מהר"ם שיק יורה דעה מג

וכמ"ש הש"ך בסי' מ"ח ס"ק ל"א כן נראה לפי ענ"ד ידידו הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה נ"ו בעזהי"ת עש"ק ה' שבט תרל"א לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב להרב המופלג בתורה וביראה כש"ת מוה' יחיאל מיכל קליין נ"י רב בק"ק סאקאס יע"א

מכתבו קבלתי זה איזה זמן וכו' ומה שביקש ממני לחוות דעתי בענין תרנגולים שבבית או בשכונה אחת דשכיח דכל הכבדים שלהם מלאים צמחים לבנים קשים וברוב הימים לא נשאר מן הכבד מקום שאינו לקוי מצמחים כאלו ופשיטא לי' למעלתו דהן טריפה דאפילו מראה לחודא לדעת התבו"ש בסי' מ"ג כל שנשתנה טריפה אפילו בשאר אברים אלא שמספקא לי' למעלתו אם נשחטה התרנגולת בעודה קטנה ועדיין אינם בכבד רק איזה צמחים לבנים אם לא נאסור דהרי הנסיון מעיד שסופו לכלות לגמרי וכמה מיני טריפו' אסרינן משום סופן זהו תוכן הספק של מעלתו נ"י

ולדינא במראה שנשתנה בשאר אברים הסכמת האחרונים דלא כהתבו"ש אלא א"כ איכא עוד ריעות' אחרת וכמ"ש הפרמ"ג בסי' מ"ג ס"קה אז יש להטריף ובהני עיגולים וצמחים כל שלא נשארו הזיתים דמרה וחיותא ברואים ונשתנו הוא טריפה כדקי"ל בסי' נ' ס"ג דחשבינן לי' לבשר שהרופא גררו וזהו ממש כעין שהביא התבו"ש סי' מ"א ס"קז דכל כבד דעוביא בנפיחה ונשתנה הבשר ללובן טריפה וכ"כ בפמ"ג סי' מ"א בש"ך ס"קה והיינו בלא נשתיירו הזיתים במקום מרה ובמקום חיותא

אמנם מה שחייש מעלתו נ"י הואיל ושאר תרנגולים של אותה אשה ברוב ימים מתקלקל כל הכבד וניזול בתר סופו ושדא תיכלא בכולו זהו לא נראה לי דאין לנו להוסיף על הטריפות וכ"כ הנוב"י מהדו"ק בחיו"ד סי' י"ח בכיוצא בזה דאין לנו להוסיף על הטריפות עיי"ש לא מבעי' לפי מ"ש הפר"ח בסי' מ"א ס"קה בלקתה לא אמרי' משום סופו אלא אפילו להפמ"ג שהשיג עליו מ"מ בנימק הכבד הסכימו האחרונים דאם נשתייר כשיעור כשר ול"א שדי תיכלא בכולו והטו"ז שם האריך לחלוק על הרמ"א וכן ביו"ד סימן נ"ב ס"קג ואפילו לדעת הרמ"א שפסק כהרוקח שמפרש הא דפרק מי שאחזו דאי מכבדא אתיא לית לי' תקנתא אפילו בנשתייר דווקא בנימק הכבד סובר כן אבל בשאר ריעות' מודה

מיהו בלשון הש"ס עצמו שם דף ס"ט ע"א הלשון דאימור אתמחוי איתמחי קשה דמעיקר' אמר דלית לי' תקנתא בוודאי ושוב אמר אימור אתמתוי אתמחי ונהי שכ' הר"ן בחולין דף נ"ג דאימור מצינו גם על וודאי מ"מ לשון אתמחוי אתמחי משמע דכבר אתמח ונראה דמדינא אין לחוש משום ספק שמא נתקלקל הכל דאין מחזיקין ריעות' ממקום למקום וחלק הנשאר עדיין בחזקתו ולדעת הש"ך בסי' נ' ס"קג אפילו בנולד ריעות' מחיים במקום הפסד מרובה יש לסמוך על החזקה וזה ג"כ אין לומר הואיל וסופו להתקלקל יאסר מהשתא כמ"ש הפ"ח הנ"ל אלא כמו שכתב הטו"ז בסי' מ' ס"קג הואיל וסופו לינקוב אזדא לי' חזקתו וחיישינן שמא כבר ניקב יעויי"ש וזה כוונת הש"ס לדעתי לפי דעת הרוקח דאי מכבדא אתיא קים להו דלית לי' תקנתא דסופו לימוק הכל ושוב חיישינן שמא אתמחוי אתמחי דגם השתא כבר התחיל בו הריעותא ושדי תיכלא בכולו ולכך אסור ודווקא בדבר שסופו להתקלקל

ובזה י"ל קושית הטו"ז בסי' נ"ב ס"קג על המרדכי דדווקא במסקנ' דאמרינן בידוע שנחמרו חיישינן גם על שדא תיכלא בכולו מצד הכבד ועכ"פ לפי"ז לכאורה גם בכאן אי ברי לן דסופו להתקלקל לגמרי ניחוש שכבר שדי תיכלא ובאמת דברי הטו"ז סי' מ' ס"ק ג' הנ"ל לכאור' קשים לי מגיטין דף כ"ח דשמא ימות חיישינן ושמא מת לא חיישינן נגד חזקה ויש לחלק שמא ימות אינו נגד חזקה דסוף האדם למות משא"כ כאן וא"כ לכאור' גם בנידון שלנו יש לחוש

מיהו נראה לחלק מג' טעמים חדא דדווקא בדבר שעצמות החולי לית לי' תקנתא כמו שמעיד בנימוק לדעת הרוקח י"ל כנ"ל אבל כאן דבשאר תרנגולים לא שכיח שיתקלקל לגמרי וע"כ דרק מקרה הוא או ע"י האוכלין או ע"י המקום של התרנגולין וכל צמחים הוא כל חדא ריעות' בפ"ע וחולי בפ"ע ואין צמח אחד גורם לחברו ואין כאן מקום לומר דנידון על שם סופו דצמח זה שהוא כבר כאן זה לא יגרום מיתה וכעין שכ' הפמ"ג בסי' מ' ס"קג לפרש שעדיין לא התחיל הריעותא

והנראה עוד טעם ב' יותר דאפילו סופו להתקלקל מנ"ל דטריפה דהרי אמרינן בחולין דף נ"ד ע"א דאי מסדרא לה סמא חיי ואין להוסיף על הטריפות ואם העידה הגמרא לדעת הרוקח על נימוק דלית לי' תקנתא דלא מועיל סמא מה"ת נימא כן גם בשאר ריעתות ועוד הרי רובא דעלמא אין סוף הכבד להתקלקל מצמחין ההם והנך דנתקלקלו יצאו מן הרוב ולמה לא נאמר דהתרנגולת הבא לפנינו הוא מן רובא דעלמא שאין דרכן להיות מקולקל ורק מה דאיתרע איתרע ומה דלא איתרע לא איתרע

וכיון שבאנו לזה שוב יש לנו ס"ס על התרנגולת הבא לפנינו בצמחי' מועטים א' שמא לא תתקלקל לגמרי כרובא דעלמא ואת"ל שתהי' מתקלקל דלמא אי מבדרא לה סמא חיי כן נראה לפי ענ"ד דמותרת וראי' מסתימת הפוסקים שלא חששו לזה ותו דנהי דהפמ"ג בסי' נ' סק"ג כ' דאפילו בהפ"מ אין להורות היתר בריעות' שנולדה מחים סמכינן גבי ספק על נשחטה הותרה דבחזקת היתר עומדת כמ"ש המהר"מ לובלין וש"ך מ"מ צד להקל וחזי לאיצטרופי לסברות הנ"ל להתיר בנידון שאנו דנין כן נראה לפי ענ"ד ואחתום בברכה יהי' ה' עמו ויברכהו ויאמצהו הכ"ד

הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה נ"ז שיל"ת יערגין אדר השני תרי"ג לפ"ק: החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב המאוה"ג המפורסם כש"ת מוה' ישראל דוד נ"י אבדק"ק פעזונג יע"א

מכתבו קבלתי בש"ק העבר ובתוכו רצוף פלפול בדין כולי' שהקטינ' שסתמו הפוסקים שיעורו בדקה עד כפול ובגסה עד כענבה בינוני ושיעור ענבה זו לא ידענו בבירור ומעלתו נ"י ביקש חשבונות רבים ורצה להוכיח ממשנה פי"ז דכלים משנה ז' דאמר ר"י דגרוגרת דא"י כבינונית המדינה דמשם מוכח דלא נתגדלו פירות א"י יותר מפירות ח"ל יותר מב' שלישי' ושלח לידי גם מ"ש על זה הרב המאוה"ג מוה' חיים הירש אבדק"ק שאטלסדארף ותמהני על כבוד מעלתו נ"י איך נתן כייל וקיצבה לפירות הארץ גם לפי שיטתו איך פרי אחת תעיד על חברתה ואם גדלה בא"י לפעמים אשכלות כעגלה כדאית' בסוף כתובות גם גרוגרות או שאר פירות דווקא בערך הזה נתגדלו ומי שם ממדי הארץ או עשה משקל ומי אמר עד פה תבוא ולא תוסיף ולפעמים פרי אחת מתברכת ולא אחרת וכבר קראו חכז"ל יושבי הארץ שבקיאין בישובה של ארץ וטעמו הארץ ואמרו מלוא מענה זו מעלי לזו וכך הוא בסגולת הארץ ובברכותי'

סוף דבר אין לזה שורש וסברא מכ"ש להורות דין ושיעור בזה ובפרט שגם היסוד שעליו נתיסד חשבון מעלתו נ"י אינו הנה מעלתו נ"י חשב דמה שאמרו חכז"ל בדקה עד כפול הוא פול של גריס הקלקי המובא במשנה פ"ו דנגעים וזה אינו דהנה מצינו ג' מיני פולין במשנה פ"ק דכלאים משנה א' אי' פול סתם ופול הלבן כל אחד מין בפ"ע ואפילו כלאים הם זב"ז לפי מ"ש בירושלמי זוגות זוגות שנו עיי"ש בר"ש ומלבד ב' מיני פולים אלו מצינו פול המצרי שם במשנה ב' ובשאר מקומות והנה הרמב"ם פי' על פול ופול לבן הידוע והנה פול הלבן הוא קטן מפול סתם ובברכות דף ל"ז ע"ב אמרינן דשיעור ענבה כשהם בוסר הם כפול הלבן והרא"ש בפרק כיצד מברכין והטור באו"ח סי' ר"ב כ' ואם מסופק הוא אם הוא כפול הלבן משמע דידוע לן גודל פול הלבן. אמנם הש"ע שם סעי' ב' והלבוש כ' דשיעור פול הלבן אינו ידועה לנו והמג"א שם ס"קד כ' דאפשר דהוא גדול מענבה וא"כ ס"ל דלאו היינו פול הלבן המצוי בינוני ועכ"פ נראה דקטן הוא מפול סתם דהרי המג"א מסתפק בו

אמנם פול סתם יש בו ג"כ מינים שונים ואינם מסתמא פול הקלקי ופול הקלקי הוא הגדול שבמיני הפול וכמו ששנינו במס' כלים פי"ז מ' י"ב ממה שאמרו במדה גסה גריס נגעים בגריס הקלקי ושם ברע"ב וכאן לא אמרו במדה גסה אלא לכל היותר מידי בינוני וכמ"ש הפר"ח בסי' מ"ד ס"קט וכן מוכח דסתם פול אינו פול הקלקי דבמעשרות פ"ה מ"ח מנה הגריס הקלקי מן הדברים הפטורים מן המעשרות שחזקתן מן ההפקר ובפ"ח דפיאה מ"ג מוכח דסתם פול הוא בחזקת חיוב במעשרות וא"כ לא ידענו שיעור פול הזה ששיערו בו הקטינה הכוליא בצמצום

אלא דמ"מ עדיין י"ל נקוט מיהו פלגא בידך שאם נשתייר כשיעור גריס הקלקי בדקה בוודאי כשר ושיעור גריס הקלקי נודע לנו שיעורו בפ"ו דנגעים וטרח ומדד הגאון במעיל צדקה סימן כ"ז ובמחיגה יתארהו אשר הוא כשיעור זילבערנרגראשין הישנים והוא קרוב לועכס קרייצר של כסף המצויים עתה וא"כ אם נשתייר בדקה באורך וברוחב ובעובי כעיגול המעיל צדקה הנ"ל כשר ואמנם אכתי לא אדע מנ"ל דגריס הקלקי הי' שוה באורך ורוחב וגובה הכל בשיעור הנ"ל דלמא הי' ארוך טובא אלא שהרוחב והגובה הי' שוה בשיעור המחינה הנ"ל ולכך כשנתחלק לגריסין באמצע הי' שטחו מחזיק ט' עדשים כשיעור ההוא או נאמר שהאורך והרוחב הי' לפי שיעור הנ"ל בט' עדשים אבל הגובה הי' טובא וכשנחלק לשנים דרך ארכו נחלק ולא דרך גבהו ובאמת אמרו בירושלמי פ"ה דמעשרות מ"ח דגריס הקלקי מרובע ואע"ג שאין ברי' מששת ימי בראשית מרובע באוכלין יש