מהר"ם שיק יורה דעה רלו

בני ישראל הארטהדאקסין השומרים התורה כפי אשר היא מורשה לנו מדור לדור הרבה מאות ואלפים שנה

ומאז ועד עתה אנו כשתי מחנות והקאנגרעסלער בכל עת עומדים על המשמר לחלוק עלינו ולמסור אותנו בכמה מסירות וכל חפצם ורצונם להפוך הקערה על פיה אבל היראים שומרי הדת וסייעתם הם העומדים נגדם להעמיד את האמת על מכונו וח"ו לולא השומרי הדת וסייעתם הלוחמים מלחמות ה' אז ח"ו כבר הי' עולה בידם שיתפשטו דרכיהם הרעה ודרכי בניהם בתוך קהלות ישראל הכשרים וזה לעומת זה עשה ה' בכל הענינים וכן הוא ת"ל ג"כ בענין הזה וכן צריך להיות שיהיו עומדים על המשמרת וצריך ללחום מלחמו' ה' ואז אנו בטוחים ומובטחים כי ה' יהי' בעזרתינו וכמו שאמרו חכז"ל כל הבא לטהר מסייעין אותו אבל ההתחלה צריך להיות ע"י בני אדם כנאמר פתחו לי וכו' כפתחו של מחט ואני אפתח לכם ארובות השמים

אבל השטאטוסקווא אפילו הם חדושים וטהורים אין אני יודע האיך הם יוצאין י"ח שהם יושבים בבתיהם ובמשכנותיהם ולא איכפת להו כלל במה שרואים ביום שבות זרים חיל ה' ואיך הם אינם יראים מאמירת דבורה הנביאה שאמרה וקיללה את האנשים אשר לא באו לעזרת ה' בגיבורים כנאמר שם אורו מרוז וכו' ואמרו חכז"ל דגברא רבה הווה וכו' לכן בעיני יפלא על הקהלות הכשרות האיך הם יושבי' בין המשפתים לשמוע מה נעשה בין הקאנגרעסלער ובין שרידי עם ה' שומרי הדת ועוד מטעם אחר הרי אין אדם יודע ובטוח מה יולד יום ואע"ג דהאידנא המה כשרים ויראי ה' בראש עדתם מ"מ כבר אמר מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל לפרש מאי שארז"ל במס' אבות איזה חכם הרואה את הנולד ודקדק מרן זצ"ל דלמה נקט הרואה את הנולד הרי תיבת נולד לפי מאי דמסיק בנדרים גבי הנודר מן הנולדי' גם שכבר נולדו משמע ותי' דאם אדם מפחיד וירא מדבר שלא הי' מעולם ולא אתרמי מילתא כי האי על זה אמר שלמה המלך ע"ה אמר עצל ארי בחוץ וכו'

אבל דברים שכבר היו בעולם בזמן העבר וירא שאפשר שגם לעתיד יהא כן ע"ז נאמר אשרי אדם מפחד תמיד ולזה נקטו ואמרו בלשונם הרואה את הנולד משמע לשעבר ומשמע לעתיד זהו חכם דירא כיון שכבר הי' כן א"כ יש לירא כי אפשר שיזדמן גם עתה וכן אנו יודעין כמה קהלות קדושות שהיו מלאות תורה ויראת שמים ונתהפכו רחמנא ליצלן ושועלים הולכין בה ולזאת צריכין אנו לעשות תקנות להעמיד על תילה את הדת למען מלט נפשינו ובנינו ודורות הבאים אחרינו וידעתי כי יש כמה קהלות קדושות הם שטאטוסקוו"א מפני שהם יראים וחרדים מפני המחלוקת והשלום באמת אהוב אבל כבר אמר זכרי' הנביא וצוה האמת והשלום אהבו ומתחילה בעינין להשגיח בעין פקיחא שישאר האמת על מכונו ואני יודע שטעמם מפני שסוברים שטוב יותר להיות נשאר באגודה אחת עם האנשים שאינם מתנהגים כראוי ולבם אומר להם שע"י האחדות יתוקנו גם הקלים אבל הנסיון מעיד שרוב הפעמים יותר שכיח שהקלים מקלקלים את הטובים שעדיין אין להם חזקת היראה

וא"כ אף שכוונת הקהלות ההם הם לטובה מ"מ כבר נאמר לכוזרי בחלום אם כי גם כי כוונתך רצוי' אבל מעשיך אינם רצוים ולזאת הדבר צריך עיון וחקירה עפ"י בקיאים במעמד הקהיל' והאנשים אשר הם בתוכה אבל אם המה מתחברין לחברא שומרי הדת בקונשטאטורנ"ג היא חומה גבוה ובצור' נגד הרבה מעשים שאינ' מתוקנים ומפרסמין את הטוב ואת הישר אשר צדיקים ילכו בה וכל הנ"ל כתבתי לאחר הניסיון והבחינ' מאז ועד עתה והנה כיון ששאל אותי מעלתו לומר לו את דעתי וחליל' לי שלא לומר האמת הנרא' לפי ענ"ד ואחתו' בברכ' המשולש' כתבתי בהחפזי וד' יהי' עמכם וידריככ' בדרך הישר והאמת למען תורתו ואמונתו הקדושה ויראו יחדיו את האמת והשלום בכם כמאמר הנביא האמת והשלום אהבו דברי ידידו הדו"ש הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה של"ד ב"ה חוסט חוה"מ פסח תרל"ג לפ"ק את חג המצות יחוג בדיצות ידידי הנגיד התורני המפורסם כש"ת מו"ה ני'

מכתבו הנעים ותוכחה מגולה מאהבה מוסתרת קבלתי במועד וגדול השלום והענין המדובר להתיר לי להשיב במועד מפני הכבוד והניני למלאות משאלות מעלתו ני' הנה ידעתי ושמעתי מאז מיקר תפארת קהל ובני תורה ויראי השם דעדת ישרון דקהלתכם יע"א ה' יברכם וגדול כבוד האחרון שבנפשם ובמאודם קמו בני תורה וירא ה' ובינונים להתחזק בעד עמינו ובעד תורתינו המורשה לנו מאבותינו וגדלו והצליחו וגם עשו פרי להיות לעדת ישורון חבר לשומרי הדת ואין פרץ ואין צווחה להם עם הכת שכנגדם והי' העדה הזאת למופת לשאר קהלות ישראל

ובפתע פתאום שמעתי מאיש הגון שהעדה הזאת התאחדים עם הכת שלוחמים לנגדם וכורתים עמהם ברית וששני הראשים ישארו על מכונם והי' הבשורה הזאת למדקרת חרב בלבי וחיל ורעדה אחזני בכל גופי ופציתי את פי לומר כי בעוה"ר שוב הצליח מעשה שטן לעוור עיני פקחים ולסלף דברי הצדיקים ואם אז בצערי אמרתי וכתבתי דבר נגד מעלת בני תורה ויראי השם לא ימחלו לי כי אין אדם נתפס על צערו כי בא לנגד עיני המכשולים אשר אפשר שיבוא לבני ישראל הכשרים מן עשיית השלום הזה

ועתה מישרי' אדבר עם מעלתו ני' הנה כל המכיר אותי יעיד עלי שאני אוהב שלום ודן את חביריי לכף זכות אבל האמת אהוב לי ביותר כנאמר אמת ושלום אהבו וצריך אני להיות הולך רכיל מגלה סוד אשר נודע לי עפ"י ניסיון שהרבה קהלות ויראי השם אינם יורדים לדעת הלעלאגי"ן וסוברים שנשתנה דעתם אבל באמת לא שבו מדרכם עוד ומזימותם כל היום לחתור חתירה והמצוות והמנהגים להפילם אלא שרואים שטעו בדמיונם ואכלוה פגה להקדים הקאנגרע"ס וחוקיו וסעיפיו בכל מעשיהם בדור ובעת שעדיין לחלוחית יראת שמים ואהבת התורה המורש לנו מאבותינו ורבותינו הקדושים קיימת ולזאת קוראים בשלום ובפיהם שלום ידברו והמה מצפים למלחמה לעת מצוא שעת הכושר לעמוד שוב במעשיהם וביני ביני המה עוסקים ומשתדלים להביא כל עניני הקהל תחת ידיהם ולתקן דברים שיהי' קשה להיות נפרד מהם ועומדים על המשמר לאסוף כל כוחותיהם איש ואיש במקומו ממתיקים סוד לבצע זממם ח"ו אשר התחילו לעשות זהו תוכן של הקריאת שלום של בעלי הקאנגרע"ס והנעלאגי"ן בכלל ואמת הדבר שהנעלאגי"ן כת שנגדכם בקהלתיכם אין אני מכיר מהותם ודעתם אבל למיחוש מיהא בעי' אמרו חכז"ל

ועתה. עם ה' דקהל הקודש פ' נייטרא אני קורא לכם דברי הכתוב אשרי אדם מפחד תמיד מי יודע רשת זו טמנו לכם ומי ערב שאין כוונתם כאשר נזכר למעלה ואם בדבר רשות צריכין ערב ו"ה אמר הביאו ערב קו"ח בדבר התלוי בו חיינו ואורך ימינו וחי דורות הבאים ואם חלילה יבוא תקלה מזה מה תעשו אז כו' ואם בצבא השמים אמרו א"א לשני מלכים שישמשו בכתר א' ק"ו בבני אדם הקנאה וכו' מוציאין את האדם מן העולם וגם זה הוא הירוס הקהלה והתורה והמצוות כמי שאמרו חכז"ל בקדירה דבי שותפי ומי לא ירא ויפחד מכל הנ"ל

ועפ"י הנסיון ומיראתי כתבתי כיון שנשאלתי על זה ועתה עם ה' עדת ישורון פ' נייטרא שימו לבכם לכל הדברים הנ"ל ואתם בעצמכם תמצאו שההתאחדות כזה צריך עיון וחקירה גדולה והמתקת סוד עם יודעים ומנוסים וה' יציל אתכם מלכד דברי השוחר טובתכם וחותם בברכה ידידו הדו"ש ה"ק משה שיק מברעזאווע

תשובה של"ה בעזה"י יום ג' וישב תרל"ו לפק פה חוסט יע"א

נשאל נשאלתי מה איסור יש בסימינא"ר הלוא טובה חכמה עם נחלה וחכז"ל אמרו יפה ת"ת עם דרך ארץ וזהו תשובתי

הנה ברמב"ם סוף פ"ד מהלכות יסוה"ת מבואר שאינו ראוי לטייל בפרדס (הרמב"ם קורא פרדס שאר חכמות וידיעות) אלא מי שמילא כרסו לחם ובשר והוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהן בשאר המצות וכו' שהן מישבין דעתו של אדם תחילה ועוד שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה לישוב העוה"ז כדי לנחול חיי העוה"ב וכו' ולכך אמרו חכז"ל שד' נכנסו לפרדס ואעפ"י שחכמים גדולי' היו לא הי' בהם כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין ולכך נפגעו מהם והריב"ש בסי' מ"ה כ' שכל מה שלמד הרמב"ם שאר החכמות זה הי' לאחר שכבר הי' גדול בתורה ובכל הש"ס וכו' ואפי"ה מצינו בתשובת הרמב"ם בפאר הדור שהתחרט על זה וכ' אעפ"י שלא לקח שאר החכמו' כי אם לרקחות ולטבחות מכל מקום נתמעט לו עי"ז עונת התורה ואם הרמב"ם ז"ל שהי' גדול בתורה שאין כמוהו אמר כן אנן מה נענה בתרי'

ובש"ע ביו"ד סי' רמ"ו פסק הרמ"א ג"כ כן וכתב דאין ללמוד כי אם מקרא ומשנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העוה"ז והעוה"ב אבל לא בלימוד שאר חכמות ומ"מ מותר ללמוד באקראי בעלמא בשאר חכמות ובלבד שלא יהי' ספרי מינים וכו' וכבר כ' הפמ"ג בההקדמה שכל ישראל קבלו עליהם לפסוק כהרמ"א ואין לשנות ועוד כתוב ומבואר ברמב"ם פ"ג מסנהדרין דין ח' וז"ל דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה אעפ"י שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה המעמידו עובר בל"ת וכו' ואל יאמר