מהר"ם שיק יורה דעה נה

ואז בשדה לכ"ע הוי מקום רחב ואפילו נדרס הא' השאר מותרין כדאיתא בש"ע סי' נ"ז ובש"ך שם ס"ק כ"ג וכ"ד אלא דקי"ל דאמרינין כ"נ וכ"ה מיהו כ' המג"א בסי' תס"ז בס"ק ט"ז ובס"ק י"ח דאפילו נגד חזקת כ"נ וכ"ה אמרינין תולין במצוי וא"כ מסתבר יותר דנעש' בהיותם בשדה דשם מצוי יותר וכ"ש לפי אמירת הבעלים דהגדר גבוה וא"א לזאב לעלות ולכל הפחות אינו מצוי שזאב יעלה על גדר גבוה כזה ושרי דתלינין במצוי דנעשה בהיותם בשדה והותרו האחרי'

ובלא"ה כבר כתבתי שם (בתשובה הקודמת) דחזקת כ"נ לא שייך בנידון ההוא וה"ה הכא וא"כ כולם מותרים רק אותו הנפצע אסור כדין ספק דרוסה כיון שהיא בירך ויש לומר עוד דאפילו הנפצע שרי דתלי' בכלבא ותלינן בכלב שהוא שומר הצאן וקרוב ואע"ג דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואפשר דזאבים רובא מיהו היכא דנמצא במקום הקרוב עצמו הוכיח הסמ"ע בסי' רנ"ט סק"ו דתלינין בקרוב עיי"ש מיהו אין זה מוכר' כולי האי ולכך הנפצ' איכ"ל דאסור אבל האחרים מותרין מטעמים הנ"ל ולכל הפחות הוי ס"ס ספק ע"י כלב ומותרין כולם ואת"ל ע"י זאב אולי בהיותם בשדה ומותרין האחרי' וכדאמרינין בכתובו' דף ט' ע"א ספק תחתיו וספק אינו תחתיו ואת"ל תחתיו שמא באונס ואע"ג דהוי נגד חזקת הגוף כדאיתא בתוס' שם וה"נ כן כן נראה לפי ענ"ד פשוט

וכ"ש דיש לומר ג' ספיקות ספק נפצע מכלב ואת"ל מזאב אולי בשדה ועדיין האחרים בוודאי מותרין ואת"ל מזאב בבית אכתי הוי ספק אולי האחרים לא נדרסו וג' ספיקות כ' הש"ך בסי' ק"י בכלל ס"ס אות כ"ח דאפילו נגד חזקה מועיל ואע"ג דס' הג' א"י להתהפך כבר כ' הש"ך בכללי ס"ס דספק על לא בעי' יכול להתהפך וא"כ י"ל דהאחרים מותרין כנ"ל דברי הדו"ש

ה"ק משה שיק מברעזאווע

תשובה עז עוד להנ"ל

ועל, אשר שאל בבהמ' שהשתינ' דם ובדקו כיס השתן ולא הי' נקוב ונמצא שם מים והתיר רב אחד ולמדן אחד חלק עליו הנה בנמצא מים בגוף ראש המדברים בזה הוא הב"ח בתשובה סי' קנ"ז וכתב דעוף אין לו כיס השתן ואם נמצא מים בגוף צריך לבדוק כל הבני מעים והריא' ואם ניקבו או נשתנו מראה או נתמסמס אחד מהן טריפה עיי"ש והסכים עמו בתשובת שבות ועקב ח"ב בחיו"ד סי' ס"ה אפילו בבהמה והפר"ח בסי' נ' הביא ג"כ תשובת פ"מ שהתירו שם הדבר והוא השיג עליו ואפי"ה במקו' הפס"מ הסכים להיתר

וכן הסכים התבו"ש בסי' נ"א ובתנאי שיבדוק עד מקום שאפשר שהגיע שם המים ובסי' מ"ה הקשה ע"ז למה באמת נסמוך על בדיק' הא קי"ל בסי' נ"א דעל בדיקת כל הגוף אין אנו בקיאין והניח בצ"ע ואפי"ה הסכים בהפסד מרוב' להתיר ובתנאי שיבדקו ומשמע דצריך לבדוק כל המקומות וכן מסתבר כמו בנמצא מחט בחלל הגוף ואפי"ה סמכינין על בדיקתינו או משו' דהוי רק ספק טריפ' כמו שהאריך בס' פני משה המובא בפ"ח הנ"ל דאולי מזיעת הריע' או מבשר בלי משא"כ בקוץ ומחט הנמצא רוב הנבלעין דרך הווש' ורק הנוב"י מהדו"ת סי' כ"ה חייש לאסור אפילו בהפסד מרובה והשבות יעקב בסי' הנ"ל כ' דאין לאכול מבהמ' ההוא אפילו נבדק' משום הלכות הרופאים דסכנ' הוא לאוכלים דגם האוכל יחל' ח"ו בחולה ההוא וואסער זאכ"ט ומכ"ש אם רק מועטים הם המי' דיש לתלות בזיעא וכיוצא ושרי בבדיק' במקום הפסד"מ וכן בהמה שהשתינה דם הסכימו האחרונים דבעי' בדיקה בכיס השתן ואם נמצה יפה מותר

אמנם אם נמצא תרווייהו רעיתות להדדי י"ל דטריפ' דהרי בספר בית לחם יהודא כ' שם דאם נמצא עוד ריעות' גבי משתנת דם אפילו בריא' ואפילו ריעותא שאינו מטריף אפי"ה טריפ' מכח תרתי לריעותא וא"כ אם נמצא מים אפילו מועטים בוודאי ריעותא מקרי וכן נראה מדברי הב"ח הנ"ל שכ' שצריך לבדוק אם אין שינוי מראה והרי שינוי מראה אינו פוסל בבני מעים וע"כ הואיל ויש ריעותא דמים מצרפין בהדדי והוי ריעותא דשינוי מראה אעפ"י שאינה ריעותא המטרפת וכיוצא בזה כ' הפמ"ג בסימן מ"ו ובשא' מקומות דאם יש ריעותא מצרפין בהדי שינוי מראה וא"כ ה"ה בריעותא דהשתינ' דם הוא ריעו' ומצרפינין בהדי ריעותא דמים בגוף ואפילו המים אין בהם תערובת דם ומוגלא ואיכ"ל שהתמצו מכיס השתן והוי תרתי לריעותא ואין להתיר הדו"ש

הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה עח שיל"ת שושן פורים תרכ"ח לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב להרב המופלא ומופלג בתור' שלשלת היוחסין כש"ת מוה' אלכסנדר צבי נ"י אבדק"ק וואלאווע והגליל יע"א

מכתבו קבלתי ע"ד עובדא שהי' בקהלתו שעמדו ב' אווזות נקיבות וזכר א' בבית החיצון שהוא לערך ה' אמות אור' וג' וחצי רוחב ונעשה שם קול רעש וינס הבעה"ב חוצה וראה שם שועל ובפיו אווזא אחת ונשאל מעלתו ני' על הנשארי' והור' למוכר' לגוי וימיתם בפניו ומור' אחד חולק עליו ושאל דעתי בזה ולדינא הלכה פסוק' דבזמן מועט לא חיישינין לתקלה והא דחששו בהא דאין לשין עיסה בחלב ביו"ד סי' צ"ז אפילו בזמן מועט לתקל' התם שאני כיון דלא בדיל מני' ואוכל אותו חיישינין שמא ישכח ומטעם בביצ' דף ח' גבי כלי לתקלה משום דמשתמש בו חולין משא"כ כאן וכמ"ש נמי מעלתו בשם הש"ך בסי' נ"ז סק מ"ז ולאו דווקא כ"א יום אלא אפילו מעט יותר כדמוכח מהראי' שהביא הש"ך שם בסי' פ"ו סעי' ט' דצריך לשהות עד שיפסוק מלהטיל ביצים ושוב להמתין כ"א יום

והרמ"א. לא הגי"ה שם דלדידן אסור אע"ג דבסי' נ"ז כ' דמנהגינו שלא להמתין ושאסור להשהות וכ"כ הטו"ז בסי' פ"ו שם וא"כ ע"כ אפילו מצד המנהג אינו אסור ואע"ג שכ' בחכמת אדם כלל י"ד וגם מרן זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' נ"ז דגם ה' חדשים בכדי עיבור בהמה דקה אין להשהות מ"מ כ"א יום לאו דווקא וכן סוגיא דעלמא דלא כס' בית הילל שכ' בסי' פ"ו דאיכ"ל דגם זמן מועט ג"כ אסור לרמ"א

ולכאורה יש להביא ראי' דנ' יום מקרי זמן מרוב' מדברי הקרבן נתנאל והצל"ח בביצ' דף י"ח דכ' דלכך כתב הרמב"ם בה' שבת איסור טבילת כלים משום מתקן ובפ"ד מה' יו"ט כ' משום שמא ישהה דשב' דאיכא זמן מועט לא חיישינין לתקל' ומשמע דמפסח לשבועות הוי זמן מיהו אינו מוכרח דהתם יש לחוש טפי ותו דבנידון הנ"ל י"ל מטעם אחר דלא חיישינין לתקלה דהרי באיסור ביו"ד סי' קי"ז ובש"ך שם סק"א הביאו האומרים דהיכא דאינו עם הדבר לאכיל' לא חיישינין לאכיל' עיי"ש וכל שכן אם השתא לפי הזמן הזה אינו עומד לאכיל' והדבר ידוע בעופות ובפרט באווזות שאינן מטילין בצים רק פעם אחת בשנה בסוף החורף והמחזיקים אותם כל ימות החורף לצורך ולהטיל ביצים אז אינם עומדים לאכיל' א"כ ממנ"פ אם יטילון הרי הם מותרין ואם לא יטילו הרי נודע שהם טריפה ואז בוודאי ימכרם לגוי וימיתם בפניו ותו דהרי כ' מרן זצל בסי' נ"ז הנ"ל דהיכא דנמצא טרפו בפיו אע"ג דאי הוא הוי כמו קטע רישא דחד מיניהו דלא חישינין לאחרינא מטעם דחזקה דאין הנדרס מציל עצמו מיד הדורס וכיוצא בזה כ' בתשובת הר המור מטעם אחר עיי"ש

וכן מסתבר דכיון דאין ריעותא על האחרים לא חיישינין ואע"ג דהם צידדו עוד צדדים להתיר בנידון שלהם מ"מ לכל הפחות להתיר לשהות אותם נוכל לסמוך על זה וגדול' מזו כ' בחכמת אדם כלל י"ד דהיכא דיש עוד צד להתיר נוכל לסמוך לשהות אותם י"ב חודש וכ"ש לענין מכירה או להחליף עם הגוי דקיל יותר לדעת מרן זצ"ל הנ"ל לא חיישינין בכה"ג שלא יחזור וימכרנ' לישראל

וטעם שלישי דהרי העלה הש"ך בסי' נ"ז ס"ק כ"ד דכל שהמקום רחב אע"ג שיש מחיצות נוכל להתיר למכור לגוי ונהי דלא דלא נתנו שיעור איזה מקום רחב ובס' מ"ב כ' כל דמטא לי' בחד שחיא לא הוי מקום רחב אבל יותר הוי מקום רחוק ונראה דשיעו' מקום הנ"ל לג' אווזות הוי מקום רחוק מכ"ש שיוכלו לפרוח באויר נהי דלא שמעו שפרחו היינו משום דלא בא אצלם המזיק רק תפס אחת אבל אם הי' מתקרב להם אפשר שהי' פורחים באויר שהרי לא הי' שם בעת שנשמע הקול רק זמן מועט וקודם שנשמע הקול לא חיישי' דהוי שניה' שותקי' וכה"ג נרא' דדינו כמקו' רחב ושרי למכור

ולדעת האמרי אש בסי' כ"ב שכ' דנרא' דהיכא דשרי מכיר' ה"ה דשרי שהיה י"ב חודש דאי נימא כדברי מרן זצ"ל א"כ למאן דלא חייש לתקלת מכירה א"כ מאי פריך בע"ז דף ס"ה ע"ב על רבא דהתיר למכור לגוי מהא דתנן לא ימכרנו לגוי הא רבא עצמו אמר ביומא דף ע"א דתקלה תנאי הוא וא"כ איכ"ל דרבא סובר כמאן דלא חייש לתקלה ומתני' אתיא כתנא דחייש

ובאמת יש לכל חשש מעלה וריעותא במכירה לגוי כ' הרשב"א בחולין דף צ"ג במשנ' שולח אדם ירך וכו' דהוי קרוב לוודאי דע"כ היינו משו' דדרך למכור והישראל לא ידע להזהר משא"כ בתקלת שהייה שיודע להזהר ומה"ת ניחוש שישכח ומכ"ש אם עושה סימן למה ניחוש שישתנה ונגד זה חשש תקלת שהי' אם ישכח יהי' חושש טפי וכ"ש לפי מ"ש במקום אחר עיין סימן ס"ו לעיל] דאם מכרו לגוי וישראל קונה ממנו לאו איסורא עביד דמה"ת שרי דכל דפריש