מהרא"ש מד

הרוב הבהמות הבריאות ע"ש. עכ"פ מקום אתנו לומר דלענין מומין בבית אבי' ס"ל לרבא דאמרינן כאן נמצא וכאן הי' כמו שהוא עתה כן הי' טרם שנתארסה וחזקה דגופה לא מהני כיון דחזינין דגופה איתרעי והדבר ברור שהיא אינה מן הרוב הבריאות וכבר שלט בה החולי שהוליד בה מום והא דרב אשי פליג על רבא שם בפ' המדיר יתכן דס"ל דאפי' היכי דאיכא ריעותא בחזקה ואיתרע לה גופה אמרינן השתא הוא דאיתרע ואזלינין בתר חזקה דמעיקרא אפי' היכי דאיכא ריעותא מגופה ורק משום חומרא דקדשים הוא דאמרינין כל הטומאות כשעת מציאתן: אכן בהאי עובדא דפ' האשה שלום גבי יצחק ר"ג בר אחתי' דרב ביבי שהלך מקורטבא לאספמיא ושכיב שפיר י"ל דאפי' לרב אשי לא חיישינין לתרי יצחק ומסתבר טפי דכאן נמצא וכאן הי' והוא הוא יצחק ר"ג שהלך מקורטבא לאספמיא דאי ניחוש שמא יצחק ר"ג עזב דרכו והלך למרחוק ואיש אחר הנקרא יצחק ר"ג בא תחתיו לכאן א"כ אנו סותרין לא לבד חזקה דהשתא כאן נמצא וכאן הי' אלא אתה סותר גם החזקה דמעיקרא שהרי החזיק מכבר מה שראו וידעו בבירור היטב שהאיש יצחק ר"ג ב"א דר"ב הלך מקורטבא לאספמיא ושם הי' וקנה מקומו. ותהי להפך אם לא ניחוש לתרי יצחק ר"ג בזה אנו מקיימים חזקה דהשתא כאן נמצא וכאן הי' וחזקה זו מתאים עם החזקה דמעיקרא שהוחזק מתחילה שיצחק ר"ג ב"א דרב ביבי הלך מקורטבא לאספמיא והי' שם וז"ב ב"ה: ועפי"ז אני דן דבקרטין יש לנו לומר שבודאי באו מן הצדדים וכאן נמצאו וכאן הי' שנולדו כאן בפרוזדור דאם באנו לחוש דלמא מן המקור באו אתה סותר לא לבד חזקה דכאן נמצאו וכאן הי' מעודם אלא אתה סותר גם חזקת טהרה ומהיכי תיתי להחזיק ריעותא שנשחת מקורה להזקיקה לטומאה והרי עדיף טפי לומר שקרטין אלו ברי' בפני עצמו עפר או גלדי מכה מן הצדדים וכאן נמצאו וכאן הי' ובזה מקיימים חזקה דהשתא יחד עם חזקה דמעיקרא חזקת טהרה ודוק: (ז) ובפ' האשה בתרא (ק"כ.) אין מעידין אלא עד ג' ימים ופרש"י אם ראוהו תוך ג' ימים למיתתו מעידין עלי' אבל אם לא ראוהו עד לאחר שלשה ימים חיישינן שמא נשתנו מראית פניו ואין זה שהם סבורים ובתוס' שם ד"ה אין מעידין כו' היכי שאין ידוע מתי נהרג אין לתלותו אלא בתוך ג' ימים ובפ' מי שאחזו (ע"ו.) כתבו ונתנו לאחר י"ב חודש אם הגט קודם כו' ואם אינו יודע זו שאמרו מגורשת ואינו מגורשת והק' הר"ן ז"ל נוקמ' בחזקת חי ונימא השתא הוא דמת ותי' כיון דהשתא מת מספקינן לי' דלמא מקמי הכי מת בעוד שהי' תוך י"ב חודש ועיין בט"ז יו"ד (סי' שצ"ז). והר"ן שפיר קאמר לשיטתו שכ' בתשובה דספק מתי נהרג אין מעידין עלי' וחיישינן דלמא מקמי הכי מת לפני שלשה ימים אכן לשי' הר"ת דס"ל דספק אם הוא תוך ג' ימים מעידין עליו ותולין שהוא תוך ג' ימים מבואר מזה דהר"ת אלים לי' חזקה דמעיקרא חזקת חי אפי' היכי דמת עכשיו ולא חיישינן שמא מקמי הכי מת לפני שלשה ימים אלא אמרינן השתא הוא דמת א"כ קושית הר"ן בפ' מי שאחזו עמדה וגם נצבה אמאי אם אינו ידוע מגורשת ואינו מגורשת נוקמא בחזקת חי ונימא השתא הוא דמת דהא מה"ט בנמצא מת ואינו יודע מתי נהרג מעידין עליו. והנ"ל דשאני נמצא מת ואינו ידוע מתי נהרג מלבד חזקת חיים איכא חזקה שלא נשתנה צורתו ונהי דכל חזקת חי אית לי' ריעותא מגופי' דסוף כל אדם למות וההעדר כרוך בו ועלול לכך שיהי' צורתו משתנה אחר מותו כדאמר בירושלמי כל תלתא יומא נפשא טייסי על גופא וסברית דהוא חוזרת לגוה כיון דחמיתי' דאישתני זיווהי דאפי' שבקית לי' מיהא בספק מת תוך ג' ימים ס"ל לי' להר"ת דאזלינן לקולא ומעידין עליו ממ"נ אי אזלינן בתר חזקה דמעיקרא העמידנו בחזקת חי ועכשיו הוא דמת ואי אזלינן בתר חזקה דהשתא א"כ ל"ש לחוש שמא אישתני צורתו דאדרבא כל הטומאות כשעת מציאתן וכמו שהוא עתה כן הי' צורתו מקודם והוא הוא וז"ב בסברא בעזה"י. ולפי"ז מבואר החילוק דגבי גט אנו דנין אם הבעל מת תוך י"ב חודש או לאחר י"ב חודש ובזה החזקה דהשתא סותרת החזקה דמעיקרא אבל בנמצא מת אין נ"מ מתי איש זה מת אלא אנו דנין אם זה הוא בעל אשה שהעד מעיד עליו להתיר את אשתו או אם הוא איש אחר וע"ז שתי החזקות מתאימות זל"ז ודו"ק: (ח) ובמס' שקלים (פ"ז מ"ג) בשר הנמצא בעזרה אברין עולות חתיכות חטאות וזה וזה תעובר צורתו ויצא לבית השרפה ושם בגמ' בשר כו' ר"א בשם ר' הושעיא הסה"ד טעון עובר צורה כו' א"ר יוסי ויאות לאכלה אין את יכול שמא נתקלקלה צורתו וקשה לי נהי דמצינו חומרא בקדשים לענין זה דלא סמכינן על חזקה דמעיקרא וחיישינן לחזקה דהשתא ואמרינן כל הטומאות כשעת מציאתן זה מהני דלא סמכינן על חזקת חיים לומר השתא הוא דנשחטה אבל אכתי קשה אמאי לא אזלינן בתר חזקה דהשתא שלא נשתנה צורתו ובודאי כמו שהוא עתה כן הי' והרי לשי' הר"ת אפי' באיסור אשת איש החמור