מהרא"ש קכט

לפרוש ואי דלא ידע מנא ידע כו' והקשה הראב"ד ז"ל אמאי לא אוקמי במודית ותי' דאינה נאמנת משום דאין אדם משים עצמו רשע אכן הרשב"א והר"ן ז"ל השיגו וכ' דל"ש אאמע"ר היכי דמפסיד ממון לעצמו והכא הרי מפסידה כתובה ע"י הודאתה ע"ש. ובפ' המפקיד (מ"ב:) האי אפטרופא דיתמי דזבן להו תור' ליתמי ומסרה לבקרא לא הוי לי' ככי ושני למיכל ומית כו' מכדי בקרא שומר שכר דיתמי הוא איבעי לי' לעיוני ע"ש. ובמס' ב"מ (נ"ח) רמי לי' רב יוסף ב"ח לרבה תנן נושא שכר אינו משלם ורמינהו השוכר את הפועל לשמור את הפרה לשמור את התינוק אין נותנין לו שכר שבת לפיכך אין אחריות שבת עלי' הי' שכיר שבת כו' נותנין לו שכר שבת לפיכך אחריות שבת עלי' מאי לאו לשלם כו' ע"ש ובתוס' שם (נ"ז:) כ' בד"ה שומר חנם אינו נשבע נראה ה"ה דאינו משלם דאפי' שומר שכר אם פשע נראה דלא משלם מדפריך לקמן מהשוכר את הפועל כו' ולא משני כשפשע כו' ע"ש והש"ך בחו"מ (סי' ס"ו) כ' דלא אפשר לאוקמי הברייתא כשפשע דא"כ קשיא רישא דקתני אין נותנין לו שכר שבת לפיכך אין אחריות שבת עלי' ואי בשפשע אפי' אין נותנין לו שכר שבת פושע מזיק הוא וחייב בתשלומי נזק ע"ש ואמרתי להצדיק דברי רבותינו בעלי התוס' עפ"י מה דאי' בפ' הנזקין (נ"ג:) העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מד"א וחייב בדיני שמים כו' פרה שהכניסה לרבקה ע"מ שתניק ותדוש מי חטאת כו' ופרש"י ד"ה ותדוש בתבואה עם השאר דתשלומין ליכא על מעשה ידיו דאמר לטובה הכנסתי' שתניק ופסולה לא הוי רק מחמת מחשב' כו' וגרמא בנזקין פטור ועיין רמב"ם ה' חובל ומזיק (פ"ז) ובהשגות ובכ"מ שם וא"כ קשה איך אפשר לאוקמי הברייתא דהשוכר את הפועל לשמור את הפר' לשמור את התינוק שלא יטמאו אותו כפרש"י שם א"כ איך אמרו בגמ' לפיכך אחריות שבת עליו נהי דפושע מזיק הוא מיהו מה שנפסלה הפרה ומה שטמאו את התינוק הוי היזק שאינו ניכר והפועל לא עשה שום מעשה ואין בזה לכל היותר אלא גרמא בעלמא במה שהסיח דעתו ובכה"ג אפי' בהדיוט פטור בדיני אדם אכן כבר אנהיר לן זקני התב"ש סי' (י"ח ס"ק כ"ד) דשומר גרע ממזיק והשומר חייב אפי' בהיזק שאינו ניכר ואפי' בגרמא משום דבעי השבה גמורה ושמירת החפץ מוטל עליו ואיבעי לי' לעיוני ע"ש אכן זה רק בהדיוט אבל בהקדש דאין בו דין שומרין אין על השומר שום חיוב תשלומי ההפסד מה שנפסלה הפרה או מחמת שטמאו את התינוק דל"ש לחייב את הפועל באחריות שבת לא משום דפושע מזיק הוא דהא לא הוי אלא גרמא והיזק שאינו ניכר וגם ל"ש לחייבו בתשלומין בתורת שומר דהא בהקדש ליכא דין שומרין כלל. מיהו זה רק בשכיר יום שאין נותנין לו שכר שבת לפיכך אין אחריו' שבת עליו אכן היכי שנותנין לו שכר שבת בהבלעה בזה אמרינן איבעי לי' לעיוני ולהכי שפיר כ' התוס' דבהקדש אפי' בנושא שכר פטור מפשיעה דאי נימא דחייב הוי לי' לאוקמי הברייתא בפשיעה וברישא דהוא שומר חנם פטור ואין אחריות שבת עלי' דנהי דפושע מזיק הוא הכא כיון שההיזק אינו ניכר ולא עשה מעשה והוי רק גרמא בנזקין אינו חייב לא משום מזיק ולא משום שומר אבל בסיפא בנושא שכר אחריות שבת עליו אפי' בגרמא ובהיזק שאינו ניכר כמ"ש זקני התב"ש דנושא שכר איבעי לי' לעיוני ובעי השבה גמורה א"ו דבהקדש אפי' בנושא שכר פטור מן הפשיעה כיון דמזיק לא הוי בהיזק שאינו ניכר, וגרמא בעלמא ואי משום דין שומר ל"ש דין שומרין בהקדש: ולפי"ז בנידון שאלתינו דהשו"ב רח"ש ורא"מ שומרי שכר הן ואיבעי להו לעיוני וליתן בכל עת הנצרך ליתן לר"ג סכין בדוק ולשמור שלא יבא לידי קלקול וכעת נעשה היזק גדול לאסור הכלים של אנשי העיר והמה גרמו בנזקין והמכשלה הזאת תחת ידם וידעו ואשמו וכיון דמחויבים לשלם הנזק תו ל"ש בזה אין אדם מע"ר כיון דע"י עדותן והודאה שלהם מחייבין א"ע ממון ודו"ק ב) ושי' הראב"ד נראה שהוא כשי' הר"ח הובא בטור חו"מ (סי' ל"ח) שכ' עדים שאמרו שקר העדנו לא מבעיא שאין משלמין עפ"י עצמן אלא אפי' העדות שהעידו מתקיים ע"ש. אכן הרא"ש ס"ל דמשלמין עפ"י עצמן וכ"כ בש"ע חו"מ סי' (כ"ט ס"ב) ע"ש. איברא דאפי' לשי' הפוסקים דס"ל דמשלמין ממון עפ"י עצמו אפי' היכי דעושה עצמו רשע זהו רק אם אנו דנין לענין חיוב ממון מיהו לפסול א"ע אינו נאמן אכן כבר חדית לן המרדכי פ' חזקת בענין נסכא דר' אבא (סי' תקכ"ח) דאפי' לרבא דאמר בפ"ק דסנהדרין גבי פלוני רבעני לרצוני הוי לי' רשע ואין אדם מע"ר הכא דאיכא עד אחד פסול לנפשי' וכן הדין התם ברביעה אם הי' ע"א עמו פסול כו' ע"ש מבואר מדברי המרדכי דמסתבר לי' דהתם ברביעה מיירי שהעד השני אינו אומר שהי' לרצון אבל אם גם העד השני מעיד שהי' לרצונו ל"ש בזה אין אדם מע"ר ונפסל בעדותו עפ"י עצמו ועפ"י עד הכשר. ובנידן שאלתינו הלא יש עד כשר הוא השו"ב רמ"ז שעומד בצדקתו ועין תשור כי איש אמונים הוא והוא העד כי קשר בוגדים הוא לעשות קשר שאינו של קיימא ובזה נאמן לפסול א"ע כנ"ל ובפ' י' יוחסין (ע"ג:) ערער דמאי אלימא ערער חד והאמר ר' יוחנן אין ערעור פחות משנים כו' וכי אמר ר"י אין ערעור פחות משנים