מהר"ם אלשקר קז

ומהדמיונות שלך כי אין השתיקה כדאי לך כי אם הייתי שותק היה אפשר לדון אותך לכף זכות כי חזרת בך ונתחרטת על מה שעבר והודית על האמת כדרך החכמים השלמים המסלסלים התורה ואת קרנותיה מרימים מה שאין כן לומר עתה שפרצת גדר השתיקה וקיימת דמיונותיך הראשונות והוספת ת עליהם כהם וכהם ולא לקחת מוסר הראשונים האומרים השתיקה חצי חכמה: ומה שכתבת כי ושיטפא דאהבה עורה עיני חכמים כו': אדרבא שיטפא דשנאה עורה עיני המדומים דהסומא והעור אשר לא חלק לו בבינה ואין בפיהו נכונה הוא האומר דקדושין בלא עדים הוו קידושין דכיון שנעשו בפני שני אחים הוו להו כמאן דליתנהו: גם היה שם כמה סניפין אחרים שתיקה לאחר מתן מעות ולא אמר המקדש לי כדאמרן מלבד כמה דקדוקים אחרים שיש בעקר הדין לא עוררנו עליהם יראו אותם הסומין האומרים על שמאל שהוא ימין: לא אליכם כל עוברי דרך הביטו וראו כמה גדולה טעות האיש הלזה החולק על דבר זה ומגדיל את פיו ומגביר לשונו באונו כנגד חברו החולק עמו ונמוקו עמו ועתה הוסיף הבל על הבליו לומר כי האהבה עורה עיני חכמים ומי עור כמותך שלא הבנת דברי חכמים ולא באת בסודם: ומלבך אתה בודם: תיתי דאלמלא את פני הנעלה אחיך יצ"ו אני נושא ולמען החכם הנשא כה"ר שלמה קרובך אני עושה הייתי גוזר עליך ביושב חכמי זקני ונבוני מה שזוממת לעשות לחברך הדובר אמת ומגיד מישרים שלא יהיה לך שום עסק בדיני קדושין וגטין וכיוצא בהן כי לא ידעת בטיבן ובעקריהן לקיים מה שנאמר ועשית לו כאשר זמם בחלומותיו אשר חלם: עוד כתבת שהקפתיך בחבלות תשובות שאין בהם ממש וכו' ואני אומר דכל מי שלא שנה ולא שמש ודרדקי דבי רב הקורין בסידור ובחומש לא יעלם מהם טעיותיך והזיותיך בזה והיה כמדומ' לי שהיית נכווה בחמין ועתה אני רואה דאולי תכוה בחמי חמי חמין ותבין בין שמאל לימין: ותשוב תראה כי כל דבריך כלין מאיליהן ובלא תשוב' עליהן: עוד כתבת ואתן כלל גדול בהוראותי כי לא יעבור פי התירא בדבר של ערוה להורות הלכה למעשה אם לא על אחד משני דרכים וזה בהיות לי ראיה וטעמא להתיר אליבא דכולי עלמא: או בדרך שני דחזינא הלכה למעשה מגדולי הדור אשר היו לפנינו אליבא דמאן דמתיר ולא יחוש לדברי האוסר ואז אזילנא לקולא ובדליכ' קמן חדא משני טעמים הללו אזילנא לחומר' באשר איני כדאי להכריע בין המחברי' וכו' ע"כ: והאמת אתך בזה כי אם אין אתה כדאי להבין דבריהם איך תהיה כדאי להכריע ביניהם: גם מה שכתבת שאין אתה מורה להתיר אלא בדבר המוסכם לכל ומותר לכל גם בזה צדקת דהלואי בדבר המותר לכ"ע תוכל למצוא ההתר עם היות שהנשים הטוות לאור הלבנה לא יבצר מהן דבר זה וידעו לעשותו ואמנם החכמים בטעם כעקר לא בשתוף השם לא יעשו כדבר הזה אלא הולכים אחר הרוב כדכתיב אחרי רבים וגו' ואחר הכרעת האחרוני' ואחרים מלבד אלה וכבר כללו בזה כמה כללים וכמו שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה ז"ל אבל אם היה רב אחד במקומם הולכים אחר רבם וכו' עד ומן הדרך הזה כל שנהגו לעשות כל מעשיהם ע"פ הלכות הרי"ף ז"ל וכמקומות שנהגו לעשות כל מעשיהם ע"פ הרמב"ם ז"ל: ובמקום שיש שני פוסקי' שוין שהולכים אחר המחמיר בשל תורה דוקא כשהן אחד כנגד אחד אבל אם שנים הם כנגד אחד הולכין אחר הרוב ואם ת"ח ראוי להורא' הוא ורואה דברי המיקל בזה אפשר שיעשו כקולו מפני שהוא מסכים עם המיקל והם רבים כנגד יחיד ע"כ מדבריו ז"ל: ומן הראוי היה לך לפי שטתך למשוך את ידיך ולא להורות לאיסו' כמו שאין אתה מורה להתיר כי איך יתכן שיהיה רוב המורי' ככלם מתירין ואתה תאסו' עד שיהיה דבר מוסכם ומותר לכל הזה פועל אדם חכם או בער בתקנת עגונות או בזולתן: גם אני רואה כי אף לפי שטתך דבריך סותרים זה את זה לאשר מחזה האמת יחזה כי הנה עדות שני אחים ולא התפרדו הדבר מוסכם לכ"ע דאין בה ריח עדות כלל לכל דבר שבעולם ואתה מכריע את כלם ואומר דקדושין כה"ג הוו קדושין ואין בעולם מי שאמר זה ולא מי שיאמ' אותו זולתך: ואפי' אי הוו אלעזר ואיתמר וכיוצא בהם אין בעדותן שום ריח עדו' כלל וכדבעי' למכתב: וכ"ש ששמענו ממהדורי מילי שהתרת לומ' לעובדי כוכבים להדליק את הנר ליל שבת כדי להוליך את הקרואים לחופה לביתם והנה סתרת שטתך זאת סתירה מוחלטת כי לא תמצא אחד מאלף שמתיר בדבר זה וכמעט שלא ימצא בזה שום מתיר בעולם והדבור אצלך עיר פרוצה אין חומה ולא די לך שטעית בעיקר הדין אלא שעברת על דברי עצמך בטעם זה ובטעם הבא אחריו: וידוע הוא דאסורי שבת חמירי טפי וכדאיתא פ"ק דיבמות: גם הטעם השני הוא דברי רוח ונעצם בלא מוח דבכה"ג לא תמצא באלף דיני' כך ומה תעשה בדינים מחודשי' שנופלים בכל יום ולא דברו בהן התורה בהן להחמיר לפי שלא דברו בהן וצריך המורה כדין וכהלכה להוציא דבר מתוך דבר אף כי ילך אחר הרוב ואפי' בשל תורה: ואתה לא כן תדמה ונמצאו ידיך אסורות ורגליך קשורות ואיך תקפוץ להורות ותעשה מהקלות חמורות: גם הבאת דברי האשר"י ז"ל שכתב דהיכא שנחלקו שני גדולים בפסק הלכה לא יאמר הדיין אפסוק כמי שארצה וכו': ללא צורך אלא להוסיף אורך להגדיל גוף הקנדרס ולבלבל הענין דמי הן השנים החולקין בדבר זה ואנחנו נאמר נעשה כאחד מהם והלא אין כאן אפי' אחד כנגד מאה או אלף ומיום שנתנה תורה עד היום לא שמענו ואבותינו לא ספרו לנו שיש לחוש לעדות שני אחים ולא התפרדו והעידו תוך כדי דבור לשום דבר בעולם: גם דברי הר"י קולון ז"ל שהבאת אין להם ענין לכאן כלל כי מי הוא זה האומר בנדון שלנו קים לן כפלוני גאון וכבר הודעתיך עקרי הדברים מפי גדולי המורים ראשונים ואחרונים ואין אתה משים לב ולא רוצה להתלמד ועושה עצמך כידעוני לא כשואל: עוד כתבת שבאת לסקול האבנים ולבער הקוצים וכו' והנה סקלת האבנים ונתתם בחדר משכבך ועל מטתך וביערת הקוצים בגדישך ובקמתך ופתחת בשור וסיימת בבור נכנסת בקדושין בשני אחים ויצאת בקדושין בעד אחד וקורין לכיוצא בזה המדברים המשא ומתן המתוחבל דידוע הוא דעדות שני אחים אין בעולם מי שיאמר שיש לחוש להם כלל ואמנם בקדושין בעד אחד הרא"ם ז"ל חושש להן וכמו שכתוב בשמו בסמ"ג הפך מכל הראשונים והאחרונים: וכבר כתבתי בתשובתי דברי הרשב"א ז"ל שכתב בתשובה לתלמיד אחד שרצה לסמוך על הכתוב בספר המצות בקדושי עד אחד ז"ל: ומה שבאת לסמוך על מה שמצאת בספר המצות מי סנו הלכות גדולות והרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל וכל הגאונים וכל חכמי האחרונים שאתה מראה עצמך כאיש אמת ומחמיר יותר מכל אלו ומכל אשר נהגו בכל הארצות לסמוך על שטת פשיטות מה שנאמר בזה בגמ' דהא רב ושמואל ובי דינא רבה ורב נחמן ורב כהנא דאמרי דאין חוששין לקדושיו אפי' שניהם מודים וכו' עד ושטה זו פשוטה בכל התלמוד שאין דבר של ערוה פחות משנים וכו' וחתם תשובתו על שטה זו היה לי ליסרך בשוטים כאשר ייסר איש את השוטים ועל כל קוץ וקוץ להכות אותך בקוצים: רק מוסרי וסכלותך מצילין אותך גם מגודל לבב אינך מכיר לבבך השובב וכו' ע"כ: והרב רבי דוראן אחרון האחרונים ז"ל הביא תשובה זו בתשובותיו וכתב שם דנראה משם כי המקדש היה טוען כי בפני שני עדים קדשה אבל לא העיד בזה בב"ד כי אם עד אחד והתירה הרב משום דאין דבר של ערוה בפחות משנים ואפילו שניהם מודים וכו' ושבח את דבריו של הרב ז"ל וכתב עליו בנות ישראל אל הרב הגדול בכינה וכו' והנה היא כתובה בתשובתי והוא עושה עצמו כאלו לא ראה אותה ולפי' חזרתי לכתבה בכאן: ואם זה כתב הרב הגדול ז"ל בהלכה למעשה בעד אחד מה יאמר בעדות שני אחים דאין שם שום עדות כלל אלא כקדושין בלא עדים והיא אינה מודה שקבלה הפרוטה בקדושין וכך נראה בפירוש מדבריה שחזרה ואמרה אחר כך תן לי שתי פרוטו' ואתקדש לך כמו שכתוב בטופס העדות: וכבר כתבתי בתשובה הראשונה שגם רבי גרשום מאור הגולה ז"ל והגאונים ז"ל כתבו כך גם ר"ח ז"ל ורש"י ז"ל וכל האחרונים וכמו שהעיד עליהם הרשב"א ז"ל בתשובה דלעיל: ומה יענו שפתי ויכתבו אצבעותי בדבר זה יותר ממה שכתבתי ועודך מחזיק בה עוד כתבת מנא לך דמבטלי' קלא וכו' ע"כ: מריה דאברהם מה טיבו של זה האיש דלקחתו לו לא חייש ואינו מתבייש לומר עלי דבר שלא אמרתי ומה שאמרתי הוא דאין שם קול כלל לא מיניה ולא מקצתיה וצריך שיוחזק בבית ולא הוחזק אלא דבר המבטלו דהיינו שנתקדש' בפני שני אחים ואפילו למאן דאמר לא מבטלי' קלא בכה"ג מבטלי' ומבטלי' וכתבתי שם כל דבר בשם אומרו: ואם דפקתך בהלת הקנטור ולא הבנת הדברים תראם למי שיפרשם לך: ועוד אדתאמר לי מנא לך דמבטלי' קלא תאמר זה להרב הגדול הרמנ"ע שכתב בחתימת דבריו ז"ל וכן הלכה דמבטלי' קלא ולמה לא תשאל לו מנא לך אף כי הביא כמה ראיות לדבריו וכן הרב רבי אשר והרבה מן הראשונים והאחרונים ואנן לאו להכי נחיתנא: והבו ליה אפריון למר יהודה שלמד אותי איך הייתי צריך לומר וז"ל דהכי איבעיא לך למימר אפי' למאן דאמר מבטלים קלא דוקא שבאו ואמרו שהוא שקר לגמרי עד כאן: וזה שקר לגמרי שאותו לשון הוא דברי המפרש או המחבר בעצמו והיכי שייך לומר דהכי איבעיא לך למימר ואיבעיא לך אתה למימר הכי איבעיא ליה: ואם הדברים מפורשים שם כשמש בחצי השמים למי שיחלוץ מתאות הקנטור והקנאה והנצוח: עוד נתחבטת ונתלבטת בענין האמתלאה ואמרת ז"ל ואתה דנתני כתינוקות של בית רבן וכו' ואתה הוא שדנת את עצמך כי ככחך אז כחך עתה ועל השמועה הוספת באמרך אין קרוי אמתלאה אלא ביצא עליה קול שהיה בתנאי או ספק קרוב לו ספק קרוב לה ובכל אלו הספקות אפשר דלא הוו קידושין מעולם כלל ובכה"ג קרוי אמתלאה אך בנידון דילן קדושי ודאי הוו אלא בשביל שהיו בפני שני אחים ויש אומרים עדותן בטלה לגמרי והיכא דאיכא דלא סברי הכי וכ"ש דרבני שפירא חלוקין בהדיא בזה להכי איכא למימר כאלו אתחזק בבי דינא בלא אמתלאה עד והואיל בנדון דילן איכא פלוגתא שייך חשד ורנון לבית דין ע"כ: ומי יתן ידעתי אם אתה מבין מה שכותבין אצבעותיך חדא דכתבת דאיכא דלא סברי הכי אלא דחיישי לקדושיה וכבר כתבתי דאין בעולם מי שאומר דחיישי לקדושי שני אחים שהם ראשון בראשון זולתך ולינא בהא פלוגתא כלל: ועוד דהאי קלא לא אתחזק בבי דינא כלל ומאי דאתחזק בבי דינא הוא שנתקדש לפני שני אחים ובשתיקה דלאחר מתן מעות וזולתה: ועוד דאין לך בעולם אמתלאה גדולה מזו דקדושין על תנאי דאמרת אדרבה דע"כ דהוו קדושי ודאי אלא שהיו על תנאי אבל קדושין בפני שני אחים אין שם ריח קדושין כלל כלל אלא כקדושין שלא