מהרא"ש פה

לקדושה לצורך גבוה ומצינו כה"ג בנדרים ונדבות דאין קריבן דיו"ט אעפ"י שיש בהם היתר לאכילת אדם מ"מ כיון דעיקרו לגבוה לא חשיב לכם וממעט לי' מדכתיב לכם ולא לגבוה והא דמחייב ר' יהודה סוכת החג במזוזה אף דדר בסוכה לצורך מצו' שאני מצו' דל"ש בה לומר עיקר' לגבוה כמ"ש התוס' שבת (כ"ד.) ואף דבפ"ק דמנחות (ה:) פריך הגמ' אטו מילה צורך הדיוט הוא צורך גבוה הוא י"ל דודאי גוף המצו' אינו צורך הדיוט אבל דנימא דגם הנאה הבאה לו הוא משלחן גבוה זה ל"ש רק בשל קודש דכל מה שנהנה הוא כנוטל פרס מרבו והנאה שיש לאדם משל קודש הוא בכלל העיקר הנעשה לצורך גבוה. איברא דבגוף הדין דמשמע לרבותינו התוס' ישנים והריטב"א ז"ל דלשי' הירושלמי ס"ל לר' יהודה דאפי' אי נימא דירה בע"כ שמה דירה ממעט לה ר' יהודה מקרא בשעריך לפי שהן של קודש לכאורה קשה לי מהא דאי' בירושלמי שם יאות א"ר יהודה בשעריך מ"ט דרבנן אטו בית דירה יש בהן מבואר מזה דהטעם משום דאין בהן דירה ולא מפני שהן של קודש ואלו הי' בהם בית דירה גם שערי הר הבית חייבין במזוזה והוא בכלל שעריך. ותו הקשיתי לשאול דבירושלמי מס' פסחים (פ"ז הי"ב) אי' לא קדשו תחת האגף שבירושלים כו' ר' יוחנן בר מדיי' בשם ר' פינחס מן מה דאנן חמיי רבנן שלחין סנדליהון תחת האגף של הר הבית הדא אמר שלא קדשו תחת האגף של הר הבית וא"כ אמאי נקט הירושלמי יומא בשעריך למעט שערי הר הבית הא שערי הר הבית לא נתקדשו כלל. אפי' בקדושת הר הבית והמה של חול ממש: והנ"ל עפ"י מה דאי' במס' מנחות (ל"ג:) דלית ליה תקרה פטור מן המזוזה וכ' התוס' שם ד"ה דלית כו' ומה שפי' כו' שאין הבית מקורה קשה מי גרע משערי חצרות כו'. והרא"ש בהלק"ט כ' דשאני חצרות דדרכו להיות כך ומשמשות הבתים ע"ש. ואני רואה דברים אלו מבוארים בירושלמי שם במס' יומא דאי' שם התיב ר' יוסי בי ר' בון לסיוע לרבנן והתני בשעריך לרבות שערי מדינה ושערי חצרות וכי בית דירה אית בהו אלא שבהן נכנסין לדירה ה"נ שערי הר הבית דאמרו רבנן לחיובא ה"ט אעפ"י שאין בהם בית דירה חייבין מפני שבהן נכנסין לדירה ע"ש. ולפי"ז שפיר מקשה הירושלמי יאות א"ר יהודה מ"ט דרבנן וכי בית דירה אית בהו דאלו הי' בית דירה בשערי הר הבית פשוט דחייבין במזוזה כיון דשערי הר הבית חול הם ולא נתקדשו אפי' בקדושת הר הבית אכן כיון דבית דירה לית בהו א"כ אין החיוב מזוזה מצד עצמו של השער רק מפני שבהן נכנסין לדירה וכיון דהר הבית קודש והוא גופי' פטור מן המזוזה ממילא השער נמי פטור ודו"ק: והרמב"ם בה' מזוזה (פ"ו ה"א) כ' ז"ל עשרה תנאים יש בבית ואח"כ יתחייב הדר בו לעשות מזוזה כו' ושיהי' חול כו' ושם (ה"ו) הר הבית והלשכות והעזרות ובתי מדרשות שאין בהם דירה פטורות מן המזוזה לפי שהן קודש. ובתוס' מנחות (ס"ז.) כ' בד"ה עריסותיכם ולא עריסת נכרי וחד עריסותיכם ולא עיסת הקדש כו' דכיון דגלי לן הכא גבי חלה דהקדש ונכרי שוין ה"ה בכל דוכתא כו' הקדש ונכרי מחד קרא נפקא. ולפי"ז תו לא קשה מה שהקשו התוס' במס' חולין אמאי לא אמר ביתך למעט שותפות נכרי דז"א דכיון דמבואר בברייתא דבית הכנסת חייבת במזוזה ע"כ דהך ברייתא אתיא כמ"ד בשעריך לרבות של קודש ולשי' הרמב"ן הובא בר"ן פ' בני העיר מבואר שם דס"ל קדושת בית הכנסת מה"ת ואפ"ה חייבת במזוזה אף שהוא קודש מכ"ש בשל נכרי דמסתבר טפי לרבות דחייבת במזוזה כמ"ש התוס' מנחות שם דכל היכי דמרבה של קודש כ"ש דמרבה של נכרי ואם בשל קודש שותפות דישראל חייבת במזוזה כ"ש בית של נכרי בשותפות דישראל דחייבת מה"ת במזוזה אפי' לשי' התוס' ודו"ק: (ב) והרשב"א ז"ל בחי' חולין (קל"ו.) כ' וז"ל וא"ת ואמאי לא אמרינן ביתך למעוטי שותפות דנכרי כדאמרינן בכל הני דלעיל נ"ל משום מזוזה חובת הדר הוא כו' ואפי' דשותפות דנכרי ישראל הדר בה צריך שמירה. אכן המרדכי כ' בפשיטות להיפך וז"ל הגהות מרדכי פ"ח דחולין שאל ר' אביגדור את ר' חיים בית ישראל ונכרי שותפין בו אם חייב במזוזה כו' וזאת אשר השיב כו' נ"ל שבית ישראל ונכרי שותפות בו פטור מן המזוזה כו' מצינו בפ"ק דיומא גבי הא דתניא בית השותפין מטמא בנגעים כו' דמרבה שותפות דישראל ולא ממעט שותפות דנכרי ואפ"ה שותפות דנכרי לא מטמא בנגעים כדתניא במס' דנגעים והטעם כיון שיש לנכרי חלק בבית זה ונכרי לאו בר טמוי' בנגעים הרי אין כאן בית שלם לגבי טומאת נגעים דבעינן בית שלם וכן לגבי מזוזה כיון שיש לנכרי חלק בגוף הבית ובשער הרי אין כאן בית שלם להתחייב במזוזה כו' ע"ש: ודע דמ"ש ר' חיים דשותפות דנכרי לא מטמא בנגעים כדתניא במס' נגעים לקוצר ידיעתי לא מצאתי דין זה במס' נגעים ואולי כונתו למה דתני' בתוספתא (פ"ו) דמס' נגעים ושם אי' בזה"ל בית שצדו אחד נכרי וצדו אחד ישראל צדו אחד בארץ וצדו אחד בחוץ לארץ אין מטמאין בנגעים וכן העתיקו הרמב"ם והר"ש ז"ל. וקשיא לי מדוע לא נקט