מהר"ם אלשקר לז
Maharamalashkar 37 · מהר"ם אלשקר · free full Hebrew text
Open in the reader →גוונא דלא העיד שראהו מת על שפת הים לא מיפלגי אינהו בין ראה ללא ראה אף כי לא שייך לאיפלוגי בכי האי גוונא ואין זו עדות כלל להשיאה לכתחילה אליבא דכ''ע כדברירנא וכדבעינן נמי לפרושי זה צריך לפנים: ותו תמיהא לן בהא מילתא טובא דהיכי קא מתרץ מר להאי וכי תימא וכו' דקאמר במאי דקאמר הרי אח''כ ביאר עדותו מפי משה וכו' והלא נמצאת התשובה עוקרת ההנחה דהשאלה היתה אחר ההנחה שרבי יצחק הוא העד הראשון ושהיא עתה מותר באותה עדות וקאתא תירוצא ועקר ההנחה מעיקרא ואישתכח השתא דאין לה היתר מעדות ראשונה אלא מהשניה ואין זה דרך הלשון ונמצאו הדברים כסותרין זה את זה לאשר מחזה שדי יחזה: ותו מאי כמתרץ נמי הרי אח''כ העיד מפי משה אטו משה לא ראה הטביעה הוא ומה לי משה ומה לי האחר ואם לפי שהוסיף לומר קברתיו ומה ענין קברתיו לראהו בשעתו דבעינן ומה תלה זו בזו דאע"ג דאמר העד קברתיו אם לא ראהו בשעתו חיישינן שמא אדם אחר שנשתנית צורתו לצורת אותו שהוא מעיד עליו ואותו שקבר אינו אותו שהוא מעיד עליו וכמו שכתבו כל המחברים ז"ל וכדאיתא בגמרא בהדיא וכמו שכתב הרשב' ז"ל בפי' דלדברי הכל בין למאן דבעי קברתיו בין למאן דלא בעי אין משיאין את האש' אלא אם יעידו שראוהו בשעתו וכמו שיבואו דבריו באריכות ודברי המחברים ז"ל בס"ד ולא מסתייע למר מאי דכתב בסמוך כמו שיתבאר: עוד כתבתם ואם תאמר מי יאמר לנו שראם בשעתם או שהיה גופן שלם אפילו לא ראם בשעתם אליבא דמ"ד שאם היה גופו שלם שמעידין עליו אפילו אחר כמה ימים: גם בזה נאמר שאין אנו זקוקין לחקור על זה ואפילו היה משה העד הראשון קאי קמן למשאליה מידי דהוה אההוא עובדא דההוא קולר של בני אדם ואהנהו ששים בני אדם דהוו קאזלי לכרקום בתר שהשיאו חכמים את נשותיהם על מי העובד כוכבים משיח לתומו שאמר מתו וקברתים ולא ראינו ששאלו אליו אם כשקברם היה תוך שלשה ימים ואם היה גופן שלם ואיך הכירם ובמה הכירם אם בטביעות עין או בסימנין: הכא נמי כיון דאמר משה מתו וקברנום אפילו היה מצוי לפנינו אין אנו זקוקין לחקור אחריו ולא לדרוש וגם אין לחוש לשיזכרם כולם בשמותם ראובן שמעון וחבריו שהרי עובדי כוכבים אלו בהנהו תרי עובדי נמי לא זכרום בשמותם עד כאן דבריכם: ומה שכתבתם אין אנו זקוקין לחקור על זה כבר כתבתי שאין האשה ניתרת לינשא עד שיאמר העד ראיתיהו בשעתו חוקרין או אין חוקרין כמו שיתבאר באריכות בס"ד: ומאי דבעיתו לדמויי האי מילתא דטבע בים להנהו תרי עובדי בושנו מדבריכם אלו אלופי דאטו מי הוו צריכי התם לשאלות אלו דהתם אע"פ שלא היו מכירין לשום אחד מהם אלא שאמר העובד כוכבים קולר פלוני או חבורה פלונית מתו וקברתים משיאין את נשותיהם וכיון דהכי הוא לאי זה ענין שואלין אותו על דברים אלו שאמרתם כלום שואלין את העד על דברים אלו אלא כדי לידע אם הוא מכיר את אותו האיש שהוא מעיד עליו ואם הוא ודאי בעלה של או לא: ואחר שמשיאין את נשותיהן אע"פ שאין העובד כוכבים מכירן מה שאלה שייכא הכא אם הכירן בטביעות עין או בסימנין והוא לא ידעם: ודאי דדברים אלו נאמרו שלא בהשגחה כלל: ועוד דאינהו לא אמרי מצאנום מתי' אלא מתו דנר' מדבריהם שראו אותם כשמתו וא"כ שאלת אם קברום תוך שלשה למה לי: ולמאי נפקא מינה אם קברום אחר שלשה והנה אין הדבר תלוי בקבורה תוך שלשה אלא בראיה תוך שלשה: אבל גבי טבע בים ודאי דצריך לידע אם ראהו בשעתו או לא ואם הכירו ואיך הכירו: תו חזינא דקאמריתו אליבא דמאן דאמר שאם היה גופו שלם שמעידין עליו אפילו אחר כמה ימים ולא ידעינן מאן הוא דקאמר הכי גבי טבע בים ומילתא חזינ' וגברא לא חזינא ועוד יתבארו הדברים בס"ד: מיהו במאי דכתב מר דאין לחוש לשיזכרם בשמותם יציבא מילתא וכן הוכחתי בתשובתי מהנהו תרי עובדי דלעיל: אע"פ שבאור זרוע כתוב בהפך כמו שכתבתי בתשובה דלעיל מ"מ כך נראה מפשטן של דברים ומדברי המפרשים ז"ל: עוד כתב והרי לך לשון הרא"ש ז"ל שכתב כן בתשובת שאלה בפי' עד הבא לפנינו ואמר מצאתי פלוני נהרג והכרתיו אין חוקרין ודורשים אותו כמה ימים ראה אותו כי בירושלמי פוסק הלכה כת"ק דרבי טרפון דלא מצריך דרישה וחקירה ע"כ וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה אין בודקין עידי נשים בדרישה וחקירה דקי"ל כת"ק דרבי טרפון דלא מצריך חקירה ודרישה וכן דעת רבותי' והגאוני' והרמב"ם ומורי הרמב"ן ז"ל האריך בדבר ע"כ דבריכם: ומה שהוכחתם מדברי הרא"ש ז"ל דלא בעינן למשאליה לסהדא אם ראהו בשעתו או לא: כבר הארכתי בתשובתי ואמרתי דאפי' לדבריו ז"ל לא מיירי אלא במת ביבשה והיכא דאיתמר איתמר: אבל גבי טבע בים הנה העד עצמו צריך לומר כן ואם לא אמר כן בפירוש אין משיאין אשה על פיו: וכן כתבו כל המפרשים והמחברים והרא"ש ז"ל מכללם: וראיתי לכתוב לשונותם ז"ל כדי שיראו הרואים וישמעו השומעים כי לא בלעגי שפה ובלשון אחרת דברו ז"ל הדבר הזה שצריך לומר העד ראיתיו בשעתו ולא סגי בלאו הכי חוקרין או אין חוקרין: וזה לשון רב אחא משבחא ז"ל שכתבו עליו מן המחברים ז"ל שדבריו ז"ל דברי קבלה וכדאי לסמוך עליהן כמו התלמוד: וכן גברא דטבע במים שאין להן סוף אשתו אסורה עד דאתי חד סהדא ואמר דאסקיה מן מיא כד שכיב והוא הוא ע"כ: וכן כתב הריא"ף ז"ל בתשובת שאלה מי שטבע במים שאין להן סוף אין היתר לאשתו עד שיבא מי שיאמר אני ראיתיו בשעה שהשליכהו הים ליבשה והכרתיו ע"כ: וכן נמי כתב בהלכותיו ודוקא היכא דאמר אסקוה לקמן וחזיתיה לאלתר ואשתמודענא ליה דהוא פלוני וכו' ואי לא מסהדי הכי אפי' תרי סהדי לא סמכינן עליהו וכ"ש עד אחד או אשה דחיישינן דלמא באומדן דעתו קא מסהדי וכן הלכתא ע"כ: וכן נראה מדברי הראב"ד ז"ל אף שנראה כמחמיר יותר שכתב על ההיא דכתב הרז''ה ז"ל ששני עדים נאמנין בכל ענין: שאין דעתו מסכמת לזה אלא שאני אומר אם אמרו שטבע במים שאין להם סוף והעלוהו וראוהו צריך לחקור מהם בהכרת פנים או בסימנין ואף על פי שהעלוהו לאלתר אין אומרים שהוא הוא עד שיאמרו השגחנו בהכרת פניו שאני אומר אחר נזדמן להם והוא חי ע"כ: וכן נראה ממה שכתב הרמ"א ז"ל וה"ה בעד אחד אפי' במים שאין להם סוף שנאמן כשאמר בפני העלוהו ואני הכרתי אותו ואין צריך לומר שני עדים שנאמנין בכיוצא בזה אפי' במים שאין להם סוף ע"כ: וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובותיווז"ל. וצריך אתה לדעת כי לדברי כולם אפי' עד אחד ישראל ואפי' שנים אין משיאין אשה על פיהם במי שטבע ופלטוהו המים אלא במעידין שפלטוהו המים לעיניהם וראוהו מיד והכירוהו שהוא פלוני: שאם לא כן חוששין שמא בין זמן שפלטוהו המים לזמן שראוהו תפח ונתהפכה צורתו וסבורין שזה הוא ראובן שטבע ואינו אלא אחר ע"כ: עוד כתב שם ומעתה צא ולמד למעשה הזה שלפניך אם העד הראשון אמר פלוני פלט אותו היום לעיני וקברתיו ואמר זה מעצמו קודם ששאלוהו כלל הרי זה נאמן ומשיאין את אשתו אבל אם לא אמר כן אין משיאין אותה על פיו כדעת הרמב"ם והרז"ה ז"ל ע"כ: וכן נמי כתב הרא"ש ז"ל גבי עד אחד כמו שכתב הריא"ף ז"ל מלה במלה אלא שחילק בין ראה הטביעה ללא ראה ובנדון שלנו ראה הטביעה הוא: וכן נמי כתב הר"י בנו ז"ל ברמזיו שהן קיצור לפסקי אביו ז"ל ומים שאין להן סוף דינן כמלחמה ואם עד אחד אומר שטבע אינו נאמן עד שיאמר ראיתי אותו כשהעלוהו מן המים והכרתיו על ידי סימנין ע"כ: וכן כתב באבן העזר שלו וכן נמי כתב בעל ספר אדם וחוה וז"ל כבר אמרנו שמים שאין להן סוף שצריכי' שיעידו שראה אותו מיד כשהעלוהו מן המים שאם לא כן הוא משתנה ובענין זה עד אחד נאמן ומשיאין את אשתו ע"כ: וכן כתב הריב"ש ז"ל וכן נמי כתב בעל צדה לדרך שכתב גבי מי שראה הטביעה וז"ל לפיכך אינו נאמן אלא אם כן אומר שראהו מיד אחר שהעלוהו מן המים ומכירו על ידי סימנין אבל אדם אחר שראהו מיד אחר שהעלוהו נאמן אפי' בטביעות עין בלא סימנין ע"כ: ולא נמצא לשום פוסק או מחבר או מפרש שיסתפק בזה: ועתה ראה גם ראה אם הדברים נאמרים בבירור שאין אחריו בירור או לא ובודאי דלא ידעינן מי הוא האדם שיעלה על מחשבתו לחשוב דברי אלה כולם ז"ל כאלו אינו: ודברים פשוטים כשמש לכ"ע וקמהדר להקיש בדברי הרא"ש ז"ל ים ליבשה ולאפוקי מילתא הפך ממה שכתב הו ז"ל עצמו בפי' גבי ים והפך מה שכתבו כל המפרשים הראשונים והאחרונים ז"ל ואיתא בגמ' בהדיא: אין אלו אלא דברים המבהלים את הלב וכ"ש דאפי' במת ביבשה דקאמר הרא"ש ז"ל דאין שואלין תוך כמה ימים ראה מצאנו לגדול שבתלמידי הרשב"א ז"ל והוא הר"ר שלמה עמיאל שחלק עליו בזה ואמר דלעולם בעי' לידע תוך כמה ימים ראה: וכבר כתבתי בתשובתי דאם היתה דעת התינוקות מכרעת הייתי אומר דאין ראיית הרא"ש ז"ל מכרעת: דע"כ לא פליגי אלא בדרישה וחקירה כגון לחקור את העדים אם יהפך את דבריו או באי זה שבוע ובאי זה יום היה המעשה כדי לכוין את דבריו וכההיא דאמרינן התם שילהי מכילתין דאמר ליה סהדא לר' טרפון יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחרא א"ל ר' טרפון לא כך אמרת לי דנתן בן יוחנן לא יוחנן בן יונתן לא כך אמרת לי דמכפר שיחרא אריה לא אריה דמכפר שיחרא ודקדק עמו שנים או שלשה פעמים: וכיון את דבריו והשיא ר' טרפון את אשתו ע"כ בגמ' ופרש"י ז"ל שם דרישה בדיקה כי האי גונא לכוין את דבריו: חקירה באיזה יום באיזו שעה כלומר באי זה יום מהשבוע או מהחדש באיזו שעה מן היום: וכמו שפי' המפרשים נמי גבי דרישה וחקירה ובכה"ג הוא דפליג ת"ק אדר' טרפון אבל לשאול לו על הדברים הצריכין לעיקר העדות כגון שאמר מצאתי פלוני נהרג לומר לו אם ראהו תוך שלשה או אחר שלשה ולומר לו קברתיו למאן דבעי קברתיו: והיכא דבעי' לה אפי' ת"ק מודה דאי לא תימא הכי לימא אין בודקין עדי נשים כלל ומדקאמר בדרישה וחקירה ש"מ דבדרישה וחקירה הוא דאין בודקין אבל שואלין אותם על כל הדברים הצריכין לעיקרה של עדות דאפשר שהעדים דנין אותו במת או שפלוני הוא בדברים שאין חכמים ז"ל דנין אותו בהם דכלהו אינשי לאו דינא גמירי וכמו שכתב הרב בעל מגיד משנה ז"ל וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל דאפי' באומר מת פלו' סתם שואלין אותו היאך ראית וכמה ידעת: ואין צורך באורך דכבר כתבנו דגבי טבע ביסלכ"ע הרא"ש ז"ל וזולתו אהלא אמר העד ראיתי בשעתו אין משיאין את אשתו כמו שכתבו ז"ל בפי': ואל מי תנוסו לעזרה בהרשב"א ז"ל שבנית' עליו יסוד הענין:: והנה הוא דוחף אתכם באמת הבנין: וממקום הראיה: משם התשובה הגלויה: ואלא תעזבו מה שכתב בתשובתו הרמתה ז"ל וזה שאתה שואל עליו עכשיו אע"פ שמעוד עליו ממש שראהו על שפת הים עכ"ז צריך להתישב בו מאד מהלשון שאמר וכיצד העיד ומתי ראהו מת אם מיד שפלטהו הים או לאחר שפלטהו הים כמו שאני כותב ומסדר לפניך בע"ה עכ"ד ז"ל: הרי לך בבירור שהפה שאמר אין בודקין עידי נשים בדרישה וחקירה הוא הפה שאמר שצריך לחקור מאד מאד אם ראהו העד בשעתו או לא: וגם הרמב"ן ז"ל כתב בספר המלחמות גבי מת במלחמה וז"ל ולא מיבעיא לרבי א ורבי טרפון