מהר"ם שיק יורה דעה עה

בבליעת בב"ח דאסור לגמרי אפילו למכור לגוי אא"כ יש הפס"מ או שאר צדדים להתיר יש להקל דהרי מלבד השיטות הנ"ל המתירין למכור הכלי הא גם לטעם המג"א הא הרבה מהאחרונים דפליגו וס"ל דמותר להנות איסור הנאה ודווקא בחמץ וכמ"ש המקו"ח בססי' תמ"ח והובא שם בפ"ת ביו"ד בסי' צ"ד סעי' ג' עוד הרבה אחרונים שכתבו כן וכן נראה לפי ענ"ד

תשובה ק"י החיים והשלום וכל טוב לאהובי הדיין המצויין בהלכה הרב המופלג בתורה כש"ת מוה' מאיר ני'

בהיותי יחד עם מעלתו ני' שאל ממני בדין טיפת חלב שנפלה על הקדירה מבחוץ שלא כנגד הרוטב ואין שהות להניחו להצטנן כגון בערב שבת וקי"ל ביו"ד סי' צ"ב ובש"ך שם סק"ל שאם יש ס' נגד הטפה יערה בצד האחר אם צריך מיד ושאל מעלתו ני' אם עבר ועירה כנגד הטפה מאי דינו דנהי דיש ס' נגד הטיפה מ"מ כשמערה לבסוף לא נשאר ס' ברוטב שבקדירה נגד הטיפה ואסור והנה כבר אמרתי והשבתי לו אז פא"פ אבל הואיל ומעלתו ני' ביקש ממני להשיבו בכתב צריך אני להאריך קצת כי דין זה הוא מן הלכו' עמימות והנה אם נפל הטפה נגד הרוטב מצינו בו ד' שיטות הובאו בפוסקים

דעת הסמ"ג דמפעפע בכולו ונחסרו החרסים ונעשה כל הקדיר' נבלה וצריך ס' נגד כולו אם הי' אפשר כמו שהביא הש"ד סי' נ"ה ומהר"מ הוצרך ס' פעמים ס"א דהבליע' נ"נ אמנם הראב"ן והסמ"ג התירו הראב"ן התיר משום דהוי כמו נפלה לתוך הרוטב דפשיטא לי' דמפעפע לפנים כמו שהביא המרדכי והשערים הנ"ל והסמ"ק התיר משום ממנ"פ דאם מפעפע מותר ואם אינו מפעפע א"כ הוא עומד במקומו ופליגו בכוונתו הש"ך בס"ק י"ח והטו"ז בס"ק י"ט ולפי ענ"ד נראה לכאורה אם הקדירה מליאה מלא וגדוש ע"ד שצריכה להיות מליאה אם רוצין להגעילה כמבואר בסי' תנ"ב באו"ח לכ"ע שרי דהרי כיון דמהני וחשיב כה"ג כהנעל' אם כן חזינין שהרוט' והמים שבפנים פועלים על בליעה שבחרסי הקדירה אפילו מבחוץ להוציאו כשם שאם מכניסין הכלי בתוך המים מפליטים ממנה רק המים שמבפנים פועלים על מאי שבדופן הקדירה מבחוץ וא"כ הא חזינין דהדופן הוי כאלו הוא בתוך המים וא"כ פשוט דהטפה הנופלת הוי כנפלה לתוך המים ונתבטלה ואפילו בכ"ח שאינו יוצא מידי דפיו מ"מ הא גם באוכל הרי אין הגעלה באוכלין ואפי"ה אם הוא בתוך המים המים מבלבלין ומתבטל בס' וה"נ המים שבפנים דהיא נמי כמבחוץ מבלבל הכל ונתבטל וא"כ תימה לכאור' איך סתמו הגאונים הסמ"ג ומהר"מ וסייעתם וחששו שמא אינו מפעפע מבפנים ומ"ש מהגעלה (ואפילו אי אינו מליאה מ"מ הא משמע בזבחים דף צ"ו דאי אינו מפעפע בכולו מהני הגעלה באותו מקצת והוי כאלו אותו מקצת לגמרי במים וא"כ ג"כ קשיא)

ולבאורה הי' אפשר לישב דס"ל כדעת הרמב"ן המובא ברשב"א בתהבה"א ריש שער רביעי בית רביעי בבדק הבית ובמשמר' הבית וביתר ביאור בר"ן בחולין בשמעתין דטיפת חלב דסובר דחלב ושמן ורוטב וכיוצא מבלע בלע מפלט לא פליט ולכך אין מגעילין בשאר משקין והבאר יעקב באו"ח סי' תנ"ב הביא להקשות א"כ שמן של גוי למה אסרו משום זליפתן של כלים ורצה לתרץ דגם לרמב"ן פלטי אלא שאינם פולטים לגמרי וזה אינו דהרי הרמב"ן יליף לה מהש"ס דחולין דף ק"ח ע"ב דאמרי' מבלע בלע מפלט לא פליט משמע דאפילו משהי לא פליט וא"כ עמדה הקושיא מיהו לא קשה מידי דהרי מסיק שם בש"ס בחולין ק"ח ע"ב כשנח הדר פליט והפי' כשנח מבליעתו הדר פליט או כשנח מרתיחתו ועכ"פ שפיר נאסר שמן של גוי

