אמרה שלב"פ בעלה. יפה כ' בשו"ת נוב"י מה"ת סי' צ"א כיון דידעה שתצטרך להעיז בפניו שוב לא מעיזה. א"כ בנ"ד שאמרה לפני כת"ה נתגרשתי מב"ד פלוני ושמעה שכת"ה וכתוב שמה להרב לחקור על הדבר וידעה שיגיע הדבר לאזני בעלה א"כ הוי כאומרת בפני בעלה גירשתני כמ"ש בח"ס. שם וא"כ מטעם זה לבד היתה צ"ל נאמנות אף דעכשיו כ' ברמ"א דיש נשים החציפות וא"נ אבל מ"מ כ' הח"ס שם דעכ"פ איתרע החא"א עיי"ש היטב. א"כ הכא ע"י סברא זו חשיב עכ"פ כלא אתחזק ושוב מהני עדותו של הרב דבליכא ח"א ע"א נאמן אף בדש"ב ובפרט שי"ל דלהתיר אף בדש"ב נאמן

יצא דיש כמה צדדי היתר א' די"ל דבאומרת נתגרשתי בב"ד פלוני דהוי מדע"ל נאמנת אף דהוי' נגד ח"א וכמ"ש בפ"ת ובספ"י ואף דבגר ל"מ י"ל דנכרי אין לו נאמנות אף במדע"ל וכמו דא"נ אף במידי דבידו לתי' א' שברשב"א. ב' י"ל משום דעכ"פ כיון דנמשך כמה שנים ליכא ח"א ושוב נוגע מהימן לכ"ע עכ"פ במדע"ל. ג' מכח סברת הח"ס כיון שידעה שכת"ה כותב שמה ויגיע לאזני בעלה הוי עכ"פ כאומרת בפני בעלה גירשתני דנאמנת דעכ"פ מכח צירוף כל הנ"ל חשיב עכ"פ כאיתרע הח"א ושלא כנגד חזקה מועיל ע"א ושוב מועיל עדות הרב דבדש"ב להתיר וליכא ח"א רבו המתירין ובפרט דבאמת כ' בפ"ת שם בשם שו"ת ב"ד דהמנהג שהרב חותם מעשה ב"ד ביחידי וכן כ' בשו"ת שו"מ מהד"ג ח"א סי' קצ"ד וכ"מ בשו"ת בי"צ סי' ס"ו הגם שכ' שא"י מקור לזה ועיין בשו"ת ד"ח אה"ע ח"א סי' פ"ח שכ' ג"כ דחת"י הרב לחוד ל"מ אבל עכ"פ בצירוף כ"ז ובפרט שיש לצרף מ"ש כת"ה שאנשי קהלתכם ראו את הגט קרוע שו"ע ביד הרב דזה הוי כסי' מובהק שניתן הגט כד"ת ונהי דע"ז לחוד קשה לסמוך מ"מ בצירוף עדותו של הרב בודאי דמועיל ע"כ הדבר פשוט דמותרת לינשא ועיין שו"ת מהרש"ם ח"א סי' ד' שמקיל ג"כ בענין כזה אף ששם יש עוד צד היתר מצד דיבורו של הבעל מ"מ