מהר"ם שיק יורה דעה קסג

תשובה רכ"ג עוד להרב הנ"ל בענין הנ"ל

מה שהביא מעלתו ני' שאיש נאמן העיד שהיו מסובין בסעודה וחטף אחד עוגה הנהוגה בסעודת נישואין ונשבע הרב דאסור לברך עלי' ואח"כ ברך הרב עצמו על החתיכה ממנה גם בזה יכולין להפוך בזכותו כמצוה עלינו להפוך בזכות צורבא מרבנן דסמך על הא דאיתא באו"ח סי' תרמ"ט סעי' א' בגזל או אם אפי' אם קנה בשינוי אפי"ה אין לברך על אתרוג ההוא ונקרא בוצע ברך ומביא שם המחבר הדיעה דדווקא הגנב עצמו אבל לאחרים מותר ולא הוי מצוה הב"ע דהוא לא עשה העבירה וא"כ להגנב עצמו שפיר נשבע הרב דאסור לו לברך אבל לאחרים הוא מותר ויעויין שם במג"א שפקפק קצת בזה מ"מ לדינא אין לתפוס עליו גם בזה

ונהי דאין זה דרך הישרה דרך תלמידי חכמים ומצד התנהגות עצמו בא לכל הדברים מ"מ אין לפסלו על ידי זה וע"כ לדעתי אפילו אם יתרצה לילך מיד משם אם יתנו לו מעות הנקצב מ"מ אין אני מסכים כי גנאי הוא לתורה ויאמרו שפסלו אותו וגם אם באמת פסלו אותו הי' ראוי לפסול גם הכלים מה שהורה בהן מאז שהתחילו לחשוש עליו החששות והיו כולם אסורים והוי כתרתי דסתרו אהדדי ונהי דאדרבה קלקולתו הוא תקנתו דע"כ יהיו יודעים שלא פסלוהו משום דאם היו פוסלים אותו היו הכלים אסורים למפרע מיהא עמא דארעא לאו בני תורה נינהו ויוציאו עליו לעז שפסלוהו וגנאי הוא לתורה ואנו צריכין לחוש לכבוד התורה: ולכך אם אפשר בדרך פשר יהי' עוד שם רב איזה חדשים או חצי שנה כפי ראות עיני הדיינים וגם האנשים שאסרו עליהם הוראתו אם מצד נדר הרי יש התרה ואם מצד שויא אנפשי' חתיכה דאיסורא מהני אמתלא כדאיתא בכתובות דף כ"ב וכמבואר בפוסקים מ"מ טוב כדי לתוך השלום שיתרצה הרב לזה ליתן רשות להורות לאיש אחר הראוי לזה וברשותו בוודאי מותר והנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי ידידו הדורש שלומו

ה"ק משה שיק מברעזאווע: תשובה רכ"ד

בעזה"י תמוז שנת תרל"ג לפ"ק חוסט

נשאלתי ע"ד גלילות שהתאספו יחד לקבל להם רב ונמנו וגמרו על רב אחד שעלה עפ"י רוב דיעות וכתבו כן בפנקס הקהל בפראטקא"לל שלהם ושלחו והודיעו להרב ההוא וביני וביני חזרו אנשים מגליל אחד ונסוגו אחור לקבל להם רב בפ"ע ולאחר שכבר בא הרב הראשון למכון שבתי קבלו להם הגליל רב אחר והתרו בהם שאר הגלילות שלא יעשו כזאת אלא יעמדו עמהם לפני ב"ד צדק ולא שמעו לקול התראתם ונשאלתי על זה אי יכולין למחות ולאסור להרב ההוא שבא בגליל ההוא או לא והנה שמוע בין אחיכם כתיב ובלי שמוע ב' הטענות אין להורות אבל כיון שהתרו בהן ולא אבו שמוע צריכין אנו להציע הדין אם האמת הוא כדברי התובעין שהסכימו מתחילה לקבל עפ"י הרוב וכן קבלו

הנה בחו"מ סי' קע"ו סעי' ג' הובא ברמ"א שם י"א דשותפין בדיבור בעלמא קנו לאהדדי ואפילו ע"ד שלב"ל דהואיל מהנים זה לזה גמרו ומקנו והישובים והגלילות זה לזה הם כשותפין לענין קבלת רב וא"כ תלי' בפלוגתא ההוא ולכאורה יש ראיה לשיטה זו מקרא דפ' שופטי' דכתיב חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות וקרא הכתוב המשמורת ע"י תנאם שהתנו ביניהם ממכריו על האבות ואפילו בדבר שלב"ל מיהו אפשר התם הוי רבים ודינם כקהל דקי"ל דא"צ קנין וכן פסק הרמ"א בתשו' סי' נ' מדברי הגהות מרדכי פ' האומנים דקהל שקבלו עליהם רב אינם יכולין לחזור דדברי קהל אינם צריכין קנין ועיין בתשובת מרן הגאון זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' רל"א ובתשובת שואל ומשיב ח"ב סי' ל"ג דאפילו בדבר שלב"ל כהכנסות גיטין וקידושין הוי השגת גבול עיי"ש ועיין בספר זכור לאברהם בחחו"מ אות ד' שהביא גם כן דבציבור מועיל אפילו בדבר שלב"ל

ונראה דאע"ג דהדרך עתה ליתן כתב רבנות וגם עדיין לא קצוב דמים ובשארי קנינין בעינין קציצה זהו אפשר אם כל הקהל חוזרים יש להסתפק בזה אבל מצד טעם הראשון דהשותפין משועבדים להדדי לפי דעת י"א לכל הפחות בדבר הנעשה ברבים כדלעיל נראה דלא יוכלו לחזור חד גליל מיתר הגלילות כן נראה לי והנה אם אין הקהל יכולין לחזור בו הוי הבא בגבולו משיג גבול וכמ"ש מרן הגאון בחת"ס סי' רל"א הנ"ל דהוי גזל ובספרי הקשה דלמה לי קרא דלא תשיג ת"ל משום גזל ותי' לעבור בב' לאוין וא"כ אפי' בגזל דרבנן קי"ל ביר"ד סי' ל"ד דפסול לעדות ושם בסי' ז' קי"ל כל שפסול להעיד פסול לדין ובלא"ה הרב הבא בגבולו העולם מרננין אחריו ואיכא חילול השם

והרמב"ם במנין המצות ל"ת ס"ג כ' דאפילו דבר שהוא מותר אלא שהעולם סוברים שהוא איסור הוי בכלל חילול השם ובברכ"י ביו"ד סי' רמ"ג הביא בשם זקן אהרן דכל שיש בו אילו השם אסור לשמוע הוראה שלו ואמרינין בפרק אין מעמידין דף ל"ז תשתעי מיני' דאיבו דאכיל פת ארמאי כו' ופירש הר"ן דע"כ משום שלא שמע וזלזל בדבריהם לא יאמרו שמועה מפיו ובש"ע יו"ד סי' רמ"ו איתא שת"ח שאינו הולך בדרך טובה אין לומדין ממנו עד שיוחזר למוטב ומכל הנ"ל נשמע כדברי ספר זקן אהרן וא"כ בנידון שלנו נהי דגוף הדין והמשפט בין הגלילות צריך לשמוע טענת שניהם אבל הרב שבא לגבול מה שהמון עם אומרים עליו שהותרה הרצועה להשיג גבול ואיכא חילול השם יפה כ' ברכ"י הנ"ל ואין לשמוע הוראתו עד יציית דין תורה וכאשר יאמרו הבד"צ יקים והנראה לפי ענ"ד כתבתי

תשובה רכ"ה בעזהי"ת חוסט שנת תרל"ב לפ"ק

מה ששאל ממני עצה בענין הליכה להיות רב בקהל הידועה לא אדע כוונתו וסיבת ספיקתו ומה שאלה שאל אי כוונתו לשאול אי עדיף שיסע לא"י או ישאר בכאן לעסוק בצרכי ציבור הנה ע"ז כבר אמרו כללים הרב במעיל צדקה סי' כ"ו האריך וביאר היטב דוודאי גם בזה"ז ישיבת א"י מצוה אלא שכללא כייל דהיינו אם יוכל להסתפק שם ע"י ממונו אבל להטיל עצמו על הציבור על הצדקה לא שמיעא לי' וכיו"ב דעת מרן זצ"ל בחת"ס ח"ר מאהע"ז סי' קל"ב ובחיו"ד סי' רל"ד כ' עוד דוודאי ללמוד התורה ולתפוס ישיבה וודאי עדיף מישיבת א"י דהרי אמרינין סופ"ק דמגילה דעזרא לא סליק לא"י כל זמן שרבו קיים ומטעם זה לא קשה מה שהקשו להנוב"י מהדו"ת סי' ר"ה מדוע לא נסעו בעלי התוס' לא"י בפרט שהן הקשו בסוטה דף ה' דליחשב מתי ח"ל בין הנך דלית להו בעולם התחי' ולהנ"ל לתי' הב' הם עסקו בתורה ובישיבה דעדיף מישיבת א"י וא"כ אם א"י מזכה כ"ש לימוד התורה ותפיסת ישיבה ולכלל הראשון אפשר שבעלי התוס' היו אנוסים מאיזה טעם וחישב לעשות מצוה ונאנס הוי כאלו עשאה א"כ הרי הי' להם גם מ"ע של ישיבת א"י ושפיר זוכין לעולם התחי'

ואם שאלתו מצד חולשתו לב יודע מרת נפשו ואיהו קים לי' בגוי' טפי וה' הטוב ידריכנו בדרך הטוב והאמת וכאשר ישים ה' בלבו בלי שום נטי' לשום צד כן יעשה וד' יצליח בידו דברי ידידו ורבו: הק' משה שיק מברעזאווע: תשובה רכ"ו

נדרשתי לאשר נשאלתי מאת הנגיד התורני וביקש ממני לכתוב לך דעתי בענין נסיעתך וכל התקלות והמכשולים שיכולים לבוא עי"ז ואם אמנם שקשה לענות וליעץ בדבר הזה שאתה מבפנים ואני מבחוץ אפי"ה לא אוכל למנוע להעיר אם אמנם שאתה יודע מעלת זכות הרבים ומקרא מלא נאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים ותוס' בשבת דף ד' ע"א כתבו כדי שיזכו רבים או כדי שלא יבוא מכשול לרבים אמרי' אפי' חטא כדי שיזכה חבירך ולכאורה קשה לי ע"ז מהא דיליף בסוף פ"ק דמגילה דגדולה ת"ת מבנין ביהמ"ק מעזרא והא בנין ביהמ"ק צורך רבים הוא

ונראה דוודאי גם בלי עזרא לא הי' חשש ביטול הבנין שכבר היו שם נחמי' וחבריו אלא כדי שיזכה עזרא ג"כ בבנין וע"ז שפיר אמרו גדולה ת"ת ועל ברוך בן נרי' גופי' שהקשה המהרש"א שם מדוע לא הי' עולה לדעתי אצלו הי' ת"ת דרבים ורבים צריכין לו דהיינו כל ישראל שנשארו בבבל ות"ת דרבים דעדיף מהכל פשיטא דאינו נדחה מפני בנין ביהמ"ק כדאיתא במגילה דף ג' דת"ת דרבים עדיף מעבודה רק בעזרא שהי' רק ת"ת דיחיד ואין רבים תלויים בו נגד זה גם בנין בהמ"ק אצלו הי' רק של יחיד כדלעיל

אלא דעדיין קשה לי מנ"ל לש"ס לומר דטעמו של עזרא דלא עלה משום דגדול ת"ת דלמא משום דכבר עסק בו והעוסק במצוה פטור ממצוה אחרת ופירש"י בסוכה דף כ"ה ע"ב בד"ה שחל שביעי שלהן וכו' דאף מצוה קלה קודמת עיי"ש ולכך לא הניח עסק התורה וצריך לומר דבכל בוקר מתחיל חיוב חדש עסק התורה ומצות בנין ביהמ"ק אלא דאכתי קשה הא אין מעבירין על המצות ולדעת הח"צ סי' ק"ו אפילו כדי לעשות גדולה ממנה וצ"ע

ומטעם זה נמי אצלך איך תניח מצוה דרבים שאתה עוסק בה לעשות מצוה לימוד התורה ועוד שלדעתי זה הוי כמו אין ספק מוציא מידי וודאי וגדולה חזקה אמרו חכז"ל לכך הי' נ"ל שאין ראוי להניח מקום שזכות רבים תלי' בי' למקום שנראה שיהא יכול לקנות שלימות יותר אמנם הואיל ואין אני יודע תוכן הדברים ממש ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות מה שיוכל לתקן ומה שיש עוד חששות וכו' לזה אין הדבר מוכרע אצלי בבירור וה' יהי' עמך