ועכ"פ לפי דעת הרמב"ן שפיר פסק הסמ"ג ומהר"מ ורש"ל שמא אינו מפעפע אפילו מליאה ולכך נעשה הקדירה נבלה ולבסוף כשנח הוא מפליט לתוכו וא"ש א"נ חששו לדעת הרשב"ם דבעינן גבי הגעלה שהי' כדי שתפליט וכיון שאינו מפליט מיד נעשה נבלה וכיון דאנן רק לכתחילה חיישינן לרשב"ם לכך שפיר קי"ל כאן דהוי כנפלה לתוכה אלא דפליגו דסמ"ג סובר דאפילו החרסין נעשה נבלה ומהר"ם סובר דרק הבליעה נעשה נבלה

ובאמת דעת הסמ"ג לכאורה תמוה דאיך אפשר דהחרסין נעשו נבלה גבי טיפת חלב דהרי כיון דיש ס' טיפין נגד הך טיפה א"כ אין כאן איסור בב"ח וא"כ החלב היתר ובהיתר לא שייך נעשה נבלה וצריך לדחוק מ"מ כיון דגם בליעת בשר יש כאן נהי דהבשר ס' מ"מ אמרינן לא פלוג ונ"נ ועכ"פ לדעת הר"א דסובר דבשאר איסורין לא אמרינן חנ"נ פשיטא דלא שייך לומר כאן דחרסין נעשו נבלה דהחרסין לא עדיפ' משאר איסורין וא"כ פשיט דניחא לשון השערים בסי' נ"ה שכ' דבין לר"א ובין לר"ת בטיפת חלב שנפלה וכו' דמותר, וכו' והקשה המב"ש דהא כאן בב"ח מיירי ומאי ענין זה לפלוגתא דר"ת ור"א ולא ק"מ דלענין החרסין שפיר אפשר לתלות בפלוגת' דר"ת דכשם שגזרו שאר איסורין אטו בב"ח הה"ד החרסין וע"ז מסיק דאפילו לר"ת החרסין אינם נאסרים וא"ש

ועכ"פ כיון שאמרנו בהיתה הקדירה מליאה א"א לאסור אא"כ לדעת הרמב"ן וסייעתו או לרשב"ם וסייעתו וא"כ לדידן דקי"ל באו"ח סי' תנ"ב סעי' ה' ברמ"א דבדיעבד מהני הגעלה גם בשאר משקין ודלא כהרשב"ם וא"כ כיון דגם שאר משקין מפליטין א"כ פשוט אם הקדירה מלא וגדוש ונפלה טפה דהוי כנפל לתוכה ושרי הכל אפילו הקדירה והנה בזבחים דצ"ו קא מבעי' לי' אי בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל הכלי ופי' דקא מבעי' לי' אי מפעפע בכולו או לא וביארתי זה במקום אחר ועכ"פ נאמר אי בישל במקצת כלי מפעפע בכולו דהיינו שהרוטב דלמטה יש לו כח גם למעל' כמו לשיטת הר"י במקצתה בתוך הרוטב אמרינן דהרוטב פועלת גם במה שחוץ לרוטב ה"נ אי בישול מפעפע בכולו אמרינן שהרוטב שלמטה דהוי כאלו מקצת דופן הקדירה ברוטב מפעפע בכולו וא"כ כיון דהוי כאלו מליאה א"כ שוב פשוט דהוי כאלו נפלה בתוכה ונתבטלה אמנם אי אינה מפעפע בכולו דעת הראב"ן דמ"מ כיון דאמרינן התם דאם אינו מפעפע מהני מריקה במקצת וא"כ מבואר דכנגד הרוטב חשיב כאלו הדופן בתוכה ושפיר מהני והה"ד הכא

אמנם הסמ"ק מספקא לי' דלמא ע"י שמקצת הדופן למעלה אינו ברוטב גם האי מקצת שכנגד הדופן דלמא אינו מפליט ולכך כ' ההיתר בדרך ממנ"פ אי הרוטב שבתוכו מועלת על דופן שמבחוץ א"כ הוי כאלו נפלה בתוכה ואי אינה מועלת על מה שבחוץ א"כ כיון שאין כאן רוטב וחלב אינו איסור שמן ואינו מפעפע וא"כ לא יאסור כלל ולפי זה הקדירה מיהו אסורה משום האי ספק דלמא אינה מפעפע בפנים ועפי"ז מיושב נמי קושית המנח"י בכלל נ"ה אות ב' דהתו"ח חייש בסי' נ"א לומר דהחרסון נעשו נבלה ולמה לא חייש כאן ולהנ"ל א"ש דבחלב סובר כיון דהיתר היא פשיטא דלא שייך דיעשה נבלה ובשאר איסורין הא חרסין נעשו נבלה מדרבנן וא"כ כאן דיש ספק דלמא מפעפע בכולו ואז לא שייך דיעשה נבלה לכך הוי ספיקא דרבנן ולהקל משא"כ הסמ"ג ומהר"מ חיישו אפילו בדיעבד להרמב"ן ולכך שפיר אסרו

ולפי האמור א"ש נמי מאי דנתקשה לי על האו"ה דהביא דין הסמ"ק וסברתו גם על שאר איסורין ודלמא דווקא בטיפת חלב קאמר הסמ"ק דשם שפיר יש ממנ"פ אי בישול מפעפע בכל הכלי והוי כמליאה הוי כנפלה לתוך הרוטב וכשר ואי אינו מפעפע ונימא דמים שמבפנים אינם פועלים למעלה וה"ה לחוץ א"כ הרי חלב הוי איסור כחוש כדקי"ל בסי' ק"ה בטו"ז ס"קטו ואינו מפעפע כלל בפנים רק כדי קליפה מבחוץ כמו איסור כחוש בלי רוטב אבל איסור אחר ושמן דלמא מודה דחיישינן דאין הרוטב פועלת על מה שמבחוץ ואפי"ה מתפשט מעצמו משום דהוי איסור שמן וכיון דאין הרוטב מבלבל נ"נ אמנם להנ"ל בשאר איסורין דהוי ספיקא דרבנן שרי בחד ספק ובחלב דהוי ספיקא דאורייתא שוב שרי מכח ממנ"פ וא"ש מיהו עדיין בחמאה גם הסמ"ק מודה דבעינן ס' פעמי' ס"א דחיישינן שמא אינו מפעפע מכח הרוטב אלא מכח עצמו

אבל העיקר נראה דהסמ"ק לרווחא דמלתא נקט הך ממנ"פ אבל העיקר דנגד הרוטב בוודאי חשוב כמו נפל בתוכה דהרי חזינן בזבחים דף צ"ו דאם אינו מפעפע בכולו מהני הכשר במקצתו וע"כ דגם באינה מליאה מ"מ המים פועלים על מה שמבחוץ וא"כ ה"ה הכא בוודאי חשוב כנפל בתוכה ולכך לא העתיק הטור הך ממנ"פ אלא וודאי מפעפע בפנים ושרי כסברת הראב"ן שבמרדכי סו"פ גיד הנשה ובתה"ד סי' קפ"ג וא"כ הקדירה מן הדין שרי אפילו בשל חרס דלא גרע מחתיכה בשר כל שהוא בתוך הרוטב ויש ס' שרי וגם א"צ לערות ממנה התבשיל מיד והא דפסק ביו"ד סי' צ"ב סעי' ו' דהקדיר' אסורה וגם יערה שלא כנגד נפילת הטפה הוא רק חומרא בעלמא וכמ"ש הטו"ז שם ס"ק י"ז בשם הרש"ל וכ"כ המנח"י בכלל נ"ה וא"כ פשוט דבכה"ג אם עיר' כנגד הטפה כשר

אך נראה דהא דכתב המהרש"ל דחומרא בעלמא הוא לאו כללא הוא אלא דווקא אם כבר קודם שעירה המים ממנה נבלע בחרסי הקדירה הטיפה ואין ממנה על הקדירה אז העירו ממנה מיד לצד אחר הוא חומרא וגם לאסור הקדירה הוא חומרא אבל אם מיד קודם שנבלע בה כל הטיפה בדופן הקדירה אפשר לו לערות זהו חייב מן הדין ואם עירה מיד אח"כ נאסר הקדירה מן הממש מן הטפה שעדיין בעין על הקדירה מן הדין וזה יש ללמוד מדברי הטו"ז בסי' צ"ב ס"קו דכל זמן שממשות הטפה בעין על החתיכה בעינן עדיין ניעור וה"ה כאן לענין הקדירה מיהו לענין הקדירה תליא אי חשבינן הקדירה ככלי ראשון לאחר שעירה ממנה הרוטב עיין בטו"ז סי' צ"ב ס"קל אבל לערות עכ"פ צריך בכה"ג מיד שלא כנגד הטפה ואם