מהר"ם אלשקר מב

נוטה לומר שהגרס' הנכונה י"ב שעות כמו שבא בכל ספרי הרב ז"ל שראינו ושהוא ז"ל מפרש בשעתיה עונה אחת דהיינו י"ב שעות: אי נמי היתה גרסתו בגמר' לאלתר ומפרש בה נמי עונה אחת ולאו דוקא לאלתר כמו שכתבנו ע"כ דבריכם: ומה שכתבתם ואמרתם הטעם הראשון שמן הגמ' אין הכרע דבעי' חזיוה בשעתיה בלא חילוק דהא אפשר לחלק: כבר כתבתי בזה למעלה יותר מהצורך ואמרתי בדברים אלו בטלים הם בטלום גדולי עולם הרמב"ן והרשב"א ז"ל והביא דבריהם להלכה הרב בעל מגיד משנה וכן הריב"ש ז"ל שכתבתם הדבר בשמו והוא כ"ת בהפך: וכתב דלא נמצא לשום פוסק או מחבר שחולק על זה: ועתה אוסיף בה נופך משל הרב הגדול רבינו יהונתן ז"ל הכהן שכתב וז"ל אבל אשתהי אפי' משהו מתפח תפח ואינו ניכר לא שנא שעמד בים ג' ימים או יותר ולא שנא אם לא שהה בים אלא יום אחד שמחמת המים מתפח תפח כל כך עד שתשתנה צורתו לגמרי עכ''ד ז"ל: ומה שכתבתם לדעת הר"ם במז"ל דלאו דוק' לשעתו אלא או אחר י"ב שעות או כ"ד: כבר כתבתי: גם בזה מה שיספיק ושדברים אלו באו ללא צורך כלל אף אם היו אמת דלעניינא דילן לא שנא יהיה הגבול שעה אחת או י"ב או כ"ד או יותר דכי היכי דלא ידעינן אם ראה אותן בשעתן הכי נמי לא ידעינן אם ראה אותן בתוך י"ב או בתוך כ"ד שעות וכ"ש דנוסחאות אלו שכתוב בהן ד' שעות י"ב שעות כ"ד שעות מוטעין הם והנוסח' האמתית בספריו היא שעה אחת והיא המסכמת עם הגמר' ועם כל העולם וכדבעינן למכתב: ומה שאמרתם ואע"פ שבעל מגיד משנה והריב"ש ז"ל גורסין בספר הרב ז"ל שעות וכו' חלילה לפה קדוש הרב הגדול ז"ל בעל מגיד משנה שיגרוס כך בדברי הרב ז"ל שעות בלא מנין ובפי' כתב כי דעת הרמב"ם ז"ל היא שעה אחת ולא לאלתר ממש: והביא ראיה מלשון בשעתיה דאיתמר בגמ' ועל כרחין כך היא גרסתו בדברי הרב ז"ל שעה אחת: ואם זינך עלך ספרו כאן לפי' אין אתם צריכין לדון לפניו לא על גבי קרקע ולא על גבי ספסל ולא על גבי כן: וכן נמי כתב הרשב"א ז"ל דדעת הרמב"ם ז"ל היא שעה אחת ולא לאלתר כדעת הריא"ף ז"ל: כן נמי כתב הר"ר טודרוס הלוי ז"ל וכתב הר"מ ז"ל שאפי' שהה כמה ימים במים ושמעידין עליו בזמן שמכירין אותו תכף יציאתו מן המים ע"כ ולא כתב שעות ספורות: וכן הביא לשונו בעל נמוקי יוסף ז"ל אבל לשון הרמב"ם ז"ל שכת' ואם שהה ביבשה אחר שהושלך מן המים שעה ונתפח אין מעידין עליו ע"כ: וכן נמי כתב הריב"ש ז"ל בפי' דדעת הרב ז"ל היא שעה אחת: ומה שתמצאו בספריו הנמצאים כאן שעות טעות סופרים הוא שנתפשט בהם כמו שנתפשט בספרי הרמב"ם ז"ל: ואחר שכתב בפי' דדעת הרב היא שעה אחת ראוי ליקח הלשון הנאות וללמוד הסתום מן המפורש ולא ליחס לו שגורס שעות ומפ' שעה אחת דלאו קטיל קני באגמא הוא ולא תינוק הבא מבית הספר: הילכך הגרס' האמתית היא שעה אחת והיא המסכמת עם ההלכה ופוק חזי מאן גברי רברבי דקא מסהדי עלה: ויתר דברים קחזינא בהא מילת' שלא היה ראוי לשכמותיכם להתעסק בהם והאמת עד לעצמו: ומה שכתבת וכי תימ' על כרחין לא כתב הרב ז"ל מספר שעות דא"כ נמצ' חולק עם הגמ' ודחית דהא ליתא דאפי' תיבת לאלתר דמשמעה טפי מיד אשכחן בכמה דוכתין שיש לה שיעו' גדול וכו' ודאי דמאן דדחי כי הא לא חש לקמחיה דאם אמרו במלת לאלתר תאמרו כל שעתיה ואיך יתחייב זה מזה עד שתאמרו וכ"ש לשעתיה שיסבול לפר' בו מעת לעת: והיכן מצינו שעה שפירושה מעת לעת שזה מעת לעת ואין הנרצה מן החכמים שיהיה דבריהם בלשעתיה ויביאו הראיות שהבי' הריב"ש ז"ל למלת אלתר וכל זה כדי להעמיד שבושי הספרי': והנה עיניכ' הרואו' גדולי עולם והר' הגדול בעל מגיד משנ' ז"ל המהפך בזכות הרב ז"ל ומפר' את דבריו צווחים ואומרים בפי' דדעת הרב ז"ל היא שעה אחת והיא המסכמת עם הגמ' בלי צורו' והיקשי': ואתה האדון אוטם אזניך מזעקתם ומחזר להעמיד טעיות הספרי' פעם תסכימו עם הספרי' שגרסתם כ"ד שעות דהיינו לשעתיה דאיתמר בגמ' ושפי' מעת לעת ותאמרו מי יאמר לנו שלא מצא הרב כן בפירושי הגאוני' ז"ל ותביאו ראיה למי יאמר לנו וכו' מתשובתו ז"ל שהוא סומך על דברי הגאוני': ופעם תטו דעתיכם שהגרסא הנכונה היא י"ב שעות ודברים כגון אלו שאין הדעת סובלתן: ולא עוד אלא ששפטתם למראה עיניכם והכחשתם בשיחתכם תור' שלימה של כל עמודי עולם קמאי ובתראי האומרים שאחר שעה הוא משתנה ומתפח אף כי הרי"ף ז"ל והנמשכים אחריו אומרים דאפילו בתוך השעה נתפח וכן הר"ר יהונתן ז"ל דאמ' דאם שהה משהו נתפח: ואתה גזרת אומר שאפילו בתקופת תמוז אינו נתפח אלא אחר עבור שעות ספורות ועשית את כולן זוממין משבושי סופרי ספרי הרמב"ם ז"ל ועד מה ולמה: למתי וכמה: וכ"ש שכבר כתבנו לעניינא דילן לא שנא שתהא הגרסא שעה אחת או י"ב או כ"ד דמה שיתחייב בזה יתחייב בזה דאף ע"פ שהרחבתם הזמן משעה לי"ב לא בעבור זה יתבטל העיקר שצריך לידע אם ראהו העד אותו הזמן או לא ונמצא כל הכתוב בדברים אלו ללא צורך כלל: ויגענו לריק: עוד כתב ועוד שלכל הגרסאות אין לנו מנוס מלפרש בלשון הרב ז"ל דס"ל דבעינן תרתי ואז הוא דאין מעידין כלומר שיעברו עליו שעה או שעות וגם שתפח ואם אנו רואין שלא נתפח מעיד ואין חוששין עד שנראה שנתפח כך הוא מפרש ז"ל ההיא דאמרינן בגמר' אבל אשתהי מתפח תפח ע"כ דבריכם: ואיני יודע מה עשה לכם הרמב"ם ז"ל עד שאתם תולין כל הני בוקי סריקי בדבריו דלפום גרסתכם י"ב שעות או כ"ד משמע דאפילו בשעברו עליו כל אלו השעות אין התפיחה מחוייבת לפיכך אם נראה שלא נתפח אפילו אחר עבור כל אלו השעות מעידין עליו אבל אם נראה שנתפח אין מעידין ודברים אלו לא ניתנו ליכתב כי מלבד הביטול שיש בהן מצד עצמן גלוי ונראה לחלושי העיון דמדכתב מנין שעות ולא תלה הדבר בנפיחה לבדה יתחייב לכם בדעתו ז"ל דאפילו מצאו אותו נפוח כנאד בתוך י"ב או בתוך כ"ד שעות אין חוששין לו ומעידין עליו הנה הם מכחישי' החוש וההלכה ודברי כל הראשונים והאחרונים ז"ל ואתאן לדלעיל ההלכה צווחת ואומרת דאי אישתהי אחר עבור שעה מתפח תפח: וכל הראשונים והאחרונים נמי כך כתבו בפירו' אף כ' איכא מיניהו מאן דס"ל דאפילו תוך השעה מתפח מצד המים כמו שכתבנו ואתם מכריעים את כולה ואומרים אפילו בשעברו עליו י"ב שעות או כ"ד אם נראה שנתפח או לא נתפח ואפילו לפי גרסתו האמיתית של שעה אחת לא אפש' לפרושי במלתיה דבעי' בדאשתהי יותר משעה נתפח ואי לא נתפח אין חוששין לו דבגמ' לא משמע הכי ופי' ונתפח דקאמר ר"ל דנתפח והוא"ו כפ"ה רפה בלשון ישמעאל וכן מנהג הלשון במקומות רבים ובהכי נמצא הרב ז"ל מסכים עם ההלכה ודברי הכל זכ"ל: ויראה לי שנתעוררתם לזה מלשון אחד שכתב כאן הרב בעל מגיד משנה ומבעל נמוקי יוסף ז"ל וכבר כתבתי הנר' לעניות דעתי והאמת יורה דרכו: ואחר אשר כתבתי זה בקרוב מט"ו שנים זכני השם ובאה לידי במצרים תשובת שאלה להר"ן ז"ל בענין זה עצמו ומצאתי כל דברי כלולים בה בפי' ובבירור וראיתי להעתיקה כאן וז"ל אלא שאין להתיר אשה זו מן החששו' שנסדר לפניכם חדא מדאמרינן בגמרא בפרק האשה בתרא גבי מיא וה"מ דכי אסקוה חזיוה בשעתיה אבל אשתהי מתפח תפח משמע בהדיא דדוקא כי חזייה בשעתיה הא לאו הכי חיישינן: ומה שאמרתם כי הרמב"ם ז"ל כתב ואם שהה ביבשה אחר שהושלך מן הים כ"ד שעות דאו שנוסחא משובש' נזדמנה לכם וכך נוסחתו האמתית אח' שהושלך מן הים שעות וכ"ד שיש בספריכם טעות סופר היא: ולפי' כתב הרב שעות דכיון דאמרי' בגמרא והני מילי דכי אסקוה חזיוה בשעתיה דקדק הרב ז"ל דדוקא בשראוהו באותה שעה עצמה אבל כל ששהה שם שעה שנייה דהיינו שעות חיישינן ולא שרינן לה: ומה שתמהתם על מה שכתב ונתפח דמשמע דדוקא אם נתפח: ובגמ' לא משמע הכי יפה דקדקתם וכבר הקשה עליו הרשב"א ז"ל מזה בחדושיו: ואפשר שהרב ז"ל תפש לו הלשון האמור בגמ' דאמרינן אבל אישתהי מתפח תפח כלומר דודאי נתפח ואף לזה כיון הרמב"ם ז"ל לומר דכיון דשהה שעות ודאי נתפח: ולפי' בנדון זה כיון שזה העד לא העיד דחזייה בשעתיה אין להתיר אשה זו דאע"פ שנחלקו קצת מפרשים בהא דנתן ואין מעידין אלא עד ג' ימים בסתמא מאי דיניה שבתוספות כתבו כלשון הזה וז"ל ויכול להיות דהיכא דאין ידוע מתי נהרג אין לתלותו שלא בתוך ג' ימים מסתברא לי שאינו ענין לנדון זה דהני מילי לשיעור ג' ימים דמסתמא אי לאחר ג' ימים היה לא היה ניכר לעיין ויותר קרוב לתלותו בתוך ג' מלאחר ג' אבל בנפלט מן הים שאין שיעורו אלא שעה אחת בלבד מן הסתם אין לתלות ולומר שתוך אותה שעה שנפלט ראהו שיותר מצוי ששהה יותר משעה אחת: ועוד שבתוס' לא אמרו הדבר אלא באפשר וכבר ספק עליהם הרשב"א ז"ל עכ"ד: והן והן הדברים שכתבנו אלא שגם הוא ז"ל לא הגיעה לידו הנוסחא שכתוב בה שעה ואעפ"כ פי' דבריו ז"ל על נכון דדוקא שראוהו באותה שעה וכו' ואע"פ שיהיה פי' דברי הרמב"ם ז''ל כך דבעי' שעות וגם שיתפח אם אמר הוא בשעה אחת תאמרו אתם בי"ב ובכ"ד דבר המכחיש ההלכה ודברי הכל זכ"ל: וכ"ש דאפילו שתהיה הגרסא כ"ד שעות ובעי' תרתי דהיינו כ"ד שעות ונתפח דבר שלא היה ולא נברא הכא בנדון שלנו כי היכי דלא ידעינן אם ראהו בשעתו או לא הכי נמי לא ידעינן אם נתפח או לא נתפח כמו שהערנו במקומות רבים: עוד כתב והנה עכשיו נמצא בנדון זה לפי שטת הרמב"ם ז"ל שלשה ספיקות כלומר ספיקא דספיקא דספיקא: ספק אם כיונו בעלי התלמוד ז"ל דבעי חזיוה בשעתיה בכל זמן ואפילו עמד במים פחות מג' ימים או לא בעי' ואת"ל דלעולם בעינן ספק אם פי' לשעתיה שעה דוקא או אחר י"ב או כ"ד כמו שכתבנו: ואת"ל שעה דוקא ספק ראהו העד הראשון שקברהו בתוך אותה שעה או אחר עבור שעות: ודבר ידוע הוא שאפילו בשני ספקות רצוני לומר בספק ספקא ואפילו בדאוריתא אזלינן לקולא: והנה זה ספק ספיקא מתהפך שאין לפקפק ולגמגם עליו כלל ואע"פ ששני ספיקות הללו הראשונים הם ספיקיות בענין הדין כלומר ספק אם הדין כך ספק אם הוא כך ולא בנדון עצמו כמו הספק השלישי: אפילו הכי ספיקי ממש קרינן להו למידן בהו בכל מיני הספיקות וספיקי הספיקות דמה לי אם