מהר"ם שיק יורה דעה קצב

ולענין שם ידידיה קי"ל באהע"ז סי' קכ"ט סעי' ל"ג דפסול בב' שיטין וכמו שהאריך הב"ש בסוף ליקוטי שמות וכבר האריכו בזה בספר גט פשוט וטיב גיטין וכן הוא פשטות לשון הש"ס בחולין דף ס"ה ע"א דכללא כל שם אחד שכולל ב' תיבות נהי דבשיטה אחת רשאין לחלקן כיון דבאמת הם ב' תיבות והקורא השם בוללן ועושה מב' שמות שם אחד אבל בב' שיטין פסול ואסור לחלקן כיון דבאמת שם אחד הוא וא"כ גם בשם בית אל כן הוא

ולכאורה לפי מ"ש מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' ע"ח ד"ה דפסק לי' גבי בת היענה מכח דכתיב ה' הידיעה באמצע מוכח דכותבין אפילו בב' שיטין וא"כ גם בשם בית אל י"ל כן דמצינו בית האלי כמ"ש רש"י בחומש פ' וישלח ל"ה פסוק כ"ז גבי ממרא קרית הארבע כל ששמו כפול בא ה' הידוע בתיבה שני' כמו בנה חיאל בית האלי מיהו י"ל בית האלי הוא שם היחס וכמ"ש בטיב גיטין אות א' סקט"ו גבי שם אביעזר וכן בית האלי שיחוסו משם

ובפ"ת ביו"ד סי' רע"ו ס"ק י"ד הביא בשם נחלת עזריאל בחולין דף ס"ד שכ' דגבי בית אל בדיעבד כשר בב' שיטין היכא דא"א לתקן דאם ימחוק תיבת בית יש לחוש שישאר שיעור פרשה לדעת הטור דג' אותיות הוי שיעור פרשה ושם אל שלפניו א"א להמשיך אבל בנידון שלנו ששכח שם אל שלפניו אפשר לתקן כמ"ש הרשב"ץ המובא בבדהב"י בב"י ביו"ד סי' רע"ו גבי כס י"ה שיכתוב כס ע"ג השם וה"נ יכול לכתוב תי' בית על שם אל ויכתוב שם הקודש על מקום גרד והוא התיקון הנכון מב' טעמים הנ"ל כן נראה לי פשוט

תשובה רס"ח

בעזה"י אור ליום ב' י"ב שבט תרי"ט לפ"ק פה יערגין יע"א

החיים והשלום וכל טוב לידידי תלמידי הרב המופלג בתורה וביראה החרוץ כש"ת מוה' זוסמאן סופר נ"י רב בק"ק האלאש יע"א

מכתבו זה איזה שבועות קבלתי וכו' ומאי דמספקא לי' למעלתו ני' בס"ת ישן שכמה אותיות משמות הקדושים נחלקו אי רשאי להעביר קולמוס עליהן ובכלל הספק יש ג' דברים א) אי רשאי להעביר קולמוס על שם קודש דלמא זה עצמו שמעביר קולמוס הוי כמחיקה וזה נראה לפי ענ"ד פשוט דזה לא מקרי מחיקה וכבר הארכתי בזה (עיין לעיל תשובה רס"ה) דהרי אמרו בגיטין דף י"ט דיו ע"ג דיו לית בי' משום מחיקה לענין שבת והכי מוכח ממאי דקי"ל באו"ח סי' ל"ב סעי' כ"ז דתפילין אם נמחקו אם עדיין רישומן ניכר רשאין להעביר עליהן קולמוס ולחדשן ולהטיבן ואי הי' מקום לומר דכתב העליון הוי כמחיקה לכתב התחתון א"כ הוי שלכס"ד וכמו שביאר זה בתה"ד סי' מ"ח וע"כ דכתב ע"ג כתב לית בי' משום מחיקה

וראיתי בשע"ת שם באו"ח שהביא בשם התשב"ץ סי' קכ"ו דאוסר להעביר קולמו' על השם וספרו אינו בידי וכ' שם דמדברי הרמב"ן ור"ן וריטב"א בגיטין דף י"ט משמע כן ואני לא מצאתי שם שום משמעות ולא מסתבר לומר דכה"ג הוי כמחיקה מכ"ש לצורך תיקון וכן ביאר מרן זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' רס"ז ושם בתשובה סי' רנ"ו התיר בפשיטות בשם הקודש דיו ע"ג דיו וגדולה מזו כ' בנוב"י מהדו"ת סי' קפ"א בחיו"ד תשובת בן המחבר שכ' שכל שעושה כדי שיהא השם ניכר ביותר א"א שיהא בכלל לא תעשון כן לד' אפי' אם מעביר מין על שאינו מינו ונהי שנראה לכאורה במח"כ דאישתמט מיני' דברי הפרמ"ג בסי' ל"ב סק"ב מ"מ מדברי הא"ר שם סק"ה נראה ראי' לדבריו דשרי אפי' באזכרות מין על מין אחר ועכ"פ בדיו ע"ג דיו בוודאי קי"ל כדעת מרן זצ"ל הנ"ל דשרי

אמנם מסתפק לי' למעלתו ספק ב) אי יש לחוש שלא כסדרן אצל השם דבנוב"י חיו"ד סי' ע"ו הובא בלשון השואל דבעינין כסדרן ובדברי מעלתו נ"י נראה שאם מעביר קולמוס על כל השם שוב אין לחוש וזה אינו ולפי מ"ש למעלה דדיו ע"ג דיו אינו מבטל כתב התחתון וא"כ אם נחלק או נקפץ הדיו מהאותיות ראשונות של השם ותיקנו אפי' אם מעביר דיו גם על האחרונות עדיין הוי שלכס"ד אמנם דין זה דבעינין כתיבת השם כסדרן דווקא לא נמצא בפוסקים ראשונים ואחרונים אלא שבס' גינת וורדים חאו"ח כלל ב' סי' י"ב כ' והכריח כן ובפ"ת ביו"ד סי' רע"ו ס"ק כ' הביאו ושם בס"ק ו' כ' דאם אותיות ראשונות של השם צריכין תיקון אין תקנה לפי"ז

ואפשר לפי דעה זו ובפרט לפי מ"ש בס' גינת וורדים ראי' מזוהר פ' ויקרא דף י"ז משמע דאפילו בבת אחת אין לכתוב וגם בלא"ה הרי אמרו בקידושין דף נ"א כל שאינו בזה אח"ז אפילו בב"א אינו וא"כ גם בב"א אסור לכתוב אותיות השם וביומא דף ל"ח גבי בן קמצר שהי' קושר ד' קולמוסין וכותב השם בן ד' אותיות בב"א מוכח דכשר ואע"ג דבש"ס שם הגירסא תיבה בת ד' אותיות מ"מ עיין בתוס' ישנים שם משמע דבשם הקודש מיירי וכבר הובא ראי' זו נגד הגינת וורדים הנ"ל בספר סת"ם מהרב הגאון מהר"ש קלוגר ובשומר ציון מכתב ע"ה דאפילו נימא דבבת אחת כשר מ"מ הא קי"ל דאפילו בידי אדם א"א לצמצם וכמ"ש הרמב"ם בפ"ט מרוצח דין ח' ויש לחוש לשלא כסדרן וגם זה יש לדחות לפי מ"ש התוס' בחולין דף כ"ח ע"ב ד"ה לפי וכו' בשם הר"ר שמעון דהוי כס"ס אולי בבת א' ואולי אותיו' הראשונו' נגמרו מעיקר'

ובאמת הי' נראה לי ראי' גדולה ממגילה דף י"ז דקאמר רבי אויא דע"כ אסור לומר הלל שלא כסדרן משום דכתיב יהי שם ה' מבורך ועיין רש"י אבל אי אמרינין דהשם צריך להיות נכתב כסדרן מובן היטיב דמקשינין הברכה וההלל לשם ה' וזה יהי שם ה' מבורך והיינו כסדרן וא"ש ויש לכוון זה שם בלשון רש"י ועוד אמרתי סמוכין לזה ממה דפסק הרמב"ם בפ"ט מכלי המקדש דין ב' שכ' בציץ שהי' כתוב עליו קודש לה' שהי' חופר האותיות והראב"ד השיג שהי' עושה בדפוס ועיין שם בכ"מ ובספר גט פשוט סי' קכ"ה כ' שגם בגיטין משמע כהראב"ד וא"כ צריך טעם להרמב"ם למה שינה אמנם להנ"ל איכ"ל דבדפוס א"א לצמצם וכיון שבס"ת פסול שלא כסדרן בוודאי גם בציץ הקודש הי' בעינן כסדרן ולכך א"א לעשות בדפוס בבת אחת והש"ס אפשר דס"ל להברייתא דאפשר לצמצם אבל לדידן כיון שצריך לעשות כל אות בפני עצמו שפיר הוצרך הרמב"ם להיות חופר האותיות שאז יוכל להיות כסדרן בלי שום חשש כלל

מכל מקום אי אפשר לומר דבעי' כסדרן ושיהא אסור לתקן אותיות הראשונים של השם דזה הוא כנגד משמעות כל הפוסקים וכן מוכח מתשובות זכרון יוסף חיו"ד סי' י"ז שכ' מה שכ' הא"ר בשם אדוני שכ' יתיר ו' באמצע ימחוק הו' וימשוך הד' וכ' הז"י דהיינו בס"ת אבל בתפילין פסול משום שלא כסדרן ולא עלה על דעתו דגם בס"ת יש לפסול השם משום שלא כסדרן ונראה לפי ענ"ד דאפילו אי בעינן כסדרן מ"מ רשאין לתקן אותיות הראשונות של השם הצריכין תיקון דהרי מבואר בזוהר טעמא דכתיבה דבעי' כסדרן משום דלעולם אות השני של השם נמשך ונשתלשל מהראשון דוגמא למעלה עיי"ש וא"כ עיקר החשש שלא יהיו אותיות האחרונים נכתבים קודם הראשונים

והנה אם נמחק י"ה מן השם ונשאר ו"ה הדין דאין רשאי למחוק הו"ה כמ"ש בספר בני יונה בסי' רע"ו משום דקדושתו נשאר עליו דוגמא שאמרו והשימותי מקדשיכם אפילו כשהן שוממין קדושתן עליהן ודלא כס' סתם הנ"ל סי' י"ט דכ' בפשיטות דאם לא נשאר רק וה' מן השם יהיו רשאין למחוק וכן דייק לשון הרמב"ם בפ"ו מיסוה"ת דין ד' שכ' כ' צב מצבאות נמחק משמע דווקא אם לא הי' מעולם נגמר השם כולו אבל כל שנגמר ונתקדש פעם אחת שוב אפילו לא נשאר ממנו אלא צ"ב אסור למחוק ואפשר שעל זה השיג הראב"ד וס"ל כס' סת"ם הנ"ל וכמו שהביא בס' בני יונה בשם חו"י

אבל לדינא הדין כהרמב"ם וכמו שכתב וביאר היטיב בספר בני יונה בארוך ואיכ"ל דלזה כיוון המר"מ אלשקיר המובא בכ"מ שם והכ"מ תמה עליו ולהנ"ל א"ש וכיון ששם שנתקדש פעם אחת נשאר בקדושתו א"כ אפילו אי בעינן כסדרן משום דאחרונות מושכות קדושה מהראשונות אפי"ה אי נמחק י' הראשונה שפיר יכול לתקן דעל הו"ה נשאר הקדושה והי' הוא מקדש עתה כן נראה לפי ענ"ד נכון דלכ"ע רשאי לתקן כל אותיות השם ודלא כגינת וורדים ופ"ח הנ"ל וכיון דבלא"ה הראשונים וממש כל האחרונים לא הביאו מזה דבר דבעינן כסדרן ובספר סת"ם הנ"ל וכ"כ עוד רב אחד בשצה"נ עלה ע"ה בפשיטות דל"ב כסדרן ע"כ נראה לפי ענ"ד דלענין תיקון אותיות השם נוכל לסמוך להתיר לתקן גם אותיות ראשונות של השם גם למ"ד דבעינן כסדרן

ועפ"י דברי הזוהר שהבאתי דמהאותיות ראשונות נמשך הקדושה לאותיות שאחריהם כמו שנשתלשל מעילות כל העילות ומהאין סוף לכל העולמות שלמטה ולכך להנטפל מהשם מלאחריו נשתלשל קדושה מאות האחרון של השם אבל למה שלפניו לא שייך שלשול קדושה ולכך הנטפל מלפניו אפילו אם נכתב לאחר שנכתב השם לפי ענ"ד לא נתקדש ובזה נדחה ראיות הגינת וורדים הנ"ל המובא בש"צ הנ"ל דאי לא בעי' כסדרן מושכחת לה נטפל מלפניו שיתקדש ולפיענ"ד כמו שכתבתי

ועתה נשאר עדיין ספק הג') אם רשאין להעביר קולמוס על שמות שמחמת יושנן אם יעביר עליו קולמוס יקפוץ הדיו וימחק השם הנה בתשובת מרן זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' רס"ו התיר זאת דהוי רק גרם מחיקה ושרי ובשבת דף קל"ג ע"א מבואר דגרם שרי אפילו בפס"ר אמרינן דאתה עושה בסיב עיי"ש וראיתי בנוב"י מהדו"ת האו"ח סי' י"ז שרצה לעקור הלכה פסוקה דגרם מחיקה שרי וכ' שם ראי' דאסור משום דקי"ל דצריך לגנוז ס"ת פסול דווקא בכלי חרס למען יעמוד ימים רבים ויעויין בפ"ת סי' רע"ו סק"יט ואי משום הא לא ארי' דהרי קי"ל בסי' של"ד סעי' כ"ב דגרם כיבוי אסור מדרבנן שלא במקום פסידא וכן על קושית מג"א סי' תקי"ד ס"ק ז' כ' בחמד משה דגרם כיבוי מדרבנן אסור ביו"ט והש"ס בשבת דף ק"ך מדמה זה לזה