מהר"ם אלשקר קטו

עוד כתב ז"ל ועוד יתכן ליהושע בן נון שכתב ספרו ונתנו לפני כל קהל ישראל וכמה נביאים שיכתוב עמידת השמש וכריתת מי הירדן וכו' וידעו החכמים וגם מי שאינם חכמים שהיה שקר ויהיו שותקים וכו' עד ודקדוק הרב לעיני ישראל ולא לעיני כל ישראל הבל וכו' ע"כ: אמר המשיב הבל יפצה פיהו ודבריו לא יתכנו עם היות שזה הספק כבר קדם לזולתו בדברי רבי' הרב בסגנון אחר ודבריו ז"ל מזוקקים וטהורים וכשמש עצמו שעמד ברורי' פרק ל' מהחלק השני ועיקר דבריו שם כי מרע"ה לא יקום מי שהשיג כהשגתו ולא מי שיעשה כמעשיו וזה שאמר הכתוב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו' לכל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל שהכתוב כלל השתי עניינים שעשה כל כך אותות ומופתים ושעשאן לפרעה ולכל עבדיו הבוגדים בו ולפני כל ישראל הנמשכים אחריו וזה לא נמצא לשום נביא אחריו: אחר כך אמר רבי' הרב ז"ל ואל יטעך עמידת השמש כל אותן השעו' ליהושע שהיה פלא עצום כשל משה או כמעט גדול ממנו לא תטעה בזה שאע"פ שהוא פלא גדול ועצום מאד הנה לא היה לעיני כל כללות ישראל כשל משה ודבר פשוט הוא כי לא היו כל ישראל אז מצווין בגבעון כי עם המלחמה וגבורי החיל וזה שאמר הכתוב לעיני ישראל ולא אמר כל כמו שאמר במשה שכך נראה בפי' מפשט הכתוב דלא קם נביא כמוהו היינו לכל האותות שעשה לעיני כל ישראל ואף ע"פ שעמידת השמש אי אפשר שלא ירגישו בה כל העולם כל ישראל וזולתן: וכמו שאמרו רז"ל שראו אותו מסוף העולם ועד סופו: מ"מ אותן שלא היו בגבעון לא נעשה הנס בפניה' ולא ידעו בסבת מה עמד ולא בדברי מי עמד מה שאין כן בנסים של משה רבינו ע"ה שנעשו לעיני כל ישראל: וכן באליהו עם נביאי הבעל פשוט הוא גם כן שלא היה לעיני כל ישראל וכ"ש הנס האחר שעשה הוא ואלישע גם כן שהיו ליחידים: גם פי' שם רבי' הרב ז"ל שיעור השעות שעמד השמש שהוא כיום הגדול שבימי הקיץ בגבעון וזהו כיום תמים שאמר הכתוב כל זה מבואר שם בדבריו בתכלית הבירור שאין אחריו בירור ואין שם מקום להסתפק כלל: ובעל הספר הזה בודה מלבו תולדות כוזבות ודמיונו' ואומר עליו שהכחיש הנסים שהן כנגד הטבע ותחיית המתים והנס הזה שעשה יהושע ואמר עליו שזה לדעתו שקר וכיוצא בדברי' אלו ולא נשא פנים לחכמתו ולא לתורתו ולא להדרת זקנתו וכבר כתבנו בזה במקומות אחרים ואולי הוא חושב זה האיש שאין ספרו מצוי בעולם וכולהו אינשי לא גמירי שמעתתא: ואיך לא נתן לבו דאם כדבריו כן הוא שהדבר אצלו שקר ושהקהל טעו בזה מפני שהצליחו ביום הזה כמו שכתב עליו לעיל בפ' שני מהשער הראשון מה ענין לעיני כל ישראל שכתבו אצבעותיו שכתב רבינו הרב ואם הדבר שקר היכי שייך הכא לעיני הכל או הקצת והדבר לא היה במציאו' וזו הסבר' כבר קדמה לנרבוני וזה העתיק הזיות זולתו ולא הבדיל בין אור לחשך: עוד כת' רבי' הרב ז"ל במשנת עשרה דברים נבראו בע"ש ז"ל ויום רביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד בדבר יהושע אליו וכו' הביטו וראו אם זה לדעתו אמת או שקר: עוד כתב ז"ל וא"כ מי החלימו לזה הרב שאלו מן הדעות המקובלות כי הוא לא קבל משום מקבל אלא שדרך בדרכי הכופרי' בתורת משה כי ידוע כי אריסטו וסיעתו לא האמינו בתורה וכו' עד ובא האיש הזה ודרך בדרכיהם וכו' עד וחלילה לאל מרשעו ומדעותיו כי לא לפני חנף יבא ע"כ: אמר הכותב תחלת כל דבר ראיתי לכתוב כאן לשון רבינו הרב ז"ל שכתב במגלת סתרים ששלח לתלמידו החשוב בעניינים עמוקים וסודות נעלמים מהקבלה האמתית עיון ומעשה להראות לאיש הלזה כי כל דבריו לא בהשכל כתב רבינו הרב במגלה הנזכרת ז"ל ובחי האהבה הנמרצת אשר נהיתה בינך וביני ובין אבותיך הקדושים כי רוב זמני הייתי נבוך בחקירת הנמצאות ולדעת תוכן אמתתן כפי הכולל מצד החקירה הפילוסופית ובדרכי מופתיהם ונראה שמה שהשיגו בלתי צודק עכ"פ כי מה שנתבאר אצלם מהחכמה לא בא המופת על סותרו אלא שהם לא מצאו הדרכים המיוחדי' בחקירת טבעי כללי הנמצאות בזולת עמל שכלי אלא בדרכי' הגיוניים מטרידים השכל ומבלבלי' אותו אך אצל חכמת הקבלה האמתי' דרכים מסוקלי' מאבני המכשול נודעו בהן בקלות נמרץ כל מה שיפול תחת גבול ההשג' ובדר' זו דרכו הנביאים והשיגו מה שהשיגו מהודעת העתידו' ופעלו פעולות זרות יוצאות מהמנהג הטבעי ומקצת דרכי' לקחתי גם אני בידיעת טבעי הנמצאו' והותרו לי כל הספיקו' שנסתפקתי בהם ונפתחו לפני דרכי המבוכות ונמסרו בידי מפתיחות החכמ' והביאור של כל נעלם ממני והנני משביעך שלא תגלה הסודות הדקות וההערות הנפלאות אלא למי שהוא דק בשכלו ובטבעו ונקי במעשיו ונזדככו רעיוניו והלך בדרכי הלמוד והידיעה עוד דע לך אחי כי השמות הקדושים רבו מלספור וכו' עכ"ד: הביטו וראו אם היה הולך בדרך הקבלה האמתית או לא: והנה בקדמות העולם שהיא כנגד תורתינו הכה על קדקוד ארסטו ואמר עליו ולא תהיה תורה שלימה שלנו כשיחה בטלה שלהם כמו שכתבנו דבריו בפרקי' שעברו: וגם כת' באגרת ששלח להר"ר יהונתן ז"ל שלא לקח אלו החכמות כ"א לרקחות ולטבחות וכו' וכן כת' עליו הרב הגדול הרשב"א ז"ל בכתב שכתב להרב ר' אבא מארי ז"ל ומי מהם ימלט את נפשו זולתי מי שמלא כריסו מעדני התורה וקדשי רבינא ורב אשי כהרב ז"ל שאמר שלא לקחן אלא לרקחות ולאופות ולטבחות ומעידין ספריו על דבריו ואשר לא ירקח כמוהו לא יוכל עשוהו ע"כ: והנה מצינו לקדוש ר' שמעון בן יוחאי שמביא דברי ספר חנוך והוא כלו פילוסופיא קדומה ולא בעבור זה אנו אומרין שהלך בדרכיו והאריכות בזה חסרון כי דברי רבינו הרב גלויים לבעלי העינים כשמש בחצי השמים ולולי ספריו המעולפי' ספירי' שהאירו את עיני אנשי גלותינו היינו מגששי' כעורים קיר וכמה אמונות רעות היו מתפשטות באומתינו כמו ההגשמ' שהיו מגשימים בפרהסיא הגדולים בחכמת התלמוד בצרפת ובכמה מקומות כמו שנראה מאגרת ששלח הרמב"ן ז"ל לרבני צרפת על הענין הזה כשהחרימו שלא לקרות בספר המורה וספר המדע ז"ל ואחרים שמעתי אומרים שאתם תופסי' על ספר המדע באומרו שאין למעלה צורה ותבנית ולמה רבותי תפסתם עליו בדבר זה שהרי כל הגאונים בחבוריהם קראו הסובר חלוף נרגן מפריד אלוף והביאו ראיות שדבר זה כתוב בתורה שנוי בנביאים משולש בכתובים גם בהגדות ובמדרשות הנעימים עלת העלות ית' על כל ברכו' ותהלות אין לתארו בגשם ותבני' וכו' וכמה האריך שם לקיים דבר זה: גם הר"ר שמואל ספורט"א שלח לתפוס עליהם בדבר זה ז"ל מה תעתירו עליו דבריכם ומה תנסוהו הודיעונו על מה תריבוהו וכו' תחלת דברי רבי' הגדול בספ' המדע ואמירתו הראשונות שאין ליוצר הכל גשם ותבנית: ואנכי הצעיר נמס ובזה תמה אם נחלקו אבות העולם על זה שהרי דבר זה קבלה היא בידינו אשר רבו מרבו אליו מסרן ולא מפי עצמו אמרן כי כן כתבו כל הגאונים הקדמונים וחכמי גליותינו וכן כתב רבי' האיי גאון ז''ל בפירושי חגיגה שלו וכו' וכן רבינו נסים גאון ז"ל בפרק הרואה וכו' עד וכבר האריך ר"ח ז"ל לדבר בענין זה בפי' ערבות וכך אמר באחרית דבריו ולמביני מדע יראי שמים פחות מזה כדאי להם להבין ולידע שאין בכל התלמוד מודיע שיש בישראל מי שנותן דמות לבורא ישתבח שמו ויתעלה זכרנו אמנם חלוקי לב רשעי ישראל המינים מחפאים דברים אשר לא כן כדי לגנות את עצמן מי שפרע מדור המבול יפרע מהם ע''כ: וגם הרב הגדול הראב"ד לא תמה על רבינו הגדול בשומו מאמין הגשמות מכלל המינים אלא מהטעם שאמר כי אין לקרות מינים בעלי המחשבות הרעות וכו' עכ"ל: וכמה האריך שם בענין זה: ות"ל ובזכות רבינו הרבז"ל ובהמצאת ספריו המעולפי' ספירים כבר אבדה אמונה זו של הגשמות ונכרתה מפי אנשי אומתינו ואין מי שמעלה אותה על לב ולא מי שמסתפק בה כלל: וידוע כי אלו הדברים וכיוצא בהן לא ישיג אותן האדם מהתלמוד בלבד אלא צריכין להקדמות רבות מהמושכל והאיש הלזה התיר רצועת הענוה והסיר מסוה הבשת מעל פניו וגלה קלונו וזדונו וכתב על הרב הגדול צדיק יסוד עולם חלילה לאל מרשעו ולא לפניו חנף יבא וכו', וכבר כתבתי למעלה כי כל תלונתי על הראשונים שעמדו על ספרו זה ולא צוו לשרפו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת: עוד כתב שם והאיש הזה מצא עילה להוציא הנבואות מפשטן ולסתור האמונ' ממה שאמרו בבבא בתרא יתיב ההוא מרבנן קמיה דרבי שמואל בר נחמני ואמר איוב לא היה ולא נברא אלא למשל היה ואלו דברים בטלים כי ההוא מרבנן לא נזכר כלל בשם ולא חשבוהו שנכת' בתלמו' אלא בענין שאמרו בעדויו' לא נזכרו דברי היחידי' וכו' עד ועוד כי חכמי המשנה הסכימו ע"נ שהיה ונתבטלו דברי הרב ע"כ: אמר הכותב אין בפיהו נכונה ולא אמת ואמונה ודבריו הם הבטלים כי מה שאמר בכאן ולמטה בסמוך בענין שקלא וטריא דתלמודא לא חזי לבר בי רב וההוא מרבנן פירשו בו המפרשים זקן וצורבא מרבנן בחור ואין לדבר זה שום יחס ולא דמיון עם מה שאמרו בעדויות וקל להבין גם מה שכתב על רבינו הרב דלדעתו איוב לא היה ולא נברא דבר זה לא היה ולא נברא ומעולם לא גזר אמר שלא היה ולא נברא ולא פסק הדין בזה אלא שכתב דבריו שם בפרק כ"ב מהחלק הג' לשתי הדעות ואדרבה דמתוך דבריו שכתב שם ובמקומו' אחרים נראה בהפך וז"ל שכתב שם פרק כ"ב קצת חכמים אמרו איוב לא היה ולא נברא אלא למשל היה ואשר אמרו שהיה ונברא לא ידעו לו זמן ולא מקום וכו' עד סוף דבר בין היה בין לא היה בכמו ענייניו נבוכו המעיינים וכו': ועוד כתב ולפי שתי הדעות ר"ל אם היה אם לא היה הדברים ההם אשר בפתיחת הספר ר"ל מאמר השטן ומאמר השם ית' לשטן ומסירת איוב בידו כל זה היה משל בלי ספק לכל בעלי דעת אלא שהוא משל לא כשאר המשלים כולם ע"כ: ומדברי רבינו ז"ל שכתב קצת חכמים אמרו וכולי נראה שהרוב ההוא על הדעת האחרת ואין מי שמניח דברי הרוב והולך אחר הקצת: גם ממה שכתב גם בפרק מ"ו מהחלק השני במדרגה השנית מהנבואה נראה קצת דלדעתו היה שם ז"ל ובזה האופן מרוח הקדש חבר דוד תלים וחבר שלמה משלי וקהלת ושיר השירים וכן דניאל ואיוב ודברי הימים ושאר הכתובים בזה האופן מרוח הקדש נתחברו ע"כ: