מהר"ם שיק יורה דעה קנ

תשובה ר"ג בעזהי"ת יום א' לסדר יתרו תרל"ו לפ"ק חוס"ט יע"א

החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג כש"ת מוה' שמואל רויזענבורג נ"י אבדק"ק טשאבא יע"א

מכתבו קבלתי וכו נשאלתי ע"ד המקוה שבקהלתו שבתחתיתה יש קנים לנקותה ולפי שא"א לצמצם הרבה פעמים לתחוב הברזא באותה קנה בחוזק ועי"ז יש לחוש לזחילה ולכך רצה מעלתו לעשות תקנה שיחברו את המקוה להנהר שסמוך לה שהיא מי מעיין שאין לחוש לרבו נוטפין על הזוחלין כדי שתהא המקוה בשעת טבילה מחובר לאותה נהר ולסמוך על הטו"ז בסי' ר"א ס"קב שאם המעין הי' זוחל ונמשך מעיקרא אז כשמחברו למקוה המקוה ג"כ מטהר בזוחלין והש"ך שכתב שם בס"ק ל"ב סעי' י' דסתם דאם מחובר למעין דינו כמעין משמע לטהר בזוחלין היינו כשרבה מי המעיין וכ' שזה קשה להבין ולפי ענ"ד הנה באמת לכאורה סעי' י' וסעי' י"א הם סותרים זה את זה דבסעי' י' משמע דאם מחובר למעין מטהר בזוחלין ובסעי' י"א כ' רמ"א דאינו מטהר בזוחלין אם רבו הנוטפין

והנה בסי' ר"א סעי' נ"ב ועוד שם בכמה דוכתי דאם מחובר מקוה חסרה למקוה אחרת שהיא ג"כ חסרה אם מחוברת כדינה רשאין לטבול בכל אחת מהן וא"כ ע"כ ע"י חיבור אמרינן שהמעין שבאידך מקוה הי' גם כן כאן והוי כאלו המים היו במקום אחד וא"כ נחזי אנן אם מקוה של מי גשמים מחוברים למעין כדינו א"כ חזינן כאלו המים שבמעין הם כאן במקוה וא"כ אם כל מי המעין רבו על הנוטפין שבמקוה א"כ לכאור' חשבינן כאלו רבו מי המעין על הנוטפין וראוי שיטהר אפילו בזוחלין דדווקא בנהר שרבו נוטפין על הזוחלין בכל משך הנהר אמרינן דאינו מטהר בזוחלין משא"כ כאן דהמעיין לחודא והנוטפין לחודא ונתחברו והוי כאלו כולן במקום אחד וכיון שמי המעיין רוב שפיר מטהר בזוחלין וא"כ א"ש הא דסעי' י' דבריכה שמחוברת למעין דמטהר אפילו בזוחלין מסתמא משא"כ בסעי' י"א דכתב בפירוש דמיירי שמי מעיין מועטים לכך שפיר כ' רמ"א ע"ז דאינו מטהר בזוחלין דהוי כמו רבו נוטפין על הזוחלין

ועוד יש לישב הסתירה הזאת דהנה לקמן בסעי' ס' פסק בג' גממיות שמצטרפין שאם הם בגובה זה מזה אין הזוחלין מערבין וכ' הש"ך שם דהיינו דווקא אם הם מי גשמים אבל במעין אפילו בזוחלין מערבין וכבר תמהתי על זה (לעיל סי' ק"צ) דהא יש ב' טעמים על זה הריב"ש בסי' רצ"ב כ' דהיינו מטעם שאין הקטפרוס חיבור וכן הביאו הב"י והכ"מ ומשמע דהכ"מ וב"י רצה לומר עוד אפילו הזוחלין בלא קטפרס אין מצטרפין ומערבין וכטעם שני דיש עוד טעם שכ' הגאון מרן הגאון בעל חת"ס סי' ר"ט כיון דזוחלין אינם מטהרין גם מחוברין לא מחברין והפנ"י בגיטין דף ט"ו כ' דאין הזוחלין מערבין מטעם דסופן ליפסק והנפ"מ, בין הנך ב' טעמים דאי הטעם משום דאין הקטפרס מערב א"כ אפילו במי מעין ג"כ אינו חיבור ואפי' לפי מאי שהסביר מרן זצ"ל שם בתשובה סי' ר"ח דווקא אין מערבין אבל מחברין דהיינו לאותו משהו דמעין בכל שהוא זהו אפשר לומר אי מעין מטהר בכל שהוא לאדם אבל לדעת הר"י וסייעתו דבעינין מ' סאה ולא סגי אלא אי נימא שכולן מעורבין ומחוברין וכיון שקטפרס אינו חיבור ולדעת הרמב"ם אפילו במעין אסור ואינו חיבור משא"כ אי הטעם כטעם הב' משום זוחלין אינם ראויים להתערב וליטבל בי' לכך אינם חיבור משא"כ במעין שפיר מערבין

וא"כ קשה נהי דהש"ך דייק כן מלשון הש"ע אבל תמהני כיון דהב"י משמע דסובר דטעמא דריב"ש דעל דברי המרדכי וראבי' הנ"ל שתי' דנהר מצטרף אע"ג דהוא קטפרס הואיל וסופו לירד כ' דלפי מה שפסקינין כרמב"ם דג' גממיות וכו' מוכח דאפילו בסופו לירד ג"כ אין קטפרס חיבור ואע"ג דנהר מעין הוא מוכח דאפילו מעין וקטפרס סופו לירד אינו חיבור וא"כ קשה האיך העתיק סעי' ס' דווקא מי גשמים נהי דהרמב"ם כ' כן הרמב"ם לטעמי' דסובר מעין מטהר בכל שהוא וא"כ במעין נהי דאינו מעורב מ"מ מתחבר וכמ"ש מרן זצ"ל אבל הב"י דפסק כר"י דגם במעין בעי' מ' סאה ופסק קטפרס אינו חיבור אפילו סופו לירד וא"כ קשה טובא למה נקט דווקא במי גשמים אפילו במעין נמי נימא הכי כיון דקטפרס אינו חיבור ובעינין מ' סאה א"כ לא יהא רשאי לטבול אפילו בתחתונה

ואפשר דלכך פי' הש"ך בס"ק קכ"ח דנחל היינו בקעה ואינה קטפרס ואע"ג דנקט עליונה ותחתונה מ"מ המה לטעמייהו דבשיפוע מעט אינה קטפרס וכיון דאינה קטפרס ע"כ הא דאין זוחלין מערבין היינו מטעם שכ' מרן זצ"ל כדלעיל וזה שייך במי גשמים משא"כ במעין ולפי"ז היכא דהוי קטפרס גם הב"י והש"ך מודה דאפילו במעין אין מתערבין ועפי"ז היו מיושבין דברי הנוב"י מהדו"ת חיו"ד סי' ל"ו דפסק אפילו במעין אין הזוחלין מתערבין ותמה עליו מרן הגאון בסי' ר"ח ור"ט ולפי הנ"ל דבריו מיושבין דשם איירי שהי' זוחל בקטפרס או ניצוק ולכך שפיר אפילו במעין אינו חיבור אלא דהנוב"י ס"ל דאפילו בדרבנן קטפרס אינו חיבור וזה אינו מוכרח כמ"ש לעיל בשם הר"ש פ"ו מ"ח דמקוואות דבדרבנן חיבור וכעת מצאתי בס' גידולי טהרה עמד בזה והשיג על הש"ך ובקטפרס עצמו יש פלוגתא מאי הוא קטפרס הב"י בסי' ר"ח השיג על המרדכי שכ' דנהר מקרי קטפרס וכ' הב"י כיון דאין מדרון גדול לא מקרי קטפרס אמנם מדברי הרמב"ם בפי' המשנה סוף פ"ח דטהרות נראה דכל מדרון נקרא קטפרס ואין כאן מקומו

ועפ"י האמור מיושב סתירת הש"ע הנ"ל דבסעי' י' כ' מעין שהוא משוכה לבריכה משמע שהוא שוה ע"כ קאמר סתם דמטהר בו כמעין אבל בסעי' י"א קאמר מקוה שהיא מי שאובין ומשוכה מעין עליו משמע שהמעין למעלה וא"כ הוי קטפרס או ניצק וקי"ל בדאורייתא אינה חיבור ולכך שפיר פסק דאם רבו הנוטפין על הזוחלין אינו מטהר דבשלמא לענין מים שאובין דהוי דרבנן מטהר משא"כ לענין זוחלין דהוי דאורייתא ועפ"י הדברים הנאמרים למעלה לכאורה בנידון הנ"ל אם החיבור מהנהר אינו ע"י מדרון וקטפרס וניצוק ומסתמא מי הנהר מרובין מן המים שבמקוה הי' מקום להתיר אמנם חלילה לנו לסמוך על זה שהרבה ראשונים ואחרונים שחלקו על גוף הדין הלוא המה הר"ש פרק ה' ממקוואות מ"ג במתני' דמעין המושך וכו' דאם רבה עליו דאינו מטהר בזוחלין ופי' הוא ז"ל דאפילו לא הוסיף מים שאובין אלא שחפר ועשה חריץ כדי שימשוכו המים משם למקום אחר ג"כ אינו מטהר בזוחלין וא"כ בנידון הנ"ל דנהי דהנהר מושך מ"מ המשכה זו אל המקוה נראה דלהר"ש אינו מטהר בזוחלין וכמו שהביא הטו"ז שם בסי' ר"א סק"ג בנהר פרת וגם לדעת הרמב"ם פ"ה מ"א המים שנמשכו לבריכה כ' דדווקא אם אינו נשאר שם בהבריכה אלא שזוחל שם גם למקום אחר אבל אם נשאר שם במקומו ואינו הולך וזוחל משם ולהלן אינו מטהר

וא"כ גם לדעת הרמב"ם בנ"ד אין להקל כהנ"ל וגם בתה"ד בסי' רנ"ד הביאו הטו"ז הנ"ל שכ' דווקא לענין שאובה מהני חיבור אבל לא לענין זוחלין והסברא בזה דדווקא בשאובה שהיא פסול מקריי שנעשה שאוב לכך המקרה ההוא יש לו תקנה ע"י חיבור אבל פסול עצמיי שאין לו חיות שאינם מים חיים ע"ז לא מהני חיבור והב"ח כ' שם חילוק אחר דדווקא לענין שאובה שהוא רק מדרבנן מהני חיבור אבל לענין זוחלין שהיא דאורייתא לא מהני חיבור וא"כ לכל הנך טעמים לא מהני התקנה שרוצה מעלתו לעשות ובלא"ה קשה לסמוך על חיבורים דיש לחוש דברוב הימים יתמלא כל הצינור ההוא באבנים או בטיט ועפר ולא יהי' חיבור לפעמים כשפו"ה וע"כ בוודאי אין לעשות תקנה כאלו אלא צריכין להתאמץ שבאותה חפירה שטובלין בה לא יהי' שום חשש שהמים זוחלין שם או יסתמו לגמרי או שיהא הדק היטיב מהודק ולא יפתח אלא לזמן מרובה ובהשגחה גדולה שלא יהי' חשש זוחלין ולא חשש שיתמעט השיעור הנראה לפי ענ"ד כתבתי דברי ידידו הדור"ש

ה"ק משה שיק מברעזאווע תשובה ר"ד

בעזה"י חוסט יום ו' עש"ק לסדר ויגש תרל"ז לפ"ק

החיים והשלום וכל טוב לאהובי תלמידי הרב הגדול המופלג בתורה כש"ת מוה' וואלף סופר ני' רב בבהמ"ד דעיר פעסט יע"א

כבר הבטחתי לך שאשוב לך בדין ברזות של מקוואות לאחר שאראה מ"ש בזה הגאון מסאנז זצ"ל בתשובתו דברי חיים והנה עיקר שאלתך ע"ד הברזות שנעשים בפאבריקען ולא נתיחדו לשום תשמיש אלא תחלת עשייתן שהקונה יקבעם לתשמיש שיצטרך לו אם כלים כאלו נקראים להשתמש בתלוש וגם במסמורים יש האי ספיקא כו' וכ"ש היכא דרוב תשמישן ע"י קרקע וכ' שדבר זה יהא תלוי דאם צריך שיהי' תחילת עשייתן דווקא לשם מחובר ואז הוא טהור ולפי"ז יהא תלוי' בברירה ובדאורייתא אין ברירה או אומרי' דבסתמא אינו טמא אא"כ עשאו לצורך תלוש בפי' ואז אינו תלי' בברירה עכ"ל בקיצור

והנה השאלה הזאת הי' אפשר לפשוט מדברי הרא"ש ספ"ק דסוכה גבי מחצלת דהביא בשם ר' ישעי' מטראני דאזלינין בתר הקונה אע"ג דהעולם לוקחין אותן לשכיבה. והרא"ש השיג עליו משם וסובר דאזלינין בתר מנהג העיר למאי הן צריכין אי לשכיבה או לסיכוך ועוד חולק עליו דאפילו אם הוא קנה לסיכך כיון דהעולם לוקחין אותן לשכיבה אסור לסכך בה משום