מהר"ם שיק יורה דעה קסא

איברא דלכאורה להביא ראיה בהיפוך מדברי המרדכי המובא בטו"ז באו"ח סי' קכ"ח סקל"ט שכ' שעבד כהן מושכחת לה מטעם מחילה ומה שהקשה שם הטו"ז א"כ גם יהי' לו אפשר למחול על כהונתו ולישא גרושה ולפי ענ"ד פשוט בוודאי הקדושה א"י למחול רק הדבר שהוא להנאתו יכול לומר זה הוא רצוני כדברי הר"ן הנ"ל וכעין זה כ' שם הא"ר ולפי הנ"ל אי ס"ד דיכול לחזור ממחילתו א"כ איך נמכר בעבד עברי שמא יחזור אלא נראה שא"י לחזור מיהו זה ליתא דלעיל שפיר אמרנו דבמה יקנה זה אבל כאן שמוכר ומשעבד גופו ואפילו לדבר שלב"ל יוכל לשעבד כדקי"ל בחו"מ סי' ר"ט ובדברי רשב"ם ב"ב דף קנ"ז א"כ בוודאי א"י לחזור. והמל"מ בפ"ג מעבדים דין ח' הקשה על המכילתא דתנא ר"מ דאינו נרצע ושוב תנא דאינו נמכר וכיון דאינו נמכר איך יהא נרצע ועפ"י דברי המרדכי לא קשה דברוצה למחול על כבודו שפיר נמכר ואפילו במכרוהו ב"ד ואומר רוצה אני אבל במכרוהו ב"ד וא"ר למחול תנא דאינו נמכר בע"כ וא"ש: והנה בשאר וכסות שפיר שייך מחילה דהיינו שיעבוד הגוף אבל בעונה סובר רש"י דאין מחילתה מהני וטעמא נראה דהנה לאו מפורש הוא ועונתה לא יגרע ופי' הרמב"ם והחינוך היינו כשמבטל עונתה לצערה ולכך אע"ג דהיא מוחלת השיעבוד מ"מ עדיין נשאר עליו מצות ל"ת שלא לצערה ועוד יש להסביר דמחילה שייך רק בדבר שהאדם מוחזק בו אבל אם היא מוחלת לו גופה שיהא רשאי לצערה לזה לא מהני דגופה אינו בידו וממילא פשיטא דמ"מ מהני מחילתה על דעת הריני כאלו התקבלתי וזהו רצוני אלא דבזה הוא יכולה לחזור ולכך שפיר אמרו בפ' אעפ"י דרשותה מהני ומיושבים קושיות המל"מ בפ"ו מאישות הנ"ל מיהו יש לכוון זה בתי' המל"מ

והנה מעלתו נ"י הקשה ע"ד הרשב"א ר"פ אעפ"י שכ' דר"מ דסובר ע"מ שאין לך עלי שאר וכו' לא מהני דסובר דכוונתו לבטל ר"ח ור"י ס"ל דכוונתו ע"מ שתמחול והקשה מעלתו הא ר"מ סובר בפ"ק דעירובין דאין אדם מוציא דבריו לבטלה ומישבים דבריו ה"נ נימא דכוונתו על מחילה ולפי ענ"ד ר"מ לטעמי' דבעי' ת"כ ולא ס"ל מכלל הן נשמע לאו אע"ג דוודאי פשיטא דמודה דנשמע מכללא כדס"ל לר"מ עצמו באיסורא כדאיתא ס"פ שבועות העדות מ"מ סובר ר"מ מאי דנשמע מכללא לא אלים כולי האי כמו שמפרש ולכך מאי דנשמע מכללא לא סגי לבטל המעשה ולא סגי להשביע בו עדים ולחייב עליו משום מקלל לחברו עכ"פ סובר ר"מ מה דאינו מפרש אע"ג דממילא נשמע אין לו כח לבטל המעשה וה"ה מה שאנו מוכיחין מלשונו מטעם דא"א מוציא דבריו לבטלה אין לו כח לבטל המעשה והוא פשוט ונכון

איברא דלפי סברא זו תקשה באמת לדעת הרמב"ם וסייעתו דפסק בפ"ו מאישות כר"מ דבעי' ת"כ א"כ איך פסק כאן כר"י הרי אין התנאי מבואר כראוי ונראה דהרמב"ם שוב לטעמי' דפסק בע"מ לא בעינן ת"כ וא"כ א"ש הכל

ועפי"ז אפשר לישב ע"ד פלפול קושיא הנ"ל דהנה אם נימא דכוונתו על מחילה ואין אדם מוחל דשלב"ל א"כ ע"כ כוונתו ע"מ שתמחול כשיבוא לכלל החיוב ולפי"ז לר"י דסובר בגיטין דף ע"ה דע"מ לאו כאומר מעכשיו ודווקא לכשתתן א"כ ממנ"פ הא תנאי סותר למעשה והוי כמתנה בדבר שא"א לקיימו שהרי הקידושין לא יחולו עד שתמחול והיא א"א לה למחול כל זמן שלא חלו הקידושין מיהו י"ל לר"י דסובר כרבי שם דע"מ כאומר מעכשיו אמנם לר"מ דכתב השעה"מ בפ"ו מאישות דמשמע דסובר דע"מ לאו כאומר מעכשיו ממאי דבעי ת"כ גם בע"מ א"כ תקשה כנ"ל ת"ל דתנאי בטל מטעם שאי אפשר לקיימו וכי תימא ר"מ לטעמי' סובר אדם מקנה דשלב"ל זה אינו לפי מ"ש הפנ"י ר"פ הכותב דמחילה דהוי דיבור בעלמא מודה ר"מ דלא מהני על דבר שלב"ל וע"כ צ"ל דבאמת אין כוונתו על מחילה ורק כוונתו שמתנה שלא יהא עליו שום דין שאר וכו' א"כ הוי מתנה על מה שכתוב בתורה וא"כ שפיר סובר ר"מ דהוי מתנה עמשכ"ב וא"ש ואמנם עיקר הדבר כמ"ש מעיקרא והוא נכון ואמת לפי ענ"ד: תשובה רי"ט שיל"ת חוסט יום כ"ד שבט תר"ל לפ"ק יצו ה' את הברכה וחיים ושלום לקהל עדת ישורון דק"ק פלוני וכו'

הנה יד כתובה אלי במגילה עפה הגיעה לידי בשבוע העברה שמעתי ותרגז בטני מקול מחצצים מגרי מדון במרא דאתרא היושב על כסא הוראה בצדק ובמשור חמשה עשר שנים בקהלתכם וקמו מאנשי עירו החייבים בכבודו וימירו את כבודו בקלון ודורשים לגנאי את אמרי פיו כאלו נגע בכבוד הרב הצדיק וכו' שליט"א לזאת החרימו אותו ואת כל המבקשים תורה והוראה ממנו והרב נ"י עומד וצווח דיעמדו עמו לפני ב"ד הנרצה ואין שומע לו כאשר הועד לפני מהרבה יחידי סגולה מקהלתכם וכאלו עולם הפקר ואם אמנם שמוע בין אחיכם כתיב מכל מקום מי רשאי לעמוד מנגד לשמוע זילותא דמרא דאתרא בהרמת יד נגדו והנה אפילו לפי דעתם ושיטתם דפגע בדיבורו כנגד כבוד הרב הצדיק וכו' שליט"א איך היו רשאין להחרים ומנדין על כבוד הרב אמרו אבל לא מחרימין כדקי"ל ביו"ד סי' של"ד סעי' י"ח והוא מהריב"ש ואע"ג דש"ך שם בס"ק כ' מסברא דווקא יחיד אבל ב"ד שרי דבריו לכאורה תמוהין דהרי הריב"ש הקשה על עצמו מהא דברכוהו לר"א הגדול וס"ל דהיינו חרם ותי' משום דהרבה במחלוקת וכן פסק ביו"ד ברמ"א ואי ס"ד דווקא יחיד והלוא אצל ר"א רבים הוי ותו דבנידון הנ"ל דכלהו תלמידי הרב הן שמנדין לכבודו וביאר שם ביו"ד בסעי' ט"ז דהוי גם כפגע בכבודם וכולם הוי כבעלי דברים ואינם נקראים ב"ד

ובזה נראה לישב דברי הש"ך הנ"ל דסובר דגם גבי ר"א צד שכנגדו כולם בעלי דברים הוי ואינם בכלל ב"ד וה"ה בנידון שלנו והשנית לפי מה שהועד לפני שעי"ז אין להרב לחם פרנסתו לא לו ולא לביתו שהעמידו להם מורה אחר שלא הגיע להוראה וסילקו את הרב מרבנות שלו ומחיותי' החרימו ואם נתחייב נידוי אבל חיותו וחיות ביתו לא הפסיד ואליו נושאים את נפשם אשתו וביתו המנוקים שהרי אפילו למוחרם אמרינן דעושה חנות בכדי חייו ועוסקים עמו בכדי חייו במשא ובמתן ומוכח דאין רשאין לפסוק חיותי' והשלישית כיון שעומד וצווח דרוצה לציית דין לפני ב"ד לא מבעי' אם אמר כן קודם שהחרימו הדין פשוט ומבואר לפסק הלכה בש"ע יו"ד סי' של"ד סעי' י"ח דבכה"ג אין הנידוי והחרם חל כלל וכלל אלא אפילו אם אמר כן לאחר שכבר החרימו שאז חל עד שיתקן וא"כ הם צריכים לעמוד עמו בדין לידע במה יתקן שהרי זה תכלית כל הנידוי והחרם כדי שיקבל עליו ויעשה כראוי ובדבר שאינו ידוע מי יאמר לו מה ראוי ומה אינו ראוי לעשות וע"כ צריך שיעמדו בפני ב"ד וכדקי"ל בחו"מ סי' י"א סעי' ד' במי שנידוהו משום דלא ציית דינא ועיין שם בסמ"ע ואע"ג שכ' הפנים מאירות ח"א סי' צ' להוכיח דאפילו בעשה תשובה מנדין מדברי התוס' ביבמות דף כ"ב ע"ב ד"ה בעשה תשובה ע"כ לענין נידוי לכבוד הרב דפסק רמ"א הנ"ל כמהרי"ק דמהני פיוס ע"כ או דפליג אתוס' או דהכא שאני (והרי"ף והרמב"ם והובאו במרדכי שם פליגו על התוס' וס"ל דבלא עשה תשובה מיירי ובזה מיושב מה שהעיר הלח"מ בפ"ה מה' ממרים דין י"ג עיי"ש ותמהני על הפמ"א שלא העיר ע"ז שתלי' במחלוקת

) ולענין נידון דידן בלא"ה אין נפ"מ בזה שהרי כבר עברו יותר מז' ימים מזמן הנידוי והחומרא רק ע"כ כדי שיציית דין וכיון שעומד וצווח שרוצה לציית דין מה לו לעשות עוד וסופם מוכיח על תחילתם שלא הי' הנידוי לכבוד הרב הגדול הקדוש שלכם אלא לנקום נקם ולצערו א"כ הרי בכה"ג קיי"ל דאין הנידוי חל כלל כמבואר ביו"ד סי' של"ד סעי' י"ט וכל זה הארכתי הואיל ולא שמעתי טעות הצד שהם כנגד הרב אבל לפי מה ששמעתי לא פגע הרב מרא דאתרא בכבוד הרב הצדיק הקדוש נ"י הנ"ל חלילה ומה שהוכיח ואמר שאין זה דרך העבודה על אחד שגיזם לא עשה אלא כפי מה שמחוייב עליו מצות תוכחה והוכח לחכם ויאהבוך כתיב וא"כ לפי דבריהם נידו אותו שלא כדין ואינו נידוי והוא כדבר שאין בו ממש ורק שנאה תעורר מדנים

ועליכם. קהל הקודש קהל פ' אקרא עד מתי תאכל חרב ותלהט אש בחרמות ונידויים אין זה כבוד לרבכם הרב הקדוש שליט"א ולא ניחא לי' למרייהו לומר כן ומורי הגאון בעל חת"ס זצ"ל פי' הקרא במשלי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו דהכוונה שאם המתנגדים כל א' רוצה בדבר אחר והם רחוקים בתכליתם שזה לעומת זה קשה לעשות שלום ביניהם אבל אם שניהם רוצים בתכלית אחד אלא שזה סובר דדרך זה עדיף וזה סובר דדרך אחר עדיף כבר הם מיוחדים לתכלית אחד באלו קרוב מאוד לעשות שלום ביניהם וע"ז אמר ברצות ה' דרכי איש ואמר גם אויביו ר"ל גם אויביו רוצים דרכי ה' ולעשות רצונו חפצים אז ישלימו

וכן אני קורא לכם לשלום הלוא עם ה' אתם הביטו אל צור חוצבתם הלא כלכם וודאי רצונכם לעשות חפץ ה' ואם האחד טועה הלוא כל הלבבות דורש ה' והרב המאוה"ג וכו' מרא דאתרא עומד וצווח כי גדול בעיניו כבוד הרב הקדוש כו' שליט"א וחלילה לו לעשות כנגד כבודו ואם בכל זאת לא סגי יעמדו עמו בפני ב"ד הנרצה לשניכם או בזה בל"א וזה בל"א והדין יברר וכה יהי' וכה יקים ואם בכל אלה לא תשמעו הרי אני מוכן ומזומן לצרף עצמי עם שאר רבנים המפורסמים להציל עשוק מיד עשקו והשומע לדברינו יבוא עליו ברכת טוב דברי השוחר טוכתכם ומבקש שלומכם ה"ק משה שיק מברעזאווע