מהר"ם שיק יורה דעה מז

שעוף שיצאו בני מעי' כשר וע"כ משום דסופן לחזור כמו דאמרינן בחולין דף נ"ד גמירו להו דאי בדרי לה סמא חיי וגדולה מזו כ' הר"ן גבי טריפות הריא' דנקב באונות במקום רבותייהו כיון דאי נתעלה סירכא עליהן מתוקן אינו טריפה מעיקרא והנה הכנה"ג שם הביא בשם רש"ל והובא בבאה"ט דאם יצאו בני מעים דרך נקב הרעי וחזרו טריפה כיון דהנקב קטן א"א להם לחזור אא"כ נתהפכו קצת ונהי דאפי"ה ביצאו בני מעים אפילו דרך נקב הרעי נראה דכשר כמו שפירש ג"כ בס' תפארת ישראל על המשניות דאם נתרחב שפיר מקרי אי בדרי לה סמא חיי וגם אפילו בלא הרחבת הנקב איכ"ל דלפעמים חוזרין בלא היפוך והוי כמו אי בדרו לה סמא וכשר והנ' לפי המבואר שם בש"ע דאם חזרו מאליהן אין חשש שנתהפכו מסתמא אבל אם הוחזרו ע"י אדם מסתמא חיישינן דנתהפכו וע"י חור קטן אם חזרו ג"כ חיישינן דנתהפכו ולכך נראה דגם ע"י סדק שנעש' ע"י שבירת הבילע"ק יש לחוש כיון שהוא אינו רחב אלא ע"י נדנוד ע"י כח דבר שנפל עליו באו שם יש לחוש לנתהפכו ודווקא ביצאו מעצמן ע"י הטלת בצים שדרך לצאת לפעמים בעוף כמ"ש התפארת ישראל וגם לא שייך בכה"ג בדרא סמא להרחיב השבירה לכן נראה לי בכה"ג יש לחוש לנתהפכו

ועוד גם טעם השני שכתבת משום חשש נקב יש לחוש דהרי במתניתן תנן יצאו בני מעי' ולא ניקבו משמע דבעינן דנדע שלא ניקבו ובאמת בס' יריעות שלמה כ' דנרא' דלאו דווקא אבל לשון המתני' כפי הפשטות נרא' דבעינן דנדע דלא ניקבו וכן בנשברה הצלע ביו"ד בסי' נ"ד העלה הש"ך דאם יש עיקוץ יש לחוש לנקובת הבני מעיים בכה"ג כן נראה לפי ענ"ד, ומ"ש בדלדולים הנמצאים בבני מעי' הקטנים הפחותים מאצבע ואין בהם פרש אלא חלולים חילול דק באלו מעשים בכל יום שנהגו להתיר והיינו כוותי' ואין זה בכלל יתור מעי' ואחתום בברכ' יהי ד' עמך ותעלה מעלה מעלה ויברך ה' אותך ואת כל אשר לך דברי רבך הדורש שלומך

הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה ס"ב

בעזהי"ת עש"ק פ' וירא תרל"ט לפ"ק פק"ק חוסט יע"א

החיים והשלום וכל טוב להרב הגדול המופלג מוה' יצחק אייזק ווייס נ"י אבדק"ק סוואלווע יע"א

מכתבו קבלתי ומה שהעיר מעלתו נ"י על דברי הפמ"ג ביו"ד סי' מ"ו במשבצות אות ז' בבועות בימות הקיץ מחמת שניזונות מתולעים שבימים ואח"כ הוא שכיח בבר אווזות וכ' הפמ"ג דזה שנוח יותר מסירכת הריאה ואין רשאין להשליך הב"מ בלא בדיקה ומעלתו נ"י כ' דנהי דעדותו של הפמ"ג נאמנה מאוד מ"מ תמוה בעיניו בזמן החורף שלא נמצאו כלל מן התולעים והבועות אנה הלכו הכי נבלעו ומכח זה נראה למעלתו נ"י להוכיח דלאחר שחיטה נעשה מן התולעים שהרגישו שנסתלק החום הטבעיי ואז נדבקו כמ"ש הש"ך בסי' ל"ו ס"קיז דבכרס ודקין נמי אמרינן הכי וכמבואר סוסי' מ"ט לענין קורקובן וגם לענין מורנא שבריאה ואף לדעת הב"ח שהביא הש"ך שם סי' ל"ו שמחלק בין ריאה לכרס ודקין נראה דמודה בזה משום דהיינו רביתייהו וכנרא' מלשונו סי' ל"א שכ' דידוע דמעלמ' אתו דלאו הני רביתייהו וכו' עיי"ש ואף דבנידון דידן לאו מינייהו קא רבו מ"מ כאן ברור שבאו דרך הוושט מבחוץ באכילתם ולא ניקבו דרך כניסתן א"כ דומה לדברי הב"ח בסי' ל"א ובסי' ל"ו גבי עוף דתלינן דלאחר שחיטה פי' ואפשר דגם הדריש' מודה בזה כפי מה שהביא הש"ך בסי' ל"א ס"קז ומעלתו נ"י מעיד שביחן הדבר שצוה להוציא הבני מעים מיד לאחר שחיטה בטרם יסירו אף הנוצות מהם ולא מצא בהם שום רושם מבועא או יבלת ומזה נתברר לו שלאחר שחיטה נעשה הכל עכ"ל

ולפי ענ"ד אם אמנם אמת הדבר שמצינו דהתולעים פורשים לאחר שחיטה כדלעיל מ"מ קשיא לי איך אפשר שיהיו נעשו הבועות הקטנות לאחר שחיטה שכבר פסק החיות כמחט בבשר המת ובאמת כמה דברים נפלאים ספרו לנו בעלי הטבע מהזבובים והתולעים שמרובים במאוד בימי הקיץ ואח"כ כולן נאבדו מן העולם וזבובים העוקצין בימוה"ח ואח"כ נאבדו כאלו לא היו מעולם וחכז"ל אמרו בחולין דף נ"ח ע"ב לית בקא בר יומא וחכמי הטבע אמרו שהם משתנים ומתחלפים בכמה תמונות ומהם ישנים ומהם כאבן דומים ובקיץ הוי כאלו היו ברי' חדשה וגם מצינו חולאים רחמנא לצלן אפילו באדם משתנה ומחולי בני מעים נעשה לפעמים חולי שאר אברים והפליתי בסי' מ' הביא בשם הרופאים שלפעמים ע"י חסרון הלב בא הכח של חיות הלב לאבר אחר דנהי דבלא לב א"א לחיות אפילו זמן מיעוט אבל ע"י שהכח חיותו של הלב בא לשאר אברים אפשר שיחי' זמן וכו' וה"נ בנידון הנ"ל אפשר שהתולעי' בימי החורף נפרכו ונסתלקו כמו שאר תולעים וזבובין ואם הבועא אינה כקרום שעלה מחמת מכה מיד נרפא דכיון דנסתלק דבר המעקיץ שבו הבני מעים למקומן ואם היו קרום שעלה מחמת מכה אפשר שחולי ההוא שנחלשו הבני מעים נשתנו לאבר אחר החולה ולכך נראה לפי ענ"ד כיון שאין אנו יודעין טבעי הדברים ואם הבני מעים נקיים ולא נמצא בהם שום תולע ובועות אחזוקי ריעותא לא מחזיקינין וכשרים

אבל אם נמצא תולע אדוק בבני מעים ובועא על גביו צריכין אנו לחוש דלמא הוא כקרום שעלה מחמת מכה או כנתמסמס ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות ובוודאי אם מיד לאחר שחיטה לא נמצא שום ריעותא כמ"ש מעלתו מסתמא לא הי' קרום שעלה מחמת מכה כמ"ש מעלתו אבל אם נמצא בוודאי לדעתי הדין עם הפמ"ג הנ"ל דאין אנו בקיאין לבדוק הבועות אלא א"כ מי שהוא בקי ויודע שאין הבועא הולך בבשר הבני מעים ובדברים שהם סודות הטבע מי יוכל להכניס עצמו בזה להורות על זה באיסור והיתר כן נראה לי. תשובה סג עוד להנ"ל

מה שהעיר מעלתו ני' להקשות בב"ק דף ע"ה דאמרינין דייקא נמי לראי' דאם נתחייב בקרן עפ"י עצמו מקרי ואח"כ באו עדים על הקנס פטור והקשה מעלתו ני' איך יוכל להתחייב עפ"י עד אחד לפי ענ"ד הרי שם דף ע"ד ע"ב פריך על הא דע"א אינו מחייב פשיטא ומשני דלא בא אלא ללמד דהודה מפי עצמו הוי כע"א ועיי"ש ואני הקשיתי מאי כולי האי הרי התוס' בב"מ דף ה' ע"א ד"ה שכנגדו בחד תי' דחשיד וגזלן דמחוייב שבועה מקרי מתוך שאיל"מ אלא משום דלא שבקית חי לחשוד וזה לא שייך כאן וא"כ מסברא יהא חייב ומאי פריך וכעת ראיתי בים ש"ש שכתב בקנס אין ע"א מחייב שבועה כלל והיינו סברת התוס' לעיל דף מ"א ע"ב ד"ה מודה בקנס ובחידושי שם הבאתי דברי מלוא הרועים באות מודה בקנס שפקפק על דברי התוס'

וכעת מצאתי ביש"ש בשמעתין בפרק מרובה סי' כ"ה שבאמת שיש שרוצים ללמוד מכאן דהיכא דע"א מעיד לא מקרי מרשיע עצמו וחייב אם מודה יעויי"ש והייש"ש כ' דע"כ מתני' לא בא לאשמעינין זה דא"כ הו"ל למינקט בהיפוך מפי עצמו ואח"כ עפ"י ע"א דהוי רבותא טפי ולפי ענ"ד נראה עוד כיון די"ל במתני' ב' טעמים או משום דגם להקנס לא מועיל ע"א או דע"א אינו מחייב שבועה כלל בקנס ואפשר נמי לומר דלכך ע"א אינו מחייבו דלא אמרינין כלל משאיל"מ כרב ושמואל ר"פ כל הנשבעין או כתי' התוס' בב"מ דף ה' הנ"ל וכיון דאיכ"ל הרבה טעמים לא נוכל למילף מיני' שום דין דאיזה דין שתרצה ללמוד מכאן נימא זיל הכא קא מדחי לי' וזיל הכא קא מדחי וע"כ דבאמת המשנה לא בא לאשמעינין רבותות אלו אלא לגלות על מודה בקנס וזה גילה כבר ע"י סידור לשון המשנה דאפסקי' בין הנך גווני לאינך ובזה א"ש ג"כ הדייקא נמי דלפעמים ע"י ע"א חייב קרן או ע"י מחוייב שבועה וא"י או אינו רוצה לישבע או בשתק שהרי המשנה לא בא לאשמעי' הדין של ע"א אלא לגלות על מודה מפי עצמו כן נראה לפי ענ"ד

תשובה ס"ד עוד להנ"ל

ומה שהעיר עודו בדברי הרמב"ם בפ"ח מה"ל מע"ש הלכה ו' בפרט על הכ"מ שכ' דפסק כת"ק בוודאי אמת הדבר שהרמב"ם בפי' המשנה לא פירש כן אלא שכמה פעמים מצינו שהרמב"ם ביד החזקה כ' דלא כמ"ש בפי' המשניות ובלא"ה המשניות האלו קשים וכמו שהעיר הרא"ש בפירושו שם וזה שכ' כת"ק אפשר דהיינו כר' יוסי דמשנה שלפני זה דלא צריך אמירה כן אפשר לדחוק ואני אדם טרוד מאוד וחלש ואי אפשר לי להשיב אלא בדבר נחוץ מאוד ואחתום בברכה המשולשת ידידו הדורש שלומו. הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה ס"ה

החיים והשלום וכל טוב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג המפורסם כש"ת מוה' ישראל דוד ני' אב"ד דק"ק פעזונג יע"א

בדק לן מעלתו ני' להודיעו דעתי בב' דקין היוצאין מן הדקין כענף היוצא מן הבד ובראשו סתום והמאכל שבתוך הדק היוצא מן הדקין קשה כאבן ואם דוחקים אותו לצאת ולכנוס לתוך הדקין א"א ליכנוס ומסתפק למעלתו אולי הואיל והמאכל הזה א"א לו לצאת וכיון דלית לה מפקא סוף שיתעכל המעי וינקוב וא"כ יטרף מהשתא משום דסופו לינקוב כמו שהטריפו בכמה דברים משום דסופו לינקוב ולמות ואין כמוה חי' ולבסוף כ' דנראה לו להורות להשרות המעי' כ"ד שעה אם תתרכך עד שתוכל לצאת כשר ואם