מהרא"ש קצו

עביד ורב מנגיד אמאן דמסר מודעה אגיטי כדאי' במס' קדושין (י"ב:) ובש"ע אה"ע סי' (קמ"א ס"ז) אמרינין אדרבא מן הסתם הוא אינו עושה ע"ד הראשונה ולא מחזקינין לי' ברשע ובודאי מה שביטל כל מודעי בלב שלם ונפש חפצה ביטל המודעה ומרצונו נתן הגט דלא שביק התירא ועביד איסורא. ובפ' חזקת (ל:) ההוא דא"ל לחברי' מאי בעית בהאי ארעא א"ל מפלניא זבינא א"ל פלניא גזלנא הוא א"ל והא אית ליה סהדי דאתאי אימלכי בך ואמרת לי' זיל זבין א"ל השני נוח לי הראשון קשה הימנו ובסמ"ע סי' (קמ"ו ס"ק ל"ט) כ' מ"מ נראה דלא שפיר עביד שנתן לו עצה לטובתו ומכשילו כו' יקראו חז"ל הא דכתיב לפ"ע לא תתן מכשול ע"ש מבואר מזה דאפי' היכי דעביד איסורא לא אמרינין מדאמר לו זיל זבין בודאי בלב שלם יעצו וידע כי בצדק יכול לקנות ואין להאמין לו שעבר על לאו דלפ"ע לת"מ ש"ה דזה דבר הידוע שהשדה היתה של המערער והלוקח רוצה לזכות בזה שיעצו המערער שזה עד מוכיח שיודע שבצדק יכול לקנותה וזה שקר מוחלט שבודאי אין זה בדין שיכול לקנותה והרי המערער מברר שהמוכר גזל את השד' ותו הכי אמר לו המערער שיודע ששדה זו היא קנוי' בדין להמוכר הלא לא אמר לו שום הודאה ע"ז אלא שיעצו ואמר לו טוב לקנותה ואנו באין לדון מתוך אומדנא שזה חשיב הודאה וע"ז הוא משיב שמעולם לא הודה אלא שיעצו לקנותה כדי שיהי' ביכולתו להוציאו ממנו והוי אומדנא להיפך אבל במוסר מודעה על הגט ואח"כ מבטל כל המודעות בזה אמרינין כיון דרב מנגיד אמאן דמסר מודעה בודאי כשביטל המודע' כתיקון חכמים עשה ולא שביק התירא ועביד איסורא. איברא לפי מה דחדית לן המ"מ בה' אישות (פ"א) דהא דאמרינין חזקה אין אדם עושה בעילתו ב"ז אינו אלא היכי דיש בזה איסור דאו' אבל באיסור דרבנן ל"ש לומר חזקה משום דבאיסור דרבנן לא זהירי אינשי ע"ש נ"ל דש"ה דנהי דאיכא עדי ביאה מ"מ לא אמר בפניהם שמכוין לשם קדושין וא"כ אפי' נתכוין לכך הוי דברים שבלב ואין כאן עדי קדושין מיהא היכי דאיכא חזקה אין אדם עושה בעילתו ב"ז הוי כאלו יש עדים בדבר כמ"ש הב"ש אה"ע סי' (ל"ג) וזה נכון היכי דאיכא איסור דאו' דאיכא חזקה ברורה וידוע לכל אדם משא"כ באיסור דרבנן דלאו כל אינשי זהירי בזה שוב ליכא חזקה ברורה ואפי' נתכוין לשם קדושין הוי כמקדש בלא עדים. אכן לענין ביטול מודעי דבפה מלא מבטל כל המודעות אפס דיש לדון בזה דכל העוש' ע"ד הראשונה הוא עושה ובזה אמרינין אומדנא להיפך דבתר השתא אזלינין ועכשיו ביטל כל מודעי שעשה מקודם ואפי' אם היו בלבו להיפך זה חשוב דברים שבלב כיון דעכ"פ איכא אינשי דזהירי גם בדרבנן יש לנו לאוקמי את המגרש בחזקת כשרות דלא שביק התירא ועביד איסורא וז"ב בעזה"י: (ג) ועפ"י החזיון הזה יתכן דלא נחלקו התוס' והנמ"י דאם ביטל כל מודעי והוא מסר מודעה על כל הביטולין ובדבריהם מתאימים זה לזה דהתוס' מיירי בלא שום אונס אלא דמסר מודעה כדי לקלקלה להכי שפיר אמרינין אף דמסר מודעה על כל הביטולין מ"מ לבסוף ביטל את כל המודעות שעשה ואין הכרע אם ניזל בתר דבריו הראשונים או אם נחזיק אחרית דבריו ועיין בש"ע אה"ע סי' (קל"ד) ובב"ש שם ובזה אמרינין כיון דגברא לא איתחזיק באיסורא מהיכי תיתי נימא דעביד על דעתו הראשונה ואפי' אם באמת עשה ע"ד הראשונה עכ"פ אין זה חזקה ברורה שיהי' ידוע לכל שכן הוא כיון דעכ"פ איכא אינשי דזהירי אפי' באיסור דרבנן ואולי המגרש זהיר גם באיסור דרבנן ומבטל כל המודעות שעשה נמצא דמה שהיו בלבו לבטל את הגט זה רק דברים שבלב שהרי סותר מה שבפיו ולשון התוס' ב"ב (מ"ח.) ד"ה אמר כו' מוכיח כן דמיירי במסר מודעה ולא הי' שום אונס אפי' אונס ממון ע"ש אכן הנמ"י מיירי באונס כמבואר בדבריו להדיא וז"ל הנמ"י בפ' חזקת שם ולפיכך נ"ל דכל היכי דידעינן באונסי' ומסר מודעה על כל הביטולין שיבטל ואף על פסול עדים הרי המכר בטל ואין לו תקנה וכיון דמיירי באונס אפי' באונס ממון מ"מ מצו' להציל העשוק מיד עשקו א"כ איכא חזקה ברורה וידוע דעל דעתו הראשונה הוא עושה וזה הוי דברים שבלבו ושבלב כל אדם. והנה בנידן שאלתינו יש עוד ריעותא יען שהמגרש העלים שמו ולא הודיע היטב שם אביו זה הוי גילוי דעת שאינו מגרש מרצונו האמנם קי"ל גילוי דעת בגיטא לאו מלתא הוא כבר ביארו הראשונים לחלק בין גילוי דעת אחר שנתן הגט להשליח ובין אם גילה דעתו טרם שנכתב הגט ועוד עכ"פ חזינין דמה שעשה ע"ד הראשונה עשה הכל ול"מ לשי' הב"ח אה"ע סי' (קל"ד) דג"ד קודם כתיבת הגט מלתא הוא אלא אפי' להחולקים וס"ל דכיון שמבטל כל מודעי וכל דברות ואמירות שמגרע כח הגט ממילא מהני גם לבטל את הג"ד דמעיקרא מיהא זה מהני רק היכי שאין שום ג"ד בכתיבת הגט משא"כ אם הוסיף ג"ד אחר כתיבת הגט שרצונו בביטול הגט בזה אפשר לומר הוכיח סופו על תחילתו וכל מה שעשה ע"ד הראשונה הוא עושה ועיין ש"ס גיטין (ס"ו.) ובר"ן שם דכיון דאמר מתחילה כתבו כול' עלמא מודו דאמרינין הוכיח סופו על תחילתו ויש להעיר בזה מהא דאי' במס' גיטין (ל"ד) ורבא ס"ל ג"ד בגיטין מלתא הוא דר"ש אשקלי'