מהר"ם על עירובין לה.

בגמ' חסורי מחסרא והכי קתני וכו'. י"ל למה היה צריך לחלק בין אבר לנמצא ולהגיה נמצא המפתח דהא לא הוה קשיא לן אלא ואי ביו"ט איירי מה לי עיר מה לי שדה והוה ל"ל דחסורי מחסרא וכו' בד"א ביו"ט אבל בשבת אין עירובו עירוב ועל זה פליג ר"א ואמר בעיר עירובו עירוב וכו' הואיל ואישתכח יכול להביאו כדפרש"י לעיל מקמי דאוקמוה בחסורי מחסרא וי"ל דא"כ הוי ת"ק מחמיר טפי מר"א דהא ביום טוב אפי' בשדה שרי לר"א ובשבת בעיר הוי עירוב ולת"ק בשבת לא הוי עירוב בשום פנים ומתני' משמע דר"א מחמיר מת"ק ופליג איו"ט דהא מתניתין ביום טוב איירי ולכך נצטרך לומר דמתני' איירי בשלא נמצא דאז רבנן מקילי הואיל ויכול לפחות לכתחלה ור"א מחמיר דס"ל דלא שרי לפחות ובשבת בנמצא המפתח מקיל ר"א טפי משום דס"ל כר"ש דיכול להביאו דרך גגות וקרפיפות וק"ל והא דאי' בגמרא בשדה אין עירובו עירוב כרבנן עי' במאור (הגדול) [הקטן] ובדברי ר' יהונתן כפי' האלפס ותמצא פירושו:

בתוס' ד"ה חסירי מחסרא וכו' וד"ה ותניא בתוספתא וכו' נראה דהכל ד"א הוא וה"ג והא דתניא בתוספתא וכו' והמשך דברי התוס' כך הם ור"ל וא"ת והא ע"כ צ"ל דג' מחלוקת הם משום דהא תניא בתוספתא ומודים חכמים לר"א וא"כ תקשה מאי ומודים והא אינהו מקילי טפי מיניה במתניתין אלא ע"כ ג' מחלוקת הן דת"ק דמתני' סבר דבכל ענין הוי עירוב ור"א סבר דבכל ענין לא הוי עירוב והיינו אותן חכמים דהוא ר"א דמתני' ונקרא בתוספתא בשם חכמים ור"א דברייתא מחלק בין עיר לשדה ולכך קתני בתוספתא ומודים חכמים דהיינו ר"א דמתני' לר"א דמחלק בין עיר לשדה זה אינו דנראה דאנמצא המפתח קאי ותימה על התוס' דכתבו על רש"י דלא דק דהא דכתב רש"י דג' מחלוקת הן היינו מקמי דמוקי לה בחסורי מחסרא אבל בתר הכי אין ה"נ דס"ל לרש"י דב' מחלוקת הן וגם יש להקשות אאוקימתא דרבה ורב יוסף או לפי אוקימתא דאביי ורבא דלא מחלקי בין אבד לנמצא כדמחלק לפי אוקימתא דחסורי מחסרא וא"כ היכי מתרצין התוס' דקתני ומודים חכמים לר"א וי"ל דאינהו ס"ל דב' מחלוקת הן כדלעיל: