מהר"ם אלשקר קט

שהכריח הריקות הכריחני להשיב עליהן: והנה טעית במציאות בדבר שלא יטעו הנשים והקטנים: ואחזור על הראשונו' ואומר שכבר כתבתי לך דמת סתם הוא אא לכל מיני מיתות שבעולם ואע"פ שעל הרוב יאמר על מת על מטתו לפי שרוב המתים מתים על מטתם מ"מ יש תחת זה הסוג כמה מיני מיתות אחרות ולפי' שואלין לעד הראשון כשאמ' מת פלוני ואני ראיתיו שמת היאך ראית וידעת שמת אם העיד בדבר הברור כגון מת על מטתו או שהרגוהו לסטי' או טבע בים ראיתיו כשעלה מן הים וקברתיו למאן דבעי לה משיאין את אשתו ואם העיד בדבר שרובן למיתה כגון טבע בים סתם או שנפל לגוב אריו' או שראהו צלוב אין משיאין את אשתו דשמא לא מת ונדמה לו שמת: וידוע הוא דזה החלוק לא תוכל לעשותו אלא במת סתם שהוא סוג כדאמרן: אבל כשיאמר נהרג ותשאל אותו כלום יוכל לומר מת על מטתו או נפל לגוב אריות או אחת משאר מיתות אחרות וכיוצא בהן: גם באומר טבע בים ותשאל אותו היכול לומ' מת על מטתו או נפל לגוב אריות וכיוצא בזה וכן בכלם הא אינו יכול לומר זה אלא במת סתם שהוא סוג כדאמרן: והראיה מדבריו ז"ל במקום עצמו שבאמור העד הראשון מת יכול להיות בדבר הברור ושאינו ברור דכל שאר המיתות נכנסין תחת סוג זה: והנה אתה כותב הדברי' ואין אתה מרגיש בטעותך אף כי תגביר לשונך לומר והרי הדברים בהפך מן הקצה אל הקצה: ומה שכתבת ז"ל כי לא ימצא במקרא שנאמר לשון מיתה סתם אלא במת על מטתו וזה דבר ידוע למודים על האמת ע"כ: תמה אני איך תכתוב דברים כאלו ולא תחוש לרואים ולמה לא הלכת אצל מלמדי תינוקות ללמוד מהן כי לא דברת נכונה והנה בפרשת המבול מכל אשר בחרבה מתו וימת נדב ואביהוא אחרי מות שני בני אהרן: בנביאים וישמע בן שאול כי מת אבנר בגלית כי מת גבורם: וגם אוריה החתי מת כי מת אוריה אמנון לבדו מת על אמנון כי מת וכאלה רבי' אין מספ': ושרי ליה מריה לפלניא שהזקיקנו להתעסק בדברים כאלו: ומה שכתבת דאפיל' בשהזכיר שמו בעי הרמב"ם ז"ל קברתיו שקר גמור ינוב פיך ובוקי סריקי אתה תולה בדבריו דלא בעי' קברתיו אלא היכא דלא הכירו או לא הזכיר שמו מה שאין כאן דהזכיר שמו והליכתו דאפי' הזה העד הראשון קמן דנשאילה לא הוה שילי' ליה כ"ש דהוי עד האומ' שמעתי אף כי הרב ז"ל מחמיר בזה יותר מרוב המפרשים המחברים בכלם דלא בעו קברתיו כלל: כלל וכבר כתבתי לך דברי כל אותן הגדולים שפירשו דבריו כך דהיכא דהזכיר שמו לא בעי הרב קברתיו וכתבתי לך דברי רבי' ישעיה מטרני ז"ל ודברי הר"ן ז"ל שכתב כך בתשובה: ודברי רבי' יצחק בר ששת ז"ל ובעל המגיד וזולתו שפירשו דבריו כך: גם כתבתי לך תשובת הרב ז"ל עצמו שכת' כך בפי' ובבירור גבי עדות עובדי כוכבים המשיחה לפי תומה הרגו לסטי' את יהודי שהיתה מכרת אותו: ואתה עושה עצמך כמי שלא ראה כל זה: ותימה גדול איך ראית כל כך הדברי' ברורים ועודך מחזיק בדמיונותיך: ומה שכתב' דהיכא דאיכא בדדמי ידוע אע"ג דהזכירו בשמו בעי הרמב"ם ז"ל קברתיו וכו' ע"כ: הבדדמי הידוע הם דמיונותיך והבדדמי שלך דכל דבריך הס בדדמי בכח המדמה: אבל מה יקוו ממך המקוי' אחר שכתב בתשובתך על לשון זה של הרמב"ם ז"ל ז"ל הרי שסובר דאפי' עד אח' כשר שהעיד מת פלו' אפי' על מטתו שואלין אותו דחיישינן לדדמי ע"כ: הביטו וראו במדומה הזה אם הוא מבון בדברו הרמב"ם ז"ל בין שמאל לימין דאם במי שמעידין עליו שמת על מטתו חיישי' לדדמי לדעתו אם יש לך דבר בעולם שלא תחוש לו לדדמי: והנה הדין עמו לדעתו המדומה לחוש לכל דבר לבדדמי ולכתוב כל אותן הזיות ושבושים שכתב: ומי יתן ידעתי אנה מצא שבוש זה בדברי הרמב"ם ז"ל או בדברי זולתו ומי למדו אותו: ומה בדדמי שייך באומר מת על מטתו וכבר הוכחתיו על דבר זה ועודנו מחזיק בשטתו: ואמנם בנקשר בשלשלאות בתוך הספינה כפי הנראה לא שמעת הדברים כהוייתן ועקרן של דברים כי היום קרוב לששה או שבעה שנים שלח הרב רבי אליה יצ"ו לראות את דעתי בדבר זה ואני כתבתי לו אז דאין ולאו ורפיא בידי ולא אכניס עצמי בזה לא בעובי הקורה ולא בשיבא מכשורא אבל אם נסתיי' הדבר לפניך ובפרט אם יהיה שם חכם אחר מתיר כמותך הנראה בעיניך עשה וכפי הנראה שחשש גם הוא לדעתי ולא עשה מעשה והנערה נשתמדה והלואי שהיה מתיר אותה וסומך על דעתו ולא היה שת לבו לדעתי: ובפרט אם היה חכם אחר או חכמים אחרים מתירים כמותו: הלא תראה כי הרב כמהר"ר יעקב בי רב ז"ל הורה בה להתיר בתשובה: בחיי ראשי כי נראו דבריו בעיני ואע"פ שהיו הפך הסכמתי ודעתי: ואיך הייתי אני קובל עליו וגוער בו כמו שכתבת אחר שהרשיתיו לעשו' כפי מה שיראו אותו מן השמים: ומה שכתב על חברך אשר הורה כדין וכשורה כי מעת' יש לך פתחון פה עליו וכו': ומי יודע מה שעשות לו יותר ממך כי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרי אני כבן שבעי' וחמש שנה ולא ראיתי מעולם מי שכתב על חברו מה שכתבת בלתי ידיעתו וכ"ש במקום שהדין עמו: וגם עתה חתמת דבריך וכתב' עליו שהתיר את אשר שומעו תצלנה אזניו: ועליך המשא הזה שכל הרואה דבריך תכהינה עיניו ושומעם תצלנה שתי אזניו ויתבטלו כל חושיו ותקהינה שיניו כי הפכו ביום קרב ולא חזו לבר בי רב: ואין להאריך במפורסמות: עוד כתב' בענין האש' המשודכת אשר חייב להכניסה ז"ל ונאמנה לעולם לא יצא מפי שחייבו להכניס משו' חשש קדושי' אך באתי עליו משני צדדין וכו' ע"כ: ונפלאתי הפלא ופלא איך עלה על דעתך לכתו' כי באת עליו משני צדדין וכופ' על דבריך פסכתר כאלו אינה נמצאים ואתה מלאת מהם רחובו' ושווקי' והם אסורי' בזקי': ולעולם אין שם שום רמז לזה: ומדוע שכחת מה שכתבו אצבעותיך פעם אחר פעם ז"ל ואומר שהאיש הזה טעה ושגג והזיד והחשיך מאור התור' חדא דעיקר' דדינא פירכא דלית הכא לתא דקדושי' כלל אליבא דכ"ע וכו': עוד כתב' שם אני בא לדון ולהוכיח דלות הכא לתא דקדושין כלל: דל מהכ' סהדות' דנשי אלא אפי' בסהדותא דגברי לית בה מששא ואפי' לב"ה כה"ג אין ביניהם עסק קדושין וכו' והארכ' בראיו' עד הרי בררנו דבנדון דילן לית כאן בית מחוש לקדושין אליבא דכ"ע: ע"כ עוד הארכת ביה במקומו' אחרי' היו עלי לטורח לכתו' אותן: ואתה עתה רוצה לעשו' אחיזת עיני' בראותך כי הכחישו עדות' יחידי אנשי מקומך יצו' בכל מכל כל: ולא הלחה באר בולא ריא משו' לתא דקידושין אם אא אא נישא וליתן בדב' זה ולהבי' עליו הוה כ"כ ראיות ואתה עתה רוצה לרמו' את הבריות: אף די היה לך לומ' עליו טעה ושגג ולא לומר טעה ושגג והזיד והחשיך מאור התורה: ועתה פקח עיני שכלך וראה גם ראה מי הוא המחשיך מאור התורה ומעקש הישרה ויוצ' מהשור' לא גמר' ולא סברא אתה או הוא הלא ידעת אם לא שמעת כי כל רואה דבריך מלעיג עליהן ועודך מחזיק בה ובשטתך אחזת ולא תרפיה וצר ואור חשך בעריפיה: ומכל מקום כבר כתבת לשני הנערכים המעולים הנעלה אחיך נר"ו והחכם הנשא קרובך יצ"ו על ידי כה"ר יצחק אלג'אזי לעשות שלום ביניכם ובזה אמצא חן בעיני כלכם כי תגמר המצוה הגדולה על ידיהם ועל ידי: עוד כתבת בחתימת דבריך על החכם השלם כמהר"ר לוי נ"ר דהמתיר האסור נקרא דיינא רשיעא ואם כן שהתיר האסור לפי דעתך המדומ' הנה הוא נקרא דיינא רשיעא לפי שהסכי' על האמת: גם לפי שלא הביא ראיה לדבריו כתבת עליו שלא צדקו דבריו: והמעון הזה אשר לפני ורואות עיני כי כפי מה שראיתי מדמיונותיך והזיותיך מאמרם ז"ל בכוסו וקולמוסו כי יש בישיבתו מי שקטנו עבה ממתניך ואתה לעולם אין אתה שוקל את דבריך וחושב כי לאיש כמוך שיחך: והעבודה שלא העמדתי אותו על דבריך אלו כי הוא אדם קפדן דאורייתה מרתחא ליה ובלי ספק כי היה מיסרך כראוי לטועים ורוח רועים: המגדילים את פיהם על רבניהם והוה מחי לך באף ובחמה בסלוא דלא מבע דמא: ומה שכתבת עליו שלא הביא ראיה לדבריו כלום צריך להביא ראיה על עדות שני אחים דלאו עדות היא דהוי כחוכא ואטלולא: אף כי הוא ראה כל הכתוב לעיל ומה ראיות ברורות היה מביא יותר מהכתובות שם והוא חתם תחתיהן: וכ"ש שכפי הנראה שזייפת דבריו וכתבת עליו שכתב כי לא נאמרו דברים הללו אלא במתיר את האסור לא במתיר את המותר ע"כ: ולא צדקת בדבריך כי הוא לא כתב אלא ולאו דיינא שריינא אנא דלא שרינא אלא מה דשרי מדינא ע"כ: וכתב זה לפי שקראת לחברך דיינא שריינא עם היותו אומר האמת ומתיר את המותר אמ' הוא גם אני מתיר כמותו ולאו דיינא שריינא אנא: עוד כתבת בסוף תשובתך אחר החתימה המציאה הגדולה שמצאת עתה מחדש ז"ל גם בעדותו של הנטבע לא הזכיר המעיד שם עירו ופוק דוק בפרושו של הר"ץ ז"ל לרב אלפס ז"ל פרק האשה שלום ושם מוכח דצריך שיזכיר שם עירו: וכן מוכח בהלכות גרושין ותו לא מידי: וחן חן לך שהזכרתני לדבר שלא ראיתי מעולם וכתבת לי מורה מקום אנה אמר אותו הר"ן ז"ל אבל אם בעל נפש אתה היה לך להתבונן ולראות דמאן דבעי דצריך לומר שם עירו כלום בעי לה אלא כדי לידע שאותו פלוני שמעיד עליו הוא בעלה של אותה אשה ולא אחר ששמו כשמו ואם היהודי שבתי כהן שהיה בא עמהם בספינ' ונצול העיד שזה משה קולפ"טי הוא בעלה של אותה אשה ושלא בא עמהם משה קולפטי אחר בספינה מה יש לבקש עוד אף כי בלאו הכי יש תרופה אחרת לחולי זה למי שיודע בטיב התרת עגונות: ואיך לא נתת לב לראות כי עוררתי על דבר זה בתשובתי לשניכם אבל אתה עושה עצמך כמי שלא ראה: אלא אם עולה על דעתך שחובה לזכור שם העיר על כל פנים ואפילו בידוע שהוא בעלה של אותה אשה יעבור שיבוש זה בכלל השבושים האחרים: וכבר כתבתי לך שאיני מחטט אחר כל טעיותיך: ועוררתי אותך בתשובה האחרת על שנים מהן אשר לא יטענה בהן תינוק שאינו יודע לקרוא אבי ואמי ועדין אתה מתלבט ומתעקש בהן ואין אתה חוזר בך בפה מלא מהן: והנה הרביתי בתוכחותיך להנאתך ולטובתך ואל תקוץ בהן כי הם יורוך יאמרו לך כי המוסר חלי החכמה והענוה חלי הבינה והמזמה: וזכור כתוב הוכח לחכם ויאהבך אהבה רבה: ומאמר כמה לקה על ידי בן יוסף עקיבה: ובעל השלום יטע ביניכם שלום ותתענגו על רוב שלום: תרוממך שעתך ותזכה לאורה וישועה ושלומך ירבה בכל שעה: כנפש המוכיח בפה ואוהב בלב המבקש אהבתך ושוגה בתורתך: משה בכה"ר יצחק זלה"ה ן' אל אשקר ונ"ר: