מהר"ם שיק יורה דעה טו

וישר ועושה פעולה שנרא' בעיני המון שהוא עבירה אפילו הוא היתר הוי חילול השם וכ"כ הרמב"ם בהלכות יסוה"ת אדם שהוא גדול בתור' ובחסידות העושה פעולה שהעם מרננים אחריו הוי חילול השם ואפילו אם יהי' דעתו וסברתו לחבר עמהם כדי לתקנם אולי יוכל להשיבם אל דרך הישר הא קי"ל דאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך היכא דפשע ואין ספק אצלי שלא תצא תקלה כזאת לת"ח וצדיק ואם ח"ו יוזדמן כה"ג הרי כבר מלתי אמורה דאין לשמוע הוראה ממנו ואין ללמוד הימנו כמבואר ביו"ד סימן רמ"ו וה' רגלי חסידיו ישמור ואני שואל ומבקש מכם שאל תתחרו עם מנגדיכם ועם הרב כי לו ולהם בשגגה ואוהבי ה' כצאת השמש בגבורתו

ובזאת אסיים את דברי אתם עם ה' קהל הקודש פ' והעומד בראשם הגביר הנעלה חזקו ואמצו אל ירך לבבכם כתבו ידיכם לה' ועשו חיל ויהי ה' עמכם וחפץ ה' בידכם יצליח ואויבי תורת ה' המורשה לקהלת יעקב ילבשו בושת ועליכם אוהבי ה' יציץ נזרו ויאושר כוחכם וחילכם וחיים ושלום וכל טוב יהי' לכם. דברי השוחר טובתכם והדורש שלומכם: הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה ג'

החיים והשלום וכל טוב להרב המאוה"ג המופלג מוה' יצחק גליק נ"י האבדק"ק סענפעטער יע"א

מכתבו קבלתי וכו' ואשר ביקש ממני בשם שלומי אמוני בני ישראל ראשים וטובים דקהל ארטידאקסען דק"ק מישקאלץ להסכים עמהם ולאסור איסור לאכול משחיטת השוחטים של כת הנעלאגין בעלי קאנגרעס הנה כבר ביארתי במקו"א (בתשובה הקודמת) באר היטב שאסור לסייע להנעלאגין בעלי הקאנגרעס בכל מפעליה' שהם כנגד קיום התורה המורש' לנו וא"כ אסור להחזיק ידיהם לחבר עמהם וכל הקונה בשר במקולין שלהם או מניח לשחוט משוחט שלהם הוא המחזיק ידיהם ומסייע להם לזאת מדינא אסור ליקח בשר במקולין שלהם או לשחוט אצל שוחט שלהם והעומדים בראש הקהל החיוב עליהם לעמוד בפרץ בכל מה דאפשר. ואם אפשר זה ע"י הכרזה להכריז איסור על בשר שלהם חייבין הם לעשות כן ואיסורם איסור וחייב כל הקהל שלהם לשמוע בקולם כמו שכבר הבאתי במקו"א (לעיל בסי' ב') מיו"ד סי' ר"ה ואפילו בלי הסכמת חבר העיר כתב מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בחלק יו"ד סי' ה' דמועיל האיסור אם הוא לסייג לתורה וקימ"ל ביו"ד סי' ר"ה ובסי' רכ"ח סעי' ל"ג דהנשבע שלא ליכנס בתקנות הקהל הוי שבועת שוא. ועיין שם בטו"ז ס"ק מ"ב שכ' דהיכא דהוי סייג לתורה אין השבוע' חלה כלל וחייבין כל הקהל שלהם לשמוע בקולם והשומע יבוא עליו ברכת טוב דברי ] ידידו הדוש"ת: . הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה ד' שיל"ת חוסט יום ד' ב' תמוז תרל"א לפ"ק

לכבוד הרב האב"ד דקהל דירקהיים במדינת בייערן

מכתבו קבלתי והנני להשיב על דבר ג' שאלות אחד אם שוחט שעובר עבירות אם מותרין לאכול משחיטתו הדבר הזה מבוא' ביו"ד סי' ב' לא מבעי' אם מחלל שבת בפרהסי' דדינו כגוי לכל דבר ואסור לאכול משחיטתו אלא אפילו אם הוא מועד לעבור על אחד משאר עבירות הסכימו האחרונים התבואת שור והפמ"ג כדעת הרמב"ם דאינו נאמן על בדיקת הסכין ואסור לאכול משחיטתו, ועל דבר השאלה השני' אם רשאי השוחט לשחוט אם אין הרב דגליל ההוא רוצה ליתן לו רשות גם זה מבואר ביו"ד סי' י"ח דדווקא ע"י רשות מהרב דהיינו שמחל לשוחט הוא רשאי לבדוק סכין ולשחוט בו וכל רב באתרי' אפילו רב אחר אין לו רשות להורות במקומו כנגדו כמבואר ביו"ד סי' רמ"ה וממילא מובן אם הרב דגליל ההוא אינו נותן לו רשות אסו' לשוחט ההוא לשחוט ואם עבר ושחט בלי רשות הוא קלות ואפקרותא ואיתרע חזקת כשרות דידי' ואסור לאכול משחיטתו כמבואר נמי בתשובת ברית אברהם בחלק יו"ד המובא בפתחי תשובה שם אות ח' ועל השאלה השלישית אם צריכין לידע דווקא שהוא ירא שמים זה מבואר בדרכי משה ביו"ד סימן א' דבעינין דווקא שנדע שהוא מוחזק בחזקת כשרות. וכן מבואר שם בתבואת שור סי' א' דבעינין שנדע שהוא ירא שמים. וכמו שכתב נמי הרא"ש בחולין דף י"ח וכן פסק הרמ"א ביו"ד סי' קי"ט סעי' א' ובבכור שור בע"ז דף ל"ט האריך וביאר דכל באיסור דאורייתא בעינין מן התורה שנדע שהוא מוחזק בחזקת כשרות ובאיסור דרבנן בעינין ג"כ מצד התקנה שנדע שהוא ירא שמים וא"כ בוודאי אין רשאין לסמוך על שוחט אלא א"כ מכירין אותו ונודע לנו שדרכו בקודש וכל הדברים הנ"ל פשוטים והם מבוארים. ולא באו אלא לפרסם ברבים שכל מי שנוגע יראת ה' בלבו לא יתגאל נפשו לאכול משחיטת שוחטים אלא משוחטים המומחים ונודעים ליראי ה' דברו ידידו הדו"ש: הק' משה שיק מברעזאווע

תשובה ה

כשמוע קול שופר יוחק לחיים טובים בספר ידידי הרב הדיין המצויין בהלכה המופלג בתורה מוה' פייש ווינטור ני'

מכתבו מן י"ב אלול וכו' ועל אשר שאל ג' שאלות בענין שבקהלתו עוד משנים קדמוניות יש תקנה שילכו ב' שוחטים ביחד לבית המטבחיים ואח"ז התקינו הבד"צ שראו קלקולים שגם בבדיקה יהיו יחדיו ועתה השוחטים עוברים על זה ונפשו בשאלתו א'. אי הקהל יוצאין ידי שמים אם מניחים לבטל התקנה ההוא. ב' אם יש כח לבטל התקנה הזאת ג' משפט השוחט אשר יעבור על התקנה ולא ירצה לשמוע עכ"ל בקצרה ואען ואומר על הראשון אי יוצאין ידי שמים אם מניחים לבטל התקנה הנה כבר הביא הרמב"ן בפירוש החומש בסדר כי תבא על קרא דארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת דברי הירושלמי דמפרש דקאי על הב"ד שלמטה ועל הנשיאים העומדים בראש קהל ישראל. אשר להם כח וממשלה להקים התורה ביד המבטלים ולהחזיק אותה ביד הרוצים לפרוץ פרץ עליהם החיוב להקים התורה ועליהם נאמר קרא הנ"ל ומטעם זה נמי אם צריך להקמת התורה והמצות גדרים וסייגים הם מחוייבים לעשות ומטעם זה פסק המרדכי ריש פ"ג דשבועות בשם רש"י וסמ"ג. דתקנה שהיא סייג לגדר אנו מושבעים עלי' מהר סיני דארור בו שבועה כדאיתא בפרק שבועת העדות דכיון דהב"ד מושבעין לתקן על כרחך דהקהל מושבעין לקבל עליהן והעובר בשאט נפש הם בכלל ארור אשר לא יקים וכמ"ש הרמב"ן בפירוש החומש והלכה פסוקה בש"ע סי' רכ"ח סעי' ל"ג דמי שנשבע שלא יכנוס בתקנת הקהל הוי שבועות שוא דכבר מושבע ועומד על זה. והיינו בתקנה שהוא לסייג וגדר וכמ"ש הטו"ז שם ס"ק מ"ב ולא מטעמי' שהוא קאמר משום ושמרתם וכבר הקשיתי (עיין בחלק או"ח סי' ש"ז ש"ח) מיבמות דף ק"א דקרא ושמרתם הוא רק אסמכתא עיין מ"ש בזה עכ"פ הדין הוא הלכה פסיקא בש"ע

ולהיות ב' שוחטים ביחד כבר כ' התבואת שור סי' י"ח סעי' כ' דהחרדים על דבר ה' ממלים דווקא ב' שוחטים ושראוי לתקן שיהי' השוחט מראה הסכין לחכם עיי"ש. והפמ"ג סימן קי"ח בש"ך סקכ"ט כתב ואני הגבר ראיתי עני ופרצת הדור בעוה"ר וודאי טוב הי' שלא ישחוט השוחט עד שיראה. סכינו לחכם גם שיהיו שנים אצל השחיטה ומרן הגאון זצ"ל בחת"ס חלק יו"ד סי' י"ג האריך ג"כ בזה וכ' שהגאון ההפלא"ה תיקון בפ"פ דמיין דאפילו עופות לא ישחטו רק אם יהיו הב' שוחטין ביחד לבדוק הסכין יעויי"ש וכיון שמבואר מפוסקים שצורך יש בזה ויש סיג וגדר א"כ בוודאי מי שיש לו כח וממשלה לאשר ולקיים ולהקים מוסדי התורה הוא מושבע ועומד ועל זה קרע יאשי' את בגדיו ואפילו מי שהוא צדיק גמור ואינו מאשר ומקיים התורה ביד המבטלים הוא עובר בקרא דארור אשר לא יקים וכמ"ש הרמב"ן וא"כ בוודאי אינם יוצאים י"ש אם מניחים לבטל תקנות טובות ומועילות כאלו

ועל השאלה השני' אי יש כח לבטל ממילא נשמע כיון דבררנו דאסור לבטל אדרבה החיוב להקים ואם כן אם עברו וביטלו אי עביד לא מהני כדקי"ל כרבא ובלא"ה כבר ביאור מרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל בסי' י"ג הנ"ל כל פרטי דין זה דאם פשט באותו קהלה שעליה הותקן הו"ל כפשט בכל ישראל כמ"ש התוס' בגיטין דף ל"ז ולרמב"ם בפ"ב מממרים כל שניתקן לסייג אפילו גדול ממנו אינו יכול לבטל כל זמן שעדיין צריכין לאותו סייג וא"כ תקנת ב' שוחטים לבדיקת הסכין שכבר כתבו הפוסקים דלא אכשיר דרא וכן כל זמן שיש לחוש גם בבדיקת הריאה ואיכא סייג שתהא הבדיקה דוקא על ידי ב' שוחטים. אז אפילו גדול אינו יכול לבטל

ועל השלישית אם לא ירצו השוחטים. כבר כ' מרן זצ"ל שם בתשובה שקרוב הדבר שאם שחטו שחיטתן פסולה ושכן נראה מלשון הרא"ש בתשובה כלל ז' המובא בש"ך סימן א' סקל"ח דאם עבר ושחט שחיטתו פסולה והנוב"י מהדו"ק חיו"ד סי' א' כ' דווקא כגוונא דהרא"ש דהוי תקנה בחרם משא"כ בסתם תקנה

וקשה על דברי מרן זצ"ל ונראה עפ"י מאי שכ' א"ש דבכל תקנה שהוא לסייג הוא בכלל ארור אשר לא יקים וכו' ומושבע ועומד וארור בו נידוי כדאיתא בפרק שבועת העדות וכמבואר בלשון רמב"ן בחומש הנ"ל וא"כ בכל התקנה שהיא לסייג אית בי' חרם ושפיר יליף מרן זצ"ל מן הרא"ש לפסול שחיטתן וכן נראה מדברי