מהר"ם על עירובין לה

בתוס' ד"ה כל הטומאות כו' משום דחשיב אשה כבדוקה והא דאיתא התם דאשה נמי כיון דשכיחי בי דמים כאינה בדוקה דמיא כדלעיל היינו דוקא להלל וחכמים מטמאין לה בקדשים מעת לעת: