מהר"ם שיק יורה דעה רסג

עם הזריעות לנוי ואין ענין למכירה זו מ"ש מעלתו דתליא בפלוגתא דהבו"ש ומקור חיים סוסי' תמ"ח ובחת"ס סי' ס"ח מסכים להמקו"ח שמותר ליתן בהמות וכו' וזה לא תליא בפלוגתא זו דהכא דמי לגמרי לשאר מכירות חמץ ששוכר או מוכר החדר שלא יהי' החמץ ברשותו וה"נ מוכרו שלא יהא החמץ ברשותו וגם כן מבטלין אותו בכלל שאר חמץ

וא"כ מה ששאל אם יכול לעשות זאת בחוה"מ זה ג"כ מותר שהרי יכול גם בחוה"מ לבטל קודם שיתחמץ כדאמרי' בפסחים דף ז' ע"ב דאף לאחר זמן איסורו מצי מבטל לי' קודם שהחמיץ וכ"ז כתבתי לדבריו שכ' שהוא דבר האבוד וכל זה לענין חוה"מ ומטעמים הנ"ל אבל חלילה למכור מכירה כזו שהוא כערמה כדי להתיר לחרוש בשבת או ביו"ט כמובן ובפרט שבלא"ה אסור מפני שנקראת על שמו ונהי דבסוף פ"ק דע"ז משני שדה לאריסותי' קיימא היינו אם הוא באמת מתחילה ועד סוף ארוס ונוטל חלק בשדה כמבואר במג"א בסי' רמ"ד סק"ה עיי"ש חילוקו וכן נ"ל ואחתום בברכה וכו' הדו"ש. הק' משה שיק מברעזאווע

חשובה שע"ז בעזהי"ת אור ליום ו' עש"ק פ' בחקותי תרל"ה פה חוסט יע"א

החיים והשלום וכ"ט לאהובי תלמידי הרב הגדול המופלג מוה' וכו' אבדק"ק כו' יע"א

מכתבו קבלתי בשבוע העבר ושמחתי בבשורה טובה שבנו הבחור המופלג מוה' פ' נשתדך עם בת ת"ח ואמינא מזל טוב וברכה והצלחה לך ולכל ביתך ולהבחור החתן שיחי' ה' יזכה אותך בטובות והצלחת זרעיך בתורה ועבודה וברום המעלות ואשר כתבת לי שיש לך צער מפריצי עמינו כבר שמעתי מזה ואל תשים את לבך לזאת וה' ירים קרנך למעלה בכבוד ואל תראה ואל תפחד חזק וחמץ להרים קרן התורה והיראה וחפץ ה' בידך יצליח

ואשר שאלתני הלכה למעשה במנהג שנהגו וכו' שבשבתות ויו"ט רובם מתפללים שחרית בביתם ביחידות ולפעמים אינו נשאר לתפילת ציבור אלא ד' או ה' שלא התפללו ביחידות והמג"א בסי' ס"ט כ' דאם אין שם רוב מנין שעדיין לא התפללו יתפללו מיד בקול רם ונסתפק למעלתך בשבתות ויו"ט שאומרי' פיוטי' ויש לחוש להפסק איך יעשו ע"כ שאלתך בקצרה והנה אמת נכון שהמג"א רסי' צ"א כ' דבראש השנה שאומרים פיוטים אין היחיד יוכל להניח להוציא עצמו מן הש"צ ונראה מלשונו שם דפשיטא לי' דאמירת פיוטים הוי הפסק להוציא היחיד ולכאור' יש סתירה לזה מאו"ח סי' קכ"ח דפסקינן שם דאם טעה הש"צ בתפילת לחש באופן שמן הדין הי' צריך לחזור ולהתפלל יכול לסמוך על התפילה שבקול רם ומשמע שם בהגה"ה דמיירי גם בשבת ויו"ט וא"כ נראה דאמירת פיוטים אינו הפסק

ולכאורה הי' נראה לי לחלק דוודאי ש"צ המתפלל להוציא הרבים כפי תקנות חכז"ל כדאיתא באו"ח סי' קכ"ד וכבר קבלו הציבור עליהם לומר פיוטים כדאיתא באו"ח סי' ס"ח שאין לזוז מן המנהג ולכך לא חשיב הפסק כיון דהוא דבר דשייך לתפילת ציבור אבל ביחיד שאין המנהג לומר ביחידות פיוטים כדאיתא לעיל בסי' ס"ח ולדידי' חשיבו פיוטים הפסק ואין הש"צ יכול להוציא אמנם ראיתי בא"ר בסי' תקצ"א אות ג' שהעיר בזה מסי' קכ"ו והניח בצ"ע ומלשון הפמ"ג בסי' תקצ"א שהעתיק דברי הא"ר נראה מדבריו דס"ל חילוק הנ"ל שכתבתי דהיחיד וודאי א"י אלא דאם הש"צ יוצא בתפילת קול רם במקום תפילת לחש זה הניח בצ"ע ועכ"פ מבואר לפי"ז דאם הוא בשבת וימים טובים שאומרים פיוטים אין יכולין להניח להוציא עצמן יחידים מצד וודאי וש"צ מצד ספק

ועתה נבוא לדין השני שכ' המג"א שאם אין רוב שמתפללין יאמרו מיד התפלה בקול רם ולא הביא ראי' לדין זה אלא מכח סברא וכן כ' הא"ר ולכאורה נראה דדין זה תליא בפלוגתא דהמג"א קאי אמאי שכ' שם בשם הרדב"ז דיחידים שהתפללו כולם ביחידות שוב אינם רשאים להתפלל בקול רם עיי"ש והדגו"מ שם ובחידושי ר' עקיבא איגר זצ"ל על המג"א כ' דנראה דהמחבר פליג על זה וכבר כתבתי בזה למרן הגאון בעל חת"ס ותשובתו נדפסת בחת"ס חאו"ח סי' עיי"ש שביאר שם הדברים וכ' ג"כ דתליא בפלוגתא דבא"ר סוסי' ס"ט משמע דמחלק בע"א ועכ"פ נראה אם נימא דעשרה שהתפללו ביחידות אפי"ה נשאר עליהם החיוב להתפלל בקול רם לומר קדושה ומודים לדידהו בוודאי הדין אם יש יחידים שלא התפללו עוד כלל בוודאי הן צריכין מעיקרא להתפלל בלחש כתיקון חכז"ל ואח"כ יתפלל אחד בקול רם דלמה יגרעו מאם כבר התפללו כולם ביחידות בלחש וע"כ דהמג"א קאי לשיטת הרדב"ז שכן נוהגין דאם כבר התפללו כולם ביחידות פרח מהם החיוב להתפלל בקול רם ורק דווקא אם יש אחד שלא התפלל עוד כלל אז יוכל להתפלל בקול רם וכיון דהוא יחיד ואין רוב הציבור ולא תיקנו ביחידים להתפלל שתי פעמים שרק בציבור תיקנו חכז"ל וכדאיתא באו"ח סי' קכ"ד ולכך כ' המג"א דיאמר התפילה מיד בקול רם

ומלשון הרדב"ז המובא בא"ר סי' נ"ה ס"קז שכ' דאם יש אחד שלא התפלל כלל כיון דכולם ערבין זה על זה יכולין להתפלל בקול רם נראה דלא ס"ל כהמג"א דאי נימא דמיד יתפלל בקול רם ולא יתפלל אלא פעם אחד למה צריך זה הטעם שכולם ערבין אלא משמע דאז חוזר וניעור החיוב גם על אותן שכבר התפללו ביחידות וכעין זה פסקינן לענין ברהמ"ז באו"ח סי' קצ"ד דאם שכחו וברכו בלא זימון אפי"ה מצטרפין לאחרים שלא זימנו אלא דהתם בעינן רובא דעשרה משום דבלא"ה אינם רשאים לומר נברך אלקינו אבל הכא לענין תפילה דקי"ל דאפילו רק אחד שלא התפלל רשאי לומר קדושה בעשרה אפשר לענין זה כולן מצטרפין ולכך אפשר דגם הרדב"ז מודה בכה"ג שחוזר וניעור החיוב על כולן

וכן משמע בתוס' במגילה דף כ"ג ע"ב ד"ה ואין פורסין ויהי' איך שיהי' לכל הפחות תליא בפלוגתא זה אם אפשר שיצא בתפילה בקול רם אבל אם נאמר כספק הנ"ל דבשבתות ויו"ט שקבלו עליהם לומר פיוטים אין יוצאין בתפילה שבקול רם במקום תפילת לחש א"כ נראה דגם המג"א מורה דאם יש כאן אפילו פחות מרוב מנין יתפלל מעיקרא בלחש ואח"כ בקול רם

אלא דכל זה אם הי' ברור לנו דהפיוטים הוי הפסק אבל כבר כ' דהא"ר והפמ"ג הניחו זה בצ"ע וכדלעיל א"כ עדיין י"ל דפיוטים אינו הפסק וסגי בתפילה בקול רם ואם מתפללין שתים הוי כמו ברכה לבטלה ובפרט בציבור בשבת ויו"ט דאין מתפללין נדבה כדאיתא באו"ח סי' ק"ז

מיהו נראה די"ל דהוי ס"ס ספק שמא פיוטים הוי הפסק וצריך להתפלל שתים ואת"ל דאינם הפסק דלמא אמרינין כהרדב"ז הנ"ל דגם על היחידים שכבר התפללו נשאר החיוב להתפלל שנית ובמקום דאיכא ס"ס שפיר יכול להתפלל מעיקרא בלחש ואח"כ בקול רם ואפילו בספק אחד פסקינין בסי' ק"ז לדעת הלבוש דאפילו בלא תנאי בספק אם התפלל יחזור ויתפלל בתורת חובה כן הי' נראה לי אבל אני אינו רוצה לסמוך על עצמי אלא א"כ יסכימו רבנים גדולים על זה ולכך אם אינם יכולים ליזהר שיהיו עכ"פ רוב מנין שלא התפללו ינהגו לומר הפיוטים אחר התפילה בקול רם כן נראה לפי ענ"ד

תשובה שע"ח בעזה"י יום א' לסדר לך תרל"ט לפ"ק פה חוסט יע"א

מזלא. טבא וברכה והצלחה לתלמידי הבחור החתן המופלג כ"ה יהודא כ"ץ קרוין ני'

מכתבך קבלתי ואם אמנם שאין אני משיב על קושיות כו' ורק מחמת שנתבשרתי שאתה נתקשרת עם בת הגאון המנוח מוה' משה קאמארן זצ"ל ואני וכו' ויה"ר שיהי' זיווגך עולה יפה אגב זה אשיב ג"כ מ"ש לי באיזה ענינים חדא אם רשאי כהן להשתמש בכהן אחר הנה בגוף הדין כבר האריכו הפוסקים ועיין מל"מ פ"ג מהלכות עבדים ובמקנה קידושין דף כ"א סברות לכאן ולכאן ואם כוונתך שאכתוב לך הכרעתי אין הכרעת תלמיד מכרעת

ומה. שהקשית על הא דקי"ל ביו"ד דעובר שהוציא ידו קודם שנשחט אמו דאותו אבר אסור והשאר מותר ע"י שחיטת אמו והקשית הא אמרינין בביצה דף ל"ז דע"כ בבהמה אסור משום דינקו תחומים מאהדדי וא"כ גם כאן הרי יונקים מאותו אבר האסור ולמה יהי' השאר מותר ורצית לומר דשייך ביטול רק ידוע סברת המרדכי דבדבר שלא הי' מעולם בעין ורק נולד בתערובת ל"ש ביטול עכ"ל בקצרה וגוף הקושיא לא קשה דהרי שם בביצה ר"כ ור"א הקשו לרב ושתק להו ונראה שחזר מדבריו כמבואר בספרים ובצל"ח כ' שגוף הטעם הוא רק לרב לשיטתו דס"ל מין במינו לא בטל ואנן לא קי"ל כוותי'

ומ"ש דעת המרדכי הנ"ל זה אינו אדרבה קי"ל בסי' ק"ב דדבר שאינו ניכר מעולם אפילו בדבר שיל"מ בטל ועיין בפליתי בסי' הנ"ל שכ' לבאר דלכאורה דברי המרדכי סותרין זא"ז דבסוף חולין כ' המרדכי דהיכא דנולד האיסור בתערובת אינו בטל ובפ"ק דשבת כ' גבי גיגית שמלאה ענבים דאפילו בדבר שיל"מ בטל וכ' הפליתי דהביאור כן דוודאי אם גם ההיתר נולד בתערובות עם האיסור אז בכה"ג אין ההיתר יכול לבטל אבל אם ההיתר הי' בלי האיסור ואח"כ נולד האיסור בתערובות אפילו בדבר שיל"מ בטל

וא"כ הכא דהעובר דקודם שיצא האבר לא הי' אסור ועתה לאחר שיצא האבר ונשחטה האם נעשה אותו האבר איסור אבל העיבור לא נקרא בתערובת איסור וכה"ג אפילו בדבר שיל"מ בטל והנה באו"ח בסי' שי"ח סעי' ב' ובמג"א שם סק"ח ובמחהש"ק שם ביאר הדברים שמצד אלו הטעמים הנאמרים למעלה קשה שם על הרמ"א שפסק שם דאם תלשו פרי בשבת לחולה אסור לבריא לאכול