מהרא"ש קפט

של ארונה היבוסי מצאו תחת המזבח וכ' הפ"מ ואתי' האי דאמר מפני הטומאה עיברה כהאי דא"ר סימון כו' ע"ש והתוס' במס' סנהדרין (י"ב.) הביאו את הירושלמי ע"ש והמ"ל ה' בה"ב (פ"א הי"ב) כ' על הירושלמי ופשטן של דברים נראה שהגלגולת היתה טמונה תחת המזבח כו' שהיתה טומאה רצוצה דקי"ל בוקעת ועולה כו' ע"ש ע"כ מבואר מזה דהירושלמי פשיט לי' דגלגולת לחודא מטמא באהל וידוע דרך הרמב"ם להורות הלכה כשי' הירושלמי היכי דבגמ' בבלי מספקא לי'. איברא דקשה לי דהא מרי' דשמעתא דאמר מעברין מפני הטומאה שכן מצינו בחזקי' שעיבר מפני הטומאה ר' יוסי הוא וא"כ איך אמרו בירושלמי דאתי' כר' סימון בר זביד גלגלתא של ארונה היבוסי מצאו תחת המזבח דקי"ל בוקעת ועולה הא בפ' העור והרוטב (קכ"ה:) מקשה הגמ' ותהוי כטומאה טמונה בוקעת ועולה ומשני קסבר ר' יוסי טומאה טמונה אינה בוקעת ועולה ע"ש. ובפ' חלון (ע"ט.) כתבו התוס' ד"ה ה"ה כסתם עפר וביטלו וא"ת והא ר' יוסי קסבר טומאה טמונה אינה בוקעת כו' ואומר ר"י דמ"מ מהני הביטול שלא יבוא טומאה לכלים שבצדו ע"ש ובמזבח ע"כ ביטלו העפר שמלאוהו כש"ס זבחים (נ"ח:) מזבח אדמה כתיב שיהי' מחובר באדמה א"כ לר' יוסי כי נמי מצאו טומאה טמונה תחת המזבח טהורים הי' דלר' יוסי טומאה טמונה אינה בוקעת ועולה ואפי' מן הצדדים אינו מביא את הטומאה כיון שביטלו העפר שמלאוהו מן הצד נמי טהור. ובפ' חלון שם כ' התוס' והא דאמר ר' יוסי בפ' הישן (כא.) במקומו הי' עומד וממלא מפני קבר התהום היינו דוקא בקבר דכתיב בקרא או בקבר שהמאהיל על הקבר טמא אבל בעלמא קסבר ר' יוסי דאינו בוקעת וטהור. ודברי התוס' סתומים שלא כתבו לבאר החילוק בין טומאת התהום דמקרי קבר ומ"ש בית שיש בו מת ומלאוהו עפר וביטלו דלא מקרי קבר וטהור ואין לומר דמסתבר להו להתוס' דלא חשיב קבר אלא היכי דמתכוין לקבור המת והניחו במקום ע"ד לקברו אבל היכי שהי' מונח המת מעצמו והבית לא הי' מיוחד לקבר ומלאוהו עפר וביטלו לא חשיב קבר דז"א דהא אמרו בגמ' פ' כיצד צולין (פא:) איזו טומאת התהום כל שלא הכיר בה אחד בסוף העולם כו' מצאו טמון בתבן ובעפר ה"ז טומאת התהום ופרש"י ד"ה טמון כו' שמא גל אבנים או עפר נפל עליו ולא הכירו בו בני אדם מעולם ע"ש מבואר מזה דאפי' שלא בכונה חשיב קבר ור' יוסי דחייש לקבר התהום וס"ל דמטמא באוהל ממילא גם בבית שיש בו מת ומלאוהו עפר מכ"ש דחשיב קבר ואמאי כ' התוס' דלר' יוסי טהור היא. והנכון בעיני לבאר כונת התוס' עפ"י מה דמבואר בכ"ד בגמ' דסתם קבר יש בו טפח על טפח ולשי' התוס' הא דאמרו בגמ' רוב ארונות יש בהם פותח טפח אות' הקברים הי' פתוחים מן הצד ואם אין ביציאתו פותח טפח מקרי קבר סתום ומטמא באוהל דמרבה לה מדכתיב או בקבר מיהא דוקא היכי שיש בו טפח על טפח אך אז מקרי קבר סתום ומטמא כל סביביו הצדדין אבל באין בו טפח על טפח זה לא מקרי קבר סתום רק חשיב טומאה רצוצה ודברים אלו מבוארין היטב במס' אהלות (פ"ז) ובתוס' מס' נזיר (נג:) בד"ה סתום ובד"ה דאמר כו' ע"ש וברמב"ם הט"מ (פ"ז ה"ד) וע"ש בכ"מ ועפי"ז כ' התוס' לחלק דבטומאת התהום חייש ר' יוסי דאולי יש בו טפח על טפח ומטמא באוהל אפי' לר' יוסי דכתיב בקרא או בקבר אבל בית שמלאוהו עפר וכן במזבח שמלאוהו אדמה בלי שום שיור חלל כמבואר במ"ל הלכות בה"ב שם דאם הניחו חלל טפח מיפסל ע"ש א"כ אין זה קבר רק טומאה רצוצה ובזה ס"ל לר' יוסי דטומאה טמונה אינ' בוקעת ועולה ואם ביטל העפר גם מן הצדדים טהור וא"כ הקל"ד דלא יתכן דר' יוסי דס"ל דחזקי' עיבר מפני הטומאה אתי' כר' סימון בר זביד דנטמאו מחמת גלגלתא של ארונה הנמצא טמון תחת המזבח: אמנם התוס' במס' ב"ב (ק':) כ' בד"ה ורומן כו' שהקשו שם גבי מגדל שיש בו פותח טפח ואין ביציאתו פותח טפח ר' יוסי מטהר לפי שיכול להוציא לחצאין ואמאי לא אמר טומאה בוקעת ועולה ותי' דבכלים אין דין קבר להיות בוקע ועולה דאין מבטל' והרש"ל בח"ש ציין בא"ד בוקע ועולה דאין מבטל' פי' להיות שם קבר ולא חשיב קבר סתום משא"כ בבית וביב שהם מחוברין שם קבר עלייהו ע"ש ולפי"ז גלגולתא של ארונה אף שהי' טמון תחת המזבח שמלאוהו אדמה ובטלו אפ"ה בוקע ועולה: (ב) אך אכתי קשה הא המזבח הי' מגולה תחת הרקיע בלי שום מכסה כמ"ש הרמב"ם בפה"מ מס' אבות (פ"ה) וכ"כ כל המפרשים א"כ ל"ש טומאת אהל במזבח ונהי דהכהנים בעבודתן יכולין להאהיל בגופן מיהא הזר לא קרב לגבי המזבח וא"כ מן הנמנע שנטמאו רוב הקהל בטומאה הטמון תחת המזבח ובגמ' הביא הכתוב כי מרבית העם כו' ודא קושיא רבתא. והנכון בעיני מה שיש לקיים דברי המ"ל דכיון דהר הבית הי' מקורה כדאי' בירושלמי מס' תענית (פ"ג ה"ט) וכיון שמצאו גלגלתא של ארונה נטמא מרבית העם בטומאת אהל משום סוף טומאה לצאת. אך לפי"ז הקל"ד דלא יתכן לאוקמי ר' יוסי כר' סימון שנטמאו מחמת גלגלת של ארונה דאכתי קשה הא לא הי' מכסה על המזבח וזר לא קרב אל