מהרא"ש קיז

יתן לו מעות שיהי' ביכולתו לקנות בתים כאלו ויחלקו שניהם עם הריוח והקנין יהי' על שניהם ויען שהקונה ידוע שאינו שומר שבת לכן שאל אותו איש העשיר מה יעשה בשבת והשיב לו למה זה ישאל בדבר שאינו נוגע לו הוא אין בידו לשבות מן המלאכה בשום אופן ואם אינו רוצה לקבל חלק ריוח שיהי' בשבת מה טוב: (א) תשובה אם קרוב הדבר שהקונה לא ישיג מעות מאיש אחר ודאי יש בזה לאו לפ"ע לא תתן מכשול ואם ידע בנפשי' שישיג מעות מבלעדו נהי דאינו עובר משום לפ"ע כדמשני הש"ס בפ"ק דמס' ע"א (ו) דאית לי' בהמה לדידי' ופרש"י ואי לא מזבין לי' ישראל אפ"ה פלח לי' בדידי' מיהו בנידון שאלתינו עכ"פ יש בזה משום נותן יד יד לפושעים ומסייע ומחזיק ידי עוברי עביר' ובש"ס גיטין (ס"א) ולא תטחון עמה ופרש"י שאסור לסייע בידים ובמס' נדרים (ס"ב:) רב אשי הוי לי' ההיא אבא זבני' לבי נורא א"ל רבינא לר"א הא איכא לפ"ע כו' וכ' התוס' שם מכאן יש ללמוד שאסור להלות מעות לצורך בנין עכו"ם כו' ע"ש ומדלא כתבו התוס' לחלק בין אם ישיגו מעות אצל אחר או לא משמע דאפי' ישיגו מעות מבלעדו דאין בזה משום לפ"ע מיהו אסור משום מסייע דמסייע הן בגופו והן בממונו מחזיק ידי עוברי עבירה ובמג"א סי' (קס"ג סק"ב) כ' אסור להאכיל כו' אם הפרוסה של האוכל רק שהוא מושיטו שרי דהא אם לא הי' מושיט לו נוטלו ממילא ואפשר דמ"מ הרי מסייע ידי עוברי עביר' ע"ש. ובמס' ב"מ (ס"ח:) בני רב עיליש נפיק עלייהו האי שטרא דהוי כתוב בי' פלגא באגר ופלגא בהפסד אמר רבא רב עיליש גברא רבה איסורא לאינשי לא הוי ספי כו' אי פלגא בהפסד תרי תילת' בריוח כו' ע"ש והקשו הקדמונים אמאי לא אמר רבא רב עיליש גברא רבה ואיסורא לא עביד וכ' הרשב"א בתשו' סי' (תתקל"ח) והנמ"י בפ' זה בורר דמהכא שמעינן דאבק ריבית אין איסור על הלוה רק משום לפ"ע ועיין במ"ל ה' מלוה (פ"ב) ולכאורה ק' לי לפמ"ש התוס' ב"מ (ע"ה:) ד"ה ערב כו' לא תשימון פסיקא לי' אבל לפ"ע זמנין דלא עברו כגון שהי' מלוה בלא"ה ע"ש וא"כ איך הכריח רבא דע"כ או פלגא באגר תרי תילתי בהפסד דרב עיליש גברא רבה ולא ספי לאינשי איסורא דלמא ידע רב עיליש שאם הוא לא יקח ממנו בעיסקא באבק ריבית פלגא באגר ופלגא בהפסד הי' מלוה מעותיו בריבית קציצ' ובכגון זה ל"ש לפ"ע כלל דאדרבא הרי הרים ממנו המכשול והצילו מאיסור דאו' אך ז"א דמן הסתם אין לנו לומר דרב עיליש ידע שהי' מלו' מעותיו בר"ק דאחזיקי אינשי ברשיעי לא מחזיקינין ונהי דאפשר שימצא לוה בר"ק דכמ' רשיעי איכא בשוקא וכמ"ש התוס' ב"מ (קט"ז:) ד"ה והא כו' ע"ש מיהו המלו' יש לו חזקת כשרות ואוקמי' אחזק' דודאי לא יעש' כזאת בישראל ליתן מעותיו בהלוא' בר"ק והא דנתן מעותיו בעיסקא בפלגא באגר ופלגא בהפסד. אף דהוי אבק ריבית ועביד איסור דרבנן י"ל עפ"י מ"ש הרב המגיד בה' א"ב (פ"א) דהא דאמרינן חזק' אין אדם עוש' בעילתו ב"ז מוכח שגם הפנוי' באיסור תורה דאם לא הית' הפנוי' שאינ' מופקרת באיסור מן התור' לא הי' סומכין על חזק' זו דאיסורא דרבנן כולהו אינשי לא זהירי בי' ע"ש ואף אי נימא דגם באיסור דרבנן מהני החזקת כשרות היינו מן הסתם אבל היכי דאנו רואין הריעותא לפנינו כלשון השטר אין בידנו להוציא השטר ממשמעותו בפשטות ואמרינן בדרבנן לא זהירי אינשי. אך אכתי קשה א"כ ברב עיליש נמי אמאי הוציא רבא משמעותו של השטר מכח חזקה דרב עיליש גברא רבה ואיסורא לא ספי לאינשי דלמא ידע רב עיליש שאם הוא לא יקבל המעות בעיסקא ילו' לאחר באבק ריבית ובזה ל"ש לפ"ע כיון דבלא"ה יעש' האיסור וחזקת כשרות של מלו' ל"ש בזה דהא חזינין שנתן המעות בעיסקא על פלגא באגר ופלגא בהפסד ורב עיליש המקבל העיסקא לא עשה שום איסור דבאבק ריבית אין האיסור על הלו' כמ"ש הרשב"א כנ"ל. ולפימ"ש דאפי' היכי דליכא משום לפ"ע אפ"ה איכא איסורא משום מסייע ידי עוברי עבירה א"כ שפיר קאמר רבא דרב עיליש גברא רבה ואפי' ראה וידע שאם הוא לא יקבל בעיסקא ימצא אחרים באופן דליכא משום לפ"ע אפ"ה גברא רבה איסורא לאינשי לא ספי וחלילה לו לתת יד לפושעים להיות להם למסייע והא דאמר רבא רב עיליש גברא רבה לא ספי לאינשי איסורא משמע אבל אינש אחרינא דנין כמו שכתוב בשטר וכן הוא בש"ע יו"ד סי' (קע"ז סכ"ה) וק' אטו חשידי ישראל דספי איסורא לאינשי יהי' מוכח מזה דלאו כל אינשי זהירי באיסור דרבנן ואפי' נימא דמן הסתם זהירי אפי' באיסור דרבנן מיהו אין בידינו להוציא ממשמעות השטר אלא בחזק' ברור' ובאומדנא הידוע לכל ודו"ק: ב) והנה מעלת כבודו דעתו להקל עפ"י מ"ש הש"ך ביו"ד סי' (קנ"א סק"ו) להתיר במומר שאין מחויב להפרישו מאיסורא וזקני הרמ"א שם כ' ג"כ דנהגו להקל אם יכולים לקנות במקום אחר ולענ"ד אין הנידן דומה לראי' דהנה במה דחדית לן הש"ך לחלק בין ישראל למומר לכאורה דבריו תמוהין דהרי מפורש אומר בתוס' פ' אין מעמידין (כ"ו) ד"ה אני כו' לרבות המומר כו' ואעפ"י שאסור