מהר"ם שיק יורה דעה רלז

איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין ונמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע אלא מפני שא"י וכו' ועוד אמרו כל המעמיד דיין שאינו הגון כאלו הקים מצבה שנאמר ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך וכו' ובמקום ת"ח כאלו נטע אשרה שנאמר לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ד' אלקיך וכו' וכן פסק בחו"מ סי' ח'

וא"כ לפי"ז וודאי גלוי וברור שתלמידי הסימענא"ר יודעים מעט מחכמת התורה וש"ס ופוסקים והרבה בני תורה ויראי השם יש ונמצא אשר תורתם אומנתם ובתורה יהגו יומם ולילה והמה ת"ח מפוארים ומובהקים וא"כ אם ירצו ליקח לרב מתלמידי הסימנא"ר ויבחרו בו להיות מורה הוראה בשביל שיודע שאר מדעות בזה כבר כ' הרמב"ם דעוברים בלאו מפורש. ובמקום ת"ח עוברים בשני לאוין. ודרחז"ל לשון אשרה מלשון מאשרי העם בישעי' קאפיטעל ג' דהיינו מנהיגים ומדריכים שאסור להעמידם בשביל צורך הנאתן והיינו לא תטע לך בשביל צורכך צורך הגוף אשרה וגם לשון מצבה נמצא מורה על מנהיגים כדפרש"י ריש פ' נצבים וכבר האריך בזה במהרי"ק בשורש קי"ז המובא בכ"מ שם ועכ"פ תלמידי הסימענאר יש להם מעט ידיעה בתורה אלא שיודעים בשאר המדעות וא"כ הממנה מהם לרב או למורה הוראה עוברים בכמה לאוין וכנ"ל

ואפילו המעט שלומדים אינם יודעים שורש ומקור הדבר למישקל ולמטרי בעומק ותוך הענין לדמות מילתא למילתא והם מדמים מלתא למילתא שאינו דומה וכבר אמר החכם במשלי אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת קדושים תמצא וחכז"ל בסוטה דף כ"ב אמרו ורבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראתה ומורה ולדרש הזה נראה שכוון שלמה המלך עה"ש כל הפרשה דאשה זרה על חכמת החיצונית כעין הסימענאר שהתורה שלומדים שם הוא חלל בלי שום תוך ועומק חלולים חלולים וממילא עי"ז הוא תלמיד שלא הגיע להוראה ורבים חללים הפילה היינו החלולים מבלי שום תוך ועומק ולכך שפיר דרשו ועצומים כל הרוגיה הנאמר שם ואמרו חכז"ל שקאי על תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה והיינו כנידון הסימענאר שהת"ח המובהקים אשר ראוים באמת להוראה לא יניחום להורות והחלולים אשר אין בהם ממש המה המורים ובזה בוודאי עצומים כל הרוגי' והרבה מכשולי' ותקלות באים עי"ז והמה לאבן נגף לבני ישראל הכשרים

ומטעם אחר עוד אסור לנו עפ"י התורה להעמיד רבנים מתלמידי הסימענאר דכבר מבואר בתורה וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מסנהדרין שהב"ד של ישראל צריכין שיהיו יראי ה' ובעלי מדות טובות ואנשי חיל היינו שיהיו גבורים במצוות ומדקדקין על עצמם וכובשין את יצרם ולא יצא עליהם שום שם גנאי ויהי' פרקו נאה וזה אי אפשר להשיג רק ע"י התורה הקדושה שהיא תבלין ליצה"ר אבל כל החכמות ושאר מדעות ידוע שאינם פועלין ואין בכוחן להיטיב לב האדם ומדותיו וליטע יראת ה' בלבו ורק התורה הקדושה כמו שאמרו חכז"ל המאור שבה מחזירו למוטב וראשית חכמה יראת ה' והחיוב ומ"ע על כל אדם פרטיי מכ"ש על המנהיג העומד בראש להיות לרב ולמורה דרך שיראתו יהי' לאות ולמופת ביתר שאת על כל הציבור וכבר הביאו בשם הרא"ש שכ' לר' ישראל מטילודא ידוע ומפורסם שהחכמות הנכריות מעבירין את האדם מיראת שמים ובריך רחמנא דשזבין מיני' וא"כ בוודאי אסור לקחת מתלמידי הסומענאר להיות רבנים ומורים

ויש עוד טעם וראי' לאסור להקים רב ומורה מתלמידי הסימענאר דהנה דרשו חכז"ל הובא בילקוט פ' נצבים על קרא דלא בשמים הוא דאמר שמואל אין התורה מצוי' באיסטראלאגען ושאלו אותו הא מר איסטראלאג ואעפי"כ הוא ת"ח והיתה תשובת שמואל דמעולם לא עסק באיסטרלאג אלא בשעה שהי' פנוי' מתורה והלך לבית המים עיי"ש בילקוט והיינו באקראי בעלמא וכמ"ש הרמ"א המובא לעיל וא"כ יש קו"ח אם שמואל אמר דחכמה אחת של איסטרלאני העוסק בה אין התורה מצוי' אצלו קו"ח תלמידי הסימענאר אשר רוב וכמעט כל ימי חיי הבליהם מבלים בחכמות ומדעות ובוודאי דאין בהם תורה להיותם ראוי ע"י תורתם להוראה וא"כ הסעמינאר הוא משכח את התורה והיא אבן ניגוף לכל בר ישראל

וכל זה הוא מצד הדין תורה המבואר כדלעיל אפילו אם לא הי' לנו נסיון מכל הנ"ל ומכ"ש שיש לנו נסיון ונודע לכל שתלמידי בית הסימנאר אפילו הלומדים בסימענאר שהם מכונים בשם (סאמינער כשר) הנסיון מעיד וכן הוא ידוע לכל שתורתם הוא רק מהשפה ולחוץ ומיעוטא דמיעוטא ואין בהם יראת שמים והרבה מהם שיש בהם חלקי אפיקורסת הרבה וא"כ אסור לילך ללמוד שם ואפילו מי שאינו רוצה להיות רב או מורה ובעל הוראה דהרי קי"ל אפילו במידי דשייך לגוף אמרינן דאסור לאדם לילך תחת גשר רעוע וקיר נטוי א"כ ק"ו דאין אנו רשאין לילך במקום שיש סכנה לנפש והתורה אמרה השמר לך ושמור נפשך מאוד וכיון דהדין שאסור לילך במקום סכנת הגוף וגם אנו מצווים שלא להניח אצלינו דבר שיש בו סכנה והוא לאו מפורש בתורה לא תשים דמים בביתך וא"כ קו"ח דאין לילך ואין לעמוד ואין להניח דבר שיש בו סכנה לנפש וכיון שהנסיון מעיד שהסעמינאר מעביר היראת שמים ועושה התלמידים הלומדי' שם לקלים חוץ שאר תקלות הבאים על ידי זה א"כ וודאי כן הוא דאסור לאדם ללכת שמה

ובלא"ה נראה לי דאסור ללמוד בהסעמינאר אפי' מי שאין דעתו ואין רצונו להיות מורה או רב דכיון דהנסיון יעיד שרובם ככולם התלמידים היוצאים מהסעמינאר הם קלי הדעת ואינם חוששין לא לדברי תורה וכ"ש לדברים שחששו רז"ל וכבר פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות ע"ז דלאו דלא תתורו אחרי לבבכם וכו' מורה לנו שאסור לאדם לראות או ללמוד דברים שאפשר שיביאו אותו לידי קלות או ספיקות באמונה עיי"ש לשונו הזהב שביאר זה היטיב וא"כ ה"ה דאסור לילך למקום המוכן לפורעניות להעביר אדם מדעת קונו ודעת חכז"ל מאיזה סיבה שיהי' שמעביר הסעמינאר את תלמידיו הן מצד לימודם והן מצד החברותא והן מצד המלמדים אסור לבר ישראל ללכת שמה מקרא דלא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם

גם מהשכל והמושכל נראה מבואר גודל המכשלה של בית הסעמינאר דבכל הידיעות אנו רואים שמי שרוצה להיות שלם באיזה חכמה בעינין דווקא שישים עיניו ולבו רק על אותה חכמה בדיוק שאם רוצה ללמוד הרבה דברים אינו משיג שום דבר בשלימות דשכל האדם לואה וקצר להשיג הרבה דברים בשלימות לכן צריך לשים אל לבו שלא להשגיח על שום דבר רק על מה שצריך לאותה חכמה והידיעה שרוצה ללמוד בשלימות ואם זהו כן בשאר חכמות ק"ו בתורה כמו שדרשו חכז"ל בחגיגה דף ד' על המקרא דלא יערכנה זהב וזכוכית למה נמשלה התורה לכלי זהב דקשה להשיג התורה ככלי זהב וכלי פז ונוח לאבדן ככלי זכוכית וצריכה שקידה והשגחה רבה ועיון הדק היטיב וא"כ בוודאי אי אפשר שישיג את חמדת התורה אם מערב בלימודו גם שאר מדעות ובפרט כי שאר המודעות הם קלי ההבנה ומושכי' את לבבות הנערים ודבר הקל ומושך ניחא לי' יותר לאדם מדבר שהוא קשה עליו

וגדולה מזו אמרו חכז"ל בפ' כל כתבי דאסור ללמוד כתובים בזמן הדרשה משום דממשיך ואתי לבטולי מבית המדרש וא"כ מכ"ש בנידון הנ"ל ובלא"ה כבר אמרנו דבכל ענינים וכ"ש בת"ת א"א ללמוד בקביעות אלא א"כ דבדבר ההוא הוא משים כל עיונו ואפי' במלאכים צבא השמים אמרו כיון שהם צריכין להיות שלמים בענינם דאין מלאך אחד עושה ב' שליחות וכן צריך להיות בתורה ולא די לאדם במה שקובע שעות זמניות לתורה אלא צריכין לעסוק בתורה יומם ולילה ואז יעלה ויצלח וע"ז אפשר רמז הכתוב תורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא ואמרו חכז"ל אם הרב דומה למלאך ילמדו תורה מפיו ואם לאו אל ילמדו מפיו וממילא דאסור לשמוע תורה מתלמידים היוצאים מבית הסעמינאר

ועפ"י הדברי' הנאמרים למעלה שכל המשתדלים והמסייעי' והמורים והתלמידים כלם הם ממחטיאי הרבים ואין להם שום נאמנות באיסור והיתר כי איתרע חזקתייהו ואין פרקם נאה וי"ל דהוי כחשודים לאותו דבר להכשיל אחרים וכדקי"ל ביו"ד סי' א' דאם יש חרם לענין שלא לשחוט ועבר ושחט הוי כחשוד לאותו דבר וגם הא קי"ל דחשוד לדבר חמור חשיד לדבר קל ממנו כדאית' ביו"ד סי' קי"ט וגם כיון דאסרו בפי' בהאסיפה הגדולה ואפי"ה הם מעיזים לעשות הוי כעין מ"ש מרן הגאון בעל חת"ס בחיו"ד סי' ח"י ולכך שומר נפשו ירחק מהם וה' הטוב יהפוך לב בני ישראל לטובה במהרה

תשובה של"ו שיל"ת חוסט יום ה' ד' אב תרל"ב לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב לש"ב הרב המופלא ומופלג כש"ת מהורר שלמה שיק נ"י אב"ד דק"ק קארצאג יע"א

מכתבך קבלתי ושם נאמר לישאל את פי מאחר שבקהלתך התוועדו לקבל עליהם את הארגיניאזאטציא"ן שטאטו"ט של כת הארטהדאקסי"ן ועשו על פיהם שפעציא"ל שטאטוטע"ן וכתבו וחתמו לאשר ולקיים ויש ב' אנשים מתוך הקהל שאינם רוצים לבוא על החתום ואומרים שרוצים לפרוע הכל כמאז וגם שהם רוצים בשפעציא"ל שטאטו"ט אלא שאינם רוצים לחתום שהם משומרי הדת וע"ז הסכימו רוב העדה ורוב קרואי העדה לפרוש אותן ב' אנשים מכל זכיות הקהלה ולעת כזאת נולד לאחד מהם בת והסכימו שאם יבוא לבית הכנסת לתת שם לבתו יהא מוכרח ליתן ה' זהובים כסף ועי"ז נעשה רעש ומחלוקת גדולה לזאת בא לשאול ממני בהסכמת הרה"ק שלשה שאלות. א' אם שב וא"ת עדיף בענין זה אם שנים ממאנים ימאנו. והב' אם כיון שאינם רוצים לחתום הם נידונים כפורשים מן הציבור והג' אם רשאים ראשי העדה לתקן תקנה כנ"ל שמי שאינו בא על