מהר"ם אלשקר כג

הענין הנה הוא דוחה אותו באמת הבנין: דכתב בתשובה גבי קדושין וז"ל דמן התורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות צריכין דרישה וחקירה אלא שבדיני ממונות בלבד הקלו משום נעילת דלת אף כשתמצא לומר שהוא כדיני ממונות הואיל ועדיין לא נשאת היא לאחר ואין כאן עדיין דיני נפשות ע"כ: משמע בהדיא מדבריו דהנשואה לאחר היא דיני נפשות: וכדברי הרא"ש ז"ל שכתבנו ושנכתו' בסוף תשובה זו בס"ד ואפי' גבי קדושין כתב ז"ל וכ"ש דאפשר שאלו בדיני ממונות הואיל וראוי לבוא לדיני נפשות אם תזקק היא לאחר והיא מקודשת לו ע"כ: וכיון שנהרס יסוד הבנין אין לדקדק אחריו בלמד והמלמד שלו לבל ירבו עלינו הדברים ללא תועלת: עוד כתב ומעשים בכל יום כשיש אי זו אשה נשואה שלא כהלכה ויש עדים במדינה אחרת ששולחים משם דעו כי פלוני' נשאת שלא כדין ומיד מפרישין אותה ממנו ע"כ: ודאי דדברים כאלו לא ניתנו ליכתב דאשה זו נשאת ע"פ בית דין כהלכה וכהלכה וסופה יוכיח על תחלתה דאפילו עתה עם כל עדויותיו וטענותיו לא מצאה ידו ורגלו להפריש' מבעלה כ"ש באותו זמן שלא היה לו שום עדות ולא שום טענה: ומה שכתב מעשים בכל יום אפשר שכונת החכם על יומו של הב"ה שהוא אלף שנה אבל אנו כל ימינו לא ראינו ולא שמענו כיוצא בזה אלא בדבר הברור כדומה לחליצה שחלץ הוא לאשה בכאן שלא מדעת ב"ד של המקום וכשהלך לשם מצא שני עדים שראו את בעלה חי וכדומה לזה: אף כי הא מילת' לא שייכא הכא כלל כי בשעה ששמענו שבאו העדויו' לכאן ליד החכם באותה שעה שמענו כי היו העדויות מזוייפות והראיה שהחכם נתנן בתוך גנזיו ולא יצאו לאויר העולם עד ששלחנו אחר הטופס לירושלם לראות הנראה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו שיקבלו עדות על אשה והיא בבטן אמה ויש להם פה להשיב או מצח להרים ראש: והן לו יהיה כדבריו הראיה שהביא מפ"ק דקדושין לאו ראיה היא דמה שכתב כי רחקו רבנן לאותה משפחה וכו' אדרבה דדברים אלו באו כנגדו דלא מצינו שהוציאו האשה מבעלה אלא נשארה תחת בעלה וילדה לו בנים ובנות ואותם הם שרחקו חכמים משום ספק: ומה שכתב שכיון שנדענו שנתקבלו העדויות בורושלם וכו' כבר כתבנו דאיהו חלם ואיהו מפשר דודאי לא נשמעו הדברים עד שבאו העדויות ובשעתן נראה בהם הפיסול ונטמנו הדברים עד שבא הוא לגלותן: עוד כתב ועוד תלמוד מכאן מק"ו שאם מקבלין עדים שלא בפני בע"ד כשהעדים בעיר אחרת משום הפסד ממון כ"ש משום איסור אשת איש ע"כ: ואני אומר שזה ק"ו של הבאו שאפילו את"ל שמקבלין עדות ממון בעיר אחרת להוציא אשה מתחת בעלה אין מקבלין ודברי הרא"ש ז"ל בתשובתו יוכיחו שבאו שם הדברים בבירור שאין אחריו בירור וכדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק כזה ואפילו אם היו עליו חולקין כ"ש במקום שלא מצינו עליו שום חולק באותו נושא: ואפילו בממון רוב המפרשים סוברים דאין מקבלין אלא בפני בע"ד כדכתיב וכדבעינן נמי למיכתב בס"ד: ומה שכתב דבאשת איש אפילו משום חששא מועטת או קול אנו חוששין ע"כ: לא שת לבו דקלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה כלל לכ"ע וכ"ש קול אשר כזה שהיה שוברו עמו כדאמרן: גם טרח לידע אי מדמינן עידי נשים לדיני נפשות או לדיני ממונות ואייתי פסק הלכה כרבי עקיבא דלממון מדמינן ליה: הנה יגע לריק דאפילו ממון אין מקבלין אלא בפני בע"ד לדעת רוב המפרשים אף כי עובדא דילן לאו כממון הוא כדאמרן: ומה שכתב החכם נ"ר והביא תשובת הרשב"א ז"ל בענין קבלת עדות של שני עדים שהעידו שאשה אחת קבלה את גיטה מידם לפי שעשאם בעלה שלוחי' ועידי מסירה ליתן הגט בידה ונתנו אותו בידה ולא נתפרסם הדבר וזאת העדות נתקבלה שלא בפני האשה ויוכל בעלה לישא אשה אחרת: או אם יקרא פורץ גדר תקנת רבי' גרשום מאור הגולה שתקן שלא ישא אדם אשה על אשתו מאחר שלא נתקבלה העדות בפני האשה: והשיב הרב ז"ל נראה פשוט בעיני שאין זה בכלל מה שאמרו שאין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד שזה אינו בא לדון עכשיו בינו ובין האשה אלא להעיד על עצמו שהוא מותר לישא אשה וכו' והביא הרב כמה סניפין לדבר זה וכתב דאפילו לגבי ממון אין הדבר ברור אם קבלו העדו' שלא בפני בע"ד שלא תהיה קבלתן בדיעבד קבלה: והוא עצמו כתב במקום אחר דאפילו בדיעבד אין קבלתן קבלה: וכן כתבו רוב המפרשים וכמו שיבוא דבריהם לקמן בס"ד גם מה שכתב שם בשם הרב בעל העטור ור"ת ז"ל דכשהעדי' בעיר אחרת מקבלין: כבר כתבנו בזה דהיינו בדיני ממונות או באיסור אשה אשר כזה מפני התקנה אבל להוציא אשה מתחת בעלה ולעשות בניה ממזרים הכל מודים דבעינן בפניהם כמו שכתב הרא"ש ז"ל בפי' ובבירור ולא מצאנו עליו בענין זה שום חולק אדרבה הרשב"א ז"ל עצמו דעתו כדעתו כדכתיב לעיל: וכ"ש במקום שאפשר שיבואו העדים לכאן או ילכו אלו לשם דלאו מבקשים לילך למדינת הים נינהו אלא קבועים במקומם ואין בהם אותו חשש שכתב הוא ז"ל שלא ימצאם: הלא תראה כי אפילו בדבר הקל אשר כזה הוצרך לכל כך טעמים שכתב כגון שהיו העדים יראים להראות לפני האשה וקרוביה וכו' וכגון מה שכתב ודי שנא' בעלמא דאין עדותן עדות לגמור את דינו ולהוציא ממון בעדות זו אבל שנאמר אין עדותן עדות ונוציא ממנו ממון א נענישו כולי האי לא אמרינן וכו': גם הירושלמי שהביא הרב להוכיח ממנו שכל שאין בע"ד מצוי כאן שמקבלין אין הדברי' מוכרחי' שם: ומעשה שהיה כך היה שהיה מצוי שם רבי ירמיה וקבלו העדות שלא בפניו ולפי' היה מצטער ותמה על דבר זה וזהו שאמר וכי מקבלין עדות שלא בפני בע"ד ואפי' הוא עמהם באותה שעה ע"כ: ולא יתחייב מכאן שאם היה בעיר אחרת לא היה מצטער אלא דהא עדיפא והיינו דקאמר הרב ז"ל בחתימת דבריו מכלל כל דברים אלו שכתבתי נראה לי לפטור את זה שנשא אשה אחרי קבלת עדות זו מעונש הנושא אשה על אשה וכו' ע"כ: משמע שלא היה הדבר כל כך מסויים בידו לפטור אותו בטענה א' מאותן שזכר בדבר הקל אשר כזה: כ"ש בעובדא דילן דרוצין לדמות בה מילתא למילתא דלא דמיא כדי להוציאה מתחת בעלה: ולמה נניח דברי הרב הגדול בענקים הרא"ש ז"ל שהוא רב מובהק וגדול האחרונים ודברי הרשב"א עצמו שכתב דהא מילתא דיני נפשות היא כדכתיב לעיל ומהדרינן אפרכי ואשנויי ולעשות היקשים וגזרות שוות בדברי המפרשים ואינן שוות ואם בחבלי ההעדר רוצה למשוך את האשה ולהוציאה מתחת בעלה איך לא נחזיק אנחנו אותה ונעמידנה עם בעלה בעבותות חבלי אטון מצרים ובכמה קשרים של קיימא: וכבר כתבנו דכל מה שכתבנו בזה הוא מפעולת הריק ומתנועת המותר דבנדון שלנו כל העדים פסולים ומה איכפת לן אם נתקבלה העדות בפני בע"ד או שלא בפניו: ודעת הריב"ש ז"ל תתבאר לקמן ויבואו דבריו שכתב בפי' בס"ד: עוד כתב החכם נ"ר ועל כל פנים תמהתי מאלו המורים להתיר הפלא ופלא למה לא הפרישוה מבעלה כששלחתי העדויות מירושלם שאם מטעם פסלו' העדים עדיין לא נודע פיסולם: ושמעתי שסברו דכיון שנתקבלו העדויות שלא בפני בע"ד אין להם תיקון לחזור ולהעיד וה"ל כמאן דליתנהו ולפי' לא חששו להם: וא"כ קשיא לי עליהם תרתי חדא שהעדות שנתקבל בפני ה"ה כמה"ר שמואל ן' סיד ז"ל בלילה איך חזרו וקבלו אותה ביום דמה לי שלא בפני בע"ד מה לי בלילה: ועוד היאך קבלו הם עדים שלא בפניה ובפני בעל הראשון להתירה לעלמא אבל האמת הוא לכ"ע שאם נתקבל עדות שלא בפני בע"ד בששני הכתות והעדים מצויין בעיר שתקובל העדות בעד ע"כ: ומה שתמה ונפלא הפלא ופלא למה לא הפרשנוה מבעלה וכו' ודאי דהאי גברא לא חש לקמחיה ואינו רואה שבא בכאן בכעין דבריו של מעלה ולמה יטריח אותנו ואת עצמו לכתוב הדברים פעם אחר פעסוכבר השבנו על דבר זה פעמים שלש ואמרנו כי כשבאו העדויות הנזכרות ליד החכם השלם ז"ל לא הראה אותן לנו ולא עמדנו על תכונתם ובשעה שראו אותן קצת מאנשי מקומם ידעו בזיוף ואמרו אותו על החכם הנזכר ויצא הקול ולעזה מדינה ותהום כל העיר עליהם שהאחד מהם יצא מן המדינה קודם שנולדה הבת וגם האחר לא נמצא שם כשנשאת ואז הגיעו הדברים לאזננו ושלחנו לירושלם אחר הטופס ונגנזו הדברים עד עת קץ שבא החכם לעורר מדנים ודברים שכבר נחו ושקטו: וגדולה מזאת שגזר אומר ואמר שעדיין לא נודע פיסולם וכו' ואין אלו אלא דברי נביאות כי מי הגיד לו דבר זה ולא בשערנו עמדו רגליו באותו זמן וכבר כתבנו כי קודם שמענו בפיסולם ממה ששמענו בהם או בדבור א' נאמרו: ומה שכתב ששמע של סברתנו דכיון שנתקבלו שלא בפני בעל דין אין להם תיקון וכו': האמת אם אינה סברתנו היא סברת גדולים ועצומים כגון הרמ"ה ז"ל וזולתו מן המפרשי' וכמו שיבא דבריהם בס"ד: ואמנם אנחנו לא אמרנו אלא שאלו העדויות נתקבלו שלא בפני בע"ד ואין דנין ע"פ אותה עדות עד שתקובל בפני הבעל והאשה כי אם היו העדויות מתקבלות בפניהם לא היה ן' תמאם וזולתו מעידי' אותה עדות כי אבן מקיר הית' צועקת עליהם: כ"ש קבלת עדות אחר ט' שנים לנשואי האשה בלא שום מערער ובלא שום מנגד לא מצד הבעל הראשון ולא מצד השני ולא מצד האשה: האמת כי מעולם לא נתקבלה עדות אשר כזה ואלו היו העדים כשרים החרשנו: אבל אונאת הנשים מרובה שדמעתן מצויה: וכבר כתבנו פעמי' רבות דלרוחא דמילתא כתבנו כל זה דודאי לא בעי' הכא לא בפניהם ולא שלא בפניהם: והנה אין לנו עסק עתה לא בדברי ה"ר מנחם הארוך שהביא ולא בדברי הקצר ולא זולתן: כי מי משלנו מי שמכחיש אותן דברים אלא אותן רבנים גדולים שכתבנו: ומה שרצה לדמות קבלת עדותנו לקבלתו וכתב וז"ל ועוד איך קבלו הם העדויות שלא בפני הבעל הראשון וכו' בכל הארץ מודעת: כי דבריו אלו לא יסבול אותן הדעת: דמדמה עדות של אשה שנשתמד בעלה ונטמע בין העובדי כוכבים מכמה שנים כדי להקל עגוניה ואי אפשר באופן אחר: לעדות שקבל בירושלם בלא סבה להוציאה מתחת בעלה ולעשות בניה ממזרים והבעל והאשה יושבים כאן במצרים ואפשר לקבל העדות בפניהם אם יצטרכו לזה: עוד בא לחקור ולדרוש אם עידי גטין וקדושין צריכין דרישה וחקירה או לא: והביא דעת המפרשים הנראה מהם שצריך והנראה מהם שאינו צריך וכתב דלכלהו בדין מרומה בעינן דרישה וחקירה: ואיני יודע מה הזקיקו לדברים אלו אם לא להיות לו כסות עינים אם נתפוס עליו שעבר על דברי הרא''ש ז"ל וקבל עדות אשר