מהר"ם שיק יורה דעה רלג

תשובה שכ"ט בעזה"י חוסט ה' פ' תרומה תרל"ח פה חוסט יע"א

החיים והשלום וכל טוב להרב הגדול המופלא ומופלג בתורה ובירא' כש"ת מוה' עמרם בלוהם נ"י אבדק"ק ה' מאדע יע"א

מכתבו קבלתי ומה שהעיר מעלתו במכתבו ע"ד התוס' בע"ז דף ט"ו פ"ב בד"ה מי דמי וכו' שכ' תדע דהא לא אמרי' מכירה וכו' ובוודאי כוונתם לא קאי על שבת דהא בשבת אין אדם מצווה על שביתת שדהו וכדמוכח מסוגיא דקבלנות וע"כ דקאי רק על שביעית וע"כ תמה מעלתו הלוא שביעית אינו נוהג רק בארץ כמבוא' כרמב"ם בפ"ד מהלכות שמטה עיי"ש ובא"י בלא"ה מכירה אסורה מה"ת משום חניית קרקע משום דמפקע לה מידי מעשרות ועוד האריך מעלתו ני' בוודאי דברי מעלתו אמת דגר תושב מושכחת שפיר אבל קשה להעמיד זה בתוס' שהרי כבר כ' הרמב"ם בפ"י מהלכות שמטה ויובל דין ט' דגר תושב אינו נוהג רק בזמן שיובל נוהג ולדעת רש"י בגיטין דף ל""ו בבית שני לא הי' יובל נוהג והפשוט שהתוס' כוונו על מאי דאמרי' לקמן בע"ז שם דף כ' דבשדות איכא משום ל"ת ומשום דמפקע ממעשרות ולא הזכירו בשום מקום משום דמפקע משביעית

ובגוף הדבר נראה לי דתליא בפלוגתא בב"מ דף צ' בתוס' ד"ה . אבל הכא וכו' ובמהרש"ל שם ובתוס' שלפני זה שהביאו חרוש בו וכו' ובשמ"ק הקשה מאי חידוש והא בא"י מיירי ומ"ד אין קנ"ו אסור וא"כ רבותא טובא וצ"ע ועיי"ש דמבואר מדבריו דבשביעי' אפילו מעשה ע"י נכרי וכותי אסור יעויי"ש דבעינן ושבתה הארץ דתליא בשביתת הארץ וא"כ אם העכו"ם קונה ממנו למ"ד אין קנין לעכו"ם להפקיע וכו' א"כ עדיין נשאר השדה להישראל ואם העכו"ם עובד שם הישראל מצווה עליו מכ"ש אם רק שכרו ממנו כן נרא' לפיענ"ד

ובאמת גם עיקר אזהרת שביעית אם ישראל עושה כמ"ש שש שנים תזרע שדך וגוף הדין צ"ע לפי שיטת רש"י בגיטין דף ל"ו הנ"ל דגם בב"ש לא הי' היובל נוהג ושמיטת הארץ היתה רק מדרבנן א"כ מאי פריך בע"ז דף ט"ו ע"ב מהלל על ר"ה דזבין פרה משום דאימור לשוחטה זבנה ומינא תימרא ומדייק משביעית ומביא שם ראי' עיי"ש ומאי הביא ראי' משם הא שביעית הוי רק מדרבנן וצ"ע ואחתום וכו' ידידו הדוש"ת. . הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה ש"ל שנית בענין הנ"ל בעזה"י עש"ק ויקהל תרל"ח לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב לכבוד הרב הגדול המופלג בתורה מוה' עמרם בלוהם נ"י אבדק"ק ה' מאדע יע"א

מכתבו הגיעני ע"נ ומעלתו האריך בחריפות ובקיאות להשיג עלי על מ"ש בכוונת דברי התוס' בע"ז דף ט"ו ד"ה מ"ד וכו' ואף שאין דרכי להשיב על פלפולים ומכ"ש עתה שאני חלוש רק כיון שמעלתו ביקש במכתבו להשיבו תשובה שנית לזאת הנני להשיבו על מכתבו בקיצור נמרץ הנה מעלתו נ"י התאמץ להביא ראי' דכוונת התוס' הנ"ל הוא בגר תושב ואפשר שהוא כן בגוי שאינו עע"ז כמ"ש מעלתו נ"י ויעויין במהרש"א דנראה מדבריו דמפרש כמ"ש ואין נפ"מ לדינא בזה ולא באתי רק להעיר בדין שכתבתי בשם מהרש"ל דבשביעי' אפילו ע"י עכו"ם הוא אסור ומעלתו הקשה דל"ל דברי המהרש"ל הלוא הוא מבואר בע"ז דף ט"ו ע"ב דאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעי' ובאמת משם אין ראי' דלא מבעי' לפי' התוס' דס"ל דלא משום לפ"ע פריך וא"כ מוכח רק אדם מצווה על שדהו הוא בעצמו אבל לא ע"י שלוחו דשם שייך המצוה ושבתה הארץ דלא כתיב ושבתה שדהו וכו' דאפילו על שדה חברו האדם מצווה על שביתתה וגם לפרש"י אינו מוכח משו' דבר ישראל מחוייב ורק הבעלי' שמדעתם עשו והם השכירו לו וכל שהוא נעשה מדעתם האיסור גדול טפי כיון שנעשה האיסור ע"י ממונו כשם דבניזקים קיי"ל דאם הזיק ממונו ממון חברו חייבין הבעלים לשלם משא"כ אם נעשה ההיזק ממילא ע"י גרמתו וה"נ בעבירה אם נעשית העבירה ע"י ממונו העבירה יותר גדולה כנ"ל בכוונת רש"י

אבל אם העבירה נעשית ע"י עכו"ם ועכו"ם אדעתי' דנפשי' עביד ואעפי"כ יעברו הבעלים זהו דבר חדש ולא מצאתי מפורש כן רק ברש"ל ובאמת בס' מנחת חינוך מצוה קי"ב הביא כן מע"ז דף ט"ו דע"י מעשה הגוי הישראל עובר מן התורה אך לפי ענ"ד אינו מוכרח משם וכנ"ל

ואני מסופק אי נימא דע"י עכו"ם נמי הישראל עובר מה"ת אע"ג דלא הוי רק גרם בעלמא ואפשר דעוד גרע מגרה משום דעכו"ם אדעתא דנפשי' קא עביד א"כ הא דאמרינין בשבת דף י"ח דע"ש פוסקין מים לגינה והגינה שותה ממנו כל השבת אי זה דווקא בשבת כיון דהמצות שביתה רק על האדם אמרינין כן משא"כ כאן בשביעית דהצווי הוא דהארץ תשבות והמצוה הוא על הארץ ואפילו ע"י עכו"ם אסור וכ"ש שאסור לישראל שהארץ תשתה ומשקה הוא אב מלאכה כדאיתא במ"ק דף ג' ע"ב

ובאמת לפי"ז הי' קשיא לי א"כ חרישה דאסור מצד מוסיף מחול על הקודש כדילפינין מבחריש דחרישה של ערב שביעית אסור והטעם כמבואר ריש שביעית דחרישה ההוא אינה מועלת עוד לשנה הששית רק לשנה השביעית וזה לכאורה מדינא אסור כיון דהתורה צוותה ושבתה הארץ וכו' וא"כ מאי פריך בר"ה דף ט' דלמה לי ועיניתם ללמד על תוספת עינוי ודשבת ויו"ט ת"ל מחריש וקציר ולהנ"ל מנ"ל למילוף משם דלמא שביעית שאני דהציווי של ושבתה הארץ הוא על הארץ ואפילו אם נעשה ע"י גרמא והאדם שובת אסור וכנ"ל נהי דעל הוספה שלאחריו דילפינן מבקציר שפיר נוכל למילף הוספה על שבת ויו"ט משם אבל על הוספה מתחילה א"א ללמוד משם וצ"ע קצת ועכ"פ הדין וודאי אמת דשביעית הציווי על הארץ ולדעת מהרש"ל הנ"ל אפילו ע"י עכו"ם וכבר כ' דמתוס' ושמ"ק לא משמע כן שם בב"מ

ולכאורה לפי הנ"ל בתוס' שביעית דבא הציווי רק על האדם כמ"ש בחריש ובקציר תשבות דייקא אפשר לומר דהארץ איננה מצווה על שביתתה וכן נראה האמת רק דמ"מ הטעם משום שביתת הארץ דהחרישה דמעיקרא מועיל שלא תשבות הארץ בשביעית עצמה וא"כ זהו חד עם הציווי של ושבתה הארץ ולכך מנו אותם המוני מצוות לחד עשה עם ושבתה רק דלכאורה זה אינו מוכרח לפי האמת דיש לן לימוד אחר על הוספה דצריכין בכל הדברים להוסיף מחול על הקודש מיהו התוס' במ"ק דף ג' ע"ב בד"ה יכול ילקה וכו' כ' התוס' דשביעית מתחלת קודם שנת שביעית וא"כ הוא כשביעית והכל אחת התוספת עם גוף השביעית

ומה שפלפל מעלתו ני' על קושיתי דשביעית בזה"ז לדעת רש"י דרבנן ומאי ראי' מייתי על שביתת בהמתו דהיא דאוריי' ותי' דגם המכירה לעכו"ם הוא דרבנן לדעתי הרי מבואר ריש פ' כל הבשר בחולין דף ק"ד ע"ב על הא דמביא מחלה דחלה בח"ל דליכא דאוריית' אין ראי' לבשר עוף וכו' וה"נ זה הי' קושיתי ול"ד לרש"י גיטין דף ל"ו דאין יובל נוהג אלא גם לדעת יתר הפוסקים שמצינו דסוברי' כן דבבית שני הי' שביעי' נוהג רק מדרבנן ובחינוך מצוה צ"ד פסק ג"כ כן וברמב"ם פ"א מתרומה בסופו שכ' דתרומה בזה"ז דרבנן וביאר הכ"מ כיון דכתיב תבאו דווקא ביאת כלכם משמע ובצל"ח ברכות בסוגיא דצלף האריך בזה וברמב"ם פ"ד משמטה דנראה שהוא מדאורייתא כבר האריכו המפורשים בזה זה הי' כוונתי ואסיים בברכה המשולשת וכו': הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה של"א שיל"ת יערגין יום ד' כ"ח שבט תר"ה לפ"ק

למי כל חמדה והמעלה היקר והגדולה. להם נאוה תהילה להרב הגדול המפורסם צדיק ונשגב הנגיד והגביר המהולל והמפואר בפי כל כש"ת מוה' צבי הירש לעהרין נ"י ויזרח ולאחוזת מרעהו הרב הגדול הקצין והגביר המהולל מאוד מוה' אליהו אברהם פרינטץ נ"י יצו ה' אליכם ועליכם ברכה החיים והשלום מעתה ועד עולם אמן

הן כל יקר ראתה עיני ואור על פני יחלוף בראותי מכתב קודש מעולפת ספירים מאת כבוד מעלתכם הרמה יצ"ו מתעוררת קנאה קנאת ה' צבאות תעשה זאת והייתי בין השמחה והתוגה נאנח בשברון מתנים על פרצת דורינו הנאצות והגידופים אשר רבו למעלה ראש מאת פריצי עמינו ואגיל ואשמח כי עוד השאיר ה' לנו שארית בארץ קדושים ונגידים פותחין פתח לבוא להסתופף בצלם לשלוח ולהריץ דברינו אליהם אשר עד כה היו טמונים ביבינו והם ישמיעו בחוץ קולם ע"י הדפסת דברינו לחלקם ביעקב

ועתה שאו ידיכם קודש ומלאו ידכם לה' ולהדפיס את דברי הרבנים הקוראים אחרי הפריצים הקראים כאשר בשרתם בקהל רב וה' יהי' עמכם לרדוף אחרי התועים ולהשיגם ולשלול שלל וגם אני מזומן ועומד בכל עת לכתת ולשבר מלתעות האווילים הללו עד מקום שידי מגעת וה' יתן ברכה לכם יראו בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות וישמע קול התור בארצינו בב"א. דברי הכותב הדוש"ת הק' משה שיק מברעזאווע עבד לעבדי ה' פה ק"ק יערגין סמוך לק"ק פרעשבורג יע"א

קול הקורא

ויקרא משה אל כל ישראל המחזיקים בתורה ובמצוות דת יקותיאל המפוזרים בארבע כנפות הארצות האל מהם חכמי מדע גדולים וגאונים כאוכל ואיתיאל. מהם גבירים רוזנים ונגידים אפרתים וכל איש ישראל שלום עליכם ועל אהליכם ה' עליכם וחיו חיי עד חזקו ונתחזק בעד עמינו ותורתינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה