מהר"ם שיק יורה דעה קסד

וידריכך בדרך הטוב והישר בעיני ה' וזכות אבותיך יהי' בסעדך דברי ידידך ורבך הדורש שלומך

הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה רכ"ז שיל"ת חוסט יום ה' ד' תשרי תרל"ד לפ"ק

גמר חתימה טובה וברכה והצלחה יהא לראש גבר תלמידי הרב הגדול המופלג המפורסם כש"ת מוה' זלמן שפיצער נ"י רב בקהל הקודש בווין יע"א

מכתבך קבלתי בער"ה ונהניתי בו ובו שאלתני ליעץ אותך אם תקבל המשרה על שכמך להיות רב בק"ק מאטרסדארף יע"א הרוצים בך כי שם תוכל להרביץ תורה ונפשך חשקה ללמוד וללמד ובוודאי בזה צדקת דמעלת הלימוד גדול מאוד ובלבד גדלה אם נהנה ממנה ולולא תורתך שעשועי וכו' אבל לעמוד על המשמר ולעמוד בפרץ אברוחי ארי בעלמא הוא וגם אינו נוח לאדם ומרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל המליץ על לשון התרגום בפ' חקת התורה דא גזירת אורייתא אשר צוה ה' לאמור ולהוכיח

ואעפי"כ צריכין אנו לדון באשר הוא שם דאמרינין בפ"ק דמ"ק דף ט' על הסתירה דבקרא א' נאמר אורח חיים פן תפלס כו' ומסיק דמצוה שא"א לקיים ע"י אחר אזהר אורח חיים פן תפלס אפי' וכו' ובנידון הזה כבר כתבת בעצמך שא"א לעשות כמעשיך ע"י אחר א"כ אפילו מצוה קלה קודמת כפרש"י שם היינו אם רוצה לברר א' מהם וכ"ש אם כבר הוא יושב ועוסק בה דעוסק במצוה פטור ממצוה אפילו חמורה ממנה כפירש"י בסוכה דף כ"ה וממילא אסור משום אין מעבירין על המצות והיינו אפילו אם מעמדך הוא מצוה קטנה אבל הרי כבר אמרו מוציא יקר מזולל כפי יהי' והקב"ה גוזר והוא מבטל ואמרו גדול המחטיאו יותר מהרגו ואם להציל נפשות מסכנות הגוף אין לך דבר שעומד בפני פ"נ ק"ו מפני סכנת הנשמה. ואע"ג דתלמוד תורה הוא גדול אמרו מבטלין ת"ת להכנסת כלה כו' ורשעים בחייהן קרויים מתים ולהרבות להכניס המון בני ישראל לתורה אין לך הכנסת כלה גדול מזה וכבר נשאלתי על אותה ברייתא עצמה דמפלגת במצות הכנסת כלה ואידך ומסיים ות"ת כנגד כולם ואנן איפכא תנינא מבטלין ת"ת ואין כאן מקומו (עיין בחאו"ח סי' ב') וכיוצא בזה נשאלתי מאת תלמידי הרב המאה"ג מוה' זוסמאן ני' האבדק"ק האלאש והשבתי לו כעין זה ואפי"ה כיון דדבר גדול הוא ודיני נפשות מתחילין רק מן הצד ישאל בזה גם את הגאון הצדיק מסאנז נ"י וגם לפעמים ע"י מעמד כזה מתבטל ונלכד בשגיאה ולחטוא בשביל שיזכה חבירו אין בכלל הנ"ל

ואם אמנם שכתבתי דעתי הוא רק אומדנא לזה ישאל גם את הגאון מסאנז ני' או להגאון מלעמבערג ני' וכיוצא אמנם בנידון דמעלתו ני' יש לדון עוד דבר אחר הרי הוא עומד באמצע המלחמה ואם דהתורה התירה בתחילה לילך לדבר מצוה אבל בעת המלחמה נאמר ופקדו שרי צבאות בראש העם ובנסיעתו יניע את לב המון בני ישראל וגם יש לחוש ח"ו לחילול השם ועתה אנו מתפללים יגדל נא כבוד ה' זהו דעתי ואם רצון ה' להגדילך להרביץ ולהרבות תורה עוד חזון למועד וה' ידריכך בדרך אמת וטוב ומישרים למען שמו ויאושר כוחך וחילך לתורה ולעבודה ולעמוד בפרץ וחיים ושלום וכל טוב יהי' לך ולכל אשר לך וגמר חתימה טובה דברי רבך הדו"ש. הק' משה שיק מברעזאווע

ע"ד ד"ת קשה עלי לראות בעוה"ר וד' ירחם וזכרני בתפילתך ואפי"ה ראיתי בהעברה בעלמא כי טרוד אני מאוד ועוסק בענין אחר ולאו גברא רבה אני ולזאת אני מעיר רק בקצרה להראותך שראיתי את אשר חדשת דבבע"מ לכ"ע יש דיחוי דהתורה גילתה כיון שעבר ולמדין מזה לכיוצא בזה ויש להסביר דהוי כנעבדה בו עבירה דלגבוה פסול אפילו נשתנה ועיין במג"א סוסי' תרמ"ח ואע"ג דהוי דיבור כיון דע"י דיבורו מתעביד מעשה כמעשה חשיב אלא דהא דמפרש מדנקט לא תקריב מוכח זה א"כ מאי פריך בתמורה דף ה' ע"ב על רבא ממקדיש בע"מ אמאי חל נימא מדגילה דאינו בר הקרבה ע"כ דחל מיהו יש להסביר דבריו עפ"י תי' הש"ס ולסברתו א"צ לימוד דהרי מוכח כן מסברא דחולין דף קט"ו ויהי' ה' עמו מנאי הנ"ל

תשובה רכח

יתענג על רוב שלום תלמידי ש"ב המופלג בתורה כש"ת מוה' שלמה שיק נ"י

מכתבך קבלתי ומה שבקשת ממני לחוות דעתי אם יש להבן של הרב דמתא ז"ל קדימה לקבלו לרב דמתא וכבר ראית דברי מרן הגאון בעל חתם סופר באו"ח סי' י"ב דהחזיק בדעת האומרים דבכתר תורה אין שייך בו ירושה ושם בסי' י"ג חזר קצת מדבריו דבזה"ז איכא למימר דיש בו משום ירושה והנראה לפענ"ד כיון דבספרי מבואר דבכל המנויין שבקרב ישראל הבן קודם והרמב"ם בפ"א מהלכות מלכים פסקו בפשיטות והרמ"א בסי' רמ"א סעי' ק"ב פסק כן אלא שמהרשד"ם סי' פ"ה ובעשרה מאמרות מאמר חיקור דין פי"ט הביאו ראי' בכתר תורה אין כאן קדימה דכתר תורה הוא הפקר לפענ"ד קשה לדחות הלכה רווחת

ולכאורה יש להביא ראי' לזה מש"ס דידן דיליף ביבמות דף ק"ב דאין גר ראוי להיות דיין מהא דכתיב שום תשים עליך מלך מקרב אחיך שכל משימות שאתה שם אינו אלא מקרב אחיך ומנא לן להביא ראי' משאר משימות לדיין דלמא תורה שאני שכל הרוצה ליטול יבוא ויטול ותו הא דקי"ל דבנו יורש המלוכה. דווקא בממלא מקום אבותיו כדאיתא בכריתו' דף ה' ומנא לן הא הרי בכה"ג איתא בתורת כהנים פ' אחרי הלכה פ' ובפ' צו הלכה נון תחת אביו יכול אפילו אינו ממלא מקומו ת"ל ואשר ימלא את ידיו לכהן תחת אביו וכיון דבכה"ג אצטרך קרא א"כ מנא לן גבי מלך וע"כ דיליף מכה"ג ואי ס"ד דיש לחלק בין מינוי קדושה לשאר מנויים דלמא דווקא כה"ג בעינין ממלא מקום אבותיו ובאמת גם בלא"ה קשה הא כה"ג בן כה"ג צריך משיחה ומלך בן מלך א"צ משיחה א"כ כיון דמלך לא דמי לגמרי לכהן גדול דלמא גם בזה לא דמי דיהא בעי ממלא מקום אבותיו וע"כ דילפינין מהוא ובניו בקרב ישראל שכל המנוים שווין וילפינין חד מחברי' ולא נתמעט אלא משוח מלחמה דאין גדולתו בקרב ישראל אלא במלחמה ועפ"י מקרה

ומה שהביא מרן זצל שם בתשובה סימן י"ב ממשה רבינו לא זכיתי להבין אדרבה באבות דרבי נתן פי"ז איתא על מתניתן דהתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך וכו' כיצד בשעה שראה משה את בניו שאין בהם תורה שיעמדו בנשיאות אחריו אמר רבש"ע מי יכניס וכו' א"כ נראה מבואר מצד שלא הי' בבניו כראוי' לכך לא היו בירושת הנשיאות. ואפילו לפי המדרש שהביא מרן זצ"ל איכא למימר תלמידו שאני שהוא כבנו ומשמע שזכה בזה ע"י שימושו וכבוד תלמידו חביב עליו כשלו

ומ"מ נראה דבעי' הסכמת הציבור לזה כדאי' בר"ה דף ב' ע"ב דאמנו עלי' ומלך בן מלך הוא מבואר דאע"ג דהוא בירושה אפי"ה בעינן דעת העם והשרים בזה. ואמרינן בברכות נ"ה ע"א אין ממנין פרנס על הציבור אלא א"כ נמלכי' עם הצבור וכו' שיקבלו הם אותו עליהם ויסכימו עמו ועליהם המצוה שלא ליקח ירושתו מה שזכתה לו התורה עפ"י מנויים הראשון והטעם נראה לי להסביר דהתורה זכתה למלך ולשאר פרנסי ישראל שיורישו זכותם לבניהם הראויים והמלכות והשררה זכות אם העם רוצים בו אבל אם מורדים בו ואינם רוצים בו אין השררות זכות וממילא בכה"ג אינו מוריש ולכך אמרו דרמז לן הקרא בלשון בקרב ישראל משמע שרוצים בו ואין מחלוקת אבל כשיש מחלוקת צריך למשוח מחדש עפ"י נביא ועפ"י ב"ד ואכתי לא אתא שפיר על המלך לשון בקרב שאין המלך בקרב ישראל אלא הוא על ישראל כמו שהתחיל שום תשום עליך וכו' ולכך דרשו בקרב על כל המנוין ולפי"ז אין חילוק בין התמנות בעניני דעלמא לעניני תורה דזה משכר פרנסי ומנהיגי ישראל שיזכו שבניהם אחריהם יהיו ג"כ מנהיגים כאלו זכה שיהי' עם ד' חלקו ונחלתו דזכות הרבים תלוי' בו כן הי' נראה לי לולא שמרן זצ"ל לא כתב כן

איברא שקשיא לי, טובא על האברבנאל בהקדמתו לספר שופטים שביאר החילוקים שבין שופט למלך שמלך מוריש לבניו משא"כ השופט וקשיא מספרי הנ"ל ואפילו לדעת הפוסקים דכתר תורה אינו מוריש מ"מ השופט לא הי' רק דיין לחוד אלא הי' ג"כ לוחם ומושל ולפי ספרי הנ"ל הדין שירש ובאמת הראיות שהביא הבארבנאל מכל השופטים שעמדו על ישראל שלא היו מורישין הן מכריאות כן וקשיא מספרי ונראה שמעיקרא כך הנהיגו ואדעתא דהכי נתמנה השופט שלא יהא מוריש זכותו לבניו לאחריו ואפשר דמשום כבוד משה רבינו הנהיגו כן הואיל והוא לא הוריש לבניו שלא יהא גנאי לו וכל מאן דמוקמינין לי' אדעתא דמנהגא מוקמין לי' וכאלו התנו עמו משא"כ מלך שיש לו כח אפילו על ממונם וגופם כנאמר בשמואל בפ' מלך וכו' וא"כ לפי"ז אינו מוכרח לומר כמו"ש העשרה מאמרות דכתר תורה אינו בירושה וראי' מכל הנשיאים ואב"ד שהיו מימות שמעון הצדיק שנמנו במס' אבות היינו משום דכן הנהיגו עד הילל ובניו אחריו שמשם ואילך חזרו לדין תורה אצל נשיאים מבית דוד ומטעם שכתב בס' עשרה מאמרות ורשב"א בתשובה סי' שין הביא שהי' המנהג שבנו קודם ובזה"ז שלא נודע מנהג קבוע בזה שוב חוזר הדין לדין תורה ובנו קודם שהרי א"א לומר דאדעתא דמנהגא אוקים וכאלו התנו וא"כ נהי דצריך רצון הציבור והעמדתם והסכמתם ואם אין רוצין בו אי אפשר שיעמוד בע"כ כמו שהבאתי ראיות לעיל דאין להכריחם על זה ביד חזקה מ"מ הציבור עשו שלא כדין תורה שאם הוא הגון וממלא מקום אבותיו החיוב עליהם למנותו והמסייע לזה הוא מסייע לעושים שלא כדין והמשתדל שימנו אותו