מהר"ם על חולין קכד.

בגמ' זימנין אשכחיה וכו' ואלא עולא ארישא אמרה ניהליכו וכו' א"ל האלהים וכו'. מקשין לפי מה שהבין רבי אמי שעולא קאמר לה אסיפא כי א"ל רב אושעיא הכי אמר עולא והכי אהדר ליה רב נחמן וא"ל משום דרב נחמן חתניה דבי נשיאה וכו' איך הבין רבי אמי מה א"ל רב נחמן לעולא אמר ר"י אפי' כתרטא וכו' ואפי' כנפיא דאי אסיפא קאמר לה אין שייך לומר אפי' כתרטא ואפי' כנפיא דהסיפא לא איירי אלא בשני חצאי זיתים וצ"ל דלא סיים רב אושעיא כל הענין קמי דרבי אמי אלא הגיד לו הענין בקצרה דעולא אמר משום ר"י לא שנו וכו' ור' נחמן השיב אם אמר לי ר' יוחנן מפומיה לא צייתינא ליה ותו לא:

בתוס' ד"ה כי ממעט ליה מד' וכו' הכי נמי האי תנור כו' לא חשיב וכו'. פי' דאל"כ תקשה ליה לר"י גופיה דהא איהו נמי מודה היכא שכבר תפר שטמא כמ"ש התוס' בדבור שלפני זה:

ד"ה ה"ג במסכת כלים וכו' אבל בקטן תחלתו כל שהוא שיריו ברובו משתגמור מלאכתו ולא קאי משתגמור מלאכתו אשיריו ברובו אלא אשני תנורים וכו' כצ"ל. ובתר הכי מפרש איזה גמר מלאכתו משיסיקנו לאפות בו סופגנין:

ד"ה הא בתנורא בר תמניא. נראה דהגירסא הנכונה בגמ' ובפרש"י צ"ל בר תמניא כמו שהוא בתוס' וכן משמע מלשון רש"י שכתב דאע"ג דחציו איכא ארבע וכו':

בא"ד דלא עדיף שיריו מתחלתו וכו' ואע"ג דהיכא דעבדיה גיסטרא קאמרי רבנן לעיל דוקא חולקו לג' אע"ג דליכא בחציו ד' צריך לומר דסבר דגיסטרא לא מקרי שיור והוי כאילו לא נחלקו וק"ל:

ד"ה אבל פלטתו סכין וכו' היכי מוקי מלתיה דר"י וכו'. אי כשכנסו וכי עדיף כנסו מפלטתו יחד כזית כצ"ל. ור"ל אפי' מוקי לה כשכנסו לא אתי שפיר משום דעדיין תקשה לך וכי עדיף כנסו ממקומות רבים עד שכנס כזית יחד מהיכי שפלט הסכין כזית ביחד דאפי' הכי למאן דמתני ארישא ס"ל לר"י דבטל משום דלעיל אמר רב הונא אמלתיה דר"י והוא שכנסו לכך נקטי התוס' האי לישנא היכי מוקי מלתיה דר"י אי כשכנסו וכו':

בא"ד וי"ל דאין הכי נמי דודאי עדיף היכא שכונס בידים מעט מעט עד שנעשה בכזית מהיכי שפלטתו הסכין כזית ביחד ולכך ס"ל לר' יהודה דאלל המכונס והוא שכנסו טמא: