מהר"ם על בבא מציעא נד:

ד"ה מוסיף חומש על חומש וא"ת והא בעינן יחוד כלי וכו'. פירוש כדלעיל וא"כ על כרחך צ"ל דייחד כלי לחומש הראשון וא"כ נעשה קרן ופשיטא דמוסיף עליו חומש:

ד"ה ולא מתנא תנא כו' עד ולא קתני בסלע וחומש מעות אלמא וכו'. פירוש דהא בהדי סלע מסתמא נכלל בו קרן וחומש ואם כן החמישית מהסלע הוא חומש ואם איתא דמוסיפין חומש על חומש במעשר הוי ליה למיתני מביא בסלע וחומש מעות פירוש הומש מהחמישית של הסלע שהוא חומש אבל חומש מהקרן ס"ד השתא בקושיא דאין צריך להוסיף על קרן שני ותירץ וי"ל דלא חשש וכו' תדע דהא על קרן שני מוסיף חומש לכולי עלמא אפי' את"ל דאין מוסיף חומש על חומש ולא קתני מביא בסלע מעות וחומש של הקרן:

ד"ה לענין חומש קאמרת וכו' וכי פריך לעיל בשלמא כולה לשמים וכו' לא אסיק אדעתיה וכו'. ר"ל כי פריך בשלמא כולה לשמים למעוטי קדשים קלים דלית בהו מעילה א"כ ס"ד דאמעילה קאי ברייתא זו דקדשי קדשים והלא קי"ל דאין בהם מעילה ובמסקנא דברייתא מסיק דמרבינן נמי קדשים קלים וא"כ איך אפשר דברייתא זו איירי במעילה לכך צ"ל דאז לא אסיק אדעתין מסוף הברייתא: