מהרא"ש קסה

(ה) ובנידן שאלתינו הדין פשוט דמותר ע"י מליחה שנית וממ"נ אי לשי' הט"ז (סי' ס"ט ס"ק ט"ו) דס"ל דטרם שנתבשל ל"ש הפ"מ כיון שמותר לצלי הרי הט"ז ס"ל דלא אמרינן הדחה סותמת נקבי הפליטה ומהני מליחה שנית ואי לשי' הש"ך דס"ל הדחה סותמת נקבי הפליטה הרי הש"ך מתיר במקום הפ"מ לבשלו לכתחילה אף בלא מליחה שנית. ועוד דיש לנו לומר דמן הסתם מלחה האשה משני הצדדים דסרכא נקט כמו בק"ש וכמ"ש הט"ז. הנלענ"ד כתבתי וחתמתי אלכסנדר שמואל היילפרין: סי' מז ב"ה. לכבוד שארי הרב הגאון החו"ב שהיו"ח מהור"ר יהושע העשל נ"י ראבד"ק דק"ק רישא: ע"ד אשר סידר גט לאיש הנקרא וחותם א"ע אלטר והוא איש המוני ולא ידע בבירור שם הקודש שלו אך לפעמים נקרא לתורה בשם שלום אלטר או אלטר שלום או שלום לחוד וזה רק לעתים רחוקים וכ"ת סידר הגט וכ' רק אלטר ויצאו ע"ז מערערים ושאל דעתי בזה: תשובה כ"ת יש לו על מי לסמוך והגט כשר בלי שום פקפוק ובשנת תר"מה נדפס בעיר פרעמישלא חיבור הנקרא בשם דברי אברהם ובסופו נדפס קונ' השמות וכ' שם בזה"ל באות למד מי ששמה בפי כל אלטא וחותמת כן רק בקוויטל לצדיקים מזכרת שמה המובהק שניתן לה מעריסה וכן בשעה שהחזן מזכיר שמה במי שברך מזכיר שמה המובהק וכן נכתב בכתובתה יש לכתוב רק אלטא וכן בכה"ג באיש ששמו אלטר אם אינו עולה וחותם בשם המובהק אין להזכירו בגט. והנה כתב בלי שום טעם ואין לבנות יסוד ע"ז. אכן אני אבאר ואפרש שיחתי הנלענ"ד בזה עפ"י מ"ש המהר"פ בשם המרדכי דהיכי דלא כתב בגט שם המגרש רק שם אבי' של הבעל היינו שכ' בן פלוני הגט כשר כיון שידוע שאין לאבי המגרש בנים אחרים זולת בעל האשה הלזו הוי כאלו הזכיר שם המגרש והוי מוכח מתוכו. ויתכן עוד כיון דדרך העולם שכל איש נקרא על שם אביו והלא דהמע"ה קראו אותו בן ישי ממילא חשיב כאלו הזכיר עכ"פ שם הטפל דכשר להרבה פוסקים. אכן הרשב"א ז"ל בתשובה כ' דהיכי שלא כתב בגט רק בן פלוני ולא הזכיר שם המגרש הגט פסול וז"ל אינו כשר דשמו ושמה בעינין וחניכה דאמרינין היינו דקרי לי' אינשי באותו חניכה כו' ושקורין אותו לבדו באותו חניכה ולא אחרת עמה ובן פלוני כו' אינו ניכר באותו שם כו' ע"ש. ולפי"ז מבואר הדין לענין חניכה אלטר דל"מ לשי' המרדכי שכ' דבן פלוני לבד נמי כשר אלא אפי' לשי' הרשב"א דלא הכשיר בבן פלוני לבד מיהא בנ"ד שכתבו החניכה שקורין את המגרש בחניכה אלטר לבד ואין מזכיר אותו בשם אחר ולא בחניכה אחרת ובשם אלטר לבדו הכל מכירין ויודעין אותו ובשם אלטר בן פלוני נקרא בפי כל זה שמו. ובמס' ב"ב (קס"ז:) לא איתחזיק מאי אמר אביי דקרי לי' ועני ר"ז אמר רמאה ברמאותו זהיר וע' בחו"מ סי' (מ"ט) ובש"ע אה"ע (סי' ק"כ) וע"כ לא מספקינין היכי דקרי לי' ועני אלא אם זה ראי' ברורה להחזיק ע"י זה שכן הוא אכן היכי דקרי לי' ולא עני הדבר ברור דכ"ע מודו דזה עדות נאמנה דלא מן השם הוא זה ובנידן דידן אין ספק אלו הי' אחד קורא להמגרש שלום אז לא הי' ידע בנפשי' אם קוראין אותו כיון דאין איש שיקרא אותו בשם אחר רק אלטר לבד וכיון שהמגרש חותם א"ע בשם אלטר וגם כשהוא עולה לתורה נקרא בשם אלטר הרי החזיק לעצמו שם אלטר לשמו מובהק ואף שלפעמים נקרא לתורה בשם שלום אלטר זה רק לעתים רחוקים וגם אינו ידוע לו בבירור שם הקודש ואם לעתים רחוקים הוא עולה לתורה בשם שלום אין זה כמחזיק השם ויש בזה חשש נשתקע דפוסל בגט. ובס' אנשי שם סי' (ק"ס) כ' שנשאל ע"ד הגט שלא הי' נכתב רק שם אלטר לחוד והי' ע"י שליח וכ' דלכתחילה יותר נכון שלא לכתוב שם העריסה כלל ע"ש. איברא דנלענ"ד דאפשר לחלק היכי דהגט הוא ע"י שליח שאי אפשר לתקן לכתוב שני גיטין ולכתוב שם העריסה ושם אלטר בגט אחד יש חשש נשתקע אכן היכי דהמגרש והמגורשת לפנינו לדעתי טוב יותר לכתוב ב' גיטין כדי לצאת מן הספק הנלענ"ד כתבתי וחתמתי אלכסנדר שמואל היילפרין: סי' מח ב"ה. להרב וכו' אשר שאל אותי אי אבל תוך יב"ח רשאי לכנוס לסעודה שעושין בסיום הש"ס. ידע כבודו שהש"ך ביו"ד סי' (רמ"ו) כ' להתיר ואני נמנה עם המתירין וטעמא דידי דאפי' להנוהגים איסור בסעודת ברית מילה היינו משום דהמצו' למול הוא רק על האב והיכי דליכא אב המצו' מוטלת על הב"ד נמצא דאין לזרים שום חלק בהמצו' אבל בסיום הש"ס ל"מ אם למד גם הוא איזה מסכתא ואת חברים נמנה לדבר מצו' א"כ המצו' מוטלת עליו לקיים את האמור בירושלמי עושין סעודה לגמרה של תורה אלא אפי' לא