מהר"ם שיק יורה דעה רלד

כי אחדים המה חיינו ואורך ימינו קומו משחו מגן כי עמנו אל. חגרו חרבכם על ירך החלש יאמר גבור אני על דבר אמת וצדק ללחום מלחמות אל מגדול עוז שם ה' בו נרוץ ונשגב כי לא יטוש ה' את עמו כי הוא קרוב וגואל

שמועה שמענו ותרגז בטנינו חיל ורעדה במתנינו מעדו קרסולינו ודמוע ידמעו עינינו הוי ואבוי על אשר כך עלתה בימינו בגדה יהודה וגם תועבה נעשתה בקרבינו יצאו אנשים שונים ויתאספו בשנה העבר בחודש יונ"י בעיר ברוינשוויי"ג וקראו בשמותם עלי אדמות בשם אסיפת רבנים ממדינת אשכנ"ז ויבוא גם השטן בתוכם ויקראו בקול גדול מסה ומריבה על תורת ה' שבכתב ושבעל פה. פערו פיהם לבלי חוק שמו בשמים פיהם בדברים העומדים ברומו של עולם במצות ה' הרבו דברי שוא ומדוחים בשומרי מצוה ילעיבו ובביאת משיח יכזיבו. ירהבו נעריהם בזקנינו ואבותינו וחכמינו בעלי הקבלה והמסורת בעלי התלמוד הגדול והנורא וקולם כנחש ילך. החציפו והעיזו פניהם אל קדושינו אנשי כנה"ג מאה ועשרים זקנים העומדים לנס מהם נביאים חגי זכרי' ומלאכי דניאל וחמו"ע נחמי' עזרא ועוד הרבה כמ"ש בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים ואחרים כלם חכמים גדולים החרש ומסגר מבינים בתורה ובכל חכמה ובכל מדע ובכל הלשונות כל רז מהם לא נעלם עיין ברמב"ם בהלכות סנהדרין הגדילו לעשות אך טוב לישראל בתקנותיהם ותפילו' וברכות הנה גם לאלה לא נשאו פנים ושמו בהם תיפלה שלחו אצבע וחקקו און לעשות שמות בארץ לנתק את מוסרתינו ולהשליך עבותינו מה' ומתורתינו ומשיחינו יושב בשמים ישחק עליהם הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים אם חכמים הם חכמים הם להרע ולהיטיב לא ידעו ולו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם כי תוודע בקהל ישראל חרפתם ולחרפה ולדיראון יהיו שמותם ודבר אלקינו תורה שבכתב ושבע"פ יקומו לעולם על במותם

ועתה שמע ישראל והאזינה עם אלקי יעקב הלוא אוזן מילין תבחן ממי יצאו דברי תוהו הנדפסים בשם (פראטיקא"ל דע"ר עירסטער ר"אבינער פ"ארזאמלונג) ומי אביהם האבות מזיקין הם ותולדותיהם כמוהם ולזאת החיוב להשמיע במחנה העברים בקול בכל מקומות מושבותיהם לידע ולהודיע ולהוודע שהאנשים התועים המדפיסים הנ"ל לא רבנים אלא קראים לובשים אדרת רבנים למען כחש ולעשות מעשה נחש מהם לא הגיעו להוראה ולשם רבנים ובין לילה ויום נעשו רבנים בלילה שכב ואיננו ובבקר פקח עינו והנהו רב ורבו ואם יתנו לו ס"ת שבע"פ ויאמרו לו קרא נא יהי' לו כל דבריהם כספר החתום ומהם כבר נתפרסמו בדבריהם בחיבוריהם בדברי מינות ואפיקורסת ועתה כלם יחד כתבו בחרט אנש שאין להם חלק בתורת דת ישראל הנמסרת איש מפי איש עד משה רבינו עה"ש והכופר בתורה שבע"פ אפיקורס הוא כי דבר ה' בזה כדאיתא ר"פ חלק ופסקו כן הרמב"ם שכל הכופר בקבלה והמה דברי הגמרא וכ"ש החולק עליהם ומתיר מה שאסרו הוא אפיקורס כמבואר ברמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' דין ח' וריש פ"ג מממרים ואפיקור' דינו אמור ברמב"ם פ"ד משחיטה דין י"ו שאין לו נאמנות בדין ואיסורין והוראה וביאר יותר הרמב"ם בפי' המשנה פ"ק דחולין במשנה דהשוחט במגל יד וכו' יעויי"ש דכגוים גמורים הם חשובים לענין נאמנות וא"כ ידוע להוי לכון כל בני ישראל כי אסור לאכול מהוראות האנשים התועים הנ"ל ספריהן ספרי קוסמין וספרי אפקורסים ומצוה לשורפן למען יסוף זכרם מן הארץ כמבואר ברמב"ם פ"ו מיסוה"ת דין ח' ואסור לשמוע מהם תורה ללמוד כמבואר במ"ק דף י"ז דכתיב תורה יבקשו מפיהו כו' כי מלאך כו' וכן פסק הרמב"ם וטוש"ע בהלכות ת"ת ועתה מה להם פה בישראל להזות במי ערמה וקרבם טמא מראים תומה ותוכם מרמה אם לבם חלק מה' ותורתו ילכו להר גריזים לכתיים ולקראים במושבתם שם יקראו להם יענו ויאמרו הננו ועלינו תבוא ברכת בוראינו וישפות שלום לנו ולתורתינו

וד' אלקים הוא יודע וישראל הוא ידע כי לא לאדם דרכו ומה' מצעדי גבר ומעשיו ומשפטיו כוננו לא לנו ישראל לא לנו ליתן דת וחקים או לשנות ח"ו חקים ומשפטים כי המשפט לאלקים הוא אלקי הרוחות לכל בשר הוא יודע משקל לרוח ונפש במה יקל ובמה יכבד מה טובה ומה אושרה ואנחנו מי יודע רוח בני אדם ומה חוקי' ומשפטיה ורק תורת ה' תמימה משיבת נפש ולזאת ה' הטוב ברוב טובו כרת עמנו ברית בחורב לשמור ולעשות ככל מצוותיו וחקותיו ולשמוע בקולו ורק בזה אפשר לנו להיות עם סגולה וממלכת כהנים וגוי קדוש ובערבות מואב השביע ה' אותנו באלות ובשבועה וזירז והוכיח אותנו עפ"י עבדיו הנביאים על מצותיו וחקותיו ואחרון הנביאים סיים זכרו תורת משה אשר צויתי אתכם בחורב ולא על תורה שבכתב בלבד הי' הברית והאלות והשבועה כי עפ"י הדברים האלה כרת את הברית על תורה שבע"פ כמו שאמרו רז"ל בגיטין דף ס' כי א"א לתורה שבכתב שתביא לידי אושר הנפש כי אם ע"י תורה שבע"פ כמו שהאריך הכוזרי במאמר ג' מפרק ל"ד עד סופו כי האדם ודעתו נוטה אחר תאוותו וגם האדם משתנה מיום ליום מה שהיום ירחק מחר יקרב ועד יום מותו משתנה ומתחכם ומתי יאושר בארץ במעשיו ועד"ז אמר שלמה המלך עה"ש במשלי י"ט שמע עצה מוסר (דהיינו המסורת והקבלה) למען תחכם באחריתך ומתי אתה תעשה לביתך ולכך קשר והזהיר ה' אותנו לעשות רק עפ"י הקבלה ואך עפ"י הדברים הנאמרים מן המקום הוא הבהמ"ק ואפי' סייגים ותקנות ומנהגים ראה ה' כי יצר לב האדם רע וקשר אותם במוסרות וצוה ואמר לא תסור מן הדברים אשר יגידו לך מן המקום ההוא יעו"ש כל הפרשה וכמו שביאר הרמב"ם בפ"א ופ"ב מממרים ובהקדמתו הנפלאה לסדר זרעים שם האריך וביאר את כל הצריך לזה ואין צורך לנו להאריך. כי כבר הוא ערוך. בפי ברוך

לא את אבותינו בלבד כרת ה' את הברית הזאת אלא עם כל הדורות עד עולם כמה שנאמר כי אם את אשר ישנו פה ואשר איננו פה וגם כל הדורות הם באלה ובשבועה על תורה שבכתב ותורה שבע"פ ועל התקנות ועל הסייגים כמו שלמדו חכז"ל בשבועות דף ל"ט ומקרא מלא נאמר במגילת אסתר קאפיט"ל ט' קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים אליהם וכו' וזכרם לא יסוף וכו' ולא יעבור כתיב וכו' מבואר דקבלת האבות מתקיימת על הבנים שאחריהם אע"ג דקבלת יחיד לא תעבור אל הבנים קבלת ציבור ורבים שאני כי כך צוה בוראינו וגילה לנו במתן תורתינו כי ראה מראשית אחרית דורות כדורינו. כי יקימו לפרוץ ולטובתינו גדר בעדינו לחייב הבנים בקבלת האבות כי זה טוב לנו ולנפשותינו להיות מושבעים לעשות הטוב וכבר הרבה הריב"ש בתשובה סי' שצ"ט עוד ראיות תלמידיות מכריעות זה והאי דאמר הכתוב ובאת אל השופט אשר יהי' בימים ההם וכו' לא ח"ו שיהא רשות להשופט להרוס ולאבד מה שתיקנו וקיימו וקבלו הראשונים אלא כדמסיים קרא ועשית עפ"י הדבר אשר יורוך מן המקום ההוא והכוונה אם יהי' הספק והפלפול בסברא היוצאת מן השרשים והעקרים אשר מציון יצאו ומהר ה' יבואו ומהראשוני' נמסרו אז אין לדיין אלא מה שעיניו רואות לא להרוס ולשבר בזדון את אשר כבר עשהו ואדרבה אנו מחוייבין לכבד את אבותינו ואת רבותינו גם לאחר מותם ובכלל היראה והכבוד שלא לסתור דבריהם ואז יבנו חורבת עולם מוסדי דור ודור

עבדים אנחנו עבדי ה' הוא עשנו ולא אנחנו הן יקטלני לו איחל כי נשא אותנו על כנפי נשרים בהוציאו אותנו ממצרי' והביא אותנו אל ארץ טובה ואף גם בהיותינו בארץ העמים בעבדותינו לא עזבנו אלקינו ויט עלינו חסד בכל מקומות מושבת ישראל תחת מלכי חסד ורחמים ה' ירום הודם וינשא מלכותם כאשר אנו דורשים בשלומם כמצווה עלינו וחסדי ה' נזכיר ומצותיו נשמור כאשר צוה עלינו לא נטה ימין ושמאל כעבדא קמי' מרי' ובזאת נבטח וניחל כי כאשר הי' עם אבותינו כן לא יעזבנו ויהי' עמנו ויצילינו משיני הדורסי' ומזימה תינצור עלינו ומקדשי רבינא ורב אשי בם נבוא לראות את פני ה' ועליהם נמסור נפשינו ורוחינו

ואחרי כל הבא והאמור למעלה עד כה מבואר לעין הקורא כי מחוייבי' אנו לאשר ולקיים את כל התורה הן המפורש והן המקובל וכמו כן התקנות והמנהגים והסייגים עפ"י השרשי' המקובלי' לנו והמבוארים ברמב"ם בפ"ב ממרים ובטור וש"ע סי' רי"ד ביו"ד ובכל עת שהלכו אבותינו בדרכים הנ"ל היו מצליחים והיו לנס לעיני העמים ומעת הודחו הלוך וחסור רבתה המהומה וחסרנו את כל טוב וממילא בטלין ומבוטלין דברי האנשים התועים הנזכרים הן מה שאמרו בכלל והן מה שאמרו בפרט להתיר לקחת בת עמי הארצות שקר ענו והוא איסור דאורייתא ולוקין עלי' כמבואר במס' ע"ז דף ל"ז וברמב"ם פי"ב מאיסורי ביאה וטוש"ע והנביא מלאכי הוכיח וקילל את עושה אלה ואמר וצוח בגדה יהודה כי חילל יהודא קודש וכו' יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ובניהם לא להם המה כי גוים המה כאמם עד יתגיירו ואפקורותא יתירה עשו וגילו פנים בתורה שלא כהלכה התירו המדינית לעיני ישראל בדברי מחזה שוא ומדוחים ולא יעמוד פינחס ויפלל

וכאשר הוא בזה הפרט כן הוא בכל כלליהן ופרטיהן הן מה שהסכימו מאז או אם עוד יוסיפו בני עולה לא תקראו קשר לכל אשר יאמרו אלו קשר כתוב בישעי' ח' ואמרו חכז"ל בסנהדרין דף כ"ו קשר רשעים אינו מן המנין וכל מה שהסכימו ועשו או שיעשו האסיפה מהקראים הנ"ל או חלף כיוצא בהם הוא בטל ומבוטל ואת כולם ישא רוח ואפי' וכו' ואפילו ב"ד הגדול אם טעו אסור לעשות כדבריהם כמבואר ברמב"ם בפ' י"ב משגגות והעושה רשע הוא בעונו ימית ואנחנו את נפשינו הצלנו

ואל ישיאו אתכם לאמור כי מטה יד הדת נפלה ואין לה תקומה כי אם בתמורה והקלה. בני אם יפתוך חטאים אל תאבה להם מנע רגליך מנתיבתם את מוראו לא תעריצו ולא תיראו כי יפול לא יוטל ושבע יפול צדיק וקם ומאי דלא הוי הוי נתן לנו התורה ודת אמת מה דהוי לא כ"ש ועל זה אמרו במליצותיהם בכל יום ויום בת