מהר"ם שיק יורה דעה צד

תשובה קל"ז בעזהי"ת חוסט יום ג' לסדר וארא תרל"מ לפ"ק

החיים והשלום וכ"ט להרב המאוה"ג כש"ת מוה' לעמיל וואלנער נ"י אבדק"ק שאמבאקרעט

מכתבו, קבלתי ואם אמנם שאין אני מכיר אותו אפי"ה כיון ששאל אותי בדבר הלכה צריך אני להגיד חוו"ד בזה על הנידון שלו שנכרי אחד שיש לו למכור י"ש וע"י שמוכר ג"כ בשר חזיר עי"ז ממשיך כל הערלים הבאים שם מהכפרים ומבטל עי"ז כל פרנסת בני עירו ומכ"ש להשכנים הסמוכים הדרים אצלו ורוצה אחד מהסמוכים לו ליקח נכרי אחד שימכור בשר חזיר בביתו ואינו רוצה שיהא לו שום רווח מהבשר חזיר אלא שעי"ז יהא יכול להמשיך את הערלים לשתות שם י"ש ועי"ז יהא מסולק הנכרי הראשון לגמרי ודעתו כיון דסחורה בדברים אסורים הוא רק מדרבנן יש להתיר והנה גוף הדין לעשות סחורה בנו"ט או בבשר חזיר פליגו בזה הפוסקים ראשונים ואחרוני' אי הוי דאורית' ובפרט בחזיר דיש בו ג"כ משום ארור ודעת מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחלק יו"ד סי' ק"ה וק"ו נוטה לדעת הסוברי' דהוא איסור דאוריית'

והנה בנידון של מעלתו נראה דלכ"ע אין בו איסור דאוריית' ונהי דבספר אמרי אש חיו"ד סי' נ' כ' דאפילו לעשות עיסקא למחצה או לשליש עם הגוי אסור מ"מ היינו אם יש להישראל חלק בו ומרן הגאון זצ"ל שם כ' דאם אין הישראל רוצה לקנות כלל הבשר האסור אינו קונה בע"כ ואפילו לוקח רווח היינו רק שכר מעותיו הוא נוטל עיי"ש וא"כ מכ"ש בנידון של מעלתו דבאמת אין הישראל רוצה ליהנות בשום דבר ואינו רוצה ליקח שום רווח מהבשר חזיר אלא שיהא נהנה עי"ז דהגוים יבואו אצלו לשתות והנאה כזו דהוא הגרמא דגרמא בוודאי אין בו איסור דעושה סחורה בדברים אסורים ואפילו לענין איסור הנאה נראה דהגרמא כזו שרי אלא דבנידון הנ"ל אסור משום מ"ע משום דהוא בביתו של ישראל ומראית העין אסור אפילו באיסור דרבנן ונהי דבחדרי חדרים כ' המג"א סי' ש"ג דמותר בדרבנן אבל מילתא דפרהסי' כנ"ל בוודאי אסור אפילו לדעת האומרי' דסחורה בדברי' אסורי' אסור רק מדרבנן מ"מ אסור משו' מראי' העין

ומכל מקום כיון שכ' מעלתו דיש בזה הזיקא דרבים נראה לי אם יעשה לוח הנקרא פירמ"א על פני הבית ויהא הפירמ"א כתוב על שם הגוי שהוא מוכר בשר חזיר שיש לו רשות על זה מהשררה ועל ידי זה מסתלק האיסור מראית העין משום הזיקא דרבים אפשר להתיר בכה"ג וכעין דהתירו לטלטל קוץ ברה"ר ולכבות גחלת של מתכות משום הזיקא דרבים כמבואר באו"ח סי' של"ד סעי' כ"ז אע"ג דיש לחלק (וגם כיון שעי"ז מציל מידם ומכח מציל מידם התירו באו"ח סי' רמ"ד גבי מכס כיוצא בזה) מכל מקום עם הפירסו' של הפירמא הנ"ל נראה לפענ"ד להתיר בתנאי שהישראל יהא מרוחק מהגוי בכל מה דאפשר ואם הגוי אינו שם לא ימכור הישראל כדי שיתפרסם גם בין הנכרים עצמם שאין לישראל שום עסק בזה גם שלא יקנה הישראל הבשר ההוא ואם צריך הישראל ללות להגוי מעות יהא רק בהלוואה ולא יהא לו שום קנין בבשר וירחק עצמו מהמקום ההוא וטוב לעשות מחיצה לדברים האסורים הנ"ל כן נראה לפי ענ"ד דברי הדו"ש

