מהר"ם שיק יורה דעה מד

וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה שם דגריס הקלקי מרובע ובפ"ו דנגעים בפי' הרמב"ם משמע דמרובע היינו דנגע מרבעינן וכתי' קמא בירושלמי מ"מ אפילו אי אמרינן דקאי על הגריס שהוא מרובע מ"מ גם הדבר ששוה ומרובע באורך ורוחב אפילו אם בגובה הוא גבוה יותר ואינו מרובע מכל הצדדים מקרי מרובע ואכתי לא נדע שיעור הפול אפילו פול הקלקי

אמנם בחולין דף קי"ט ע"א מוכח ומבואר כן שם ברש"י ד"ה קשיא סיפא דפול אינו גדול כמו חצי זית וא"כ תסתיים מיהו מהך שמעתתא דאם נשתייר כמו חצי זית בדקה שהוא כמו רביעית מביצה כשר בדקה וברש"י שם בד"ה הנ"ל ועוד שם בד"ה ור"י נראה דפול גדול יותר מרביעית הזית ולפי הנראה שם מדלא נקט בג' עצמות מוכח דפול גדול יותר משליש כזית עכ"פ נקוט מיהו לדינא דחצי זית בוודאי הוא יותר מפול ואם נשתייר בדקה כחצי זית בוודאי כשר

ועל פי הנ"ל מובן קושית הפוסקים שהקשו איך אמרו חכז"ל בדקה כפול ובבהמה גסה כענבה הא ענבה בינוני שלנו אינה גדולה כשיעור שליש כזית וא"כ הפול הבינוני גדול מענבה בינוני שלנו וע"ז נאמרו תירוצים שונים ובוודאי עיקר הנראה בפשטות הענין דשם ענבה הוא כמשמעה שחכז"ל באו לפרש לנו השיעור וא"כ דברו בלשון המורגל להורות לנו ולא אמרו דבריהם בחידות ולא באו לסתום אלא לפרש

וכ"ש. שאין לפרש מה שעלה על דעת הרב דק"ק שט"ד ני' דענב' מקרי השרביט של פולים וקאי ענבה על פול דנאמר מעיקרא והביא ראי' ממשנה ז' דפ"ז דפיאה ומלשון הרמב"ם בפ"י שם וזה אינו מלבד שהוא רחוק אין הדבר אמת שענבה לא מצינו שמונח על שבולת של פול ושיבולת של פול שרביט קרי לי' בפ"ק דעוקצין מ"ה והרמב"ם עצמו בפי' פ"ט דפיאה מ"ב פי' ענבה היינו הגרגרים וכן מוכח מלשונו כאן שכ' רואין השבלים ואלו שבלים פי' לענבה צ"ל רואין כאלו היו שבלים ושל שעורים וגרגר מאן דכר שמי' ועכ"פ נראה דפי' ענבה כפשטא וא"כ עמדה הקושיא וצ"ל או שהענבים נתמעטו בזה"ז ומדלא תירצו כן ברש"ל וב"ח משמע שנודע להם שהפולים שבזמנם עדיין היו בערך גודל השיעור הנ"ל ולא נתמעטו הפולים וא"כ דוחק טובא לומר פולים לא נתמעטו וענבים נתמעטו

אמנם הב"י הביא בשם מהר"י חביב דענבים נתמעטו אלא שהוא כתב לפי' ענבה פיג"ן בלע"ז והב"ח כ' כן גם לפירוש הפשו' דשיעור כענבה דגפן אלא שנתמעט וא"כ משמע דגם פול נתמעט או דס"ל הדוחק דפול לא נתמעט ואין קצבה לארץ ואמנם הרש"ל סי' פ"ח ופר"ח כ' דענבה דא"י הי' גדולה יותר לפול ולפ"ז לא נודע לנו שיעור ענבה ונפל פיתא בבירא ומעלתו היה לחשוב דמ"מ אינה גדולה יותר מכזית ממתניתן פי"ז דכלים מ"ז דגרגרות גדולה שבא"י כבינונית שבמדינה וכו' ואין לדבר זה שורש ואפילו סברא ואומדנא אין כאן לחשוב כמ"ש מעלתו ני' ולקמן אי"ה אבאר מתני' שם

ולכאורה יש להביא ראי' מירושלמי ר"פ כיצד מברכין והובא בתוס' שם דף ל"ט ע"א ד"ה בציר לי' שיעורא וכו' דקאמר שם הדא אמרה אכיל פרידה של ענב חייב לברך וא"כ מבואר דגם בא"י דתנא ירושלמי בא"י הוי וגם בזמנם לא הי' בגרגיר אחד של ענב כזית מיהו זה יש לדחות דהרי אמרו שם ג"כ פרידה אחת של רימון וידוע דרימון גדול מזית עין בתויו"ט בר"פ י"ז דכלים ועכצ"ל דפרידה היינו גרגיר קטן אשר לפעמים יש באשכול וה"ה כרימון עיין בתויו"ט בפי"ז דכלים מ"ד מושכחת לה ותו דבימי ר"י אמרו בירושלמי פ"ז דפיאה על מתני' דאיזה פרט וכו' שנשתנה עלמא וירדו הפירות ממעלתן וא"כ אין ראי' מהתם

והנה לכאורה יש להביא ראי' דאין שיעור ענבה בינונית גדול מזי' דאל"כ תקשה ביומא דף ע"ט ע"ב קושית הש"ס שם על ב"ש דאמרו חמץ בככותבת מכדי אשיעורא דנפיש טפי מכזית קא מהדרי א"כ ליתני חמץ כענבה בינונית ותוס' שם בד"ה לומר וכו' הקשו כיוצא בזה או גרוגרת ותי' שם לא שייך כאן וע"כ הוא גדול' מכזית וצ"ל דגדולה עד כביצה וכותבות וחדא מינייהו נקט או יותר מביצה ובמשנה ג' פ"ג דטהרות משמע דפשיטא דגרגר יחידי לית בי' כביצה וגם בפסחים דף ל"ד ע"ב פריך דלדרך פחות מכביצה הא ענבה בינונית הוי כביצה ואלא ע"כ דאינו כביצה וא"כ מוכח דאינ' גדולה מזית דאל"כ תקשה הנ"ל על ב"ש דחמץ

מיהו גם על זה א"א לבנות דין ויש לדחות עיין בתוס' הנ"ל ד"ה לומר וכו' ובלא"ה יש להקשות כן על ב"ש דנימא כאגוז שהוכיח התויו"ט בפ"ג דכלים מ"ב דגדול מכזית וקטן מביצה מיהו אפשר דשיעור אגוז מדרבנן לענין כלים עיין בתויו"ט שם ד"ה האלפס וכו' ואין להקשות אי ענבה קטן מזית א"כ למה לא פריך בחולין דף קי"ט על רב דאמר אין יד לפחות מכזית ממתניתן בפ"ק דעוקצין משנה ה' דנשתייר בפסוגי אשכול גרגר ענבה אחד הוי יד דזה אינו דידע דיש לישב דלפעמים יש ענב גדול וכ"ש דעדיפא פריך משרביטי קטניות וכדמשני בקולחא ג"כ לא קשה א"כ נראה מכל הנ"ל דענבה אינה גדולה יותר מכזית והיינו ענבה בינונית

אמנם אפילו נימא דענבה שלהם הי' יותר הי' נראה לי דשרי דהנה לכאורה קשה לי לפי פ דמשמע בפ"ה הר"נ דענבה היינו ענבה דא"י וא"כ כל השיעורין דגרוגרות וכותבות ורימון בפירות א"י משערינין וזהו וזהו נגד המשנה פי"ז דכלים מ"ז דאמר ר"י הגרוגרת שבא"י היא הבינונית שבמדינה וכבר הביא מעלתו שהגאון מהר"א ווילנא זצ"ל הגי' הקטנה שבא"י שפירות א"י מסתמא גדולים יותר וכמ"ש הפ"ח כאן ומעלתו תי' בענין אחר שבא"י מתיבשין טפי וכבר נאמר גם הגהת רא"ו זצ"ל וגם תי' מעלתו בתשובת יד אליהו בסי' כ"ו יהיה איך שיהי' מוכח דבמדינה משערין בפירות שלהם ואע"ג דמלשון הרמב"ם בפי' המשנה שם ואין הלכה כר"י משמע דפליג ת"ק ע"כ לא פליג ת"ק רק מה דס"ל לר"י דגם בא"י משערין בערך פירות המדינה אבל הת"ק סובר דכל מקום ומקום משערין לפי מקומו ושעתו חדא דאפושי פלוגתא לא מפשינין ותו דהרי מתני' שם גם במדינה מיירי ובכל מקומות כמו במשנה שלפני זה בבצים בכל מקום ומקום ובכל שעה נאמר ה"ה באינך שיעורים כל זמן שלא פירש כמו במשנה ח' דפי' עדשים מצריות

ותו דלא ידעתי איך אפשר לומר דרק בפירות א"י משערין בשלמא אם הי' משערין במדה גסה יש לומר כן אבל כיון שאמרו בבינונית ופשיטא דלא משערין בענב שאמרו סוף כתובות שהיא גדולה מאוד לחומרא כשם דלא משערין שעורה כשעורה דשמעון בן שטח בתענית דף כ"ג שהיו גדולים החטין עד כביצה והשומרים והעדשים כדנרי זהב וכ' התוס' בחולין דף קי"ט ע"ב שהי' להם כדי להשלים לכביצה וכיון שאמרו חכז"ל וקבלו דמשערין בכבינונית והיינו שמצרפין אותו מין מכל המקומות ורואין השיעור הבינוני הוא העיקר גידול של אותו דבר והגדול מזה או הקטן מזה הוא יצא מן הכלל ומן עיקר גידולו ועיקר גידולו הוא בבינוני וזה צריך לשער, לפי ראות עיני המורה בעיון ודיוק

וא"כ. מה שא"י מגדל פירותי' הוא רק ברכת ה' ויוצא מטובתה לעיקר גדולה ולמה נשער בו וכי תימא משום דהיא עיקר הארץ וישוב העולם לזה בה משערין א"כ למה נשער דווקא בפירות שנמצאו בימי רבי שנשנית משנה זאת ובימיו כבר הי' לאחר החורק ונשתנו פירותיה ונתמעטו ולמה נשער לפי זמנו דווקא אלא נראה בהיפוך דכשם שצריכי' אנו לראות על אותו מין על גדלו במשך כל המקומות ולהוציא מזה השיעור הבינוני ה"ה שצריכין אנו לשמר בזה כל הזמנים ולפי"ז אפשר לפרש מה שאמרו חכז"ל ביומא דא' פ' ע"א שאפשר שיבוא ב"ד וירבה בשיעורין היינו אם ימצאו באורך הזמנים גודל הפירות אפשר שימצאו שזה עיקר שיעור הבינוני רוב הזמנים יהי' גדולים

ובירושלמי פ"ק דפיאה מבואר דמאן דס"ל דשיעורין אי לממ"ס לא ס"ל דאפשר לרבות בשיעורין דלעולם משערין בכל מקומו ושעתו לפי ראות עיני המורה ואפילו לפי ש דאפשר שירבו בשיעורין מ"מ אין לחוש לזה דאזלינין בתר מש דהשתא וכאשר נמצא עתה כן יהי' וכן הי' כל זמן שלא נדע שנשאר ובדין התורה דאזלינין בתר חזקה וכ"ש דנראה העיקר כאידך דא" שישתנה השיעור דהשיעור לעולם משערין לפי שעתו וכ"כ בס' אליהו בתשובה הנ"ל ואפשר דר' יהודא ות"ק פליגו בזה אם שירבו בשיעורין ועפ"י הדרך שכתבתי למעלה ולכך סובר ר"י ו דנודע לן מגודל פירותיה א"כ אם ניזול בתר רוב הזמנים וא הבינוני ביניהם אז צריך שיהי' הגדולה לשיעור בינוני

ואני תמה איך נימא דשיעור ענבה היינו לפי מאי שהיתה א הרי אמרו בירושלמי פ"ז דפיאה והבאתי לעיל דבימי אשתני עלמא ואשתנו הפירות וכ"ש בימי האמוראים ואיך הביא ר' ור"ה סתם דשיעור קיטון הכוליא הוא כפול וענבה מה שנשנה בתורה הראשונים או הלממ"ס וע"כ נ"ל לאמת דוודאי השיעורין לכל הא נאמרו ונתקבלו הלממ"ס לכל העתים ואין זה תימה למה היו צריך בדורת הראשונים שיעור גדול ועתה סגי בפחות דכשם שהפירות נשתנו ונתקטנו כך הבהמות ובירושלמי שם הביא דתמידין של השנה אם היו מרכיבין אותן על גבי גמל היו הרגלים מטין לא וא"כ דקה שלהם הי' בערך גסה שלנו ויותר וגסה הי' גסה מן מ והיו כליותיהם גדולים הרבה מאשר הם אצלינו ולכן גם ה צריך להיות גדול משלנו וכן כל השינויים בטבע על כרחך הם אחד וחוזרים חלילה על כל ברואי עולם התחתון וא"כ אין כאן היינו ולכך שפיר סתם הש"ס ושפיר סתמו הפוסקים

וזה נראה באמת כוונת הב"ח שהרי הא דהוכיח דלא כפי' לי הוא מדסתמו הפוסקים א"כ ע"כ כוונתו על ענבה ן וא"כ מינה נוכל להוכיח דה"ה דכוונתם הי' לשער בענבה ק שלנו ויפה כ' הפמ"ג בשם הש"ך וב"ח דס"ל לשער בשלנו ומעלתו הרי זה אינו מפורש בדבריהם ולהנ"ל שפיר יש להוכיח כן מדבריו