הק' משה שיק מברעזאווע תשובה קל"ח

בעזה"י יום עש"ק לסדר תולדות תרל"ט לפ"ק חוסט

החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב המאוה"ג המופלג מוה' מרדכי נ"י אבדק"ק אסאנפא והגליל יע"א

מכתבו קבלתי בשבוע זאת בענין סחורה בנו"ט שאיש אחד אדם כשר הי' לו קצבות בהרענדא ועתה קם ערל אחד שהשיג ג"כ רשיון לקצוב בשר והערל מוכר במקולין שלו גם בשר חזיר ועי"ז הנכרים כולם קונים בשר אצל הערל והישראל נשאר מבלי פרנסה ובא לשאול אם רשאי ליקח ערל וליתן לו מעות שהערל יקנה לו חזירים ושאר דברים טמאים ויקצוב במקולין שיעשה לו הערל למחצית שכר עם הישראל ההוא אם חשוב זה כנושא ונותן בנבילות וטריפות או לא ומעלתו האריך בפלפול אם איסור לעשות סחורה בנבלות וטריפו' הוא מה"ת או דרבנן או משום גזירת הכתוב וכבר פלפלו בזה גדולי האחרונים אלא שלבסוף הביא דברי מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל ביו"ד סי' ק"ח שכיוצא בעובדא כזה שמרן ז"ל התיר שישראל ילוה להגוי והגוי יקנה לעצמו הדברים הטמאים או החזירים ואח"כ יגבה הישראל את חובו מהדברים הטמאים דאז לא קנה הישראל את החזיר וכמ"ש מרן ז"ל שם וזה התיר במקום הפס"מ ואפי"ה כ' דשומר נפשו ירחק מזה ומעלתו נ"י כ' דיש לחוש בדור הפרוץ הזה להתיר כזאת דהפושעי' יכשלו בם ובאמת משום הא אין חשש שהרי אמרו בכה"ג על ר"י שאמר אוי לי אם אומר שמא ילמדו הרמאים ואפי"ה אמרו מהאי קרא דכתיב צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו וכו' ועוד הביא שם בשם חכמת אדם בבינת אדם שלו סי' ס"ד שכ' גם כן שאפשר שיתן לנכרי מעות בהלוואה לקנות עופות טהורות וטמאין ובכה"ג לא הוי כנו"נ בנו"ט כמ"ש בשם מרן חת"ס זצ"ל אלא שמעלתו מסתפק דאפשר דהבינת אדם הנ"ל לא התיר אלא בעופות טמאות אבל לא בחזיר דחמיר משאר טומאות

והנה בספר אמרי אש חלק יו"ד סי' נ' האריך לאסור כל שהישראל נהנה מהדברים הטמאים ועוד מטעם אחר לפי שיטת רש"י המובא בש"ע ויו"ד סי' קס"ט דיש שליחות לגוי לחומרא וא"כ הוי הגוי שליח של ישראל וא"כ הוי הדברים הטמאים והחזיר של ישראל המשלח וא"כ אפשר דאין ראי' מאו"ח סי' רמ"ה לפי מ"ש הב"מ באה"ע סי' ה' דלענין שבת לא שייך שליחות אפילו ע"י ישראל עיי"ש וא"כ לטעם השני של האמרי אש דיש שליחות לחומרא א"כ החזרים של ישראל הם אפילו אם לקחן הגוי וקשה על דברי מרן הגאון בעל חת"ס הנ"ל שהתיר מיהו לפי ענ"ד יש לישב כיון דהישראל המשלח אינו רוצה שיהי' לו קנין בהחזרים והדברים הטמאים ואין קנין בע"כ דקנין קי"ל דצריך כוונה וא"כ שפיר כ' מרן ז"ל מ"מ לפי טעם הראשון של האמרי הא"ש הנ"ל דאסור לישראל ליהנות מן החזיר וכיוצא בזה הי' עדיין ראוי להיות אסור ולא סגי בהיתרו של מרן זצ"ל

אמנם נראה לפי ענ"ד בנידון של מעלתו די"ל דהגוי ע"י מה שמכר הבשר חזיר הפסד הרבה לישראל שלא הי' יכול למכור הבשר שהי' לו מבהמות כשרות ואולי כיחש הגוי המוכר בשר חזיר לומר לפני הערלים הקונים שאין כאן בנמצא בשר בהמה כלל וא"כ הדברים הטמאים עשו לו היזק והרי הוא כמו דאמרינין ביו"ד סי' קי"ז ברמ"א ובש"ך וטו"ז בשם רשב"א דמותר ליקח בעד חובו אפילו דברים טמאים עיי"ש ומשום דאינו יודע הפסידו כמה הפסידו הגוי ע"י מכירת הבשר חזיר ולכך רשאי ליקח אם יעלה גם מן החזיר הריווח ובפרט שע"י זה החזיר או הדברים טמאים צריך ליתן לגוי הקצב שלו מן הבהמות הכשרות ופעמים שזה מרובה ופעמי' שזה מרובה לא חשיב הנאה כנ"ל

וכל. היתר מרן הגאון זצ"ל הוא דווקא בכה"ג גם צריך שיהי' המקולין של גוי כי מלבד האיסור הנ"ל יש בו משום מראית העין וכל הדברים האסורים מלבד האיסור ממש צריך ג"כ שלא יהא בו איסור משום מ"ע ע"כ צריך להיות על מקולין שלו לוח הנקרא פירמ"א על שם הגוי ואם רוצה להיות בטוח על חובו צריך קאנטראק"ט להיות חובו בטוח אצל הערל לגבות ממנו מאיזה מקום שירצה אבל דברי החכמת אדם הנ"ל קשה לי להבין דעליו בוודאי קשה מה שהקשה בספר אמרי א"ש הנ"ל ועכ"פ מי שרוצה לסמוך על ההיתר הנ"ל צריך שיפרסם על פתח המקולין להיות עליו פירמ"א ושם הגוי יהא חרות וכתוב על הלוח ואז שוב לית בי' משום מראית העין וגם צריך להיות דווקא הפס"מ ושעת הדחק ואי אפשר בבנין אחר ורק בכה"ג התיר מרן בעל חת"ס זצ"ל והנראה לפי ענ"ד כתבתי ואחתום בברכה המשולשת ידידו הדו"ש:. ה"ק משה שיק מברעזאווע

תשובה קל"ט

בעזה"י בחוסט יום עש"ק פ' נח תרל"ח לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב לתלמידי התורני המופלג מוה' פישעל ני' מישוב זאנדע

מכתבך קבלתי וע"ד האיש הידוע שכ' שהודיע שאמר על טריפ' כשר מה דינם של הכלים הנה האיש ההוא כשם שאינו יודע מה הוא כשר כן אינו יודע מה הוא טריפה ואין בהודעתו כלום מלבד שאין אדם משים עצמו רשע והודעתו לא הי' בדרך וידוי או תשובה אלא בדרך חוצפה ונשאר עדיין הדין דאין אדם משים עצמו רשע ובפרט שאין נפ"מ אלא לענין הכלים והם אינם בני יומן והנתבשל בהם בדיעבד מותר ואין נפ"מ אלא לכתחילה וא"כ לא הי' לו להודות כי אצל האנשים ההם הוי כדיעבד וגם הרי הכלים נתערבו מסתמא ובטלים ברוב וא"כ הא דהודיע הי' רק לעשות עצמו רשע ואינו נאמן לאסור הכלים

ומה שכתבת שאתה ואביך ני' שווייתם אנפשכם כחתיכה דאיסורא הלשון עצמו אם הוא כוודאי שוי' אנפשי' חתיכא דאיסורא או רק מספק אין אני יודע באיזה לשון אמרתם ושמא בדרך ספק אמרתם ומכל מקום אפי' אם בלשון וודאי אמרתם ושויתם אנפשכם חד"א הכלים שהשתמש בהם בכלי שני מותרים ומה שנשתמש בכלי ראשון אם אינם מעורבים עם שאר כלים שהם רובם כנגדן אז הכלי ראשון אסור ותו אין אתי חדשות דברי רבך הדורש שלומך

הק' משה שיק מברעזאווע: